טרנטולה כחולה מסוג קובלט בלו: עכביש מרהיב, תזזיתי ולא ממש מסוכן
כחול הוא אחד הצבעים הנפוצים בעולם, כפי שתעיד העובדה שהשמיים שמעלינו, המים שמהווים את רוב שטח כדור הארץ הם בגווני כחול שונים, וכך גם כעשירית מהפרחים שפזורים ברחבי הגלובוס. בעולם בעלי החיים, לעומת זאת, הכחול נדיר הרבה יותר כי כמויות הפיגמנט הכחול בטבע מוגבלות. מעבר לכך, גם רוב בעלי החיים שכן נראים לנו בגוון כחול, אינם כוללים פיגמנט כחול, וגם התזונה שלהם אינה בגוון הזה (הידעתם שציפורי הפלמנקו ורודות מכיוון שהן אוכלות אצות בגוון הזה?). בחלק מהמקרים בעלי החיים רק נראים לנו כחולים מסיבות אופטיות שהיריעה קצרה מלציין כאן, וקשורה יותר לצורת ההשתברות של קרני האור.
מעובדה אחת אי אפשר להתעלם: בעלי החיים הכחולים שכן קיימים עשויים להיות מרהיבים ביופיים. זה בדיוק המקרה של טרנטולה כחולה, הלא היא טרנטולה קובלט בלו (באנגלית: Cobalt Blue Tarantula, או בשם המדעי: Haplopelma Lividum), שבהחלט ראויה להיכנס להגדרה של בעל חיים מפחיד. אז האם הטרנטולה המרהיבה הזו היא באמת מסוכנת, מה חשוב לדעת עליה, ולמה היא פחות מומלצת למגדלים?
המאפיינים הבולטים (תרתי משמע) של טרנטולה כחולה
טרנטולה כחולה, ללא כל ספק, היא יצור מרהיב ביופיו מצד אחד, שגם מצליח להיות מאיים ומפחיד בו זמנית. המאפיין הבולט ביותר שלה הוא, כמובן, הצבע הכחול של הרגליים, שנע בין גווני כחול קובלט (ומכאן שמה) לטורקיז, תלוי בתנאי התאורה, בגיל העכביש ובמאפיינים נוספים. הצבע הכחול העז הזה נדיר בעולם העכבישים והופך אותה לאחת הטרנטולות המבוקשות בקרב חובבי ומגדלי חיות אקזוטיות. בפועל, מסיבות שנראה בהמשך, ממש לא בטוח שכדאי לכל אחד לשקול גידול עצמאי שלה.
טרנטולה כחולה היא גדולה בהשוואה לרוב סוגי העכבישים, עם שמונה רגליים ארוכות ושעירות המקנות לה תנועה מהירה ויכולת טיפוס מרשימה. בעוד שהרגליים בולטות בצבע הכחול שלהן, גוון הגוף והבטן של הטרנטולות הכחולות נוטה להיות אפור בהיר, לפעמים בשילוב עם פסים כהים, אבל עשוי להיות גם כחול. אורך הגוף, ללא הרגליים, עומד ברוב המקרים סביב 7-6 ס”מ. היקף הרגליים של הטרנטולה עומד על כ-13 ס”מ, ככה שמדובר באחד המינים היותר גדולים של טרנטולוות. ואגב, הזכרים בזן זה של טרנטולה נוטים להיות קטנים בהשוואה לעכבישות המין היפה.
מאפיינים פיזיקליים חשובים אחרים של עכביש קובלט בלו הם:
🕸️ עיניים: לקובלט בלו, כמו לרוב העכבישים, יש שמונה עיניים קטנות המסודרות בשתי שורות, בכל אחת מהן ארבע עיניים
🕸️ שיניים וארס: לטרנטולה הכחולה יש זוג לסתות חזקות המשמשות אותה לתפיסת הטרף ולהזרקת ארס.
🕸️ שערות: גופה של הטרנטולה מכוסה בשערות קצרות וצפופות, המעניקות לה את המראה הקטיפתי האופייני. בנוסף, יש לה שערות מיוחדות על הבטן, המשמשות בין השאר להגנה.
אזורי מחייה וגידול: בעיקר באסיה
טרנטולה קובלט בלו היא זוחל יבשתי, שחי בעיקר ביערות הגשם הטרופיים באזור דרום מזרח אסיה: תוכלו למצוא אותה במדינות כמו תאילנד, קמבודיה, לאוס, וויטנאם ואחרות. הטרנטולות האלה מעדיפות אזורים עם לחות גבוהה באופן יחסי וקרקע רכה, שתסייע להן לחפור מחילות. למרות זאת, בשנת 2017 נמצאו באופן די מפתיע טרנטולות כחולות גם ביבשת אמריקה.
היא עשויה להעביר את זמנה בין הקרקע, שיחים או עצים, לעיתים בתוך מחילות. הטרנטולה תעדיף לשהות במחילות רוב הזמן, למעט המסעות לחיפוש אוכל, ומחסות את המחילות בקורים עבים. למרות זאת, באזורי התפוצה של הקובלט בלו היא עשויה להתגורר גם בקרבת בני אדם, לדוגמה גינות ציבוריות.
בעוד שנקבות הטרנטולה הכחולה יכולות להגיע גם לגיל של כ-15 שנה, כך שתוחלת החיים גבוהה בכל קנה מידה. אורך החיים של הזכרים קצר יותר ועומד בדרך כלל על כ-10 שנה. העכבישים יגיעו לבגרות מינית בגיל 5-3, מה שאומר שקצב הגדילה הוא איטי באופן יחסי.
חרקים ומעדנים אוכל: התזונה של קובלט בלו
טרנטולה קובלט בלו היא טורף אופוטרטוניסטי עם תזונה מגוונת, שכוללת (למרבה המזל) בעיקר חרקים שונים (כמו צרצרים, חגבים וחיפושיות), פרוקי רגליים (דוגמת נדלים), עכבישים קטנים ובחלק מהמקרים גם בעלי חיים גדולים יותר, כמו לטאות או צפרדעים.
שיטת הציד של הטרנטולה הכחולה מבוססת בעיקר על מארב. היא ממתינה בסבלנות בפתח המחילה שלה או על ענף, וכאשר טרף מתקרב, היא מזנקת עליו במהירות. הטרנטולה משתמשת בצ’ליצרות (לסתות) החזקות שלה כדי לתפוס את הטרף ולהזריק לו ארס, שמשתק אותו ומתחיל בתהליך העיכול. מנגנון ההגנה של הטרנטולה עשוי לכלול הרמה של הרגליים הקדמיות למטרות איום וחשיפה של הניבים, בניסיון להזהיר את הקורבן הפוטנציאלי.
הנה סרטון מהערוץ של Tarnatula Collective, שמסביר על בעל החיים המיוחד הזה:
האם טרנטולה כחולה מסוכנת לבני אדם?
הפחד מעכבישים בכלל, ומטרנטולות בפרט, הוא מנת חלקם של רבים. הוא מושרש עמוק בתרבות האנושית, ולא רק מהסיבה שהעכבישים מאיימים במראה שלהם ועלולים להיות מסוכנים עבור האדם. סרטי אימה, אגדות עממיות ומיתוסים תרמו ליצירת דימוי מפחיד ומסוכן של עכבישים אלה, ולפחד שכיח מאוד הידוע בשמו הלועזי “ארכנופוביה”. אז האם אפשר למקם את הטרנטולה הכחולה באותה רשימה של בעלי חיים ויצירי טבע מסוכנים אחרים, כמו לדוגמה נחש הבלאק ממבה או הפטרייה ההיא שהופכת נמלים לזומביות מתאבדות? ממש לא בטוח!
במקרה של טרנטולה מזן קובלט בלו, תשמחו אולי לשמוע, המציאות קצת שונה מהדימוי או מהמראה הפראי שלה. למרות שהיא אכן מייצרת ארס, שלמרות שהוא מסוכן הוא בדרך כלל לא נחשב לקטלני עבור בני האדם: במילים אחרות, הארס אינו חזק מספיק כדי להרוג בן אדם. עקיצה של העכביש אמנם עלולה לגרום לתסמינים שהם הכול חוץ מנעימים, כמו כאבים, נפיחות ואדמימות, אבל בדרך כלל הם יעברו תוך פרק זמן קצר. אצל אנשים עם רגישות יתר או במקרים מורכבים, התגובה האלרגית עלולה להיות חריפה יותר.
למתקדמים בלבד: האתגר בגידול של טרנטולה כחולה
טרנטולה כחולה היא לא העכביש הראשון המומלץ לגידול אצל חסרי הניסיון. ההתנהגות שלה, קודם כל, עלולה להיות מורכבת להתמודדות. היא נחשבת למין עצבני ומהיר, ועלולה להגיב בצורה תוקפנית אם היא מרגישה מאוימת (בדרך כלל, אגב, היא תעדיף במצבים האלו לברוח ולא לתקוף). נשיכות הן נדירות יחסית, ומתרחשות בדרך כלל רק כאשר העכביש מרגיש לכוד או מטופל בצורה לא נכונה, כמו ניסיונות להרים אותו בניגוד לרצונו. הטרנטולה היא חיה לילית, שתהיה פעילה בעיקר בשעות המאוחרות ותעדיף בשאר הזמן להסתתר, מה שאומר שהמגדלים לא יוכלו בהכרח ליהנות מהיופי עוצר הנשימה שלה סביב השעון.
יש שיגידו שהסכנה העיקרית של טרנטולה כחולה היא לא הארס, אלא השערות האורטיקריות שעל בטנה. כאשר העכבישה מרגישה מאוימת, היא יכולה לשפשף את בטנה ברגליה האחוריות ולהעיף “ענן” של שערות דקיקות אלה. השערות יכולות לגרום לגירוי בעור, בעיניים ובדרכי הנשימה. אצל אנשים רגישים, זה עלול לגרום לתגובה אלרגית חמורה יותר.
אם מגדלים את הטרנטולה באופן עצמאי, תפריט התזונה שלה יכלול בדרך כלל זחלים, תולעים, חרקים קטנים, צרצרים ועוד. חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ומגוונת, תוך הימנעות מהאכלת יתר: הטרנטולה הכחולה תוכל בדרך כלל רק פעם או פעמיים בשבוע, למעט בגילים מוקדמים יחסית בהם הצורך במזון הוא גבוה יותר. אחת הסיבות לכך היא שאם מקפידים על תזונה מבוקרת, לא רק נהנים מעכבישים חטובים, אלא גם יכולים לצפות ביופי שלהם יותר, מכיוון שהעכביש עשוי לשהות מחוץ למחילה שלו, במארב על הטרף הפוטנציאלי.
חשוב לציין כי בעקבות הביקוש הגבוה לטרנטולות אלה כחיות מחמד, וכתוצאה מהרס בתי הגידול הטבעיים שלהן, אוכלוסיית הקובלט בלו בטבע נמצאת בסכנה. ישנם מאמצים לשמר את המין ולהגן על בתי הגידול שלו. מהסיבה הזו וכדי לא להיות מותקפים, חשוב להימנע מתפיסה או ממגע בטרנטולות כחולות הנמצאות בטבע, ולטפל בהן כשהן נמצאות בשבי רק לפי ההנחיות שפירטנו קודם. העכבישים דורשים תנאים די ספציפיים (בעיקר טמפרטורה מבוקרת ולחות גבוהה), טיפול עדין וזהיר, תזונה מתאימה ומגוונת ועוד.
הכתבה הזו עשתה לכם חשק? הנה כמה מוצרי עכבישים מעניינים:
