"אובססיה": סרט האימה שהעולם אובססיבי לגביו עומד להפוך ללהיט גם בישראל
בתור חובבי האימה, למדנו כבר שסרטים קטנים – ולרוב גם עצמאיים – יכולים להפוך ללהיטי ענק. מדי שנה יש כמה סרטים שעונים על ההגדרה הזו. כשאנחנו מקבלים סרט שגם המבקרים והקהל עף עליו, ושהנתונים שלו בקופות הם כמעט חסרי תקדים, ברור שהציפיות בשמיים. "אובססיה", של הבמאי הצעיר קארי בארקר, הוא ה-סרט של התקופה הנוכחית בקולנוע, בדרך הבטוחה להיות אחד מסרטי האימה הבולטים של 2026. ובשעה טובה, הוא מגיע לישראל.
הנתונים של "אובססיה" הם יוצאי דופן, בכל החזיתות. המבקרים פשוט עפים עליו, עם ציון של 96% ביקורות חיוביות ב-Rotten Tomatoes נכון לכתיבת שורות אלה. בפורטל הסרטים הגדול בעולם, IMDB, הציון שלו בקרב הגולשים עומד בינתיים על 8.2. ובקופות, עם תקציב של פחות ממיליון דולר (!), הוא מתקרב בצעדי ענק לרף ההכנסות של 100 מיליון דולרים. והמספרים ממשיכים לטפס.
אז האם מצאנו סרט שמצליח לאחד גם את המבקרים וגם את הקהל, ומגיע להישגים מעולים בקופות? נראה שכן. בואו להכיר את הסרט שחובבי האימה אובססיביים לגביו.
מה העלילה של אובססיה?
"אובססיה" (Obsession) הוא מסוג הסרטים שכדאי להגיע אליהם עם כמה שפחות ידע מוקדם. בכל זאת, ובאופן כללי מאוד, העלילה שלו עוקבת אחרי "בר" (מייקל ג'ונסטון מסדרת הטלוויזיה "זאב צעיר"), צעיר ביישן שעובד בחנות כלי נגינה. הוא מאוהב עד אובססיה בניקי (אינדה נבארט, שגילמה את שרה קושינג בסדרת הטלוויזיה "סופרמן ולואיס"), חברת ילדות ועמיתה לעבודה. כשהוא נתקל בחפץ מסתורי שמסוגל להגשים משאלות, הוא מבקש לגרום לה להתאהב בו. אבל כמו שקורה בדרך כלל בסרטי אימה, המשאלה הזו פותחת דלת למשהו אפל בהרבה.
הנה הטריילר של הסרט, עם המלצה שנכונה לגבי לא מעט סרטי אימה – אתם יכולים לדלג עליו עד הצפייה.
לפי הביקורות שעפות על הסרט, מה שהופך אותו למעולה הוא בעיקר האווירה שלו: מדובר בסרט שלא מסתמך רק על הקפצות זולות או גימיקים חזותיים, אלא בונה תחושת חוסר נוחות ואימה מתמשכת, מעין סיוט פסיכולוגי. בארקר למשל ניסה להימנע כאן מקאטים או מצילומי תקריב (Insert Shots), למעט מקרים בהם התקריבים הם על משהו שהדמות הראשית מתבוננת בו באופן אקטיבי. כל הסרט מובנה דרך נקודת המבט של הגיבור הראשי. הבחירה בשוטים ארוכים יצרה אתגר בבניית הקצב של הסרט, והבמאי היה צריך למעשה לתכנן אותו כבר בשלב הצילומים. "קהל האימה המודרני הוא למעשה מאוד חכם, אז בואו לא נתייחס אליו כאילו שהם טיפשים", הוא אמר.
כוכבת האימה החדשה?
העשייה הקולנועית של בארקר מקבלת הרבה מאוד שבחים, וכך גם ההופעות של השחקנים הראשיים – בעיקר נבארט, שלפי ההייפ שהיא יצרה כאן, הולכת להיות כוכבת גדולה בשנים הקרובות. מי שהציע ללהק אותה הוא המפיק כריסטיאן מקרוקי, שעבד איתה בסרט האקשן "מאורת הסמים" (תרגום לא רשמי לעברית של Trap House), שחרג כאן מהרגלו להשאיר את הליהוק באופן בלעדי לבמאי ולמפיקים בפועל.
לדעתי, מוקדם מאוד עדיין להשתמש בתיאורים כמו "מלכת צרחות חדשה" או "בחורה אחרונה חדשה", כמו שעשו חלק מהמבקרים מעבר לים ביחס להופעתה של נבארט. מה גם שככל הידוע לי, היא לא עובדת כרגע על סרטי אימה חדשים, והיא בכלל גם לא חובבת של הז'אנר. מייקל ג'ונסטון סיפר, למשל, כשהוא ראה איתה את "תורשתי" כהכנה לתפקיד, היא פשוט ברחה מהחדר בשלב מסוים. בכל מקרה, נבארט הצליחה לקחת כמה ניואנסים מהתפקיד של טוני קולט, באותו סרט עטור שבחים של ארי אסטר. "אני חייבת לתת פרחים למישהי שלא קיבלה מספיק", היא אמרה ל-Dread Central, בהתייחס לעובדה השערורייתית שקולט לא קיבלה מועמדות ראויה לאוסקר על התפקיד. "איזו הופעה אבסולוטית, שהעניקה לי השראה רבה לדמות של ניקי".
כבר עכשיו נשמעים קולות שקוראים לתת לה הכרה בטקסי הפרסים העתידיים, אולי בעקבות הפריחה האחרונה של סרטי אימה באוסקר, שהעניקה מועמדויות לשחקנים כמו מייקל ב. ג'ורדן, איימי מאדיגן (שגם זכתה בפרס) ודמי מור. "מה שהופך את ההופעה של נארבט לכל כך אפקטיבית, היא שהיא לעולם לא נותנת לניקי להיות קריקטורה של בחורה רדופה, גם כאשר הסרט הולך יותר ויותר לטריטוריה של סיוט", כתבה אשלין מקנמרי מ-Dread Central, תוך שהיא מכנה את ההופעה שלה כטובה ביותר השנה. "היא מצליחה לשמור על אנושיות, נאחזת ברסיסים מהגרסה הקודמת שלה ומתחננת לרחמים, בעוד משאלתו של בר מרוקנת אותה מבפנים."
הבמאי שאתם עומדים להכיר
את “אובססיה” כתב, ביים וערך קארי בארקר, יוצר צעיר בן 26 שהחל בכלל את דרכו ביוטיוב, עם סרטונים הומוריסטיים ומתיחות שיצר יחד עם קופר טומלינסון, שהעלו בערוץ בשם "That's Bad Idea". הוא ביים כמה סרטי אימה קצרים, כשהפיצ'ר הראשון שלו היה "Milk & Serial", סרט פאונד פוטג' על מתיחה שיצאה משליטה, שממשיך את עלילות הצמד. בארקר לא הצליח למצוא מפיצים לסרט, שהחבר'ה הפיקו בארבעה חודשים בסכום של 800 דולר, והחליט להוציא אותו בחינם ביוטיוב. הוא קיבל ביקורות חיוביות מאוד, ובארקר הפך ליוצר ששווה לעקוב אחריו.
בעקבות ההצלחה המדהימה של "אובססיה", בארקר הולך כנראה להיות שם חם מאוד בקולנוע האימה בשנים הקרובות. כבר עכשיו הוא עובד על שני פרויקטים מסקרנים: הסרט העל טבעי "Anything But Ghosts", על צמד חוקרים שמפריכים תופעות "על טבעיות", אבל נתקלים ברוחות רפאים אמיתיות כשהם מתמודדים עם הונאה. הסרט, בתקציב של כ-5 מיליון דולר, כולל בקאסט שמות מעניינים כמו ארון פול ("שובר שורות"), ברייס דאלאס הווארד ("הכפר", "עולם היורה"), ויולט מקגרו (הילדה בשני סרטי "מייגן") וגם את הצמד בארקר וטומלינסון. בארקר גם נמצא בשלבי העבודה הראשונים של סרט חדש בסדרת "המנסרים מטקסס", שאנחנו עדיין לא יודעים עליו כלום מעבר לעובדה שאמור להיות סרט כזה בשנים הקרובות.
הביקורות סביב אובססיה: הקונצנזוס הנדיר של המבקרים
סרטי אימה בדרך כלל חיים בעולם משלהם. גם כשהקהל אוהב אותם, המבקרים לא תמיד מתלהבים, ולהיפך. לכן מה שקורה סביב “אובססיה” הוא באמת נדיר. מבקרים שוב ושוב מציינים את אותו הדבר: “אובססיה” מצליח להרגיש גם אישי מאוד וגם מסחרי מאוד בו זמנית. מצד אחד יש בו רעיונות פסיכולוגיים מטרידים על אהבה כפייתית, בדידות ואובדן שליטה; מצד שני הוא עדיין מותח, קצבי ומלא ברגעי אימה, גם אם הם פחות שגרתיים ממה שאנחנו מכירים. ואולי בעצם בזכות העובדה הזו. היו שציינו שהסרט מטפל מעולה בנושאים כמו בדידות גברית, אובססיה רומנטית והצורך בשליטה בקשרים, אחרים טענו שמדובר בגרסת אימה מוצלחת של סרטים כמו "חיזור גורלי". גם ההומור השחור של הסרט, שבא לידי ביטוי למשל בבחירת השירים האירונית, קיבל שבחים.
אחרי ביקורות של למעלה מ-225 מבקרים מקצועיים, הסרט מחזיק בציון גבוה מאוד של 96% ביקורות חיוביות ב-Rotten Tomatoes. אז נכון שזה קורה מדי פעם, גם בסרטים שהקהל פחות עף עליהם – לדוגמא, "זה מגיע בלילה" מ-2017, שקיבל 88% ביקורות מקצועיות, לעומת 44% חוות דעת חיוביות של הגולשים – אבל נראה שבמקרה הזה, הקהל מחזיק באותה דעה. אחרי כמה עשרות אלפי הצבעות, הסרט מחזיק בציון של 8.2 ב-IMDB. יכול להיות שהנתון הזה ירד עם השנים, אבל אין ספק שהוא חריג מאוד עבור סרט אימה.
גם בקהילת Letterboxd הסרט הפך במהירות לאחד מסרטי האימה המדוברים של השנה. ברשתות החברתיות הסרט הפך לתופעה. בטיקטוק, רדיט ו־X צופים משתפים תגובות אחרי הקרנות, מנתחים את הסיום ומתווכחים על המשמעויות הפסיכולוגיות של הסרט. למעשה, אחת התופעות המעניינות סביב הסרט היא שהבאזז רק הולך ומתחזק ככל שיותר אנשים צופים בו.
ההישג הקופתי המדהים של אובססיה
המשתנה הבא במשוואת ההצלחה של הסרט הוא הביצועים בקופות, שנעשים למרשימים אפילו יותר כשזוכרים שהוא נעשה בתקציב שמוערך בין 750,000 דולר למיליון דולר. Focus Features קיבלה את זכויות ההפצה תמורת כ-15 מיליון דולר, אחרי מלחמת הצעות שכללה גם חברות ענק אחרות בקולנוע האימה, כמו Neon ו-A24. הצילומים של הסרט נמשכו 20 ימים בלבד, לוח זמנים צפוף מאוד שאנחנו מכירים בדרך כלל מיצירות מעוררות מחלוקת, כמו הביזיון ההוא של "פו הדוב: דם ודבש" שצילמו לפי הדיווחים בעשרה ימים בלבד.
יוצר האימה ג'ייסון בלום היה בין המשבחים של הבמאי הצעיר: "מה שקארי הצליח להשיג ב"אובססיה" עם תקציב ולוח זמנים כזה, הוא מרשים בכל קנה מידה", הוא אמר. "הוא מצלם כמו מישהו שעושה סרטים באורך מלא כל הקריירה".
הסרט יצא בארצות הברית באמצע מאי, עם פתיחה מרשימה של קצת יותר מ-17 מיליון דולר – יופי של נתון עבור סרט אינדי קטן. מה שקרה אחר כך היה אפילו יותר מרשים. בדרך כלל סרטי אימה עובדים הפוך לגמרי: פתיחה חזקה ואז התרסקות מהירה. הקהל רץ לראות אותם בסוף השבוע הראשון, ואז ההתלהבות דועכת, לעיתים בעקבות העובדה שהסרטים בינוניים, וה"מפה לאוזן" עובד שעות נוספות. אלא שכן, במקום לצנוח בסוף השבוע השני, “אובססיה” דווקא זינק. לפי חלק מהדיווחים מדובר בעלייה של כ־30%, ובאחרים אפילו עלייה של 39% בהכנסות – תופעה כמעט חסרת תקדים עבור סרט אימה בהפצה רחבה. בארצות הברית, למשל, “אובססיה” הצליח להפוך לאחד הסיפורים הגדולים של הקופות למרות שהתחרה במותגים עצומים כמו “מלחמת הכוכבים", סרט על מייקל ג'קסון (אפרופו דמויות אימה) או "השטן לובשת פראדה 2".
נכון לכתיבת שורות אלה, ההכנסות של הסרט ברחבי העולם עוברות את רף 85 מיליון הדולר. בתנאים האלו, מעבר של רף 100 מיליון הדולרים הוא כבר לא שאלה של "אם", אלא של "מתי". והתשובה היא בקרוב מאוד. את סרטי האימה שעשו את זה אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת, ועדיין להישאר עם כמה אצבעות פנויות.
חבורה אקסלוסיבית מאוד
כך או כך, "אובססיה" עשוי להפוך להיות אחד מסרטי האימה הרווחיים ביותר מאז ומעולם. ההשוואות לסרטים כמו "פרויקט המכשפה מבלייר" ו"פעילות על טבעית" הן בלתי נמנעות. “פרויקט המכשפה מבלייר”, שיצא ב־1999, נחשב עד היום לאחד מסרטי האימה הרווחיים אי פעם ביחס לתקציב: הוא הופק בתקציב שנע סביב 200,000 דולר ל-750,000 דולר – תלוי את מי שואלים ואיך מחשבים – ובסופו של דבר גרף יותר מ־248 מיליון דולר ברחבי העולם. ההצלחה הזאת גם הולידה זיכיון שלם שהכניס לאורך השנים יותר מ־335 מיליון דולר בקופות, סכום שהוא עדיין לא סוף פסוק כי ברגע זה עובדים על סרט חדש.
גם “פעילות על טבעית” הפך לתופעה דומה. סרט הפאונד פוטג' שכתב וביים הישראלי אורן פלי, נעשה בתקציב מגוחך של כ-15,000 דולר. הוא הכניס כ-193 מיליון דולר ברחבי העולם, מה שהופך אותו לאחד מסיפורי ההצלחה המטורפים בתולדות קולנוע האימה. בהמשך הוא התרחב לזיכיון מצליח במיוחד, עם סדרת המשכים שהכניסה יחד קרוב ל־900 מיליון דולר ברחבי העולם.
אבל אולי הדבר הכי מסקרן הוא מה שההצלחה הזאת אומרת על עתיד הז’אנר. בשנים האחרונות, הקהל שוב ושוב מוכיח שהוא רעב לסרטי אימה מקוריים, גם בלי מותג ענק מאחוריהם. “אובססיה” מוכיח שלא צריך תקציב של 100 מיליון דולר כדי ליצור אירוע קולנועי: צריך רעיון טוב, ביצוע חד ובעיקר סרט שאנשים פשוט לא מסוגלים להפסיק לדבר עליו.
🩸 מנסים להישאר בחיים מבחינה כלכלית? הנה כמה המלצות והטבות שוות רצח לגולשי האתר.
📅 רוצים לדעת מתי סרט מגיע לקולנוע או לטלוויזיה? מחפשים אירועים מיוחדים? לוח השנה המלא (והמפחיד) שלנו .
💀 מחפשים פרסום קטלני במיוחד? בואו לשמוע על אפשרויות הפרסום באתר עולם האימה .
🕷️ נמות מאושר אם תתמכו באתר ותעזרו לנו לגדול כמו מפלצת.
