גדול, רצחני וקניבלי: על דרקון קומודו, הלטאה הגדולה בעולם
יש בטבע שלנו יצורים שנראים כאילו הם יצאו מתוך סרט אימה, או במקרה הזה סרט מפלצות אפוקליפטי. לטאות קומודו, הידועות גם בתור דרקוני קומודו, עונות על התנאי הזה. אלו הן הלטאות הגדולות בעולם, הם כמה מאפיינים שמזכירים את המפלצות המפחידות מהסרטים: מהירות מאוד, אוכלות הכול (ממש!), קניבליות, מתוחכמות ועוד. הן מלוות אותנו בערך מתקופת היורה וחיות עדיין בהיקפים מצומצים, בעיקר באזור אינדונזיה, עם סכנת הכחדה מוחשית. הן מקבלות תפקיד חשוב בתרבות האינדונזית, היו אחת ההשראות העיקריות לדמות של קינג קונג וגם כיכבו בכמה סרטי אימה, רובם די גרועים. במילים אחרות: דרקון קומודו מציע בדיוק את מה שאנחנו מחפשים במדור הטבע המפחיד שלנו.
כוח משחית: קווים לדמותו של דרקון קומודו
לטאות קומודו, או בשמן "כוח ענק" (Varanus Komodoensis), הן אחד היצורים המרתקים וגם המפחידים בטבע. אלו הן לטאות מסוג כוח – סוג לטאות גדולות במיוחד, חכמות (חלק מהלטאות מסוגלות לספור!) ואוכלות בשר, שחיות בעיקר באזורים גרופיים, בין אוסטרליה לאפריקה. הן קיבלו את הכינוי שלהן "דרקון" בזכות הממדים המרשימים, האופי המסוכן והעובדה שהם נחשבים לטורפי על במערכות האקולוגיות שלהם.
הלטאות קיבלו את השם שלהן מהאי קומודו, הממוקם בדרום אינדונזיה, באוקיינוס ההודי. האי מפורסם בעיקר בזכות הלטאות, שאנדמיות לו ולכמה איים סמוכים (כלומר, חיות בהם באופן כמעט בלעדי).
במקרה של לטאות, הגודל בהחלט קובע – כיאה ללטאות הנחשבות לגדולות ביותר הידועות כיום, וכנראה שגם השנייה בגודלה מאז ומעולם. אורך של לטאות קומודו מגיע בדרך כלל לכ-3-2.5 מטר, כאשר הזנב עשוי להגיע למשהו כמו מטר וחצי. מדובר לכן בלטאות גדולות במיוחד, גם אם פעם האמינו שהן גדולות אפילו יותר. עד שנות ה-30 של המאה הקודמת, היו לכאורה דיווחים על אנשים שנתקלו בלטאות שמגיעות לכ-7 מטר אורך (!).
הלטאות הגדולות ביותר שנמדדו בפועל מגיעות לאורך של קצת יותר מ-3 מטר (כ-3.13, אם חוזרים למדידה מפורסמת מ-1912), מה שמשפיע כמובן על המשקל. בעוד שמשקל של לטאות קומודו עומד בדרך כלל על כ-70 ק"ג, הלטאה הגדולה ביותר שנמדדה נכון לנקודת הזמן הנוכחית החזיקה במשקל של לא פחות מכ-166 ק"ג. מצד שני, צריך לזכור שהמדידות האלה נעשו לפני יותר מ-100 שנה, שהמדידה של בעלי חיים מהסוג הזה עשויה להיות מאתגרת, ושמאז לא נרשמו באופן רשמי לטאות גדולות יותר, למרות דיווחים רבים.
את הממדים המרשימים של דרקוני קומודו אפשר להסביר בעזרת תופעה הנקראת "ענקיות איים" (Island Gigantism). לא צריך להיות ביולוג מדופלם כדי להבין למה. התופעה מתייחסת לכך שבאיים ובאזורים מבודדים אחרים, הממדים של בעלי החיים נוטים להיות גדולים בהשוואה לאזורים יבשתיים, עקב סיבות כמו הורדת לחץ הטריפה והיעדר תחרות, שמאפשר לבעלי חיים טורפים לקבל בקלות יחסית את המזון שהם זקוקים לו כדי לגדול. במקרה שלנו, הלטאות הן טורף העל היחידי באיי קומודו, שנקראים על שמן.
איפה דרקוני קומודו חיים היום?
בית הגידול המועדף על דרקוני הקומודו הוא יערות טרופיים יבשים, סוואנות וחופים סלעיים. הם יכולים להסתגל בצורה יעילה לסביבות שונות, כולל אזורים הרריים ומישורים נמוכים, ואפילו לעבור בשחייה מחקרים קצרים בין איים סמוכים, עם צלילה לעומק של עד כ-5-4 מטר.
דרקוני קומודו הם אנדמיים לכמה איים באינדונזיה, כלומר, הם נמצאים באופן טבעי רק באזור גיאוגרפי מצומצם זה. האיים העיקריים בהם ניתן למצוא אותם הם:
- קומודו: האי הגדול ביותר בו חיים דרקוני קומודו, ושמו הוא שהעניק להם את שמם המוכר.
- רינקה: האי השני בגודלו בו חיים דרקוני קומודו.
- גילי מוטנג: אי קטן יותר, אבל עם עם אוכלוסייה משמעותית של דרקוני קומודו.
- פלורס: האי הגדול ביותר באזור, מוכר מאוד גם במפת התיירות. עם זאת, תמצאו בו מספר קטן יחסית של דרקוני קומודו.
הלטאות אוהבות מאוד אקלים טרופיים, יערות, אזורים הסמוכים לחוף ועוד. הם נוטים להתגורר במערות שהם חופרים עם הציפורניים שלהם, שמשמשות אותם גם לציד.
מאוסטרליה ועד קינג קונג: ההיסטוריה (הארוכה מאוד) של דרקוני קומודו
היום דרקוני קומודו בסכנת הכחדה מוחשית, אבל בשנים עברו המצב היה שונה לגמרי. העדויות המוקדמות ביותר הן מאובנים של לטאות כוח ענק שהתגלו באוסטרליה, ושמיוחסים מבחינה היסטורית לתקופה של יותר מ-3.8 מיליון שנה אחורנית (!), מה שאומר שהם חיו פה עוד בתקופת היורה. בקהילה המדעית מעריכים שהלטאות הגיעו לאינדונזיה לפני כ-900,000 שנה.
לפי הדיווחים, שולי פנינים היו אלה שגילו את הלטאות בסביבת איי קומודו, אי שם בתחילת המאה ה-20. אחד מהקצינים ההולנדיים באי האינדונזי פלורס קיבל ב-1910 הודעה על כך שבקומודו חיים דינוזאורים. שנה לאחר מכן, אחרי דיווחים של טייס הולנדי ששרד התרסקות ליד חופי קומודו על "מפלצות", אותו קצין הולנדי החליט לחקור את הסיפור. כמו בסרטי המפלצות, הוא נסע לאי, הרג את אחת מלטאות הקומודו ושב לאי שלו עם הוכחות מצולמות. ב-1912, צוות של מוזיאון הטבע של בוגור ג'אווה, גם כן באינדונזיה, נשלח לאי וחזר עם כמה לטאות, שלא היו מוכרות במדע עד אותו רגע.
ב-1926 הביאו את דרקוני הקומודו למערב, ומספרים שהם אחת ההשראות הברורות לדמות האגדית של קינג קונג, שהופיעה לראשונה ביצירת המופת "קינג קונג" של מריאן ק. קופר וארנסט שדסאק מ-1933, שנחשב עדיין בעיני רבים לאחד מסרטי המפלצות החשובים והגדולים ביותר מאז ומעולם. אמנם הסרט עוסק בגורילה ענקית ששוכנת ב"אי הגולגולות" ומגיעה משם, באשמת האדם, לניו יורק, בה היא זורעת הרבה מאוד הרס. בפועל, חלק מהייצוג החזותי של קינג קונג, המראה של אי הגולגולות הבדיוני שמזכיר את התיאורים על האיים בם חיו דרקוני קומודו ואפילו ההשראה לעשות סרט על מפלצות ענק, הושפעו מאוד לפי הדיווחים מלטאות הקומודו.
(כמעט) הכול כלול: תפריט התזונה של דרקון קומודו
דרקוני קומודו מפחידים לא רק בזכות המראה והגודל שלהם, אלא גם כאשר בוחנים את התפריט התזונתי והאופן בו הם משיגים את האוכל שלהם. דרקוני קומודו נחשבים לטורפים אוכלי כל אופורטוניסטים, בעלי תפריט מגוון שכולל יונקים אחרים (בעיקר קטנים או בינוננים, כמו צבאים, חזירי בר וקופים), ציפורים, זוחלים אחרים, חסרי חוליות (כמו נחשים), דגים ורכיכות שנמצאים בקו החוף ואפילו פגרים. אם תיתנו ללטאות האלה הזדמנות, הן לא יהססו לאכול את בני מינן הקטנים או החלשים יותר, ככה שמדובר גם בזן קניבלי.
דרקוני קומודו ידועים ביכולת שלהם לבלוע חלקי טרף גדולים בשלמותם. הלסתות שלהן יכולות להיפתח לרוחב רב, ככה שהלטאות מסוגלות לבלוע חיות במשקל של עד כ-80% ממשקל הגוף שלהם. אם הרגשתם אשמה אחרי שטחנתם מנת המבורגר של 400-300 גרם, אתם יכולים להיות רגועים, כי יש תיעוד שמראה לטאת כוח קומודו שאכלה פעם כ-47 קילוגרם בשר (!) בארוחה אחת. בביס אחד, הדרקון יכול לאכול כ-2.5 קילוגרם של בשר, ולעכל גם את העצמות, הפרסות והפרווה של אותם יצורים אומללים. בהתחשב בכל אלה, העובדה שאחרי ארוחה דשנה במיוחד הם יכולים להתקיים גם ללא בשר במשך שבועות רחוקה מלהפתיע.
ואגב, לאורך ההיסטוריה ידועים לא מעט מקרים של תקיפת אדם על ידי לטאות קומודו. בכמה מקרים בודדים זה הסתיים במוות, כמו הרג של נער מקומי בן 14 ב-1956, הרג של תייר מבוגר ב-1974, וכמה תקיפות קטלניות החל משנות ה-2000, בעיקר בסביבת איי קומודו. נכון שזה מספר מצומצם מאוד, אם בוחנים אותו לאורך ההיסטוריה ובהשוואה לבעלי חיים אחרים, אבל ניתן לייחס את זה בעיקר לכמות המצומצמת של לטאות ולעובדה שהאדם לא בא איתן יותר מדי במגע.
סבלנות ונחישות: למה דרקון קומודו הוא טורף קטלני?
מספרים שדרקוני קומודו מסוגלים להרוג חיות גדולות מהם, ואפילו בני אדם. הדבר מתאפשר בזכות טכניקת הצייד המתוחכמת של הלטאות, שמבוססת במידה רבה על שיתוף פעולה. אחד הדרקונים אורב לחיה הגדולה, למשל בזמן שהיא הולכת לשתות, נושך אותה ברגל או בבטן ונמלט בזכות המהירות הגבוהה שלו, שיכולה להגיע לכ-20 קילומטר בשעה לטווחים קצרים. הלטאות לא משתמשות במהירות הזו כדי לרדוף אחרי הטרף, אלא בעיקר למנוסה.
למרות שעוצמת הנשיכה של הקומודו נחשבת לבינונית ולא חריגה ביחס לטורפים אחרים, היא כן מסוגלת להרוג אם היא פוגעת בכלי דם ראשיים, או אם הדרקון מצליח לשבור את הצוואר של הטרף. זה בהחלט יכול לקרות בהתחשב בעובדה שלדרקון קומודו כ-60 שיניים חדות ומשוננות בחלק הפנימי שלהן, עם ציפוי ברזל, או אם מביאים בחשבון את שרירי הצוואר החזקים של הקומודו שמאפשר לו לטלטל בחוזקה ולשסע את הטרף.
גם אם עוצמת התקיפה הראשונית לא מספיקה כדי להרוג את הטרף, כמו שקורה בחלק גדול מאוד מהמקרים, הוא ייאבד הרבה דם וייחלש. כמה ימים לאחר מכן, יגיע אותו דרקון או אחד מחבריו ויתקוף פעם נוספת את הטרף, וחוזר חלילה עד שהוא מאבד את חייו.
פעם, האמינו שברוק של דרקון קומודו יש חיידקים שתורמים לזיהום הפצע ומאיצים את המוות שלהם. רוב הממצאים האחרונים מראים שכמות החיידקים לא חריגה ביחס לטורפים אחרים, אבל בכל זאת יש ייחודיות, כמו הגילוי של בלוטות ארס של לטאות הקומודו על ידי מדען הולנדי ב-2005. מחקרים אחרים, מעניינים לא פחות, הראו שבדמם של דרקוני הקומודו יש מולקולה נדירה המשמשת כקוטלת חיידקים, שמקנה להם הגנה מהפגרים ומהמזיקים האחרים שהם אוכלים, וגם מפני חיידק הסלמונלה שהם נחשפים אליו סביב השעון.
מאמצי ההגנה על לטאות קומודו
כיום יש לפי ההערכות כמה אלפי לטאות קומודו בטבע, והמשמעות היא שמדובר כאמור בזן עם סכנת הכחדה מוחשית. לא מעט מאמצים נעשים בהקשר הזה על ידי הרשויות, בעיקר באינדונזיה, בניסיון לשמר את הלטאות. למרות שהתושבים המקומיים יכולים להישבע שדרקוני הקומודו בסביבתם חיים כ-150 שנה, ההערכות המדעיות הן שבשבי, הלטאות חיות כ-30 שנה. בטבע, תוחלת החיים ארוכה יותר ועומדת כנראה על כ-50 שנה. משך החיים מושפע גמובן מגורמים כמו תנאי הסביבה (לרבות זמינות המזון), הטורפים או המתחרים שלהם (בעיקר דרקוני קומודו מבוגרים יותר), מחלות, גורמים אנושיים (כמו צייד והרס בתי הגידול), שינויי אקלים ועוד.
באינדונזיה נחושים לשמור על דרקון קומודו, שמהווה חלק מרכזי מהתרבות האינדונזית (במיוחד באזורי המחייה של הלטאה). הדרקונים נחשבים לאחד הסמלים של אינדונזיה, מסמלים את הייחודיות והעושר הביולוגי של המדינה, מבטאים את המורשת התרבותית שלה ומעלים ערכים כמו כוח וחוסן, שחשובים בתרבות המקומית. את הלטאות תוכלו למצוא על גבי רשימה ארוכה של פריטים, כמו יצירות אומנות, מטבעות (תבליטי הדרקון קיימים על שני סוגי מטבעות אינדונזיים, וציורים שלו על אחד השטרות), בולים, כרטיסי חיוג לטלפון, משחקי מחשב ועוד.
הפארק הלאומי קומודו: דרקונים והפתעות אחרות
הדרקונים מסמלים גם את מאמצי שמירת הטבע באינדונזיה, ובכלל, בעיקר בכל הנוגע למינים בסכנת הכחדה ולצורך בשמירה על בתי גידול ייחודיים. עיקר המאמצים מושגים דרך הקמת הפארק הלאומי קומודו המרהיב ביופיו, אתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסקו החל משנת 1991. הפארק מהווה גם חלק מהרשימה המכובדת של שבעת פלאי עולם הטבע, בה תמצאו גם את יער ונהר האמזונס בדרום אמריקה, מפרץ הא לונג בוויטנאם, מפלי איגואסיו בארגנטינה ובברזיל, הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה בפיליפינים, הר השולחן בדרום אפריקה והאי הגעשי צ'גו בדרום קוריאה.
האטרקציה העיקרית בפארק היא כמובן דרקוני קומודו, כשהמבקרים (עם הדרכה, כמובן) יכולים לחזות בהם בסביבה הטבעית שלהם. בנוסף, תמצאו בפארק מגוון בעלי חיים יבשתיים (גם אם המגוון הוא די מצומצם, ומונה כ-100 מינים בלבד), אוכלוסייה תת ימית מרהיבה (הפארק הוא אתר צלילה מבוקש, בעיקר בזכות "החוף הוורוד") וכמובן שגם נופים מרהיבים ומגוונים, של חוף ים לבן, מפרצים עם מים בגוון טורקיז, הרי געש ועוד.
האתגר הגדול של הרשויות היה לשמור על התיירות באזור מצד אחד, אבל במקביל לנקוט בצעדים שיאפשרו לשמור על האוכלוסייה הפגיעה של דרקוני הקומודו, מהנזקים האפשריים של פגיעה בבית הגידול, צייד לא חוקי, מחלות, תיירות יתר ועוד. המאמצים כוללים את:
- הקמת פארק קומודו וניהולו
- תוכניות רבייה מגוונות בשבי – בהקשר הזה, אגב, ראינו לטאת קומודו בישראל. לספארי ברמת גן הגיע ב-2014 זכר של דרקון קומודו, ושתי נקבות נוספות ארבע שנים לאחר מכן
- אכיפה מוגברת של צייד לא חוקי ומסחר בבעלי חיים. בהקשר הזה היו מקרים של קנס כספי כבד מאוד (שמשול לכ-12,500 ימי עבודה של פועל אינדונזי ממוצע) ואפילו יריה למוות בשני ציידים ב-2002, אחרי שהם לא שעו להוראות גורמי אכיפת החוק להפסיק בצייד
- מחקר מדעי מקיף
- פעולות חינוך והסברה, בדגש על חשיבות השמירה על הטבע
האם ראינו את לטאות הקומודו בסרטי אימה?
כמיטב המסורת, ניסינו לאתר סרטי אימה על לטאות קומודו, כי ידוע הרי שכמעט לכל יצור חי, מיתולוגי או בדיוני יש ייצוג בזוועתון כזה או אחר. הממצאים שלנו לא אופטימיים במיוחד, כי הסרטים העיקריים שמצאנו בהקשר הזה הם די זניחים, חלקם כמובן בי-מוביז דלי תקציב, עם ביקורות נמוכות מאוד. בכל זאת, אם אתם (כמוני) אוהבים לראות סרטים רעים אבל מהנים, אתם יכולים להוסיף אותם לרשימת הגילטי פלז'ר שלכם:
קומודו (1999)
קומודו (Komodo) הוא סרט אימה אוסטרלי דל תקציב, שבוים על ידי מיקאל לנטיירי. סביר להניח שאתם לא מכירים את מיקאל לנטיירי בתור במאי – למעשה, "קומודו" הוא הסרט היחידי שהוא ביים – אבל האמת היא שמדובר, תאמינו או לא, בזוכה אוסקר. לנטיירי הוא איש אפקטים, ששיתף פעולה עם סטיבן ספילברג בכמה מהיצירות החשובות שלו, כמו "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" (1999), ובסרטים חשובים אחרים כמו "מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה" (1986), "הפלישה ממאדים" של טים ברטון (1996) ואחרים. הוא היה מועמד לא פחות מחמש פעמים לפרס האוסקר בקטגוריית האפקטים, וזכה פעם אחת, על "פארק היורה" (1993) המצוין – מה שמסביר אולי את החיבור שלו ללטאות, שנקראות על שם דרקונים, ושהיו בעבר כאלו שחשבו שהן דינוזאורים. בנוסף, כמו שמדגישים בפוסטר של הסרט, אחד התסריטאים הוא האנס בר, שהיה אחד הכותבים של "אנקונדה" מ-1997.
העלילה של "קומודו" מספרת על נער, שהיה עד בגיל 15 לתקיפה ולרצח של הוריו, בנסיבות שהוא לא זוכר. בבגרותו הוא פונה לפסיכולוגית, שמציעה לו לנסות להבין את האובדן. מפה לשם הוא מגיע יחד עם קרובת המשפחה שלו לאי, או למעשה זירת הפשע, ושם הם פוגשים כמובן את מפלצות הקומודו. הקאסט בסרט כולל כמה שמות מוכרים יחסית, כמו בילי ברק, קווין זגרס וג'יל הנסי, אבל למרות זאת הוא זכה לביקורות רעות מאוד.
קללת הקומודו (2004)
עוברים חמש שנים קדימה, לסרט אמריקאי דל תקציב בשם "קללת הקומודו" (Curse of the Komodo) מבית היוצר של ג'ים וינורסקי – אשף של בי-מוביז, סרטי ניצול וסרטי אימה גרועים על טהרת הפורנו הרך, עם פילמוגרפיה של יותר מ-150 סרטים במהלך הקריירה העשירה שלו. אז כמובן שאתם לא יכולים לצפות ליותר מדי מהסרט הזה, שמחזיק נכון לעכשיו בציון של 3 מתוך 10 ב-IMDB.
הנבלים העיקריים ב"קללת הקומודו" הם דרקוני קומודו שהפכו ליצורי ענק עקב כשל תסריטאי קלישאי כלשהו, וצדים אנשים על גבי אי טרופי נידח באוקיינוס הפסיפי. קבוצה של מדענים מנסים למנוע מהם לברוח מהאי ולהשמיד את האנושות, או משהו בסגנון. את הסרט הזה לא ראיתי באופן אישי, אבל מהטריילרים ומהקטעים שמסתובבים ברשת, נראה שאתם יכולים לסמן "וי" על עלילה הזויה, משחק רע ואפקטים ממוחשבים איומים.
בעצם, איפה אפשר לראות את הסרט הזה?
קומודו נגד מלך הקוברה (2005)
זוכרים את ג'ים וינורסקי מהפסקאות הקודמות? אז כחלק ממתקפת הסרטים דלי התקציב שלו, הוא החליט ב-2005 על סרט המשך ל"קללת הקומודו". הסרט, שנקרא "קומודו נגד מלך הקוברה" (Komodo vs. Cobra), הופק אחרי שהבמאי קיבל לדבריו בקשות מאנשים שנהנו מהסרט הראשון. הוא גייס קאסט מעניין, שכולל את מייקל פארי (שהפילמוגרפיה שלו בתור שחקן ארוכה לא פחות מזו של הבמאי), מישל בורת' ("הוואי 5.0", "A Good Old Fashioned Orgy" וסדרת הטלוויזיה הנועזת "Tell Me You Love Me") ופליטת הישרדות בשם ג'רי מנטיי, שעשתה אחרי התוכנית עוד כמה תוכניות ריאליטי, הופיעה בפלייבוי וגם הספיקה לחולל עוד כמה שערוריות, כמו הורדה מטיסה אחרי שהתחצפה לצוות.
כמו שאפשר להסיק משם הסרט, "קומודו נגד מלך הקוברה" עוקב אחרי רבוצה של מדענים ואקטיביסטיים, שמגיעים לאי מבודד כדי למצוא מוסד מחקר כלשהו, שהוא כנראה תוצר של כשל תסריטאי. הם מגיעים לאי ומגלים, ניחשתם נכון, שיש שני יצורים ענקיים שברחו מאותו מוסד עקב מה שנראה כמו תאונה של אנימציה ממחושבת, בעלי חיים מפלצתיים שמסכנים את חייהם. שם הסרט, וכמובן שגם הטריילר, חושף מיהם בדיוק אותם יצורים, ולמה לעזאזל הם נראים ומתנהגים ככה.
גם כאן, מדובר בסרט שכדאי לכם להוסיף לרשימת הצפייה שלכם רק אם אתם נמשכים מסיבה מסוימת לסרטי אימה בגלל שהם דלי תקציב ורעים כמעט בכל מובן אפשרי. תשמחו אולי לשמוע שהסרט זמין במלואו ביוטיוב. אם הזמן שלכם יקר, או אתם מעדיפים לנצל אותו לסרטי אימה קצת יותר טובים, תוכלו להסתפק אולי בסרטון הבא, שמרכז (כנראה) את כל ההריגות בסרט לפחות משתי דקות.
אז יכול מאוד להיות שהייצוג של דרקוני קומודו קצת חוטא לאמת (או לאומנות), אבל אין ספק שגם כך, מדובר ביופי של בעל חיים מפחיד. זה בדיוק מה שחסר לנו בעולם, לא?
