אימה אומנותית

"אבא, למדתי היום על אמן בבית הספר", הכריזה בחגיגיות הילדה שלי לפני כמה ימים. התעניינתי כמובן מיהו אותו אמן, וקשה

גם אם אתם לא חובבי ציור, השם "וינסנט ואן גוך" חייב לומר לכם משהו. הצייר ההולנדי מהמאה ה-19 נחשב לאחד

יש ציורים שגם מי שרחוק מלהיות חובב אומנות מהשורה הראשונה יכול להעריך את הגאוניות שלו. יכול מאוד להיות שהמונה ליזה

בתור חובבי אימה, על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה "צעקה"? סביר מאוד להניח שהאימג' הראשון שיעלה לראש שלכם

תגידו מה שתגידו על התקופה הנוכחית בקולנוע האימה, עם סרטים שמנסים לחלוב את מה שנשאר מזיכיונות מוכרים או עיבודי אימה

לפעמים, האימה מתרחשת במקומות היפים ביותר שיש. קחו לדוגמה את מחנה קריסטל לייק, הממוקם ליד אגם בעל אותו שם. זה

כל ערב, לפני השינה, אנחנו קוראים לפחות שני ספרים לילדות שלנו. כדי לפתח אצלן עצמאות וכדומה, אנחנו נותנים להן בדרך

לפני כמה שבועות, העברתי זמן איכות עם הקטנה שלי. כמו בהרבה מקרים אחרים, היא ביקשה שאני אצייר לה כל מיני

איך שלא תסתכלו על זה, צביעה משותפת עם הילדים היא אחת הפעולות היותר איכותיות שאפשר לעשות איתם. הצביעה מאפשרת, בין

אני עוד זוכר את המפגש הראשון שלי עם פרדי קרוגר, שנקטע בפתאומיות על ידי אמא שלי. כבר בגיל צעיר, למדתי

כשאתה מגדל ילדות קטנות, אתה מגלה מחדש את יכולות הציור שלך. ההורה הממוצע יכול לשבת שעות עם הילד שלו ולשרבט

כשהייתי בחטיבת הביניים, הייתי צריך להגיש עבודה. בלילה לפני, ישבתי לכתוב משהו כמו ארבעה עמודים על דף נייר, כי אז

זה סיפור שנראה כאילו יצא מתוך סרט אימה: למעשה, אנחנו מכירים כמה סרטים עם רעיון דומה מאוד, המשתייכים לתת ז'אנר