הגיהנום שבפנים (2026)
במאי: ניקולס וינדינג רפן
שחקנים: סופי תאצ'ר, צ'ארלס מלטון, דייגו קלווה, אאוי ימדה, שיורי קוטסונה, הידטושי נישיג'ימה, הוואנה רוז ליו, כריסטין פרוסט, דאגריי סקוט
תסריטאי: ניקולס וינדינג רפן, אסתי גיורדני
שפה: אנגלית, יפנית
מדינה: דנמרק, בריטניה, ארצות הברית
תקציב: כ-6 מיליון דולר
קופה: כ-1.1 מיליון דולר
תקציר הסרט
"הגיהנום שבפנים" (Her Private Hell) הוא סרט שקשה מאוד להכניס למשבצת אחת. הוא משלב אימה, מדע בדיוני, פנטזיה, מסתורין ודרמה בתוך עולם עתידני, צבעוני ומסוגנן מאוד. מאחורי הסרט עומד ניקולס וינדינג רפן, הבמאי של "דרייב", "רק אלוהים סולח" ו"דוגמניות ושדים", שגם כתב את התסריט יחד עם אסתי גיורדני (סדרת הטלוויזיה "וידה").
כבר מראש ברור שלא מדובר בסרט אימה סטנדרטי, אלא במותחן שמתיימר להיות אומנותי. העלילה מתרחשת בעיר עתידנית שנבלעת בערפל מסתורי. סופי תאצ'ר הנהדרת ("פחד אלוהים", "חברה מושלמת", "צהובות") מגלמת אישה צעירה שיוצאת לחפש את אביה בתוך עולם שהפך למעין מבוך של זיכרונות, אלימות ואיומים על־טבעיים. במהלך המסע היא פוגשת חייל אמריקאי שמנסה למצוא את ביתו (צ'ארלס מלטון, "ריברדייל"). שני הסיפורים מתחברים בהדרגה, כשהדמויות מוצאות את עצמן בתוך עולם שנראה פחות ופחות כמו מציאות רגילה ויותר כמו סיוט מעוצב של סקס ואלימות. הערפל, האורות, העיר העתידנית והיצורים שמאיימים על הדמויות הם חלק מהשפה החזותית של הסרט לא פחות משהם חלק מהעלילה.
יש גם קשר אישי מאוד ברור בין הסרט לבין רפן עצמו. הבמאי סיפר שהסרט הושפע מהחוויה שלו לאחר ניתוח לב שעבר ב־2023, ומהמחשבה על האפשרות שלא יוכל לחזור לילדיו. הדמות של האב שמנסה להגיע לבתו היא לכן לא רק מנוע עלילתי, אלא חלק מהעולם הרגשי שממנו הסרט נולד.
טריילר
הביקורת של עולם האימה
למרות ש"הגיהנום שבפנים" זמין לצפייה ביתית מזה כמה חודשים, אנחנו עדיין מחכים להגעה שלו לבתי הקולנוע בישראל. קשה לומר שהציפיות שלנו גבוהות מדי, בהתחשב בביקורות המעורבות מאוד (מאוד!) של הסרט, אבל יכול להיות שנגלה בו צדדים מעניינים. וחוץ מזה, סופי תאצ'ר היא אחת מכוכבות האימה העכשוויות האהובות עלינו.
ביקורות בעולם
הביקורות על "הגיהנום שבפנים" הן די שליליות, הן בקרב הקהל והן מבחינת המבקרים המקצועיים.
Rotten Tomatoes מציג כרגע 41% ביקורות חיוביות מתוך סך של למעלה מ-110 ביקורות, וציון קהל של 35%. ב-Metacritic המצב דומה: 44 מתוך 100, על בסיס 27 ביקורות, כאשר 37% מהביקורות החיוביות, 33% מעורבות ו־30% שליליות. זה בדרך כלל לא סימן טוב מבחינת הצופה הממוצע כשהציון של המבקרים גבוה יותר מזה של הקהל, מה גם שבמקרה הזה שני הציונים המשוקללים הם נמוכים באופן יחסי.
ב-Metacritic, הציון המשוקלל של המבקרים הוא דומה – 44 מתוך 100.
אם חשבתם שהקהל יציל את התמונה, אתם עלולים להיות מאוכזבים. ב-IMDB, אתר הסרטים הגדול בעולם, הסרט מחזיק נכון לכתיבת שורות אלה (אחרי למעלה מ-3,500 ביקורות) בציון 4.4. למעלה מ-45,000 גולשים ב-Letterbox העניקו לסרט את הציון הלא ממש מכובד של 2.25 כוכבים מתוך 5.
ומה שמעניין הוא שהוויכוח כמעט כולו מתנהל סביב אותו דבר: האם הסרט הוא חוויה חזותית מרהיבה שמותר לה להיות מוזרה ולא ברורה – או סרט יפהפה שאין בו מספיק סיפור כדי להצדיק כמעט שעתיים?
יש מבקרים ששיבחו מאוד את העולם הוויזואלי, את הצבעים ואת החופש של רפן ליצור משהו שאינו דומה לסרטי אולפן רגילים. TheWrap, למשל, הדגיש את השליטה החזותית של רפן וטען שגם כאשר העלילה מצומצמת, היופי והעיצוב של הסרט מסוגלים להחזיק אותו.
ביקורות גולשים
מה חשבת על הסרט?
הכנסות בעולם
מבחינה מסחרית, התמונה של "הגיהנום שבפנים" רחוקה מלהיות מרשימה. לפי Box Office Mojo, הסרט הכניס עד כה כ־912.6 אלף דולר בצפון אמריקה וכ־242.8 אלף דולר בשווקים הבינלאומיים, ובסך הכול כ־1.16 מיליון דולר ברחבי העולם.
The Numbers מציג נתון מעט שונה, כ־1.07 מיליון דולר, בעיקר בגלל הבדלים בעדכון הטריטוריות, אבל שני המקורות מציירים אותה תמונה כללית: מדובר בהפצה מסחרית מצומצמת מאוד ובהכנסות נמוכות. אפשר לטעון שמדובר בכישלון מסחרי, כי לפי הדיווחים הסרט הופק בתקציב של כ-6 מיליון דולר.
איפה רואים את הסרט?
"הגיהנום שבפנים" יגיע לבתי הקולנוע בישראל ב-10 באוקטובר, 2026. זו הגעה קצת מאוחרת לסרט שהוקרן לראשונה בפסטיבל קאן ב-18 במאי ושהגיע לבתי הקולנוע בארצות הברית – בהפצה מצומצמת, צריך לציין – ב-24 ביולי.
ברחבי העולם, הסרט עבר מהר מאוד להפצה ביתית: לפי Rotten Tomatoes, הוא הגיע לסטרימינג כבר ב־25 באוגוסט בארצות הברית, זמן קצר לאחר ההפצה הקולנועית.

4.4
41%
44