חול טובעני: אימה שאפשר לשקוע לתוכה
זה קרה לפני כמה שנים. טיילתי עם אשתי באי בתאילנד, לצד עוד כמה חבר’ה שפגשנו. יצאנו למסלול קצר ביערות, למסלול שאמור להסתיים בחוף גן עדן. מהר מאוד נשארנו מאחור. “חברים? אתם פה?”, קראנו בקול. הייתה דממה, למעט איזו ציפור שכנראה צחקה עלינו. “הם בטח המשיכו. בוא נגביר קצב”, אשתי אמרה. “אני מציע שננסה קיצור דרך”, הצעתי, מתעלם מכל האזהרות ששמעתי בסרטי אימה, ומכך שאנחנו עלולים להיתקל בקניבלים תאילנדיים רצחניים. סטינו קצת מהמסלול, ופתאום ראינו את זה. משהו שנראה כמו מים וחול. הדרך היחידה לעבור. “זה לא חול טובעני?”, אשתי אמרה. “לא. סתם בוץ, בוודאות”, עניתי בקול מתנשא. “סמכי עליי, ראיתי מספיק סרטי אימה. אני מסוגל לזהות חול טובעני”. אשתי היססה, ואני התנדבתי לצעוד ראשון בבוץ. ואז זה קרה. רגל אחת שלי נכנסה לחול, ואז השנייה. כעבור כמה מטרים יצאתי מהשלולית, שאכן לא הייתה חול טובעני. אני הייתי בריא ושלם, הנעליים שלי קצת פחות. הן התלכלכו, והניקוי שלהן היה לא פשוט.
יש סרטי אימה שפועלים על הפחדים העמוקים והשגורים ביותר שלנו. חלק מהם נראים כמעט אוניברסליים, כמו פחד מהמוות, אם כי ברמה הכללית לכל אחד יש את הפחדים שלו. יש אנשים שמפחדים מגבהים, בעוד אחרים דווקא ממקומות סגורים. לעיתים אנחנו מפחדים מבעלי חיים שנראים מאיימים, כמו כרישים או נחשים, בעוד שאנשים אחרים מחיות תמימות יחסית (לדוגמה, פחד מכלבים). כמובן שיש עוד מאות סוגי פחדים נוספים, על חלקם כתבנו ונכתוב עוד בעתיד.
אם היינו עושים רשימה של פחדים נפוצים, סביר מאוד להניח שהפחד מחול טובעני לא היה מופיע גבוה ברשימה. בכל זאת, אתם יכולים לסמוך על סרטי האימה שיראו לנו איך אפשר לעשות גם מהפחד הזה מטעמים, ואפילו סרטים שלמים – כולל הסרט לכבודו החלטנו לכתוב את הסקירה הזו (בעל השם המפתיע “חול טובעני”), שעלול לגרום למוח שלכם לטבוע בחוסר אונים.
מה זה בכלל חול טובעני?
נתחיל עם כמה הגדרות פשוטות. חול טובעני, ברמה הכללית מאוד, הוא חול מימי (כלומר, חול רווי במים). בדרך כלל הוא ייוצר עקב עליית מים ממאגר תת קרקעי כלשהו, מה שקורה בדרך כלל כשאותו חול נמצא ליד ים, נהר, אגם או מקור מים אחר. המפגש הזה עם המים גורם לכך שגרירי החול עולים וצפים. החול הזה מגיב במהירות לכוחות המופעלים עליו, כמו לחץ ומשקל, מה שעלול להביא לכך שהאדם השוקע בתוכו יתקשה לצאת ואפילו ישקע יותר ויותר.
בדרך כלל האדם יצוף על גבי החול מכיוון שהצפיפות של החול גדולה מזו של גוף האדם, ככה שכל אותם תרחישי זוועה של אדם שייעלם לחלוטין תחת הבוץ אם לא תגיע הצלה בתוך כמה שניות, הם בעיקרו של דבר תחבולה תסריטאית די נפוצה. בכל זאת, יש כמה סכנות בחול טובעני. בדומה למצב של מערבולת בים, אדם שמנסה בכוח לצאת מחול טובעני עלול לשקוע בו יותר ויותר, בדיוק עקב אותה תגובה ללחץ שהגוף מפעיל. האדם השוקע עלול להתייעף מהר מאוד, כשהלחץ שצפוי להופיע עלול להקשות עליו לשמור את הראש מעל החול. במצב תיאורטי, אדם שתקוע בחול ללא יכולת להוציא את עצמו עלול להתייבש או לגבוע ברעב, כי הרי מרוב חול אין מה לאכול.
עכשיו, דמיינו לעצמכם מצב בו החול הטובעני ממוקם באזור רווי סכנות. אם המקום בו נמצא החול הטובעני הוא בסמוך לים, קיימת סכנה שהאדם שנכנס למלכודת יטבע: לא מהחול עצמו, אלא ממי הים או האגם שעלולים לעלות במהלך שעות הגאות. אחד המקומות הידועים בסכנה הזו הוא מפרץ מורקאם שבבריטניה, עם החוף הצר והרדוד שלו והעובדה שהגהות כאן היא משמעותית ומהירה מאוד.
אם ניקח דוגמה קיצונית אחרת בה החול הטובעני נמצא באמצע הג’ונגל, האדם עלול לגלות את עצמו מותקף על ידי חיות מפחידות, למשל נחש ענקי שינסה לחנוק אותו למוות. זה אולי יישמע לכם מוזר, אבל זה בדיוק חלק מהעלילה של הסרט שלשמו התכנסנו כאן.
שקועים עם החול עד הצוואר? יש מה לעשות
מהבדיקה שעשינו, לא נתקלנו ביותר מדי מקרים בהם אדם שקע למוות בחול טובעני. הסכנה כאן קיימת, אם כי היא פחות דרמטית כנראה ממה שהתרגלנו בסרטים השונים – במיוחד אם יודעים מה לעשות, ובעיקר ממה להימנע. ההמלצה הראשונה, כאמור, היא להישאר רגועים ככל שאפשר, למרות שמדובר במצב מלחיץ של חוסר אונים. בסרטי אימה האדם שנתקע בחול הטובעני יהיה קרוב לוודאי בלב השממה, ללא כל יכולת לתקשר עם העולם החיצוני. זה יכול לקרות גם במציאות, כמובן, אבל סבירות גבוהה שיהיה בנמצא אדם שיוכל לסייע לכם ולמשוך אתכם מהחול. את המשיכה אפשר לעשות באמצעות כל אותם פריטים שלמדנו להכיר בסרטי אקשן, כמו חבלים, ענפים חזקים וכן הלאה. מומלץ כמובן שלא לטייל יותר מדי באזורים בהם לא עוברת נפש חיה, לא רק עקב הסכנה שבחול הטובעני.
במצבים אחרים, האתגר העיקרי הוא להפסיק לשקוע, ככה שהמשקל יכול בצורה שווה יותר על פני השטח ונוכל לצאת החוצה. בלי להיכנס יותר מדי לחוקי פיזיקה, במצבים בהם הקושי הוא ששטח הפנים שלנו קטן, המטרה תהיה להגדיל אותו באמצעות שכיבה על החול. אם אתם עומדים, נסו לפרוש את הידיים והרגליים לרווחה כדי להגדיל את שטח הפנים ולחלק את המשקל, מה שמקטין את הסיכויים לשקיעה. במידת האפשר, שכבו בעדינות ובאיטיות על גבי משטח החול, כדי להגביר את הציפה, ונסו להזיז את הרגליים לאט – בתנועה מעגלית או מצד מצד – כדי לנסות לשחרר אותן. אם השטח הטובעני לא רחב מדי, אפשר אולי במצבים כאלה להתגלגל לצדדים לשטח יבש או לשחות החוצה, ממש כמו שמומלץ לעשות במצב של מערבולת בים.
אם מבינים שהפעולות הבסיסיות האלה לא עוזרות, חשוב להישאר פאסיביים ככל שניתן ולנסות להזעיק חילוץ.
הקולנוע מאמץ את החול. בערך
כמו הרבה סכנות אחרות, נראה שגם במקרה של חול טובעני התמונה שמקבלים דרך המסך הגדול או הקטן היא מסוכנת יותר מאשר במציאות. התיאור של אדם ששוקע לחלוטין בתוך שניות בחול הוא כאמור לא ממש ריאליסטי, אבל הוא חומר גלם מצוין לסצנה מותחת: הסכנה המוחשית, המרוץ נגד שעון החול (תרתי משמע), האפשרות להתבסס על הנוסחה הקלאסית של ההצלה ברגע האחרון שהופיעה עוד בתחילת הקולנוע (הסרטים של גריפית’), ההתמודדות של האדם מול איתני הטבע שמהווה חלק מסרטי הישרדות רבים ועוד. סצנות כאלה עדיין קיימות בקולנוע, גם אם לא בהיקף גדול מדי בהשוואה לעבר. בשנת 2010, למשל, פורסם מאמר לפיו בכמעט 3% מהסרטים הופיעו סצנות של אנשים שוקעים בחול, באפר או בחימר. נראה שאז הפחד מחול טובעני היה נפוץ יותר, עם או בלי קשר לסרטים. היום כנראה שיש לנו פחדים אחרים ומוחשיים יותר להתמודד איתם.
בכל זאת, אפשר להצביע על כמה סצנות זכורות במיוחד בכיכובו של חול טובעני. כמו שתוכלו לראות, מדובר בעיקר בסרטי אקשן או פנטזיה רחבי יריעה, עד לרמת האפוסים. “לורנס איש ערב” (1962), “הנסיכה הקסומה” (1987), “אוכפים לוהטים” (1974), “הסיפור שאינו נגמר” (1984), “ג’ומנג’י” (1995), “אינדיאנה ג’ונס וממלכת גולגולת הבדולח” (2008) ו”מלחמת הכוכבים – פרק 9: עלייתו של סקייווקר”). כמו שאפשר לראות מהדוגמאות האלה, מדובר בסצנות יחסית קצרות, שמהוות חלק אחד ממאמצי ההישרדות של הגיבורים מול שורה ארוכה של סכנות, בטבע או מחוצה לו. בהקשר הזה, אולי לא מפתיעה העובדה שסרט ההמשך “אסקייפ רום השלב הבא”, שבביקורת שלנו התלוננו על כך שהוא מציב פשוט יותר מדי חידות וסכנות בקצב מהיר מדי, כולל גם סצנה אחת בכיכובו של חול טובעני.
חול טובעני כמטאפורה ל…משהו
כמובן שאנחנו לא מתייחסים כאן לטקסטים שמשתמשים בביטוי “חול טובעני” כמטאפורה לכל מיני דברים שמתרחשים כנראה מתחת לפני השטח ושואבים אליהם את הדמויות העיקריות, או משהו בסגנון. הדוגמה המוכרת של השנים האחרונות היא הסדרה השבדית בעלת אותו שם מ-2019, שמוקרנת ב”נטפליקס”, ועוסקת בטרגדיה בבית ספר בשטוקהולם, בגיבורה הנאשמת ברצח ובתעלומה מה מתגלים כל מיני סודות ותככים. או הסרט מ-2003, בכיכובם של מייקל קייטון ומייקל קיין, שעוסק בבנקאי שנוסע למונאקו ושוקע שם עד הצוואר בצרות. הוא מופלל במעשה רצח ונאלץ לברוח על חייו, תוך כדי שהוא כנראה יגלה כל מיני סודות ותככים.
הנה הטריילר של אותה סדרה בשם “חול טובעני” של נטפליקס:
כמובן שחול טובעני יכול להיות מטאפורה גם ליחסים זוגיים, למשל העובדה שבני זוג נסחפים למטה יחדיו והם יכולים לשרוד רק אם הם יחזיקו ידיים או משהו כזה. בתקווה שזו הפעם האחרונה שתראו שיר של בריטני ספירס באתר הזה.
האם החול הטובעני חוזר בסערה לקולנוע האימה?
האם חול טובעני יכול להחזיק גם סרט שלם, ולא רק סצנה מותחת – לפחות לכאורה – בת כמה שניות או דקות? אם תשאלו את היוצרים של הסרט “חול טובעני” (Quicksand), שעלה לאחרונה ל-Shudder, התשובה בהחלט חיובית.
הסרט עוסק בבני זוג שנמצאים בתהליכי גירושין. האישה (קרולינה גייטן, שזכורה בעיקר בשל דיבוב דמותה של פפה – האחות ההיא שמשפיעה על מזג האוויר ב”אנקאנטו”) היא רופאה, שמגיעה יחד עם בעלה (אלן הוואקו הדי אלמוני ואנמי), גם הוא רופא, לקולומביה למטרות כנס כלשהו. הם מחליטים שהדבר הטוב ביותר עבורם הוא לצאת לטיול רגלי בחיק הטבע, ואפילו לעשות קיצור דרך במקום שנחשב לכל כך מסוכן עד שאף מקומי לא רודף בו. הם יוצאים לטיול לבדם ומוצאים עצמם, אחרי בריחה מפושע מקומי, בלב ה-Las Arenas. האישה נכנסת לחול טובעני, ומשום מה גם הבעל. משם יתחיל מסע נגד הזמן וסכנות הג’ונגל, כולל נחש ענקי כלשהו שעצבני על כך שהאישה הפילה לו את הביצה (אה?). התוצאה לא ממש משכנעת, כי הסרט לא מצליח לשמור על מתח או לייצר סצנות יעילות או מפחידות, הגיבורים חוטאים בכמה החלטות מגוחכות וגם ברמת הדיאלוג והמשחק יש הרבה מה לשפר. בכל זאת, הנה קיבלנו סרט שלם על חול טובעני.
לא היינו סותמים את הגולל על סרטי החול הטובעני, למרות הבעיות שהופיעו כאן. עם דמויות שכן אכפת לנו מהן, סצנות מתח יעילות המשדרות את חוסר האונים של הדמויות וכמה הפחדות, אפשר יהיה ליצור אולי סרטים ראויים, כמו שראינו במקרה של גיבורים התקועים במקום גבוה (“תלויה באוויר”), בתוך המים, מתחת לאדמה או בכל מקום אחר. כי חול יכול להיות די מפחיד.
