ים של סכנה הוא מותחן שגרתי, שכדאי לראות בעיקר בשביל הקאסט | ביקורת
אני מאוד אוהב סרטי הישרדות, במיוחד כשהניסיונות להישאר בחיים נעשים בלב ים. אחרי הכול, מדובר בסביבה המאיימת ביותר שיש. הגיבורים עלולים להיאבק מול בעלי חיים מסוכנים (בעיקר כרישים, או נניח דגי פיראנה), איתני הטבע, מפלצות, פיראטים רצחניים ולפעמים גם אנשים “רגילים”, שהם פשוט אלימים. כשניגשתי לראות את “ים של סכנה” בלי יותר מדי מידע מוקדם, שאלתי את עצמי מהי אותה סכנה שנמצאת בלב ים, והאם בכלל אפשר להגדיר את המותחן הזה בתור סרט אימה?
אחרי משהו כמו שעה וחצי של מותחן די מהנה, גם אם לא חף מבעיות, קשה לי עדיין למצוא תשובה חד משמעית לשאלות האלה. השורה התחתונה של הביקורת שאתם מוזמנים לקרוא היא ש”ים של סכנה” לא זכיר מדי, אבל בזכות הופעה מרשימה של השחקנית הישראלית אודיה רש בתפקיד הראשי והופעה די מינימלית של ריי ליוטה האגדי, שנפטר במהלך הצילומים, אפשר בהחלט לתת לו צ’אנס.
ים של סכנה: אין חדש מעל המים
“ים של סכנה” נכתב ובוים על ידי ג’ון באר, כשאת התסריט הוא כתב יחד עם מארק ג’קסון. אף אחד מהשמות האלה לא אמור להגיד לכם יותר מדי: רוב הסרטים של באר נעשו דווקא בתור צלם או כחלק מצוות הצילום (“פרוסט/ניקסון”, “גרינברג”), וקורות החיים שלו כוללים בנוסף רק סרט אחד בתור במאי (וגם צלם, אבל שיהיה) – דרמת המתח “Allagash” עם טום ברנג’ר. הניסיון הזה יכול להסביר במידה מסוימת את התוצאה הסופית. גם אם בסרט בולט בחלקים מסוימים חוסר הניסיון של הבמאי, למשל בבניית מתח, הצילום דווקא עושה את העבודה.
העלילה כאן לא מחדשת יותר מדי. אלמה (ספרון בורוז, “טרויה”, “ים כחול עמוק”) חיה בפלורידה עם ביתה, רוז (רש, “המעניק”, “צמרמורת”, “ליידי בירד”). היא מחליטה לצרף אותה לשייט תענוגות – לפחות על הנייר – עם בן הזוג הנוכחי שלה, דרק (אריק דיין, “האנטומיה של גריי”, “אופוריה”). כאן חובב האימה כבר צריך לחשוד, כי הפלגה במשך עשרה ימים בלב ים עם בחור שיוצאים איתו כמה שבועות (או רק מכירים, ע”ע “מתחת לפני המים” הבינוני), ושהבת עדיין לא פגשה, לא נראית כמו הרעיון הבטוח ביותר שיש.
דרק בהחלט עושה רושם של בחור קריפי שמסתיר משהו, כמו לדוגמה רובה. כשדרק מציין שהוא שוטר לשעבר, ויועץ אבטחה בהווה, הנורות מתחילות להידלק, כי אנחנו מכירים את הצד האפל של הרבה מאוד שוטרים בסרטים. בכל מקרה, המאהב החביב של האם מנסה להתקרב גם לרוז, שמתגלה כשלעצמה כבחורה קשוחה הרבה יותר ממה שהיא נראית. הוא מביא לה אולר ימי ונותן לה לעזור לו בניווט. במקביל, האם הדי סתמית שחושבת שהיא הגיעה לקומדיה רומנטית מצהירה בכל הזדמנות שהיא באה לנוח, לשתות, להצטלם וכדומה.
במהלך הסצנות האלה אנחנו לומדים על כל אחת מהדמויות, כשמי שמעניינת יותר היא כמובן רוז שלנו. היא מבינה בנשקים, לדוגמה, וגם מפגינה יכולות ירי לא רעות כשדרק מנסה ללמד אותה לירות. אתם יודעים מה אומרים על אקדח, אולר או כלי נשק אחרים שמופיעים במערכה הראשונה.
כדי להכניס אתכם לאווירה, הנה שתי דקות של טריילר של “ים של סכנה”, שכמיטב המסורת מצליחות להרוס כמה מההפתעות שהסרט מתכנן עבור הצופים:
הסכנה האמיתית: אנשים שנמצאים בים
בשלב מסוים, בלי יותר מדי ספויילרים, דברים מתחילים להשתבש. זה מתחיל עם הטעיה די מוצלחת לגבי סופה, שאולי תבלבל את מי שלא יודע על מה הסרט הזה בדיוק. אלא שאז מגיעים לספינה אנשים רעים, שיורים בכמה מהדמויות. דרק מצליח לשרוד, אבל מגלה לרוז עוד ועוד על מי הוא באמת והמניעים שלו, ככה שהצופה לא בטוח שהעובדה שהוא בחיים היא חדשות טובות.
בכל אופן, מאותו רגע מתחיל מסע הישרדות של רוז מול איתני הטבע, אנשים רעים על הספינה, אנשים רעים על אי שהיא מצליחה להגיע אליו ובהמשך עוד אנשים רעים על סירה, בראשם עומד הקפטן המאיים (ריי ליוטה האגדי, “החבר’ה הטובים”, “שדה החלומות”, “קופלנד”, “חניבעל” ועוד), שלפי הסיפורים עושה דברים די נוראים לנשים שמגיעות לסירה.
כאן צריך לעצור רגע ולהסביר על האימה האמיתית שהתרחשה בסט הצילומים של “ים של סכנה”, ברפובליקה הדומיניקנית. לילה אחד, ליוטה נפטר בשנתו בבית המלון בו שהה הצוות, כשהוא בן 67 במותו. כמעט שנה לאחר מכן, פורסם כי סיבת המוות של ליוטה היא “טבעית”, ובמקרה הזה שילוב של בצקת ריאתית, אי ספיקה נשימתית, טרשת עורקים וכשל לבבי, שמראים שכנראה הוא לא היה ממש בקו הבריאות, אבל כנראה שזו ההגדרה של מוות טבעי. מכיוון שההופעה של ליוטה בסרט היא די מצומצמת ומסתכמת למשהו כמו סצנה אחת, היה ניתן להשלים אותו בלי יותר מדי בעיה. אבל אין ספק שאת “ים של סכנה” נזכור גם בשל העובדה שהוא הסרט האחרון של אחד השחקנים היותר אהובים של הוליווד בעשורים האחרונים, לפחות בעיניי.
טוב, לא בדיוק סרט אימה
חוזרים לסרט, שבחלק האחרון שלו משנה כיוון. אומר את זה ככה: אם תהיתי במהלך הצפייה אם אפשר לסווג את “ים של סכנה” בתור סרט אימה או אקשן, בשלב מסוים הוא הופך למותחן פעולה. למרות שהשם של הסרט רומז אחרת, מה שמסוכן כאן הוא בשום פנים ואופן לא הים, גם אם הייתי שמח להופעת אורח של איזה כריש אחד או שניים. הסכנה היא גם לא האי הבודד, למרות שהפוסטר של הסרט מזכיר במידה מסוימת סרטים אחרים על איים, כמו “אי האשליות” הנורא (למרות ששיחקה בו לוסי הייל).
“ים של סכנה” הוא מותחן הישרדות בעיקר מול בני אדם, כשהסכנות של הטבע אמנם באות לידי ביטוי – אתם יודעים, מזג אוויר רע, הישרדות באי בודד, קשיי ניווט בלב ים – אבל לא מקבלות את הפוקוס. בכל זאת, מבחינתי סרט הישרדות יכול להיכנס באופן כמעט טבעי לקטגוריה של אימה, כי מה יכול להיות מפחיד יותר מאשר להיאבק על החיים שלנו וכו’ וכו’.
אודיה רש עושה יופי של עבודה בתפקיד הראשי: היא תמימה וילדותית כשצריך, קשוחה כשהנסיבות מחייבות זאת (וזה קורה די הרבה), וגם מפתה וסקסית (גם אם הסצנה בה היא מנסה לפתות את הקפטן רחוקה מלהיות מוצלחת ברמה התסריטאית, בלשון המעטה). חלק מהגילויים לאורך הדרך הם צפויים, אחרים לא ממש אמינים, והשאר פחות מעניינים את הצופה: כי בכל זאת היה מעניין בעיניי להכיר קצת יותר את הגיבורה הראשית, ופחות את העבר וההווה של דרק, רלוונטי ככל שהוא יהיה לעלילה הנוכחית.
נראה שעם קצת יותר הידוק בתסריט הוא היה מצליח לרתק יותר את הצופים, כשגם ברמת האמינות – למשל דמות אחת שמצליחה לשרוד דברים שרק מייקל מאיירס יכולים כנראה לשרוד – יש מקום לשיפור.
ככל שהסרט מתקדם, הוא מאבד קצת את האמינות שלו. יכול מאוד להיות שהיה נכון להשאיר אותו בתור פיצ’ר עם מספר מצומצם של דמויות, אפילו שתיים או שלושה, עם שינויים בדינמיקה ביניהן, גילויים שבאמת רלוונטיים למאבק בין החיים למוות. בפועל אנחנו מקבלים את סיפור הרקע של ה”אנשים הרעים” שלא מספיק מפותח, עם כמה עלילות משנה כמו נשים חטופות צעירות שנמצאות על אותה סירה. בצעדים האלו הסרט הולך לכיוון קצת יותר בומבסטי, ובעיקר פחות אמין. באופן אישי הייתי מעדיף יותר אימה (לייק דה) או מתח על פני אקשן, במיוחד כשלא מדובר בסרט עם תקציב בומבסטי שגורם לסצנות עוצרות נשימה.
“ים של סכנה” הוא מותחן הישרדות שקשה לטעון שיהיה זכיר מדי. הוא מיועד בעיקר לצפייה ביתית והופץ בצורה מצומצמת מאוד בבתי הקולנוע ברחבי העולם. ראינו אותו בבתי הקולנוע בישראל (בעיקר בזכות אודיה רש, כמובן), והוא גרף חלק גדול מהרווחים המצומצמים שלו דווקא ברוסיה: כ-146,000 דולר, מתוך משהו כמו 309,000 דולר הכנסות בבתי הקולנוע בסך הכול. בכל זאת, אם אתם מחפשים סרט להעביר שעה וחצי בלי להתחייב יותר מדי, עם הופעה מרשימה של שחקנית ישראלית בתפקיד הראשי וגם הופעה קצרה אבל סמלית בקריירה של אגדה קולנועית, כדאי לתת צ’אנס ל”ים של סכנה”.
