גן הרעל באנגליה מראה שצמחים יכולים להיות מסוכנים עד מוות
זה קורה כמעט בכל פעם שאני הולך לקנות פרחים, בדרך כלל בשביל אשתי. אני מגיע לחנות הפרחים, מתבונן בזרים השונים, מנסה להריח, בודק את המחירים. ועדיין, אני לא מצליח להגיע להחלטה, גם כשהמוכרות האומללות מנסות לעזור לי עם שאלות הכוונה, כמו “מה אתה אהבת?”, שמסתכמות בתשובה מפגרת כמו “אממ. אהבתי הכול”. הביקור הממוצע שלי בחנות פרחים הוא די ממושך: למעשה, אני כמעט בטוח שפעם אחת, היו פרחים שנפתחו, החליפו צבעים אבל גם נבלו לנגד העיניים שלי. אני כמעט בטוח שאני האויב של מוכרות הפרחים, הלקוח המעצבן שתופס שטח יקר בחנות, שואל שאלות מיותרות אבל לא מגיע להחלטה. באחד הביקורים, המוכרת כתבה משהו על פתק ומסרה לי. “הנה, תלך לשם ותמצא את הפרחים שאתה מחפש”, הכריזה בחיוך שנראה לי קצת מוזר. “אתה תמות על הפרחים האלו”.
חזרתי הביתה, עם הרבה התלהבות, ועשיתי גוגל על המקום שהמוכרת הזכירה. תוך כמה שניות, חשכו עיניי וסיננתי את המילה “כלבה!”. המקום שהמוכרת שלחה אותי אליו היה גן הרעל בבריטניה, שכולל פרחים מרהיבים עם טוויסט אחד קטן: הפרחים הצבעוניים האלו עלולים להרוג אתכם, אם לא תקפידו על הנחיות הבטיחות.
מהו גן הרעל של בריטניה?
גן הרעל (The Poison Garden) הוא השם המוכר יותר של גן אלנוויק (The Alnwick Garden), הממוקם במחוז נורת’מברלנד שבצפון מזרח אנגליה. הגן, חלק מהמתחם המפואר של טירת אלניק, הוקם על ידי ג’יין פרסי, מי שהייתה דוכסית נורת’ומברלנד. היא ביקרה בגן דומה באיטליה – הגן של וילה מדיצ’י בפייזולה שבטוסקנה – והחליטה להקים גן עם צמחים מרהיבים וצבעוניים, עם חיסרון אחד. הפרחים האלו עלולים להרוג אתכם, באופן מנוגד לדימוי הטהור של הפרחים, או אפילו ליכולת שלהם להציל חיים, כמו בסיפור הילדים הקלאסי “פרח לב הזהב” של שלמה זלמן אריאל.
מספרים שהגן הראשון כאן הוקם כבר ב-1750. במהלך השנים הדוכסים של נורת’מבלנד חלשו על הגינה, אבל לא ממש ידעו מה לעשות איתה, והיא הוזנחה. זה השתנה במאה ה-21, כשהדוכסית ג’יין פרסי החליטה להפוך את הגינה לאטרקציה. היא רצתה ליצור גינה שונה ממה שאפשר למצוא בגינות אחרות, כזו שתציע ערך מוסף לחובבי הבוטניקה. ב-2005 הוסיפו לכאן גינה עם צמחים רעילים או נרקוטיים, ומאז הקטלוג שלהם רק גדל. מעבר לחיפוש שלה אחר פרחים רעילים, הדוכסית חיפשה גם כאלו עם סיפור. ואם אפשר שייראו גם נורמלי, מה טוב.
אילו צמחים רעילים יש בגן?
הסכנה בגן הרעל נובעת מהטבע הרעיל של הצמחים המוצגים בו. רבים מהצמחים הללו מכילים רעלים חזקים שעלולים לגרום לתגובות אלרגיות קשות, למחלות, ואפילו למוות במקרה של מגע או בליעה. חלק מהצמחים גודלים בכלובים מיוחדים כדי למנוע כל מגע אפשרי עם המבקרים.
היום אפשר למצוא למעלה מ-100 מינים של פרחים, צמחים ועצים מסוכנים לאדם וכמובן שגם ליצורים חיים אחרים, ביניהם:
- אגוז הקיא (Strychnos nux-vomica) – עם לבן גדול עם פרי ענבה, בגודל של כתפוח. הזרעים של הפרי הם מרים ורעילים מאוד (יש בהם למשל את המרכיב סטריכנין, שמשמש לייצור רעל עכברים). תופתעו, אבל במהלך השנים השתמשו בפרי למטרות רפואיות שונות, כמו טיפול בשיתוק בפנים, טיפול במחלת הנפילה וכמו שניתן להסיק משמו, עידוד הקאה במצבים שדורשים זאת.
- קיוקיון מצוי (Ricinus communis) – שיח או עץ ירוקים, ממשפחת החבלוביים, שנחשב לקטלני במיוחד: אפילו לעיסה של גרעינים בודדים עלולה לגרום למוות של אדם מבוגר, בעוד שאצל ילד מספיק גם גרגיר אחד. הקיקיון עלול להיות מסוכן גם במגע (לדוגמה, שפשוף העור במוהל הזרעים) ולטמון בחובו דלקות, פגיעה בעיניים, גירויים בעור ועוד.
- בלדונה (Atropa belladonna) – פירוש השם “בלדונה” הוא “אישה יפה”, בשל העובדה שבימים עברו נשים טפטפו לעיניים שלהן כמה טיפות של תמצית הפרח כדי להרחיב את האישונים שלהן. הצמח, ובמיוחד השורש שלו, כוללים רעלים שעלולים לגרות לתסמינים כמו הזיות, בלבול ואפילו מוות.
כשבוחנים את סוג הצמחים והחזון של הגן, אפשר להגיע למסקנה שבניגוד אולי למה שאפשר לצפות בסרט אימה (בין אם אמיתי ובין אם כזה שמתחולל בראשו של אדם מסוים. ע”ע הפסקאות הראשונות במאמר הזה), המטרה כאן היא לא להפחיד את המבקרים, וגם לא לשלח אל המוות אנשים חסרי אונים (“מוכרת פרחים כלבה!”). הגן הוקם כדי לחנך, להציג נושא שלא תמיד נחקר, להראות את השימושים השונים של הצמחים (מועילים ומזיקים כאחד) ולעלות את המודעות לכוחו המאיים של הטבע, אם אפשר להיות קצת בומבסטיים.
מה כל כך מפחיד בגן הרעל?
במבט ראשון, הגן החביב הזה נראה כמו גן בוטני רגיל, מרשים בכל קנה מידה. הוא בהחלט מטופח, כיאה לגן שעלות הפיתוח שלו על ידי צמד אדריכלי נוף בלגיים מוכר בשם ז’אק ופיטר וירץ. עם עלות פיתוח מדווחת של כ-42 מיליון פאונד, זהו אחד הפרוייקטים השאפתיים בתחום שקמו בבריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה.
הפיתוח נעשה בכמה שלבים, החל מ-2001, וכלל הקמה של מפל, שתילה ראשונית של גינות, הקמת קומפלקס גדול של בית עץ (כולל בית קפה), פביליון, מרכז מבקרים הבולט בגג הקשת המעוגלת שלו, שערים מעוצבים וכמובן שגם הרבה מאוד צמחים. חלקם פזורים בחלקים הבטוחים של גן אניק, בעוד אחרים בגן רעיל.
מעניין, אבל לא מפתיע, שהפרויקט השאפתני זכה ללא מעט ביקורות. היו שטענו שמדובר בבזבוז כספים מוגזם, וגם מומחים לבוטניקה ביקרו חלק מההחלטות של הדוכסית ושותפיה.
רוצים לחיות? נא להתנהג בהתאם
הבעיה היא שזה לא גן בוטני רגיל. אם בגנים סטנדרטיים המבקרים יכולים לטייל באופן עצמאי, כאן אפשר לבקר רק במסגרת של סיור מאורגן, במהלכו לומדים על ההיסטוריה של הגן, הצמחים שנמצאים בו והאופן בו הם עלולים לפגוע בכם. ברחבי הגן תמצאו שערים שחורים ומסורגים, עם ציור הגולגולת עם העצמות הבלתי נמנע במקומות שמסוכן לבקר בהם, והכיתוב “הצמחים האלו עלולים להרוג” (These Plants Can Kill).
יש כמה כללים שחשוב להקפיד עליהם במהלך הביקור, רובם לא אמורים להפתיע אתכם כשבוחנים אילו צמחים בדיוק נמצאים כאן:
- אסור לגעת בצמחים, וכמובן שגם לקטוף. אפילו מגע קל עם העור עלול לגרום לתגובות אלגריות ולצרות אחרות
- אין לאכול פרחים, גם אם זה נראה מפתה. זה כולל את העלים, הפרחים, הפירות או הזרעים
- הסיורים מתקיימים רק בנוכחות מדריך, וחשוב להישאר צמודים אליו
- אם מבקרים עם ילדים, שמרו עליהם קרוב וודאו שהם מבינים את הכללים
- הכניסה עם חיות מחמד אסורה. אם טיילתם פעם עם כלב בגינה עמוסת פרחים, אתם יכולים להבין למה
- כשמקפידים על הכללים, לא אמורה להיות בעיה בריאותית. בכל מקרה, אם לאחר הביקור מרגישים תסמינים גופניים, חשוב לפנות לעזרה וליידע את הגורם המטפל על החשיפה האפשרית
סיורים בגן הרעל – כל מה שחשוב לדעת
סיורים בגן הרעל של אנגליה נמשכים כ-30-20 דקות ויוצאים אחת לחצי שעה, במסגרת שעות הפעילות של הגן. הם נכללים במסגרת הביקור במתחם, אבל חשוב לוודא שבמועד הביקור שלכם באמת יש זמינות של הסיורים מכיוון שהם מוגבלים לעד 20 משתתפים לסיור.
אחת האטרקציות המרכזיות במתחם עבור ילדים היא ה-Lilidorei, מעין מבנה משחקים עצום בגודלו (למעשה, באתר מציינים שזהו המבנה הגדול בעולם מסוגו). עוד תמצאו כאן גן ורדים (לא רעילים!), בית עץ, מתחם מיני גולף, בית קפה ועוד.
במקום פועלת חנות מתנות, שלמרבה השמחה לא מציעה צמחים רעילים. תמצאו כאן מזכרות בהשראת הגן ועולם הצמחים הרעילים, כשאחת מגולות הכותרת היא הספר The Poison Garden book ‘A-Z of Poisonous Plants, The deadly, dangerous and down right bizarre’”.
שעות פתיחה
שעות הפתיחה של גן הרעל, והמתחם הרחב יותר של טירת אלניק, משתנות לאורך השנה בהתאם לביקוש ולמועדים שונים בלוח השנה התיירותי.
ברוב השנה, הגן פתוח מדי יום בין השעות 17:00-10:00.
כרטיסים ומחירים
ניתן לבחור בין כמה סוגי כרטיסים, כאשר המחיר תלוי בכמה פרמטרים:
- מועד ההזמנה: כרטיסים לרכישה מראש יהיו זולים בהשוואה לכרטיסים שנקנים במקום
- יום הביקור: בדומה לאטרקציות רבות אחרות, גם במקרה של גן הרעל המחיר בסופי שבוע יהיה קצת יותר יקר מאשר בימות אמצע השבוע
- כרטיס בסיסי לעומת כרטיס עם מתנה קטנה (Gift Ait)
- גיל – באופן לא מפתיע, המחיר של כרטיס לילד (16-3) יהיה זול בהשוואה לכרטיס מבוגר. ילדים עד גיל שנתיים נכנסים חינם.
באתר הרשמי של הגנים תמצאו פירוט של סוגי הכרטיסים והעלות שלהם.
איפה קונים כרטיסים?
יש כמה אפשרויות לרכישת כרטיסים לגן הרעל וגני טירת אלניק. כמו תמיד, ניתן לקנות כרטיסים בקופות, בהגעה למקום. החיסרון הוא שאף אחד לא מבטיח לכם שיהיו לכם כרטיסים פנויים במועד הביקור (במיוחד אם אתם מתכוונים להצטרף לסיור, כמו שחובה לעשות בגן הרעל), שתצטרכו לעמוד בתורים ושהמחירים עשויים להיות יקרים יותר.
האופציה הבאה היא דרך אתר האינטרנט של המתחם. היתרונות הן שקנייה דרך האתר הרשמי היא בטוחה מטבע הדברים, ותוכלו לשריין מקום בתאריך ספציפי. החיסרון הוא שבניגוד לחלק מסוגי הרכישה האחרים, כאן הכרטיסים הם ללא אפשרות החזר. בנוסף, בתקופה הנוכחית גם אין אפשרות לשנות את התאריכים של כרטיסים שנקנו.
אתם יכולים גם לקנות כרטיסים באתרי האטרקציות הבולטים, כמו Get Your Guide ו-Viator היתרונות הם שמהבדיקה שעשינו, המחירים דומים בהשוואה לאתר הרשמי, מה גם שכאן יש גם אפשרות לביטול חינם עד 24 שעות לפני מועד שיריון הכרטיסים – מצרך שהפך להיות חובה מנקודת המבט של תיירים רבים בתקופה הנוכחית. לצד האופציה לקנות כרטיסי קניה למתחם, כולל סיור מודרך בגן הרעל, הוא מוצע לפעמים כחלק מטיולי יום רחבים יותר, לדוגמה טיולים שיוצאים מאדינבורו שבסקוטלנד.
