טירת נוישוונשטיין: הסיפור של הטירה של דיסני הוא לא אגדה
כל אחד מכיר את דיסני. גם מי שלא היה "ילד דיסני", או מנסה להרחיק את הילדים שלו מאגדות (בין השאר, כי הוא פוחד שהן יהפכו לסרטי אימה גרועים), מכיר בעל פה את הדמויות הבולטות שיצרו וולט דיסני ואחרים מאז תחילת המאה ה-20. הטירה של דיסני היא אחד האייקונים המפורסמים ביותר, כי היא מופיעה הרי בפתיחה של כל סרט של דיסני, מהווה השראה לחלק מהטירות בפארקי השעשועים של החברה ועוד.
לא כולם יודעים, אבל ההשראה של הטירה של דיסני הוא מקום אמיתי, שעונה לשם טירת נוישוונשטיין בדרום גרמניה. באופן שאולי מתכתב עם המגמה האחרונה של לקחת סרטי דיסני ולעשות מהם סרטי אימה, תגלו שהסיפור של הטירה כולל בתוכו היסטוריה מרתקת וגם קצת טראגית. במילים אחרות: הסיפור של הטירה מתאים לפרקים יותר לסקירות שלנו של אתרים היסטוריים מפחידים בעולם, ופחות לאגדות של דיסני.
מהי טירת נוישוונטיין?
טירת נוישוונשטיין (Neuschwanstein Castle, או בגרמנית "Schloss Neuschwanstein") ממוקמת בחלק הדרומי של מדינת בוואריה בגרמניה, בסמוך לגבול עם אוסטריה. המיקום שלה, בסמוך לעיירה בשם פוסן (Fuessen), הוא מהמרשימים שתראו. הטירה ממוקמת על צוק גבוה, ותחתיה מתפרס עמק רחב ידיים, המוקף בהרי האלפים הבוואריים. לא תקבלו כאן מראה דרמטי כמו חלק מהטירות האחרות באירופה – לדוגמה, טירת פדיאמה בסלובניה שנמצאת ממש בתוך מערה – אבל אין ספק שהמראות כאן הם עוצרי נשימה.
הטירה לא גבוהה במיוחד (רק כ-65 מטר), אבל עדיין מרשימה בכל קנה מידה. ניתן להתרשם מאבן הגיר הלבנה, שמשתלבת מצוין עם הצריחים הכחולים. ולחשוב שאם החזון של אדם "משוגע" אחד היה מתגשם במלואו, היינו מקבלים כאן טירה הרבה יותר בומבסטית, מבפנים ובמחוץ.
סיפור שהתחיל בשיגעון
הסיפור של הטירה התחיל במאה ה-19, או ליתר דיוק ב-5 בספטמבר, 1869. באותן השנים, מלך בוואריה לודוויג השני – הידוע יותר בכינויו "לודוויג המשוגע", בין השאר מכיוון שהיה אדם מוזר ומתבודד – איבד את השלטון בבוואריה מבחינה מעשית, אחרי שנאלץ לחתום על חוזה כניעה מול הפרוסים, זכר להפסד של אוסטריה ובוואריה לפרוסים. הוא נשאר למעשה בלי כמעט כל סמכות שלטונית, והחליט להתמודד עם האובדן בצורה יצירתית: לבנות טירות שיהיו הממלכה הפרטית שלו, עליהן יוכל לשלוט.
הטירה עוצבה על ידי כריסטיאן יאנק, כשאת תפקיד האדריכל קיבל אדוארד ריידל. הלוקיישן שלודוויג המשוגע בחר היה בסמוך לטירת הוהנשוואנגאו, ששיפץ אביו ושבילה בה את שנות ילדותו. הטירה הזו זכתה לכינוי "שוונשטיין" (בתרגום חופשי: "אבן הברבור"). כתוצאה מכך הטירה נקראה "הוהנשוואנגאו החדשה", או "אבן הברבור החדשה", שם שניתן לה רק לאחר מותו של לודוויג השני.
כאן הרגע לעצור ולהסביר קצת על המיתוס שעומד מאחורי הטירה. מספרים שלודוויג התחבר כבר מגיל צעיר לסיפורי העם הגרמנים, שהשפיעו על ההתנהלות שלו גם כשגדל והפך לשליט. כשהוא בנה את טירת נוישוונשטיין, אחד הכינויים שלה היה "הטירה של מלך האגדות".
אחד הסיפורים שלודוויג אהב במיוחד הוא על אביר הברבור לוהנגרין, אגדת עם גרמנית נפוצה שהפכה בהמשך לאחת מהאופרות הבולטות של ואגנר. האגדה, שמבוססת על מעשיית אביר הברבור מימי הביניים, מספרים על אחד מאבירי הגביע הקדוש, שעונה לשם לוהנגרין. לפי האגדה, הוא הגיע בסירה שרתומה לברבור כדי להגן על הדוכסית מברבנט, אלזה. הם התחתנו, אבל האביר הציב תנאי אחד: שהאישה לא תשאל אותו לעולם מה השם והמוצא שלו. מכיוון שדרישה כזו נראית מוגזמת בחיי נישואין, אלזה הפרה אותה בשלב מסוים, מה שגרם ללוהנגרין לענות על השאלה אבל לעזוב על סירת הברבור שלו זמן קצר לאחר מכן.
מסיבה מסוימת, לודוויג המשוגע ראה את עצמו כממשיך דרכו של אותו אביר והקדיש לו את הטירה. הוא התחבר מאוד למוטיב הברבור, שמסמל בתרבות הבווארית טוהר ויופי. מכיוון שהוא העריץ את ואגנר, גם בזכות האופרה שכתב ועסקה בלוהנגרין, הוא החליט בשלב מסוים להזמין אותו לגור איתו בטירה. לרגל המאורע, הוא עיטר חלק מהחדרים בשטיחי קיר שמתכתבים עם היצירות של ואגנר.
כך בניית טירת טירת נוישוונשטיין הלכה והסתבכה
לכאורה, החזון של טירת נוישוונשטיין היה ברורה: להקים טירה בסגנון נאו-רומנסקי שמקדש את האבירים בימי הביניים, תקופה שהמלך ראה כרומנטית. את הטירה הקימו על יסודות של שני מבנים עתיקים מאוד: טירה ששימשה את אביו של לודוויג השני כבקתת ציד, ומבצר עתיק שהשורשים שלו מתחילים במאה ה-12.
מהר מאוד דברים התחילו להסתבך. כאילו כדי להצדיק את שמו, לודוויג "שיגע" את כל האנשים שהיו מעורבים בתכנון הטירה ובבנייתה. לודוויג חייב את בעלי המלאכה לעבוד סביב השעון, כולל במשמרות לילה קשוחות. בשלב מסוים הוא עבר לגור בטירה, או לפחות בחלקים שלה שהיו בנויים, כדי שיוכל לעקוב מקרוב אחרי ההתקדמות. בכל אותו זמן לודוויג התבודד ונמנע מחברת אנשים, למעט במצבים שחייבו זאת. במקביל, הוא החליט לשנות את תכנון הטירה פעם אחר פעם, למשל שינוי הייעוד של חלק מהחדרים. כל זה הגדיל את ההוצאות והאריך את משך זמן בניית הטירה.
חנוכת הטירה התקיימה ב-1880, למרות שבאותו זמן הבנייה שלה עדיין לא הושלמה. ב-1886 נהרג לודוויג בנסיבות משונות, ועד היום לא ידוע בדיוק מה קרה. העובדות הן שבערב ה-13 ביוני, הוא יצא יחד עם הרופא המטפל שלו, פרופסור גודל, לטיול קצר בטבע. לודוויג התעקש שהטיול ייעשו ללא מלווים, מכיוון שרק אותו פרופסור היה אחראי על טיפול במצב הנפשי המורכב שלו. הלילה הגיע, והמלך לא חזר. משלחות חיפושים יצאו, וכעבור כמה שעות נמצאה גופתו באגם שטרנברג, לצד הפרופסור. המוות הוכרז כטביעה, אבל מיטב המומחים לא הצליחו לקבוע מה בדיוק הביאה לאותה טביעה משותפת של השניים.
מה שמעניין הוא שכמה ימים קודם לכן, בממשלת בוואריה החליטו להדיח את לודוויג מכיוון שהחליטו שהוא בלתי שפוי ובלתי ראוי להחזיק בכל סמכות שלטונית. פון גודל השגיח עליו, עד המוות המסתורי. לאחר מכן עבודות הבנייה בטירה הופסקו לתקופה ארוכה, והיא הפכה לאטרקציה תיירותית בתשלום, למרות שהיו בה חללים שרחוקים להיות גמורים: למעשה, עד מותו של לודוויג השני הושלמו רק כמה עשרות חדרים, מתוך למעלה מ-200 חדרים מתוכננים.
לטירת נוישוונשטיין יש את סיפורי הרוחות שלה, כמו חלק גדול מהטירות העתיקות בעולם שלנו. באופן לא מפתיע, לודוויג השני מככב בחלק גדול מסיפורי האימה. יש שמאמינים שרוח הרפאים שלו רודפת את הטירה עד היום, משוטטת באולמות ומנסה למצוא דרך להשיב לעצמו את כס המלכות. יש מבקרים שטוענים שהרגישו במהלך הביקור שלהם נוכחות של משהו או מישהו שלא זיהו, או אפילו שהם ראו דמות מטושטשת ולא ברורה.
טירת נוישוונשטיין הופכת לאטרקציה תיירותית
משפחת המלוכה הבווארית נהנתה מהכספים שקיבלה בזכות הטירה, שאיפשר לה לממן את הטכנולוגיות המתקדמות לזמנן שהיו נוכחות בטירה (כמו מערכות הסקה ואוורור חדישות במיוחד), ובכך לצמצם את הפגיעה הכספית האנושה של הטירה. מצד שני, ככל הנראה המימון של הטירה נעשה מכספי הירושה הנסיכותית של לודוויג השני ולא מכספי הציבור, ככה שהמצב נראה קצת פחות גרוע.
1891 נחשבת לשנה בה בניית הטירה הסתיימה בפועל, למרות שהיו בתוכניות הבנייה המקוריות הרבה מאוד חלקים שבנייתם לא התחילה: למשל, "המגדל הענק" שהיה אמור להיות גולת הכותרת כאן. הטירה שרדה את שתי מלחמות העולם, בעיקר בזכות המיקום המבודד שלה. היא שימשה במשך כמה שנים כמקום מסתור ליצירות אומנות שהנאצים בזזו מצרפת. ב-1945 הייתה תוכנית של ה-S.S לפוצץ את הטירה כדי למנוע מצב בו הטירה ויצירות האומנות יגיעו לידיים של האויב, על רקע החשש מהפסד הצבא הגרמני. בסופו של דבר התוכנית לא ייושמה, והטירה נשארת עומדת עד עצם היום הזה.
כך וולט דיסני נכנס לתמונה
אז מה בין הטירה הגרמנית הוותיקה מהמאה ה-19 לבין סרטי דיסני? התשובה הפשוטה נמצאת בהיסטוריה של המקום. וולט דיסני ביקר בבוואריה בשלב מסוים במסגרת טיול באירופה, והתרשם מאוד מהטירה. כשהוא התבקש בשלב מסוים "ליצור" טירה שנראית כאילו יצאה מהאגדות, עבור המבנה של טירת היפהפייה הנרדמת בפארק השעשועים, הוא החליט להתבסס בלי היסוס על הטירה הבווארית שאהב.
הטירה מהווה ההשראה של טירת היפהפייה הנרדמת, המבנה המפורסם בפארקי השעשועים של וולט דיסני. הטירה הראשונה בהקשר הזה נבנתה ב-1955 ונחשבת לסמל העיקרי של הפארק. בשנים קודמות היה ניתן להיכנס אליה, דרך מעבר שכלל ציורי קיר בהשראת אגדת היפהפייה הנרדמת, אבל המעבר הזה נסגר ב-2001: הסיבה הרשמית היא חוסר ההתאמה לנכים ולבעלי מוגבלויות, אם כי רבים סבורים שמדובר באחת ההשלכות של אסון התאומים. ב-1992 נבנתה טירה דומה בדיסנילנד פריז, בסגנון שמזכיר קצת יותר אגדות, וב-2004 טירה שלישית בדיסנילנד הונג קונג.
אז האם נכון לקרוא לה טירת דיסני, כמו שעושים לא מעט? העובדה היא שלבד אותה טירה שקמה בפארקי שעשועים, הטירה כיכבה בלוגו של חברת סרטי האחים וורנר במשך שנים, מ-1985 עד 2006. לאחר מכן היא מוצגה עם טירת סינדרלה, והסמל הנוכחי הוא בעצם שילוב של שתי הטירות.
שימו לב שבניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, טירת סינדרלה המפורסמת (והמצולמת) אפילו יותר, לא נבנתה בהשראת טירת נוישוונשטיין אלא לפי העקרונות של טירות חשובות אחרות, כמו טירת ד'אוסה בצרפת, ארמון ורסאי, טירת פונטנבלו ואחרות.
מה רואים היום בטירת נוישוונשטיין?
יש אנשים שמסתפקים במראה הפנורמי של הטירה, או בנקודות שיאפשרו לכם לראות את הטירה במלוא הדרה. אחת מהן היא Marienbrücke, גשר התלוי מעל מפל שמספק מראה עוצר נשימה של הטירה הנמצאת ממול.
עם כל הכבוד לתמונות, אם אתם מגיעים עד לאזור – מרחק של כשעתיים נסיעה ממינכן – מומלץ כמובן להכניס את הטירה באופן הדוק יותר לתוכניות הטיול שלכם בבוואריה. ניתן לבקר בטירה (למעשה, ב-14 חדרים גמורים מתוך כ-200 שהיו אמורים להיכלל בה) ולהתרשם מהעיצוב הפנימי של החללים המעניינים, כמו חדר השינה של המלך ואולם המוזיקה.
הטירה כוללת הרבה מאוד יצירות אומנות מרשימות, בזכות החיבור של לודוויג השני לאומנות, כשאחת הדוגמאות המובהקות היא חדר ההלבשה שכוללת ציור תקרה וציור קיר שממחישים את היצירות של המשוררים וולטר פון דר פוגלוויידה והנס זאקיס, או גימורים עשריים בגווני משי זהב וסגול.
דוגמה נוספת היא חדר הכס, אולי הביטוי הקיצוני ביותר של שיגעון המלכות של לודוויג השני. במסגרת "משחקי הכס", המדומיינים או לא, המלך שילב בחלל בין שתי קומות אלמנטים שמזכירים כנסיות ביזנטיות, לרבות נברשת בגובה של כ-13 מטר, כיפה מצוירת ופסיפסים צבעוניים ברצפה.
מתחת ליסודות הטירה תמצאו מערה נסתרת, שנבנתה על ידי לודוויג השני כמקום מפלט, אליו יוכל להימלא מסדר היום והמלחצים של חיי המלוכה (אמיתיים או לא), לעסוק באומנות וכדומה. החדר התת קרקעי, שכולל נטיפים, זקיפים ותצורות סלע טבעיות, הוא אחת מגולות הכותרת של הביקור כאן.
איך קונים כרטיסים לטירה של דיסני?
היום, טירת נוישוונשטיין נחשבת לאחת הטירות המתוירות ביותר באירופה. מדי שנה מבקרים כאן כ-1.5 מיליון תיירים, כשבחודשי הקיץ העמוסים אתם יכולים לצפות לכ-6,000 מבקרים ביממה. ברור שאין אפשרות להכניס את כל מי שמעוניין לבקר כאן, ככה שחשוב להצטייד בכרטיסים מראש. ההמלצה הברורה היא לקנות כרטיסים מראש, אפילו שבועות או חודשים לפני מועד הביקור המתוכנן, במיוחד בעונת התיירות העמוסה (יוני עד ספטמבר) ובסופי שבוע. הרכישה המוקדמת גם תחסוך לכם את התורים בקופה, שעשויים להיות מייגעים.
יתרון נוסף לקנייה דרך האינטרנט הוא שאת הכרטיסים הפיזיים לטירה קונים בקופה שנמצאת בכפר הוהנשוואנגאו, במרחק הליכה של כ-40-30 דקות, בהליכה די תלולה לפרקים. קנייה של הכרטיסים מראש תחסוך לכם לא רק את ההמתנה בתור, אלא גם הליכה שעשויה להיות מייגעת, או בעיקר מיותרת, עבור חלק מהאנשים. מצד שני, החנייה העיקרית של הטירה נמצאת גם היא באותו כפר, בסמוך לקופת הכרטיסים, ככה שאם אתם מגיעים עם רכב שכור, יכול להיות שלא תתחמקו ממנה. יש דרכים אחרות להגיע לטירה, בין השאר עם כרכרה רתומה לסוס או שאטל שמגיע למרחק הליכה של כ-15-10 דקות מהטירה, כמו שתקראו בקישור הבא.
טירה אחת, מגוון דרכי ביקור
סיור מודרך
הדרך הטובה והמומלצת ביותר לחוות את הטירה היא דרך סיור שיאפשר לכם להיחשף להיסטוריה המעניינת שלה (ושל המלך לודוויג השני) ולהבין בדיוק מה אתם רואים. תוכלו להזמין סיור מודרך בן כחצי שעה בשפות האנגלית או גרמנית, שכלול במחיר הכניסה לטירה. תשמחו לשמוע שחלק מהסיורים כוללים גם הדרכה מסביב לטירה ושאטל שעושה את הדרך מקופת הכרטיסים אליה, ובחזרה.
סיור עם מדריך קולי
מעדיפים לטייל לבד? חלק מהתיירים בוחרים להזמין מדריך קולי, שזמין בכ-20 שפות, ולשוטט באופן עצמאי בטירה.
שימו לב שמספר מכשירי האודיו מצומצם באופן יחסי, ככה שהמכשירים יינתנו רק למי שמזמין מראש סיור קולי. אם אתם מגיעים למקום וחושבים "להסתדר" על אוזניות תוך כדי, אתם עלולים להישאר מאוכזבים.
טיול יום
אפשרות אחרת, שקוסמת מאוד להרבה תיירים, היא לקחת טיול יום (לרוב ממינכן) שיאפשר לכם לראות את הטירה ואתרים חשובים אחרים באזור – כמו העיירה אובראמרגאו טירת לינדרהוף המרשימה, שנבנתה גם כן על ידי לודוויג השני במסגרת הניסיון שלו לחלוש על ממלכות דימיוניות. ככל הידוע לנו הביקור בטירה עצמה לא כלול במחיר של רוב הטיולים, אבל תוכלו בדרך כלל לשלב אותו תמורת תשלום נוסף. יתרון מרכזי הוא שהטיול היומי חוסך את ההתניידות וההגעה לטירה, שנחשבת למורכבת.
למגוון הסיורים והכרטיסים דרך Get Your Guide
למגוון הסיורים והכרטיסים דרך Viator
למגוון הסיורים והכרטיסים דרך Tiquets
שעות פתיחה של טירת נוישוונשטיין
טירת נוישוונשטיין פתוחה כמעט מדי יום, למעט כמה תאריכים ספציפיים (1 בינואר ו-24, 25 ו-31 בדצמבר).
שעות הפתיחה משתנות לאורך השנה, כאשר נכון לסוף 2024 האטרקציה פתוחה בשעות 18:00-9:00 החל מחודש אפריל ועד ה-15 באוקטובר, ובשעות 16:00-10:00 מה-16 באוקטובר ועד סוף חודש מרץ.
בכל מקרה, אנחנו ממליצים לבדוק את שעות הפתיחה הרשמיות במועד הביקור שלכם באתר הרשמי של הטירה. אם אתם רוצים להימנע מעומס התיירים, נסו לתזמן את הביקור שלכם קרוב ככל האפשר לשעת הפתיחה של הטירה או לקראת הסגירה.
כמה הערות חשובות לפני הביקור:
- גם על תינוקות וילדים יש צורך ברכישת כרטיס, בעלות מופחתת
- ההנגשה של הטירה וגם דרכי הגישה אליה לבעלי מוגבלויות פיזיות היא בעייתית מאוד
- חל איסור לצלם בתוך הטירה
- ביקור בחורף יכול להיות חוויה גדולה, בהתחשב בתפאורה המושלגת שנראית כאילו יצאה מסרט אחר של דיסני (מישהו אמר "לשבור את הקרח?"). אם אתם מבקרים בחורף, שימו לב שהטמפרטורות כאן נמוכות מאוד, ושחלק מהאזורים האהובים לתצפית באזור עלולים להיות סגורים.
