האם אותיות יכולות לפגוע? המקרה המוזר של פחד ממילים ארוכות
“אין לי ראש למילים ארוכות, ואתה מן מילה ארוכה שכזו”, שרה עופרה חזה ב”שיר הפרחה”, לפי המילים הגאוניות של אסי דיין. תמיד תהיתי מה המטאפורה הזו אמורה להביע, והאם המשלה של אדם ל”מילה ארוכה” פשוט אומרת שהוא מתוסבך, או שיש כאן משהו מעבר. עד ששמעתי שיש מונח די היתולי שמתאר פחד ממילים ארוכות, והשם שלו הוא אפילו מילה מאיימת עם משהו כמו 30 אותיות – ניסיתי לספור כמה פעמים, עד שכמעט התחלתי לחתוך את הוורידים – שהייתה גורמת לעופרה חזה להזיע אפילו יותר.
פוביה, מילים ארוכות ומה שביניהן
פוביה, ברמה הכללית, היא פחד קיצוני הנובע מאירוע או מסיטואציה מסוימת, גם כשאין סכנה מוחשית. פוביה עשויה להיות קשורה לגורם ספציפי (לדוגמה, פחד מכלבים או פחד מליצנים, עליהם כבר כתבנו באתר), והשלכות אפשריות שלה הם תסמינים גופניים ונפשיים, שעלולים לגרום לשינויי התנהגות, כמו הימנעות מוגזמת ממושא הפוביה.
לעיתים אנחנו משתמשים במילה “פוביה” בצורה היתולית, כלומר, לתיאור תחושות שליליות, דחייה או אפילו שנאה כלפי משהו מסוים, גם אם אין בכך את התסמינים הישירים שמזוהים עם פוביה. פחד ממילים ארוכות, לפי חלק מהתיאוריות, נכנס לתמונה בנקודה הזו בדיוק. תמצאו את הפחד הזה כמעט בכל רשימה של הפוביות המוזרות ביותר שיש, ויכול להיות שתחשבו לעצמכם שאין סיכוי שמישהו באמת פוחד מהמושא המפלצתי במידה כזו.
השם ה”מדעי” של הפוביה, היפופוטומונסטרוססקוויפדליופוביה (Hippopotomonstrosesquipedaliophobia), הוא בעצמו מילה ארוכה ומורכבת, מה שמוסיף ממד של אירוניה לתופעה. אפשר אפילו לראות אותו בתור “בדיחה” של תיאורטיקנים, כי מה יותר משעשע מאשר לקרוא לפחד של אדם ממילים ארוכות ומסובכות במונח שהוא ארוך ומסובך מאוד, וגם נראה כמו התחלה של בדיחה.
המונח הזה, בן 35 האותיות באנגלית (יש מילונים בהם זוהי המילה הארוכה ביותר) אולי נראה במבט ראשון כמו חיבור של אותיות לא קשורות, אבל האמת היא שיש מאחוריו כוונה מסוימת. אם תנסו לכתוב את המילה אות אחרי אות, יכול להיות שתבינו מה בדיוק הכוונה. אם אתם, כמוני, מעדיפים לחסוך כמה דקות יקרות מהחיים שלכם ולעשות העתק הדבק, שמונע את הצורך בהקלדה המשוגעת הזו, נספר שהמונח המקובל של פחד ממילים ארוכות מורכב ממספר חלקים, בלטינית וביוונית:
- היפופוטו (Hippopotamus) – היפופוטם (למעשה, המונח מורכב מהמילים “היפו” – מתחת ו”פוטמוס” – נהר). לעניינו, מילה ארוכה באופן יחסי
- מונסטר (Mosntrous) – מפלצתי, אימתי,
- ססקוויפדאלי (Sesquipedalian, בלטינית) – משמעותה מידת האורך “רגל וחצי”, או אם נצמדים לפירוש המילולי הישיר אז “מילה ארוכה במיוחד”
- פוביה – מיוונית, פחד
אם אפשר אולי לנסות להסביר במילים את כוונת המשורר, התשובה תהיה בוודאי משהו כמו “פחד ממילים ארוכות ומפלצתיות. כן, כמו היפופוטם”.
האם פחד ממילים ארוכות הוא לגיטימי?
לפי התיאוריה הזו, מילים ארוכות לא בהכרח יביאו לאותן תחושות קיצוניות ותסמינים שאנחנו מזהים עם פוביה. הפחד לא אמור להפריע יותר מדי לתפקוד השוטף שלנו. אבל זה לא כל כך פשוט, מכיוון שיש כיום מספר הולך וגובר של מומחים שטוענים שאסור לזלזל בפחד ממילים ארוכות, ביזארי ככל שייראה על הנייר, ושמדובר בבעיה הדורשת אבחון וטיפול. אם מבחינה אקדמית, הפוביה הזו היא לא עצמאית ובוודאי שלא מוכרת על ידי מומחי ומוסדות בריאות הנפש, כמו איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (American Psychiatric Association – APA). למרות זאת, כן מעניקים לו תשומת לב: לרוב כחלק מחרדה רחבה יותר, בעיקר חרדה חברתית.
לפי ה-DSM-5, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, פוביה חברתית מוגדרת ככזו כאשר מתקיימים כמה תנאים:
- פחד או חרדה ממצבים חברתיים בהם האדם מרגיש שהוא עשוי לעמוד למבחן, כמו ניהול שיחה
- הפחד או החרדה אינם פרופורציונליים לאיום (החברתי, במקרה הזה)
- הפחד או החרדה מתמשכים, כך שהאדם נמנע מסיטואציות חברתיות
- הפחד, החרדה או ההימנעות מהמצבים המביאים להם עלולים לגרום למצוקה קלינית
כאן כבר אפשר להבין את הבעייתיות של פחד ממילים ארוכות. אסור לשכוח שלמרות שהתקשורת האנושית השתנתה או אפילו הידרדרה במהלך העשורים האחרונים – כולנו נמצאים בטלפון, משתמשים בקיצורים, באימוג’י ובשטויות אחרות – התקשורת עדיין היא בסיס להתנהלות היום-יומית שלנו. אנחנו מוקפים בלא מעט מילים ארוכות (בעיקר בלועזית, אגב), ומי שנחשף לטקסטים בשפות אחרות עלול לחוות את הקושי הזה יותר מאחרים. אם בעברית מילה ארוכה יחסית יכולה להיאמר או להיכתב בקלות כי אנחנו מכירים אותה כמעט מגיל אפס (או קצת אחרי זה), בשפה האנגלית הרף שלנו – רף הפחד, במקרה הזה – עשוי להיות נמוך יותר.
פחד ממילים ארוכות הוא יותר מאשר “סתם” קושי בקריאה, בכתיבה או בהגייה, שיכולים להיגרם כמובן מסיבות מגוונות. יותר ויותר מומחים מתייחסים לפחד ממילים ארוכות כפוביה אמיתית, כעשויה להשפיע על ההתנהלות של כל מי שסובל ממנה. האובייקט המפחיד, שהוא במקרה הזה מילים ארוכות או מורכבות שאנחנו נתקלים בהם בכתיבה או במלל, עלול לגרום לתסמינים המזוהים עם פחדים, חרדות ופוביות, דוגמת הזעה מוגברת, האצה בקצב פעימות הלב, קוצר נשימה, רעד, תחושת חולשה, בחילות, סחרחורות, בחילות, כאבי בטן וכן הלאה.
ממה נגרם פחד ממילים ארוכות?
אם יוצאים קצת מהציניות שאולי יכולה להופיע כשמדברים על פחד מוחשי ממילים, אפשר לטעון שכמו כל סוג של פחד או פוביה – יש לא מעט סיבות שיכולות להסביר איך הוא מתפתח ומתי הוא מופיע. אחרי הכול, אדם לא נולד עם פחדים, והם עלולים להתפתח אצלו עם השנים, באופן הדרגתי או אפילו בעקבות מאורע חד פעמי. קחו לדוגמה אדם שעלה בילדותו לגלגל ענק בפארק שעשועים, אבל הגלגל נתקע למשך כמה דקות בדיוק בשיא הגובה. מעבר לכעס ולרצון לתבוע אולי את מנהלי פארק השעשועים, בתרחיש מסוים הסיטואציה עלולה לפתח אצל האדם פחד מגלגל ענק.
במקרה הזה, הסיבות הפוטנציאליות כוללות:
- חוויות טראומטיות מהעבר – לדוגמה, תלמיד שהושפל בכיתה כשהוא לא הצליח לקרוא מילה ארוכה מול התלמידים, או כישלון במבחן שהגורם העיקרי לו הוא חוסר הבנה של מילים מורכבות כאלה או אחרות
- מילים הקשורות לחוויה שלא בהכרח מילולית, לדוגמה, אירוע אלימות
- לקויות למידה – עשויות להסביר את הקושי שלנו להתמודד עם המילים הארוכות ולתרום להתפתחות הפחד
- חוסר ביטחון, בין אם חברתי ובין אם אינטלקטואלי. אם אדם חושש שהוא יישפט לשלילה על האופן בו הוא משתמש במילים מורכבות מסוימות, עשוי להתפתח אצלו חשש מהן
- השפעות תרבותיות – אנחנו חיים בעידן של קיצורים, בעיקר בזכות הצורך שלנו לעשות הכול מהר ועם כמה שפחות מאמץ. בתנאים האלו, אדם עלול לחשוש מהאופן בו הוא ייתפס כשהוא משתמש במילים ארוכות, ופשוט להימנע מכך
- גנטיקה – פחד ממילים ארוכות כנראה לא עובר בירושה, אבל חרדות, פוביות ומצבים מנטליים אחרים דווקא כן. אנשים עם נטייה גנטית לחרדות עלולים לפתח פוביות ספציפיות בקלות, כולל פוביות שלא נראות לנו מובנות מאליהן
- שינויים בפעילות המוח, מסיבות שונות, עלולה לפתח פוביות שונות – כולל פחד ממילים קצרות או ארוכות
אדם שחושש ממילים ארוכות, ועל אחת כמה וכמה כזה שפוחד או מתחמק מהן, עלול לגלות שיש לכך השפעות מסוימות על שגרת היום-יום שלו. ההשפעה הברורה ביותר היא קשיים בלימודים, אבל התמונה לא מסתכמת בכך. האדם עלול להיתקל בקושי או אפילו להימנע ממקצועות הדורשים התמודדות עם טקסטים מורכבים, לחוות קשיים בתקשורת עם אנשים מסוימים (לדוגמה, כאלה שמשתמשים מראש במילים גבוהות), לחוות ירידה בביטחון העצמי שלו (ההרגשה שהוא “טיפש”), להימנע מטקסטים שונים שעשויים דווקא לתרום להתפתחות שלו (כמו עיתונים, ספרים או סרטי אימה, שהם כידוע חינוכיים וחשובים מאוד) ועוד.
דבר אליי מילים פשוטות: דרכי ההתמודדות עם פחד ממילים ארוכות
בין אם אתם מתייחסים לפחד ממילים ארוכות באופן היתולי ובין אם מוכנים לשים אותו באותה קטגוריה של תחושות פחד ופוביות אחרות (ובינינו, ידועים היום גורמים ייחודיים וביזאריים לא פחות לחרדות), תרצו לדעת מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב.
דרכי הטיפול בפחד – ובפעם המאה, ההמלצה שלנו היא לנסות לשמור את הציניות בצד – כוללות את השיטות הידועות היום להתמודדות עם פחדים, כמו:
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): שיטה זו עוזרת לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים הקשורים למילים ארוכות ושעלולים לגרום לשינויים התנהגותיים
- חשיפה הדרגתית – התמודדות הדרגתית עם מילים ארוכות, מהקלות ביותר ועד המורכבות ביותר, תחת הדרכה מקצועית
- טכניקות הרפיה, דוגמת נשימות עמוקות או מדיטציה. יכולות לשלוט בעיקר בתסמינים הפיזיים של החרדה, לרוב בלי קשר לגורם שלה
- שיפור מיומנויות הקריאה – אם הבעיה קשורה לקושי ביכולות אלו, מומחים ללקויות למידה יכולים לשפר את המצב
- תרגול שוטף – ולא, לא רק לעשות פסיכומטרי
- עבודה על הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות
- תרופות – בתסמיני חרדה אפשר לטפל גם באמצעים תרופתיים. שוב, לדעתנו הסיכויים שפחד ממילים ארוכות יגרום לצורך הזה הם נמוכים מאוד עד לא קיימים, אבל בתיאוריה האפשרות הזו קיימת
לסיכום, פחד ממילים ארוכות, או היפופוטומונסטרוססקוויפדליופוביה, הוא מונח שרבים מתייחסים אליו בעיקר בתור קוריוז, כמונח משעשע לתאר הימנעות חברתית או תרבותית ממילים. לפי לא מעט מומחים, מצד שני, כדאי להתייחס אליו כפחד לכל דבר ועניין, שעלול להשפיע על חיי אלו החווים אותו. צריך לזכור שזהו פחד שאפשר להתמודד איתו ולטפל בו, בעזרת כלים מגוונים. מי יודע, אולי במצב הזה גם לכם יהיה ראש למילים ארוכות.