אימה תיירותיתמקומות נטושים

קניונים נטושים: הצד האפל של השופינג במאה ה-21

מנקודת המבט של הרבה מאוד גברים, ואני ביניהם, אין ספק שביקור בקניון יכול להיות אחת החוויות המפחידות ביותר שיש. אוסף החנויות שכוללות פריטים שלא תמיד מעניינים, עומס האנשים שמזכיר מתקפת זומבים והמחירים המופקעים שירצחו לכם את חשבון העובר השב הם רק חלק מהסיבות. זה לא שביקור בקניון חייב להיות חוויה רעה, אלא שיש לו פוטנציאל להשתבש. החדשות הטובות הן שהקניונים שאתם מכירים יכולים להיות ידידותיים הרבה יותר, ובעיקר מפחידים פחות, מהמקבילות הריקות שלהם. זה הרגע לדבר על קניונים “מתים”, תופעה שלמרבה הצער הופכת להיות נפוצה מאוד ברחבי העולם בשנים האחרונות.

האמת היא שבתחום העולם של המקומות הנטושים, או במובן הרחב יותר מקומות מפחידים במרחב העירוני, קשה למצוא מקומות מרתקים וקריפיים יותר מאשר קניונים מתים. המקומות האלה, שהיו פעם מוקדי מסחר שוקקים, עומדים כבר שנים כמעט ללא נפש חיה. מראות של חוסר סדר או אפילו הרס מוחלט, שנראים כאילו יצאו מסרט הזומבים האחרון, יוצרים חוויה עצובה, מרתקת ובעיקר מפחידה. אז זה הרגע להכין את הארנק (לפחות מטאפורית), לעבור בין קניונים נטושים ולהבין האם יש עוד תקווה לעולם הקניות.

קניונים נטושים, תמונת אווירה של קניון גדול עם זומבים ודם על הרצפה. יצירת AI לאתר עולם האימה

מהו בכלל קניון מת?

מכירים את זה שאתם נמצאים במקום בילוי מסוים, שברגע הזה די ריק מאנשים, ואומרים משפט כמו “המקום הזה ריק”? זה בדיוק התמונה במקרה של הקניונים המתים, רק באופן קיצוני יותר. תחשבו על סרט כמו “שחר המתים” של גורג’ א.רומרו, שמציג מאבק על החיים ועל המוות מול נחילי זומבים בקניון, מה שמהווה ביקורת ברורה על הקפיטליזם ותרבות הצריכה בשנות ה-70, בהם הקניונים צברו את כוחם. אז נכון שבמציאות אין זומבים בקניונים, לפחות עדיין, אבל חלק מהם נטושים ומראים את הצדדים הפחות יפים של סצנת הקניות היום. 

קניונים נטושים, המכונים גם “קניונים גוססים” או אפילו “קניוני זומבים”, הם מרכזי קניות נטושים, שלא עוברת בהם נפש חיה. תוכלו לראות בהם – אם תצליחו להיכנס, כמובן – את כל מה שאנחנו מצפים ממקום כזה, כמו חלונות ראווה מאובקים או שבורים, רהיטים תקולים, חפצים המונחים בחוסר סדר, נזקי זמן כמו צבע מתקלף, אבק או קורוזיה, ובעיקר שקט מצמרר, שונה פי כמה ממה שהיה במרכזי הקניות ההומים האלה בעבר.



חשוב לציין, בנקודה הזו, שיש קניונים נטושים שדווקא כן פעילים בצורה כזו או אחרת. ברור שאנחנו לא ניתן למרכז קניות את הכינוי העצוב הזה אם יהיו בה שתיים או שלוש חנויות שנמצאות כרגע ללא שוכרים, עם השלט המפורסם של משרד תיווך קשר-כלשהו, כי בכל זאת התחלופה של העסקים היא חלק בלתי נפרד מכל מרכז קניות. קניונים מתים, לעומת זאת, יהיו כאלה בהם חלק גדול במתחם, רובו או אפילו כולו, יהיו ריקים מאדם ולרוב גם מסחורה. כי גם אם נשארו בהם פריטים, אתם יכולים לסמוך על כך שיהיו אנשים שימצאו להם שימוש, באופן חוקי או בלתי חוקי.

בכל אחד מהמקרים, האווירה המפחידה של קניוני רפאים יכולה להיות מטרידה. השילוב של חנויות נטושות, מסדרונות אפלוליים וכאוס אפוקליפטי, כמו שקורה בחלק מהמקרים, הופכים את המקומות למפחידים. לכך אפשר להוסיף אוכלוסיות בלתי רצויות שהשתלטו על חלק מאותם מרכזים, כמו מחוסרי דיור, שיכורים או אפילו מסוממים. לא צריך להתרחק כדי להבין את אפקט הפחד של קניון ריק: מספיק לבקר במה שנשאר למשל מהתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (ששימשה גם מרכז קניות), מקום מצמרר שנמצא בלב העיר הסואנת והשוקקת. לפעמים השינויים האלה מושכים למקומות הנטושים סקרנים או אנשים הנמשכים מראש למקומות נטושים, די מפחידים במקרה הזה, כחלק מה”תיירות האפלה” שנחשבת כיום למבוקשת יותר מאי פעם.

בחורות עם דם מחזיקות בשקיות. תמונת אווירה לכתבה בנושא קניונים נטושים לאתר עולם האימה

נתוני המוות נחשפים: עד כמה התופעה של קניונים נטושים נפוצה?

תופעת הקניונים הנטושים אינה דבר חדש, אם כי רבים יטענו שבשנים האחרונות היא עלתה בצורה משמעותית, מסיבות שנסביר מיד. מספרים שהיא נפוצה בעיקר בצפון אמריקה ובסין, אזורים בהם מספר תושבים עצום – אבל בעיקר אינספור עסקים, מקוונים או לא, שמתחרים על תשומת הלב שלהם. קשה לדעת בדיוק כמה קניונים מתים יש בארצות הברית, למשל, אבל ההערכות הן הכול חוץ ממעודדות. במהלך שנות ה-80 היו בארצות הברית כ-2,500 קניונים. כיום המספר ירד לכ-1,000-750 בלבד, תלוי את מי שואלים ואיך בדיוק סופרים אותם. התחזיות אומרות שבעשור הבא, אם תמשיך המגמה לפיה קניונים נסגרים בארצות הברית על ימין ועל שמאל, מספר הקנינים יכול להיות סביב לא יותר מאשר כ-250. זה אומר שצפויים הרבה יותר קניוני רפאים.

גם בישראל תמצאו כמה מרכזי קניות שעונים על ההגדרה הזו, בעיקר מקומות שנחשבים לוותיקים או נוסטלגיים. קניון לב אשדוד או הקניוכל בראשון לצין הם חלק מהשמות שאולי תזכרו, שעלו בערך בתחילת שנות ה-90 אבל נעלמו מאז, ככה שהם כוללים היום בעיקר היבט נוסטלגי. בחלק מהמקרים, “מפלצת” קפיטליסטית גדולה כלשהי הגיעה וטרפה את הקניונים הקטנים יותר, כמו במקרה של קניון הזהב בראשון לציון, שהביא לכך שהקניונים המקיפים אותו נסגרו או עברו הסבה, למשל למתחמי משרדים או מרכזי עסקים אחרים.

קניון נטוש, קניון מת, קניונים מתים, קניונים נטושים. הדמיה באמצעות AI

מה עלול להרוג קניונים?

באופן שכנראה לא יפתיע אתכם, הסיבות להיווצרות קניונים מתים קשורות בעיקר להיבטים צרכניים כאלה או אחרים, לעיתים ברמת המדינה או אפילו שינויים בקנה מידה גלובאלי. הנחת היסוד היא שהקניונים הם אחד הביטויים המובהקים של ההתנהגויות הצרכניות בתקופת זמן מסוימת, ואפשר להבין למה בשנים האחרונות אנחנו נמצאים בנקודת זמן מורכבת מאוד.

ההיבט הראשון, שרוב האנשים יראו באופן חיובי, קשור לעלייה בהיקף הקניות המקוונת. כשאפשר לקנות באינטרנט כמעט כל דבר, בחלק גדול מהמקרים במחיר דומה או נמוך יותר לזה של החנויות הפיזיות, ברור שהיקף הביקור בקניונים יצטמצם. לביקור בקניונים יש עלויות נלוות, כמו דלק וחניה (מי אתם, מרכזי קניות שגובים סכומי עתק על חניות ב-2024?), שלא ממש כיף לשלם. מה גם שאנחנו חיים בתקופה בה לאדם הממוצע פשוט אין יותר מדי זמן, והקניות באינטרנט יכולות לחסוך לו כמה שעות לפחות. אם המקום לא מספק ערך מוסף, הדרך עד סגירת קניון יכולה להיות די קצרה.


Load WooCommerce Stores in 249ms!


אי אפשר להתעלם מהשינויים שחלו בעולם שלנו בשנים האחרונות, שמסבירים למה הסיכויים להיווצרות קניון נטוש גבוהים היום במיוחד. מגיפת הקורונה ליוותה אותנו במשך שנים, החל מתחילת 2020, וכללה הנחיות מחמירות של ריחוק חברתי והגבלות שהביאו לכך שהקניונים פשוט לא יכלו להיפתח במשך תקופה מסוימת (בעיקר מרכזי הקניות המקורים). זו הייתה פגיעה חמורה ואפילו אנושה בעסקים שבהם, ורבים פשוט לא הצליחו להתאושש. עליות המחירים המשמעותיות של השנים האחרונות, בין השאר במחירי הסחורות או בעלויות השכירות, הפכו את התמונה למורכבת אפילו יותר עבור בתי העסק, שנאלצו לצמצם פעילות, לעבור ללוקיישנים זולים יותר או להיסגר לחלוטין.

קניוני זומבים - כינוי לקניונים נטושים

סיבות נוספות להיווצרות קניון נטוש הן:

  • שינויים דמוגרפיים – כולל ירידה באוכלוסיות הפרבריות וגידול באזורים עירוניים, שהפכו לכך שקניונים שהיו בעבר במקומות שוקקים יותר בשולי הערים התמודדות עם נטישת לקוחות משמעותית
  • התרחבות יתר – העולם הכלכלי כיום תחרותי יותר מאי פעם, ואפשר לראות לזה ביטוי גם בכל הנוגע לקניונים. יש היצע גדול של מרכזי קניות, יש שיגידו אפילו רחב מדי: לפי חלק מהנתונים, מספר הקניונים בארצות הברית צמח בין השנים 1970 ל-2015 בקצב הגדול פי שניים בערך מקצב גידול האוכלוסייה, מה שגרם לשוק רווי ותחרותי מדי. התחרות הזו נוגסת בהכנסות של העסקים בפרט ומרכזי הקניות בכלל, בטח כשיש במקביל את המאבק מול האינטרנט, מה שמביא לגסיסה ולעיתים גם ל”מוות” של מרכז הקניות
  • שינוי בדפוסי העסקים – עסקים גדולים רבים, שפעם משכו מבקרים לקניונים, מעדיפים היום לפתוח מרכזי עצמאיים, עם כל מה שדרוש לבילוי מהנה (ויקר) של כמה שעות לפחות. חנויות המקס הענקיות, למשל, באות במידה מסוימת על חשבונם של עסקים קטנים יותר שפועלים בנישות מוגדרות
  • חוסר הסתגלות – ההעדפות של הקהל כיום שונות מאשר ימים עברו. מרכזי קניות שלא התאימו עצמם או הצליחו להשתדרג עם השנים פשוט נשארו מאחור, בחלק המקרים עד היווצרות קניון רפאים של ממש
  • צמצום בפעילות הצרכנית – היום, כשעלויות המחייה באזורים רבים בעולם עולות בקצב מהיר יותר מאשר המשכורות הממוצעות, בילוי בקניון נתפס כמותרות שלא כולם יכולים או רוצים להרשות לעצמם
  • נגישות נמוכה – באופן מעט מפתיע, ובעיקר מאכזב, ההגעה לחלק מהקניונים היא מורכבת. החל מבעיות חניה, דרך תחבורה ציבורית לא יעילה ועד לפקקי ענק בדרך לקניון וממנו, לא כולם רוצים לעבור את ה”תענוג” הזה בכל פעם.


האם קניונים נטושים יכולים להיוולד מחדש?

החדשות המעודדות יותר הן שנטישה של קניון לא חייבת להיות סוף פסוק, גם אם בדרך כלל איכלוס מחדש שלו הוא משימה מורכבת, שמוחלפת בהריסה ובהקמת מבנה למטרות אחרות. בכלל, חישוב מסלול מחדש לגבי הייעוד של קניון נטוש יכול להחזיר אותם למפה הצרכנית. מרכזי משרדים, מתחמי בילוי או מתחמי עסקים בקונספט אחר הם חלק מהשינויים היותר נפוצים. הם כרוכים בהשקעה כספית לא פשוטה, אבל בתסריט החיובי הם יכולים “להחיות מחדש” את הקניונים, גם אם בצורה אחרת. היום יש ביקוש גדול יותר למרכזי קניות באוויר הפתוח, וזה חלק משינוי המגמה שהצליח להשאיר קניונים מסוימים בחיים.

היום חייבים לחשוב מחוץ לקופסה, איך לספק לקהל המבקרים בקניון את החוויה שהוא מצפה לו. היום אפשר לראות שמרכזי הקניות המצליחים פונים מראש לאוכלוסייה רחבה יותר, ומציעים יותר מאשר חנויות בלבד, ככה שהגבולות בין צרכנות, בילוי ופנאי נעשים מטושטשים. תוכלו למצוא בקניונים היום אינספור מסעדות, בתי קפה ודוכני אוכל, אזורים ייעודיים לילדים (החל ממתקנים פשוטים או משחקי וידאו, ועד לג’ימבורי או למתחמי ספורט אתגרי), פעילויות לכל המשפחה שיכולות להפוך להיות סרט אימה (מי שביקר בקניון בזמן הופעה חינמית ועמוסה מאוד של אמני ילדים מהשורה הראשונה יסכים) – והרשימה עוד ארוכה. קניון שמצליח להבין את זה ומספק לקהל את הערך המוסף שהוא מצפה לו יוכל בתרחיש האופטימי ביותר לחזור לחיים.

אז בפעם הבאה שאתם בקניון, בזמן שאתם סוחבים הרבה מאוד שקיות של מוצרים שאולי לא תשתמשו בהם, מחפשים מסעדה סבירה שלא תשחט אתכם במחיר או פעילות שתספק הנאה לילדים ושקט נפשי לכם, נסו להעיף מבט ולראות את הצדדים החיוביים של מרכזי הקניות האלה. כי אם הם ימשיכו למות כמו זומבים בסרט של רומרו, החיים הצרכניים של כולנו יכולים להיות מורכבים יותר.