"הם ירצחו אותך": קומדיית אימה פרועה ומדממת, שמעדיפה סטייל על פני תוכן I ביקורת

20 ביולי 2026 ליאור פרג'

מה קורה כשלוקחים את הרוח הפרועה של "מי שעומד מאחורי", מוסיפים בית דירות נוסח "תינוקה של רוזמרי" עם כת עשירים סוגדת לשטן שרואה בבני אדם רגילים קורבן לגיטימי, ומגישים הכל באסתטיקה והריגות שנשאבו ישר מסרטי אימה פרועים של שנות ה-80, ומתבלים את הכול בקצת טרנטינו?

האמת היא ש"הם ירצחו אותך" מציע את השילוב הזה, לטוב ולרע. לטוב, כי הוא בהחלט סרט מדליק ומהנה לצפייה, אפילו מאוד, מעין משחק וידאו שקיבל חיים בתור קומדיית אקשן משולבת אימה. לרע, כי התוצאה היא מאוד מבולגנת, מעדיפה את הצורה על פני התוכן וקצת חוזרת על עצמה ככל שהסרט מתקדם. אז האם בכל זאת כדאי לתת לו צ'אנס (ספויילר: כן), למה אפשר לצפות ומה היה יכול להפוך את הסרט לקאלט?

מפחדים לקרוא הכול? היעזרו בתוכן העניינים

העלילה של הם ירצחו אותך

"הם ירצחו אותך" הוא לא סרט אימה במלוא מובן המילה. ניתן להגדיר אותו בתור קומדיית אימה משולבת אקשן, כשמה שמטה את הכף לכיוון הז'אנר האהוב עלינו הוא ההריגות היצירתיות, בהן הדם נשפך כמו יין בפאב של אנשים שכבר שתו יותר מדי.

הסרט עוקב אחר אסיה ריבס (זאזי ביטס), אסירה לשעבר בעקבות טראומה מצעירותה, שקשורה לאחותה הצעירה ולאבא בעייתי. היא נכנסה לכלא וניתקה לחלוטין את הקשר לאחותה, שעדיין נוטרת אליה טינה. כמה שנים אחרי, אסיה מתחילה לעבוד כמנקה בבניין היוקרה המסתורי "הווירג'יל" (The Virgil) במנהטן, בניין שנבנה ב-1923 ומאכלס היום כמה אנשים עשירים מאוד. במקביל לניסיון לאתר את אחותה הנעדרת מריה (מיהאלה הרולד), אסיה מגלה שהבניין מאוכלס בחברי כת שטנית, שמקריבים אנשים לטובת השטן. המטרה שלהם היא לגרום לכך שהיא לא תוכל לסיים את הלילה בחיים, או לפחות: לכך שהם יוכלו להקריב אותו לאותו שד. כשהאפשרות להצלת האחות נכנסת לתמונה, בעקבות גילוי מסוים שקשור להווה שלה, המשימה הפשוטה לכאורה הופכת למאבק הישרדות של השניים מול חברי הכת ומול הבניין, ש"תוכנן כדי להיות מלכודת מוות". מאבק שהוא מדמם… מאוד.

הטוויסט המרכזי מגיע מוקדם יחסית: חברי הכת אינם אנושיים לחלוטין, ולכן כמעט בלתי אפשרי לחסל אותם. אנחנו מגלים את זה בסצנה משובחת, אחת המוצלחות בסרט, בהן כמה מהדמויות שהיא חשבה שהרגה נכנסות לחדר, עם כמה ליקויים גופניים שיתוקנו כנראה בהמשך. כאן אנחנו פוגשים כמה שחקני חיזוק, כמו אנשי כת השטן המרושעים (בולטים בהם התר גראהם וטום פלטון) ופטרישיה ארקט, בתור מנהלת הבניין שמצוידת הפעם במבטא אירי, כנראה באופן מכוון. הרעיון הזה מייצר כמה מהרגעים היצירתיים ביותר בסרט, אך גם מפחית את תחושת הסכנה, משום שמתברר שלפחות בשלב הראשון הם דווקא זקוקים לאסיה בחיים.

מודעה

בלאגן שלם של ז'אנרים והשפעות

אחת הבעיות העיקריות של הסרט הוא שהוא מזכיר קצת יותר מדי דברים שראינו כבר. הבמאי והכותב קיריל סוקולוב ציין שהוא קיבל את הרעיון לסרט אחרי שהוא עבר עם אשתו לבניין דירות גדול, והשניים דמיינו בהומור שהשכנים שייכים לכת. הרעיון הזה התגבש אצלו עוד יותר כשראה את יצירת המופת "תינוקה של רוזמרי", שהסרט בהחלט מתכתב איתה, גם אם הוא לא לוקח את האלמנט החשוב ביותר מיצירת המופת של רומן פולנסקי: האווירה הקריפית והמצמררת.

קשה להתעלם מהדמיון לשל הסרט ל"מי שעומד מאחורי" המעולה, או ליתר דיוק: סרט ההמשך שלו הקצת יותר בינוני, "מי שעומד מאחורי 2" – בו גרייס (סמרה ויבינג האלוהית) מנסה להגן על אחותה הצעירה פיית' (קטרין ניוטון) מפני משחק קטלני של אליטות עשירות – שבאופן מקרי יצא כמה ימים קודם לכן. חלק מסצנות האקשן עשויות להזכיר לכם את "להרוג את ביל" של טרנטינו, בעוד שמרחיקי הלכת יצביעו על מותחן האימה האינדונזי המשובח "הפלישה" מ-2011, שמוגדר בעיני רבים בתור אחד מסרטי האקשן המשובחים שנעשו מאז ומעולם. המבנה הנרטיבי בו הגיבורה צריכה לעבור בין הקומות עד למפגש עם ה"בוס" – מפלצת חזירית כלשהי – מזכיר במהות שלו משחקי מחשב. למעשה, בשלב מסוים, כשהגיבורה הסתובבה עם גרזן, ציפיתי לראות לידה את הגמד הוויקינגי ההוא מ"גולדן אקס".

כמו משחק מחשב, רק בסרט. זאזי ביטס מתוך "הם ירצחו אותך" (טוליפ אנטרטיינמנט)

הבמאי קיריל סוקולוב תיאר את בניין הדירות היוקרתי "וירג'יל" (The Virgil) כמחווה חופשית ויצירתית ל"תופת" של דנטה, כאשר קומות המבנה השונות מתפקדות כמעין גלגול מודרני של מדורי הגיהנום בספרות הקלאסית. ככל שהעלילה מתקדמת והגיבורה נאלצת לפלס את דרכה בין הקומות, כל קומה מציגה אסתטיקה ייחודית, סכנות ספציפיות ואתגרים קטלניים, המקבילים לחטאים ולעונשים השונים מתוך היצירה האיטלקית. העיצוב האמנותי וההיררכיה המבנית מעניקים לסרט פוטנציאל לרובד אלגורי עמוק, שהופך את ההישרדות הפיזית בבניין למסע פסיכולוגי וויזואלי מרתק דרך החטא האנושי. זה מסוג הרעיונות שיכלו להפוך את "הם ירצחו אותך" ליותר מסתם סרט אקשן אלים, אבל בפועל הסרט מסתפק בעיקר בפוטנציאל שלהם. במקום להפוך כל קומה לפרשנות שונה של אחד ממדורי הגיהינום, ברוב המקרים היא משמשת בעיקר כתפאורה לעוד סצנת אקשן מדממת.

יש כאן אלמנטים שלוקחים אותנו למחזות קומדיות האימה הפרועות על טהרת ה"ספלסטיק", כמו "מוות אכזרי 2" של סם ריימי. השימוש באפקטים מעשיים הוא החלטה מודעת של הבמאי, שסיפר בכמה מקרים על חיבתו לסרטי אימה משנות ה-80 וה-90. ההופעה המאסיבית של הדם בפרוזדורים הארוכים של בית הדירות עוררה אצלי קונוטציות של "הניצוץ" המופתי של סטנלי קובריק, עד כדי כך שבשלב מסוים ציפית להצפה של נהרות של דם מתוך המעלית, מה שלמרבה הצער לא קרה.

למרות נהרות הדם והאלימות הגרפית, "הם ירצחו אותך" כמעט אף פעם לא לוקח את עצמו ברצינות מוחלטת. ההומור נשען פחות על בדיחות מילוליות ויותר על האבסורד של הסיטואציות: חדרנית שמסתובבת עם החדרים עם עגלת כלי נשק לשימושם של הדיירים, איברים שממשיכים לתפקד גם אחרי שנכרתו, ואלימות כל כך מוגזמת עד שהיא כבר הופכת לקריקטורה. זה סוג ההומור שסרטי "ספלסטיק" של סם ריימי ביססו לפני עשרות שנים, וגם כאן הוא עובד בחלק גדול מהמקרים. הבעיה היא שככל שהסרט חוזר שוב ושוב על אותו רעיון – עוד קרב, עוד התזת דם, עוד גופה שקמה לתחייה – האפקט הקומי נשחק יחד עם אפקט ההלם.

תמונות מתוך "הם ירצחו אותך" (טוליפ אנטרטיינמנט) — אין מספיק סודות לאורך הדרך. "הם ירצחו אותך" (טוליפ אנטרטיינמנט)

מה שחסר כאן בעיניי הוא לא כמויות הדם, אלא ה"איכות" שלו. סרט אקשן משובח מצליח לגוון את הקרבות שלו, אבל כאן חלק מהעימותים נראו קצת דומים מדיי זה לזה, מה שפוגע באפקט שלהם: מרדף בתעלת האיוורור, טיפוס בפיר המעלית וכן הלאה. האירוניה היא שככל שהסרט שואב השראה מיותר מקורות, כך הוא מתקשה לבנות לעצמו זהות ייחודית. סצנת הקרב מול השטן בכבודו ובעצמו, בצורה ייחודית, היא מאכזבת וקצרה מדי.

בעיניי, הסרט לא משתמש בכלים שלו כדי להגיד משהו מעניין ומקורי על העולם שלנו, למרות שהסרט משתמש בכת השטנית בתור האיום המרכזי, נראה שהמפלצות האמיתיות כאן הן האליטות שמסתכלות על בני אדם רגילים כמשאב מתכלה. זו סאטירה שקיימת, אבל הסרט כמעט שלא מפתח אותה מעבר לרעיון הראשוני. להבדיל למשל מסרטי "הפיר" הדיסטופיים, בהם מלחמת המעמדות באה לידי ביטוי בכך שהדיירים בקומות העליונות של בניין רב קומות אוכלים את האוכל לפני שהוא מגיע לקומות התחתונות, משאירים את ה"חלשים" למות ברעב.

מודעה

זוהי זאזי

עם כל הכבוד לראשים המתפוצצים ולנהרות הדם, את הסרט הזה סוחבת על הכתפיים שלה זאזי ביטס. כבר הכרנו אותה בתור שחקנית אקשן בדמות של "דומינו" בסרטי "דדפול" ובתפקידי משנה בסרטים כמו "רכבת הקליע" ו"בהצלחה, תהנו, אל תמותו" של גור ורבינסקי. כאן כל משקל הסרט נופל עליה, והיא נושאת אותו באופן מרשים. היא בהחלט בונה דמות "קיק אסית", עם הומור וכריזמה (בלי להתפרע יותר מדי). היא עומדת היטב גם באתגרים הפיזיים של הדמות שלה, בתור אסירה שהופכת ללוחמת מיומנת, עם פוטנציאל של מחסלת סדרתית. דווקא בגלל שהסרט הולך ומקצין מבחינה ויזואלית, הנוכחות המאופקת יחסית של ההופעה של ביטס עוזרת לשמור על עוגן רגשי מסוים גם כשהעלילה הופכת למופרעת לחלוטין. בצד השלילי הפן הדרמטי בדמות שלה – בעיקר סביב העבר והיחסים עם האחות – קצת דל, כנראה באשמת התסריט.

את האחות הצעירה יותר מגלמת מיהאלה הרולד (או פשוט מיהאלה), שפגשנו בעבר בקומדיית האימה המהנה "משחקי רצח", והיא עושה בסך הכול את העבודה. בעיניי, היה אפשר לצפות להופעות קצת יותר מטורללות של צוות שחקני המשנה, שכולל שמות כמו פטרישיה ארקט, התר ג'רהאם ופטרסון ג'וזף הוותיק. הדמות של אף אחד כאן לא תגיע לדעתי לרמה של קאלט, ככל הנראה בהחלטה מודעת של הבמאי, שרצה להימנע מתוצאה "קמפית". היחידה שקרובה לעשות את זה היא ארקט, שחקנית סופר כשרונית שנראה שהבמאי קצת לא ידע מה לעשות איתה.

מאחורי "הם ירצחו אותך" עומד היוצר הרוסי קיריל סוקולוב, שביים וגם היה שותף לכתיבת התסריט. אחרי שפרץ עם קומדיית האימה האלימה "למה שלא פשוט תמות?", הוא מביא גם להוליווד את אותו שילוב של הומור שחור, אלימות גרפית ואהבה מוצהרת לסרטי הניצול של שנות ה־80. סוקולוב אמנם מגיע מרקע לא שגרתי של לימודי פיזיקה וטכנולוגיה של ננו־מבנים, תחום שנשמע כמעט מדע בדיוני בפני עצמו, אבל מאחורי המצלמה הוא מפגין ביטחון של במאי שמכיר היטב את השפה הקולנועית שהוא רוצה ליצור.

הביטחון הזה ניכר כמעט בכל החלטת בימוי שלו. המצלמה כמעט אף פעם המצלמה כמעט אף פעם לא נשארת סטטית, אלא נעה עם הדמויות במסדרונות הצרים, מטפסת בין הקומות ומדגישה את התחושה שהבניין עצמו הוא מלכודת חיה. גם ברגעים הכאוטיים יחסית, הקרבות נשארים ברורים מבחינה גיאוגרפית, והבמאי נמנע מעריכה מהירה מדי שמאפיינת לא מעט סרטי אקשן מודרניים. במקום זאת הוא נותן לאלימות "לנשום", כך שכל התזה של דם, איבר שנקטע או גוף שנמעך הופכים לחלק מהמופע הוויזואלי ולא רק לעוד אפקט חולף.

גם הפסקול תורם לא מעט לאווירה. במקום מוזיקת אימה מסורתית, הסרט נשען על סינתיסייזרים רטרו שמחזירים שוב ושוב לסרטי האימה והאקשן של שנות ה־80. המוזיקה לא מנסה להפחיד כמו להכניס את הצופה למצב רוח של רכבת הרים אלימה, ובמובן הזה היא משלימה היטב את האסתטיקה הצבעונית ואת ההומור השחור. לפעמים נדמה שסוקולוב מעוניין יותר לגרום לצופה לחייך מול האבסורד מאשר לקפוץ מהכיסא מפחד, והפסקול הוא אחד הכלים המרכזיים שמשרתים את הגישה הזו.

לגנותו של סוקולוב, ניתן לטעון שהוא מנסה להרשים קצת יותר מדי, עם כמה "דאווינים" שפחות השתלבו בעיניי ביצירה הכוללת. "הם ירצחו אותך" הוא סרט שמעדיף את הצורה על פני התוכן רוב הזמן. כאמור, זה מגניב ועושה את העבודה בחלקים הראשונים של הסרט, אבל קצת חוזר על עצמו ככל שהוא מתקדם, עד איבוד מסוים של התנופה בסצנות האחרונות, שאמורות להיות ליבת הסרט. העלילה היא בעצם קטעי מעבר בין סצנות האקשן, בעוד שתסריט מוצלח בעיניי היה עושה את ההיפך. יש כאן בעיות מסוימות בקצב ומקומות בהם התסריט קצת לוקה בחסר, עם חורים או חוסר היגיון – וכן, אפשר לטעון לגנותו של סרט שהוא חסר היגיון גם כשהקו העלילתי שלו כולל ראשים ערופים שצומחים מחדש או עיניים מתגלגלות שמטיילות בבניין.

מודעה

האם לראות את הם ירצחו אותך?

אם אתם מחפשים סרט שמנסה לספר סיפור מקורי עם עומק רגשי ותפניות בלתי צפויות – התשובה הפשוטה היא לא. "הם ירצחו אותך" לא מתיימר להיות זה, וגם הביקורות מסכימות שהתסריט הוא בהחלט לא הכוכב של הערב. המבנה החוזר על עצמו, הנבלים שמתקשים להיזכר מי הם ברגע שמכבים את הטלוויזיה, העובדה שחלק מהעימותים כאן חוזרים וקו העלילה בין האחיות שמרגיש שטחי – כל אלה עלולים להתיש צופה שמצפה לסרט אימה עם משמעות.

"הם ירצחו אותך" הוא מסוג הסרטים שזוכרים בזכות האנרגיה שלו יותר מאשר בזכות הסיפור. כשהוא נותן דרור לטירוף הוויזואלי שלו הוא כיפי להפליא, אבל בכל פעם שהתסריט מנסה לעצור ולספר סיפור, מגלים שאין לו הרבה מה להגיד. למרות זאת, לחובבי קומדיות אימה מדממות מדובר בבילוי מוצלח בהחלט.

מודעה

איך לראות את הם ירצחו אותך?

הם ירצחו אותך בקולנוע

בתור מי שעוקב שבועות וחודשים קדימה על סרטי האימה שמגיעים למסך הגדול, אני יכול להעיד ש"הם ירצחו אותך" בהחלט היה אמור להגיע למסך הגדול בישראל, אי שם במרץ 2026. אלא שבסוף פברואר התחיל מבצע "שאגת הארי", בתי הקולנוע נסגרו למשך תקופה. ככל הידוע לי, הסרט לא הופץ בסופו של דבר בבתי הקולנוע בישראל.

יכול להיות שהסיבה היא שהביצועים של "הם ירצחו אותך" בקופות ברחבי העולם היו בינוניים מאוד. הסרט הופק בתקציב של כ-20 מיליון דולר וגרף בערך את אותו הסכום, מה שאומר שבשקלול של עלויות השיווק וההפצה, יכול להיות שהוא מוגדר כהפסד כלכלי, אלא שהיה מוגדר ככה אלמלא היה מוצא את דרכו לפלטפורמות הסטרימינג והצפייה הביתית מוקדם באופן יחסי.

הם ירצחו אותך בטלוויזיה

"הם ירצחו אותך" הופץ לצפייה ביתית חוקית כחודש לאחר ההפצה הקולנועית שלו, והוא זמין לצפייה בישראל במסגרת שירות הסטרימינג HBO Max, אותו ניתן להזמין כחלק מחבילות הטלוויזיה והסטרימינג של חברות כמו יס והוט.

אם עדיין אין לכם מנוי לשירות, זו יכולה להיות הזדמנות טובה להצטרף וליהנות לא רק מהסרט הזה, אלא גם מספריית האימה, המותחנים והסדרות של HBO Max (אבל למה ב-HBO Max ישראל עדיין לא פתחו קטגוריה ייעודית של סרטי אימה?). לגולשי האתר זמינים מעת לעת מבצעי הצטרפות והטבות מיוחדות, כך שמומלץ לבדוק את האפשרויות העדכניות ולהשאיר פרטים לקבלת ההצעה הרלוונטית:

למבצע ההצטרפות ל-Yes

למבצע ההצטרפות ל-Hot