מסתכלים לאימה בעיניים: בסיליסק הוא נחש מיתולוגי קריפי במיוחד
נחש, מעצם ההגדרה שלו, הוא אחד מבעלי החיים המפחידים ביותר שיש. החדשות הטובות (או הרעות, תלוי למי) הן שאפשר לקחת את זה כמה צעדים קדימה. חשבו למשל על נחש מיתולוגי, שמשלב כמה בעלי חיים מפחידים. הנחש הזה ליווה תרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, ולצד זה היה נוכח בכמה טקסטים תרבותיים פופולאריים מאוד, כמו ספרי הארי פוטר. זה הרגע להציג בפניכם את נחש הבסיליסק, מלך הזוחלים המיתולוגי, שלפי האגדות עלול להרוג אתכם רק באמצעות המבט שלו.
אז איפה התחיל המיתוס של נחש הבסיליסק, אילו וריאציות שלו קיימות בתרבויות השונות, כיצד הוא הגיע לתרבות המודרנית והאם יצור כל כך מפחיד כיכב בסרטי אימה? אתם מוזמנים לקרוא את כל מה שחשוב לדעת על הייצור המיתולוגי החביב הזה ולראות בעצמכם.
הרבה יותר מאשר נחש
בדומה להרבה יצורי אימה מיתולוגים אחרים, כמו אמות זוללת המתים במצרים עליה כתבנו לא מזמן, גם הבסיליסק מתואר כיצור כלאיים: כלומר, יצור המשלב מאפיינים של כמה בעלי חיים. התיאור הנפוץ ביותר שלו הוא של נחש ענק, עם כתר או כרבולת על הראש שלו, מה שמזכיר כמובן תרנגול. העובדה הזו גם העניקה לו את שמו: ביוונית, המילה “באסיליסקוס” (βασιλίσκος) משמעותה “מלך קטן” או “נסיך”, כנראה בשל הכתר שעל גבי ראשו. היא גם מסבירה אולי למה הבסיליסק נחשב למלך הזוחלים.
בחלק מהתיאורים, הבסיליסק כולל גוף של תרנגול וזנב של נחש, בעוד שבאחרים הוא משלב גם אלמנטים של דרקון. צבע הגוף שלו משתנה בין תיאורים שונים, אך לרוב הוא מתואר בצבעים כהים כמו שחור, ירוק כהה או חום. בחלק מהתיאורים יש לו קשקשים מבריקים או אפילו מתכתיים, המוסיפים לחזותו המאיימת.
איך נולד בסיליסק? והאם אפשר להרוג אותו?
השאלה שצריכה להישאל היא מה צריך לקרות כדי שנחש בסיליסק, עם המראה הייחודי שלו, יגיע לאוויר העולם. אנחנו מדברים כאן כמובן על מיתולוגיות, וככאלה קשה למצוא הסברים שנראים לנו הגיוניים, רציונליים או מדעיים. למרות זאת, אולי תשמחו לשמוע שככל הידוע לנו, לא מדובר כאן ביחסים אסורים בין כמה בעלי חיים. כדי שבסיליסק ייוולד, לפי המיתולוגיה, כל שנדרש הוא שנחש (ובחלק מהגרסאות גם קרפדה) ידגרו על ביצת תרנגולת, ממנה יבקע בהמשך הבסיליסק הקטן.
התרנגול יכול להיות מקושר גם למוות של הבסיליסק. הוא מתואר כמפלצת שאי אפשר להרוג, למעט קריאת התרנגול. אולי בגלל הקשר המיתי בין שני היצורים האלו, קריאת התרנגול נחשבת לקטלנית עבור הבסיליסק – מה שאומר שלהילחם בו בשעות הבוקר המוקדמות יכול להיות רעיון מעולה. לפי חלק מהמיתוסים גם חמוס עשוי לסייע לאדם לנצח את המיתוס, בשל היכולת שלו לצוד נחשים. שיח הפיגם, שהמינים השונים שלו גדלים בעיקר באזור הים התיכון, יכול לספק הגנה מסוימת.
הסכנה של נחש הבסיליסק: מבט הורס, נשיכה ארסית
עם כל הכבוד לגודל או לאלמנטים המפלצתיים השונים, נראה שהעיניים הן אלה שהפכו את נחש הבסיליסק לדמות מיתולוגית מאיימת כל כך. לפי האגדה, מבטו של הנחש כל כך קטלני, עד שכל מי שפוגש את המבט מת באופן מיידי, מוות מהיר וחסר רחמים, בלי כל אפשרות להתגונן. בחלק מהגרסאות, הקורבן מתאבן או מתייבש לחלוטין לאחר המבט של הבסיליסק. יש גרסאות מחמירות יותר, בהן אפילו השתקפות העיניים שלו עלולה להיות קטלנית. בכל מקרה, מדובר כאן בדמות שקשה מאוד להתמודד איתה, בניגוד אולי לחיות “טורפות” נדירות, כך שמדובר באחד היצורים המיתולוגיים היותר קטלניים שיש, לפחות על הנייר.
לא רק המבט של הבסיליסק עלול לפגוע בכם. כמו כל נבל אימה, הוא מסוגל להרוג בקלות, במהירות ובמגוון דרכים, בלי שהקורבנות יכולים לעשות משהו נגד זה. בחלק מהאגדות הוא מתואר כבעל ארס חזק במיוחד, כשנשיכה שלו או אפילו נשיפה עלולות לגרם לנזק משמעותי, עד סכנת חיים. יש סיפורים לפיהם בכוחו השלילי של המפלצת האגדית לפגוע רק בעצם הנוכחות שלה, לדוגמה הרס צמחייה שנמצאת בסמוך אליה.
הבדלים בייצוג הבסיליסק במיתולוגיות שונות
נחש הבסיליסק מזוהה במיוחד עם המיתולוגית היוונית-רומית, שהיא כנראה זו שהביאה אותו לאוויר העולם המיתי. הוא מתואר שם כ”מלך הנחשים”. בשנת 77 לספירה, פליניוס הזקן – חוקר צבע, איש צבע ואי הצי הרומי – הוציא לאור את הכרך הראשון ב”תולדות הטבע” (Naturalis Historia), מה שיהפוך להיות אנציקלופדיה עם לא פחות מ-37 כרכים. באנציקלופדיה, הנחשבת לעתיקה ביותר בהיסטוריה ולרחבה ביותר שפורסמה בעולם העתיק, הוא תיאר את הבסיליסק כנחש קטן אבל ארסי, עם ה”כתר” המאפיין אותו, שנולד מביצת תרנגול עליה דגר נחש צפע. פליניום הזקן תיאר שובלים של ארס שהנחש משאיר אחריו, מבט שעלול להרוג וגם יכולת לייבש צמחייה ולשרוף אדמה כשהוא עובר לידם.
המיתולוגיה המצרית לא מתייחסת לדמות הבסיליסק בצורה ישירה, אבל ישנו יצור שמזכיר אותו מאוד, בשם “ואדג’ת” או “אוראוס”. זהו נחש קטן המזוהה עם אלת ההגנה המצרית, ואדג’ת, שנחשב לפי המיתולוגיה המצרית דווקא ליצור מגן ומקודש. גם לדמות הזו יש מבט קטלני, אלא שכאן הוא משתמש בו למטרות הגנה על המלוכה המצרית. זו אולי הסיבה לכך שבכתרים שונים של פרעונים ואלים, אפשר למצוא את דמות הנחש.
המיתולוגיה היהודית מתייחסת ל”קוקאטריס”, מעין שילוב בין דרקון, תרנגול ולטאה. נטען שהקוקאטריס הוא בעל כוחות קסם, שאחד מהם הוא היכולת להפוך יצורים חיים לאבן. הוא עושה את זה באמצעות המבט (מה שכנראה מושפע במידה מסוימת מהמיתוס), אבל גם במגע או בהבל פיו.
המיתולוגיה ההודית, דוגמה נוספת, מציגה יצור בשם “נאגה” – שהוא מעין חצי איש וחצי נחש. יש לו יכולות קסומות שונות, כולל מבט חודר וקטלני. הדמות הזו נחשבת למורכבת, והיא עשויה להיות טובה ורעה כאחד.
הנה סרטון ידידותי מאוד, שמסביר על המיתוס בצורה שמתאימה גם לילדים – אחד מקהלי היעד העיקריים של אתר עולם האימה.
דמות הבסיליסק בטבע
כיאה לדמות מיתולוגית, הבסיליסק עבר לא מעט שינויים לאורך השנים. בתיאורים המוקדמים, הוא הזכיר בממדים שלו נחש קטן, בגודל של כמה עשרות סנטימטרים. חלק מהתיאורים המאוחרים יותר, למשל אלו של ימי הביניים באירופה, הגדילו אותו לממדים מפלצתיים או דרקוניים. בתקופות אלה נוספו לו לעיתים תכונות חדשות, כמו היכולת לעוף ולנשוף אש, מה שהפך אותו לדמות מאיימת עוד יותר.
בעולם המציאות, אגב, תוכלו למצוא – בעיקר ביבשת אמריקה – לטאה העונה לשם בסיליסק מצוי. הלטאה הזו היא בגווני חום ירוק, בעלת זהב ארוך ועם בליטות על גבי הראש. המראה הכללי מזכיר במידה מסוימת את הבסיליסק המיתי, מה שמסביר את מקור השם. הלטאה מחזיקה בכמה תכונות מעניינות, כמו יכולת ללכת על המים, להגיע למהירות של עד כ-11 קמ”ש או לעמוד ללא תנועה פרק זמן ארוך יחסית, אבל היא לא מסוגלת להרוג אנשים באמצעות המבט. כך גם בסיליסק ירוק, שחי בעיקר באזור אמריקה הלטינית, מגיע למהירות תנועה של כ-105 קמ”ש בעזרת רגליו ויכול ללכת על המים (“לטאת ישו”), אבל כן תוכלו להתבונן בו בביטחה.
הארי פוטר: הקוסם שהחזיר את הבסיליסק לתרבות
הבסיליסק, למרות היותו יצור מיתולוגי עתיק, ממשיך לרתק ולהפחיד גם בימינו. הוא מופיע במגוון רחב של יצירות תרבות פופולרית, מספרים ועד משחקי מחשב. ה-ייצוג המשמעותי ביותר הוא בספרי הארי פוטר, ובעיקר בספר השני בסדרה, “הארי פוטר וחדר הסודות”. בסיפור זה, הבסיליסק הוא נחש עתיק ועצום, המוחזק בסוד במעמקי בית הספר לקוסמים הוגוורטס (ליתר דיוק, בחדר הסודי שבנה סלזאר סלית’רין). סלית’רין שיכן שם את הנחש במחשבה שרק היורש האמיתי הוא שיוכל לשחרר אותו. למרבה הצער, היורש הזה הגיע בדמותו של טום רידל, לימים הלורד וולדמורט. כן, אני יודע שהוא מתואר בתור “זה שאין להגיד את שמו”, אבל אני לא מפחד מדמויות מספרי ילדים. אהה אהה!
המאפיינים של הייצור מזכירים את המיתולוגיה הישנה, עם כמה שינויים והתאמות לעולם הקוסמים. בספרי הארי פוטר, הבסיליסק נולד מביצת תרנגול עליה דגרה קרפדה, ויכול לחיות עד 1,000 שנה. בהתאם למיתוס המקורי, מבטו של הבסיליסק קטלני כשהוא ישיר, אבל מבט עקיף – לדוגמה דרך מים או השתקפות – גורם רק להתאבנות, ולא למוות. עוף החול בספרים חסין בפני הבסיליסק, אבל כשרוח רפאים מביטה בו, היא תתאבן מהסיבה הפשוטה שאי אפשר (כנראה) להרוג רוח רפאים יותר מפעם אחת. בספרים, הנחש של סלית’רין הרג את הילדה מירטל וורן, שידועה יותר בתור דמות הרפאים העתידית שלה, מירטל המייללת.
בסופו של דבר, הארי פוטר מצליח להרוג את הבסיליסק בעזרת החרב של גריפינדור. הדמות שלו תחזור עוד כמה פעמים בהמשך הסדרה, למשל כשרון והרמיוני ייכנסו לחדר הסודות כדי לקחת ניבים מהשלד של הנחש במטרה להשמיד הורוקרוקסים, או איך שלא קוראים לזה.
באנציקלופדיה של הארי פוטר תוכלו לקרוא עוד על הייצוג של הבסיליסק בספרים ובסרטים.
האם המיתוס חי בסרטי אימה?
למרות שיש לו נוכחות יפה במיתולוגיה וגם בתרבות הפופולארית, למרבה הצער לא ראינו ייצוגים משמעותיים מדי של דמות הבסיליסק בסרטי אימה. בכל זאת, בעזרת האינטרנט הצלחנו למצוא כמה דוגמאות לסרטים שכנראה לא ראיתם, ושכנראה כדאי לכם לא לראות.
סרט הטלוויזיה “Basilisk: The Serpent King” משנת 2006, כמו שאפשר להסיק מהשם שלו, מתמקד ישירות בדמות הבסיליסק. כמו שתוכלו להסיק מהשם וגם מהעובדה שזה סרט טלוויזיה על ייצור מיתולוגי, העלילה כאן עוסקת בארכיאלוג (ג’רמי לונדון, “שולחן לחמישה”) וחבריו, שנאצים להתמודד עם מיתוס שקם לתחייה: כי זה הרי מה שקורה כשלוקחים ביצת בסיליסק למוזיאון בקולורדו ונתקלים בסערה סולארית. הנחש המפלצתי יוצא למסע הרס עמוס אפקטים גרועים, ככל הנראה.
אם חשבתם שבאפי ציידת הערפדים צדה רק ערפדים, כנראה שעבר הרבה זמן מאז שראיתם את הסדרה. באחד הפרקים של “באפי ציידת הערפדים”, החבורה נתקלת בגרסה מסוימת של בסיליסק, מעין שד רב עוצמה שיכול להפוך את הקורבנות של לאבן בעזרת מבט. הייצור הופיע בגרסאות שונות גם במשחקי מחשב, כמו “The Witcher”, “מבוכים ודרקונים” (Dungeons & Dragons”), “God of War”, “Final Fantasy” ואחרים.
הבסיליסק הופיע כאחת המפלצות בסרטים שמתארים התמודדות עם מפלצות, חלק מהם תכנים לילדים, כמו דמות ה-Cockatrice בייקום הקולנועי של “עלילות ספיידרוויק”, המיני סדרה בעלת שני החלקים “Voyage of the Unicorm” כחלק מהיצורים המיתיים שהגיבורים נלחמים בהם, ועוד.
נקודה מעניינת אחרת היא שלמרות שהבסיליסק עצמו לא הופיע בהרבה סרטי אימה מיינסטרימיים, הרעיון של יצור שיכול להרוג במבט בלבד כן קיים בקולנוע האימה והשפיע על כמה יצירות. הדוגמה המובהקת היא הסרט “קופסת הציפורים” (Bird Box) מ-2018, בכיכובם של שמות מכובדים כמו סנדרה בולוק, ג’קי ויבר, שרה פולסון, ג’ון מלקוביץ’ ורוזה סלזאר. אמנם אין בסרט נחשים, אלא יצורים מסתוריים שגורמים למי שמתבונן בהם ישירות להתאבד.
איפה אפשר למצוא את הבסיליסק בעולם?
למרות היותו יצור מיתי, הבסיליסק הותיר את חותמו גם על עולם התיירות. ישנם מספר מקומות ברחבי העולם שמציגים פסלים, תערוכות או אטרקציות הקשורות אליו, ביניהם:
- בעיר העתיקה של ורשה, בירת פולין, ניתן למצוא פסל של בסיליסק. על פי האגדה המקומית, הייצור המיתולוגי חי פעם במרתפי אחד הבתים בעיר העתיקה
- הרובע הראשון של וינה, בירת אוסטריה, ניתן למצאו בית הנקרא “בית הבסיליסק” (Basiliskenhaus). על קיר הבית יש תבליט המתאר את האגדה המקומית על הנחש המפלצתי שחי בבאר של הבית
- מוזיאון ההיסטוריה הטבעית של לונדון מציג מפעם לפעם תערוכות של יצורים מיתיים, גולל בסיליסק, ומסביר את המקורות, ההיסטוריה וההשפעה שלהם
- המתחמים של הארי פוטר בפארקי השעשועים של אולפני יוניברסל ברחבי העולם כוללים נסיעה ברכבת שדים, “Harry Potter and the Forbidden Journey”. במהלכה נתקלים במפלצות וביצורים מהעולם הרחב של הספרים
- מוזיאון הפולקלור בקרקוב, פולין, מציג תערוכות של יצורים מיתיים מהפולקלור המקומי
