כנפיים שבורות: סודות האימה של מטוסים נטושים
העובדות מראות שפחד ממטוסים נפוץ בכל קנה מידה, למרות שלפי כל הסטטיסטיקות מטוס נחשב לאמצעי התחבורה הבטוח ביותר. הצורה השכיחה ביותר של הפחד הזה הוא חשש מהתרסקות מטוס או מאסון אחר, שעלול לגרום לתסמינים לא נעימים ולשינויים התנהגותיים כמו הימנעות מטיסות. אנחנו נתייחס בכתבה הבאה להיבט אחר של המטוסים: העובדה שכאשר הם ננטשים או נעזבים תקופה ארוכה מסיבה מסוימת, וזה עשוי לקרות כמעט בכל מקום בעולם, הם עלולים להיות קריפיים במיוחד.
מטוסים נטושים הם יותר מאשר אמצעי תחבורה שהפסיקו לפעול, או אפילו מעולם לא התחילו. מאחורי חלק מהם מסתתרים סיפורים מעניינים, שיכולים להיות היסטוריים, טכנולוגיים או אפילו אנושיים. בסקירה הבאה נסביר מה גורם למטוס להינטש, מה כל כך מפחיד בו (רמז: זה עשוי להיות קשור לסרטי אימה ולסדרות טלוויזיה) ואיך ניתן לבקר במטוסים מהסוג הזה.
למה מטוסים ננטשים?
כמו בכל סקירה אחרת של מקומות נטושים ברחבי העולם, השאלה הראשונה שצריך לשאול היא איך נולדים מטוסים נטושים. התשובה מורכבת ומשתנה ממקרה למקרה. המקרה הקיצוני ביותר הוא, כמובן, התרסקות מטוס. במצב הזה סביר להניח שיימצאו רק שרידים מסוימים של המטוס, וכמובן שגם הקופסה השחורה שעשויה להחזיק את הסיבות להתרסקות, אבל יש פוטנציאל משמעותי להרוגים, כי הרי קשה לשרוד התרסקות מטוס.
יש מקרים אחרים בהם התרסקות או נחיתת אונס הסתיימו בצורה אופטימית יותר, מבחינת הפגיעה בגוף ובנפש, אבל עדיין הביאה לכך שהמטוס נעזב. לפעמים פשוט המקום בו המטוס נמצא מרוחק או בעל גישה מוגבלת, ככה שחילוץ המטוס אינו אפשרי מבחינה טכנית או לפחות פחות כדאי (כן, כולל מבחינה כלכלית).
אפרופו סיבות כלכליות, לפעמים הן מסבירות מצוין למה מטוס הופך ל”נטוש”. יכול להיות שבעקבות שינויים כלכליים וטכנולוגיים, יוחלט שמטוס מסוים יפסיק את הפעילות שלו, כשבין הסיבות הנפוצות:
✈️ התיישנות טכנולוגית של המטוס או הדגם
✈️ משברים כלכליים, אפילו ברמה הגלובאלית, כשהדוגמה המובהקת היא מגיפת הקורונה
✈️ עלויות תחזוקה גבוהות “מדי”, בטח על רקע התייקרות המחירים של העשורים האחרונים, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם מחירי הטיסות
✈️ פשיטת רגל של חברת התעופה, מסיבות פנימיות או רחבות יותר (שוב, משבר הקורונה)
✈️ שינויים בתקנות בטיחות ורגולציה, שגורמים לכך שלא כל המטוסים או החברות מיישרים קו
יש מקרים בהם הנטישה נובעת מסיבה היסטורית, אפילו צבאית. חשבו למשל על סיום מלחמות, כשאחד ההיבטים שלו יכול להיות נטישה של בסיסי חיל האוויר וכמובן שגם מטוסים. צבא מסוים, דוגמה נוספת, יכול להחליף את צי המטוסים שלו. כשאין למטוס מסוים ייעוד או שימוש, הדרך עד הפיכה שלו לנטוש נעשית קצרה מאוד.
מפלס הפחד של מטוסים נטושים
אז למה מטוס נטוש עשוי להיות מפחיד? הסיבה יכולה להיות קשורה כמובן לנסיבות הנטישה שלו. אם מבקרים במטוס שעבר התרסקות, תאונה או פגיעה בדרך אחרת, אפשר לראות את ההיסטוריה לנגד העיניים, או אפילו לדמיין מה קרה – המקרים האלה עשויים ליצור חרדה. התחושה של חוסר הנוחות עשויה להתגבר על רקע הניגוד שנוצר בין מה שמטוסים אמורים לייצג (לדוגמה, טכנולוגיה מתקדמת) לבין המצב בפועל, עם מטוס שסימני הזמן וההזנחה ניכרים עליו.
המטוס גם יכול להתחבר בצורה הדוקה מאוד לפחד של רבים מטיסה. גם אם הנתונים מראים שתאונת מטוס היא נדירה מאוד, עדיין אפשר להבין את אלו שחוששים מטיסה בגובה של כמה אלפי או עשרות אלפי מטרים, בה הסיכויים להישרדות במקרה של קטסטרופה הם קיימים, אבל נמוכים בכל קנה מידה.
בהרבה מאוד מקרים, המראה החזותי של מטוס נטוש נראה כמו לוקיישן של סרט אימה. תוכלו לראות על גבי המטוס ומסביב לו אלמנטים ויזואליים מטרידים, כמו:
✈️ חלודה
✈️ ריקבון
✈️ חלונות שבורים
✈️ מושבים קרועים ובלויים
✈️צמחייה שמשתלטת על המטוס
✈️ תא טייס עזוב
מטוסים נטושים במסך הגדול והקטן
אבודים (2010-2004)
יכול מאוד להיות שסרטים שונים – בין אם אימה, פעולה, מדע בדיוני או כל ז’אנר אחר – תרמו להתפתחות הפחד שלנו מהתרסקות מטוס, אבל גם מהיום שאחרי. הדוגמה המובהקת היא כמובן הסדרה “אבודים” (Lost), על שש עונותיה, שעוקבת אחרי הניצולים של טיסת אושיאניק 815 מסידני ללוס אנג’לס, כשהם מגיעים לאי בודד באוקיינוס השקט ובו לא מעט סודות, אירועים על טבעיים, חורים בעלילה שקשורים כנראה לשביתת התסריטאים והרבה שאלות שלא קיבלו תשובות גם אחרי פאקינג יותר מ-120 פרקים.
בכל מקרה, פרק הפיילוט של הסדרה הוא אחד המרשימים וגם היקרים מאז ומעולם, עם עלות מוערכת של כ-11 מיליון דולר. הפיילוט, וכמובן שגם הפרקים שבאו אחרי, מציגים פעם אחר פעם את שרידי המטוס הנטוש, או מה שנשאר ממנו.
הנה סצינת הפתיחה של “אבודים”, כנראה אחת מהמוצלחות בהיסטוריה של הטלוויזיה:
הצהובות (2021-???)
סדרה מוצלחת נוספת, שגם קשורה באופן קצת הדוק יותר לאימה, היא “הצהובות” (Yellowjackets”). הסדרה מתמקדת בניצולות של התרסקות מטוס, עליו היו חברותיה של קבוצת כדורגל של בנות בית ספר תיכון, בניסיון שלהן לשרוד על גבי האי (שכולל גם כמה סצנות קניבליות) ובניסיון של השורדות לשרוד גם את ההווה שאחרי. במקרה של “הצהובות” קיבלנו פחות שוטים בומבסטיים של מה שנשאר מהמטוס, אבל השרידים שלו היו חלק מרכזי בעלילה, בגילויים של הנערות ובניסיונות ההיחלצות.
טיסת הפניקס (2004)
“טיסת הפניקס” (Flight of the Pheonix) מ-2004 מבוסס על ספר מאת אלסטון טרבור, שהפך ב-1965 לסרט מוצלח יותר בעל אותו שם. סיפורם של עובדי חברת נפט שנאלצים לנחות במדבר במונגוליה אחרי סופת חול ומנסים לשרוד מול איתני הטבע וכמה דמויות מעצבנות מהקאסט (הדי מרשים, אגב, עם שמות כמו דניס קוויד, ג’ובאני ריביסי, מירנדה אוטו, יו לורי וטייריס גיבסון). בסופו של דבר, אחד מהם מעלה את הרעיון להשתמש בשרידי אותו מטוס נטוש במדבר כדי לבנות מטוס אחר וקטן יותר, ומשום מה זה אפילו מצליח.
שטח פראי (2011)
“שטח פראי” (The Grey) בכיכובו של ליאם ניסן, מתמקד במטוס של חברת נפט שמתרסק באלסקה. השורדים נאלצים לשרוד מול איתני הטבע (בעיקר הטמפרטורות הנמוכות), אבל בעיקר מול חבורה של זאבים שכנראה לא ראו את סרטי “חטופה” או כל סרט אחר של ליאם ניסן בעשרים השנים האחרונות, ולא יודעים שלא כדאי להתעסק איתו.
מלכודת במעמקים (2024)
“מלכודת במעמקים” (No Way Up) עוסק בשאלה שאף אחד כנראה לא שאל את עצמו, עד הרגע שהוא החליט ליצור סרט הישרדות מול אלף ואחת סכנות במקביל. נוסעי טיסת 476, בהם ביתו של מושל קליפורניה, בן הזוג שלה, שומר הראש שלה, מלצר הומוסקסואל, ילדה שמטיילת עם סבתה ועוד כמה טיפוסים מעצבנים, חושבים שהם בדרך לטיסת החלומות שלהם. בפועל המטוס מתרסק בלב האוקיינוס, ממש מעל נקיק תת מימי, והם מוצאים את עצמם נאבקים על חייהם מול החמצן שאוזל, המטוס שמאיים ליפול לתהום, להקה של כרישים, דמויות מעצבנות שרוצים שימותו מהר ככל האפשר ועוד, כי כנראה ש”סתם” להתרסק לא מספיק מפחיד.
מטוסים נטושים מפורסמים שאפשר לבקר בהם
מטוסים נטושים בישראל
בישראל יש כמה מטוסים נטושים שהפכו עם הזמן לאתרי תיירות. אולי הדוגמה המוכרת ביותר היא אוטו מטוס נטוש ביער המגינים, שהוא בעצם מטוס נורד שנרכש מצרפת ב-1960 ושימש כמטוס תובלה, עד ההחלפה של מטוסים מהסוג הזה בקרנפים החדישים יותר. במשך שנים המטוס הרעוע ניצב באמצע היער, בתור אנדרטה לחללי חטיבת הצנחנים 317. הוא משך אליו לא מעט מבקרים, כולל ילדים שנהנו לטפס עליו ולהצטלם לידו, או משפחות שעשו פיקניק למרגלותיו. בשלב מסוים, עלה חשש שהמטוס, במתכונת הנוכחית, עלול לסכן את המבקרים. קק”ל לקחה אותו לפני כמה שנים מהיער לאזור הצפון, שם נעשו ניסיונות לשקם אותו. במהלך 2024 הוא חזר ליער המגינים, בגרסה משופרת ובתקווה שגם בטוחה יותר.
באופן לא מפתיע, מוזיאון חיל האוויר הסמוך לחצרים הוא מקום נוסף בו ניתן לפגוש מטוסים נטושים, כולל כאלו שקיבלו תפקיד מרכזי מאוד במערכות ישראל. המטוסים ניצבו שם במשך שנים, כשתלאות הזמן – כולל כנפיים שבורות, קילופי פח וכדומה – בהחלט בולטים. אחרי תקופת הקורונה פורסמה כתבה לא מחמיאה על מצבם של המטוסים. לאחר מכן הגיעו כמה חודשים של שיפוצים או גריטה של מטוסים ישנים, ולהתרשמותנו המצב היום טוב יותר, אבל אולי באופן אירוני קצת מפחיד פחות.
דוגמה נוספת היא שדה התעופה עטרות (ידוע גם בתור “נמל התעופה ירושלים” או “שדה התעופה קלנדיה”) שהוקם על ידי הבריטים ב-1925, שימש במשך כמה עשורים את הירדנים ולאחר מלחמת ששת הימים גם את צבא ההגנה לישראל. מספרים שטיסות מסחריות, בעיקר קלות, התקיימו כאן עד 1998. הקרבה ליישובים הפלסטיניים גרמה לכך שבתקופת האינתיפאדה השנייה, הוחלט לסגור אותו עקב החשש הדי מבוסס מפגיעה בו. הוא עומד במשך כמה עשורים נטוש לחלוטין, אלא שבשנים האחרונות הועלו תוכניות בומבסטיות להקמת שכונה חדשה במקומו, שתכלול שטחי מגורים, תעסוקה, בתי כנסת, ישיבות ועוד.
מטוסים נטושים בעולם (או: הכירו את בתי הקברות למטוסים)
בעולם תמצאו אינספור מטוסים נטושים, או אפילו אתרי “קבורה” המוניים של מטוסים. הכוונה היא למקום מסוים (לפעמים שדה תעופה שאינו פעיל) אליו מביאים מטוסים, אחרי שכבר אין בהם צורך, כדי שניתן יהיה לאחסן אותם, לפרק לחלקים ובמקרים בודדים גם לשפץ ולהחזיר לפעילות. הבעיה היא שבלא מעט מקרים, בתי קברות למטוסים נשארים כך במשך תקופה ארוכה.
יש הרבה מאוד בתי קברות למטוסים בארצות הברית, כמו בית קברות למטוסים של אריזונה בו שוכנים מטוסים צבאיים הנחשב למקום הגדול בעולם לאחסון מטוסים צבאיים שיצאו משירות, בין השאר בזכות האקלים היבש שמקטין את הסיכון לחלודה ומקל על שימור המטוסים; נמל האוויר והחלל מוחבאי שבקליפורניה; נמל התעופה רוזוול בניו מקסיקו (עם או בלי קשר לעובדה שהעיירה הקטנה מזוהה אולי יותר מכל עם עב”מים, בעקבות תקרית רוזוול המפורסמת מ-1947) ועוד. דוגמאות נוספות מרחבי העולם הן בסיס חיל האוויר המלכותי הקנדי מאונטיינויו שבפרובינציית אונטריו שבקנדה, בסיס חיל האוויר המלכותי שוברי בבריטניה, בית קברות למטוסים נטושים שנפתח לפני כמה שנים בבנגקוק ואחרים.
