אימה בשחקים: הסיפור המפלצתי של בניין אמפייר סטייט בניו יורק

אם תשאלו אנשים מהו הסמל המרכזי, סביר להניח שהם יצביעו על פסל החירות בלי יותר מדי היסוס. מכיוון שאין סביבי מספיק אנשים שזה מעניין אותם, פניתי בשאלה דומה לגוגל, ואז ל-CHAT GPT ודומיו. ואכן, אין ספק שהפסל שחולש על ניו יורק הוא האייקון המרכזי שלה, וגם מבנה עם הרבה מאוד צדדים מפחידים. ובכל זאת, אי אפשר להתייחס למבנים המפורסמים של ניו יורק ולהתעלם ממה שהיה במשך שנים המבנה הגבוה ביותר בה, ואפילו בעולם. מבנה שהפך לאייקון תרבותי, בין השאר בזכות קינג קונג, חווה כמה אסונות לאורך ההיסטוריה (כולל התרסקות מטוס) ונחשב היום לאחד מאתרי התיירות והתצפית הפופולאריים ביותר בתפוח הגדול, עם יותר מ-4 מיליון מבקרים בשנה.

זה הרגע להציג לכם את כל מה שמעניין, חשוב וגם מפחיד לדעת על בניין אמפייר סטייט, הידוע גם בשם הלועזי שלו "אמפייר סטייט בילדינג" (Empire State Building) – כלומר, "בניין מדינת האימפריה". נתחיל מכמה עובדות כלליות, ולאט לאט נתקרב לצדדים המפחידים, ויש כאלה, של אחד מגורדי השחקים המפורסמים בעולם.

מהו האמפייר סטייט בילדינג?

בניין אמפייר סטייט הוא גורד שחקים הממוקם בניו יורק, או ליתר דיוק: בצומת שמחבר בין השדרה החמישית לבין רחוב 34, במידטאון מנהטן. ההיסטוריה שלו מתחילה עוד במאה ה-19, כאשר המגרש עליו הבניין ממוקם היום החל את הפיתוח הראשוני שלו בתור חווה. בשלהי המאה ה-19 (1893) הקימו על גבי השטח שלו את מלון וולדורף-אסטוריה המיתולוגי, שאירח את העשירים של ניו יורק. ואגב, היום מלון וולדורף אסטוריה עדיין פועל, במרחק של כ-1.7 ק"מ צפונית לאמפייר סטייט בילדינג.

המלון המקורי נהרס ב-1929, כדי לפנות את השטח הנדרש לבניין האמפייר סטייט. את הבניין תיכנן ויליאם פ. לם ממשרד אדריכלים ניו יורקי מפורסם, שלקח תכנונים מוקדמים שלו של מבנים "דומים" ויצר סקיצות ראשונות של המבנה תוך כשבועיים בלבד. את התכנון הוא עשה מהקומות הגבוהות של המבנה, כלפי מטה.

החפירות הראשונות להקמת האמפייר סטייט בילדינג החלו בינואר 1930, ועבודות השלד כמה חודשים לאחר מכן. כ-4,300 פועלים לקחו חלק בהקמת המבנה, רוב מהגרים אירופאיים. כיאה לפרויקט מורכב בכזה סדר גודל, ובלוח זמנים מהיר יחסית. המבנה עצמו הוקם תוך 410 ימים בלבד, פרק זמן חסר תקדים למבנים בסדר גודל כזה, בטח באותה תקופה. 

אולי מהסיבות האלה, ההקמה לא הייתה חפה מתאונות. הספירה הרשמית מדברת על חמישה פועלים שמצאו את מותם במהלך הבנייה עקב החלקות, נפילות שלהם מהמבנה או נפילות של חומרי בניין כבדים עליהם.

השפל של האמפייר סטייט בילדינג

האמפייר סטייט סילדינג נחנך ב-31 במאי, 1931, כבניין משרדים. בשנים הראשונות, או אפילו בעשורים הראשונים, הבניין לא ממש הוכיח את ההשקעה בו. אסור לשכוח שאלו הן השנים של השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית, ככה שהרבה מאוד משרדים בבניין נותרו ריקים. המיקום הבעייתי של הבניין אז, למשל לתחנות התחבורה הציבורית, הקשה גם כן. במשך תקופה ארוכה האמפייר סטייט בילדינג ראה את בניין המשרדים קרייזלר משאיר לו אבק, מה שהעניק לו את הכינוי הלא מחמיא "בניין המדינה הריק" (Empty State Building).

בשנות ה-50 התמונה השתנתה. הבניין איכלס יותר ויותר משרדים, הוא הפך לרווחי, וב-1951 נמכר למפיק התיאטרון, לאיש הנדל"ן ולמנהל האומנות רוג'ר סטיבנס תמורת 51 מיליון דולר, סכום השיא עד אז לבניין יחיד.

מה הגובה של בניין אמפייר סטייט?

תאמינו או לא, אבל אמפייר סטייט בילדינג היה פעם הבניין הגבוה ביותר. הוא מתנשא עד גובה של כ-381 מטר, או כ-443.2 מטר אם מביאים בחשבון גם את התורן המפורסם שנמצא בראש הבניין, שנחלקים ל-103 קומות. מאז הקמתו במשך כמעט ארבעה עשורים, היה האמפייר סטייט בילדידינג הבניין הגבוה בעולם, תוך שהוא מצליח להתעלות (תרתי משמע) על בניין קרייזלר, גם כן בניו יורק, שהגיע לגובה של כ-319 מטר "בלבד". עד 1970 הוא היה הבניין הגבוה בעולם עד 1970, שנה בה הושלמה הבנייה של המגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי. פיגועי ה-11 בספטמבר שגרמו לקריסת מגדלי התאומים, החזירו אותו להיות הבניין הגבוה בניו יורק, לפחות עד 2012 שם הושלמה הבנייה של השלד של מגדל החירות, שהוקם ליד חורבות מגדלי התאומים ומגיע לגובה של יותר מ-541 מטר.

נכון לשנת 2025, מגדל אמפייר סטייט ממוקם "רק" במקום ה-60 ברשימת הבניינים הגבוהים בעולם, הרבה מאחור הבורג' חליפה בדובאי (כ-828 מטר), מרדקה 118 במלזיה (כ-678.9 מטר), מגדל שנגחאי (כ-632 מטר) ורבים אחרים.

מופת של סגנון האר דקו

בניין האמפייר סטייט הוא מרשים מאוד מבחינה חזותית, ולא רק בזכות הגובה שלו. הוא נחשב לאחד הסמלים המוכרים של ניו יורק, יש שיגידו ארצות הברית, ולמופת של אר דקו – סגנון אדריכלי מודרני ששילב חומרים צפוארים, עבודות אומנות וכמה סממנים ויזואליים חוזרים, כמו צורות גאומטריות מובלטות, צבעים עזים ועוד. אולי מהסיבות האלה, האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית הגדירה את בניין האמפייר סטייט לאחד משבעת פלאי העולם המודרני, יחד עם גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו, מנהרת התעלה המחברת בין בריטניה לצרפת, מגדל סי אן בטורונטו, תעלת פנמה ועוד.

חשוב לציין שהבחירה בסגנון האר דקו לא הייתה מקרית. קודם כל, זה הסגנון שהיה נפוץ מאוד בארצות הברית באותן שנים. הוא גם התאים מאוד לחוקי העזר של ניו יורק, שניסו למנוע מצב בו גורדי שחקים יגרמו לחסימה של אור השמש, שלא יגיע לרחובות. הדרישה לכן הייתה למבנים שהצורה שלהם תהיה מדורגת, עד לגובה מסוים: כלומר, שהקומות הגבוהות יהיו צרות באופן יחסי, בין השאר בזכות משחקי מסות והדגשת הקווים האנכיים. אפשר לראות שבמקרה של האמפייר סטייט בילדינג, הקומות הראשונות הן רחבות (עד לרוחב מלא של המגרש), והוא הופך לדק הרבה יותר, עד לקצה המחודד שלו. 

משקל הבניין מוערך בכ-340,000 טון, ועלות ההקמה שלו עמדה על כ-41 מיליון דולר. אם מביאים בחשבון את האינפלציה האדירה שהייתה מאז אותן שנים, אז במונחים של היום, עלות ההקמה עומדת על כ-770 מיליון דולר. 

מהמבנים האקולוגיים בעולם

ברור שבניין שעומד על תילו כמעט 100 שנה זקוק לעבודות שיפוצים ותחזוקה מקיפות. אחד הפרויקטים המשמעותיים בהקשר הזה, במקרה של אמפייר סטייט בילדינג, התרחש ב-2010, עם שיפוץ מקיף בעלות של כ-500 מיליון דולר. חלק משמעותי מאוד מהסכום הזה, כ-120 מיליון דולר, הוקדש למטרות אקולוגיות של התייעלות אנרגטית, כמו החלפת 6,500 חלונות בכאלה שמעבירים אור ובמקביל חוסמים בצורה ראויה את קרינת השמש, או שדרוג מערכת מיזוג האוויר למערכת חסכונית הרבה יותר. הבניין זכה ב-2011 בדירוג הזהב מטעם התקן האמריקאי לבנייה ירוקה.

עם או בלי קשר למאמצים הסביבתיים, הבניין נועד לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של בטיחות. מדי שנה הוא חווה כ-100 פגיעות ברק ישירות, שמסתיימות ללא נזק. 

הצדדים הלא נעימים של אמפייר סטייט ניו יורק

עם כל הכבוד לגובה, לתפקיד האייקוני בנוף של ניו יורק או לעיצוב המרשים, אנחנו כאן כדי לדבר בעיקר על כמה עובדות מפחידות יותר על אמפייר סטייט בילדינג. מקרים שהסתיימו באסון או בכמעט אסון, כולל תאונות, שריפות ומעשי טרור. 

ההתרסקות שהובילה לשיא גינס

אי אפשר לדבר על התרסקות מטוס, בהקשר של ניו יורק, מבלי להזכיר את פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, פיגועי הטרור הגדולים והקטלניים ביותר בהיסטוריה האנושית. אלא שכמה עשרות שנים קודם לכן, גם האמפייר סטייט בילדינג חווה פגיעה. ב-28 ביולי 1945, יום שבת, מפציץ מסוג B-25 מיטשל אותו הטיס סגן אלוף ויליאן פרנקלין סמית' ג'וניור, התרסק לתוך הצד הצפוני של הבניין, בין הקומות ה-79 ל-80. הסיבה לא הייתה פיגוע טרור, אלא תנאי טיסה מורכבים מאוד (בעיקר ערפל), משולבים עם איבוד כיוון או טעות אנוש של הטייס.

ההתרסקות גרמה לשריפה, במהלכה נספו 14 איש. המקרה הזכור ביותר הוא דווקא אחת הניצלות, מפעלית המעלית בטי לו אוליבר. היא נפצעה בהתרסקות והוכנסה על ידי הצוות הרפואי למעלית. אלא שהם לא הביאו בחשבון את העובדה שהכבלים במעלית ניזוקו, והמעלית צנחה במהירות כלפי מטה. באורח פלא, בטי לו אוליבר הצליחה לשרוד את הנפילה. עד היום, המקרה שלה מחזיק בשיא גינס בתור "הנפילה הארוכה ביותר ששרדה במעלית".

עד היום, מדברים על המקרה הזה בתור משהו שהיה יכול להסתיים בצורה חמורה הרבה יותר אם המטוס היה פוגע בחלק אחר של המבנה. בפועל, הנזק היה די מינימלי, והבניין חזר לפעול כבר ביום שני. בכל מקרה, ההתרסקות נחשבת למשמעותית מאוד בתחום הנזיקין האמריקאי. בעקבותיו הועבר החוק הפרדלי לתביעת נזיקין (1946) והוכנס סעיף שמאפשר לאזרח שנפגע בתאונה באשמת גורם מוסדי כזה או אחר לתבוע, גם רטרואקטיבית, את הממשלה.

היסטוריה של התאבדויות

כמו הרבה מבנים גבוהים אחרים, גם אמפייר סטייט בילדינג היה במהלך השנים נקודת מוצא לניסיונות התאבדות, רובם למרבה הצער מוצלחים. מאז שהמבנה הוקם, תועדו יותר מ-30 ניסיונות התאבדות, בעיקר קפיצה מאחת הקומות הגבוהות. זה התחיל עוד במהלך ההקמה של הבניין, כשעובד שפוטר סירב להשלים עם רוע הגזירה ונפל אל מותו דרך פיר מעלית פתוח. בשנות ה-40 ניסיונות ההתאבדות התגברו, מה שהביא להתקנה של רשת ברזל מסביב לקומת התצפית, הפתוחה כמובן לציבור המבקרים ב-1947. הקש ששבר את גב הגמל היה חמישה ניסיונות התאבדות תוך שלושה שבועות בלבד.

מבחינה מספרית, אי אפשר להשוות את ההתאבדויות מהאמפייר סטייט בילדינג לאתרי התאבדויות מבוקשים אחרים, כמו גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו או "יער המתאבדים" ביפן, עליו כתבנו לא מזמן. יכול להיות שאחת הסיבות לכך, באופן אירוני, היא שבניו יורק יש מספיק גורדי שחקים אחרים שאפשר לקפוץ מהם. לפני נתונים שפורסמו על ידי עיריית ניו יורק לפני כמה שנים, כחמישית מהמתאבדים בעיר עושים את זה בקפיצה מאחד מגורדי השחקים. עד שנת 2008, בה נפסק הרישום של מקרים מהסוג הזה, נפלו אל מותם כ-5,000 איש.

היו גם כמה ניסיונות התאבדות שלמרבה הפלא לא צלחו. אחד מהם העניק לתושבת ברונקס בת ה-29, אלוטה אדאמס, את הכינוי "בת המזל" (Lucky One). אדאמס איבדה את עבודתה ונקלעה לקשיים כלכליים חמורים, שגרמו לכך שהיא עמדה להיות מפונה מבית. נואשת, היא קפצה מהקומה ה-86, למה שאמור היה להיות מותה. אלא שבעקבות משב רוח נגדית חזקה, היא הוטחה בחזרה לקומה ה-85. את היום היא סיימה עם שבר באגן.

ההתאבדות היפה ביותר

בניו יורק, עיר שידועה בסטייל שלה, אפשר למצוא כמה התאבדויות "אייקוניות", בראשן זו שהוגדרה בתור ההתאבדות היפה ביותר מאז ומעולם. ב-1 במאי 1947, מנהלת חשבונות אמריקאית בשם אוולין מקהייל קפצה אל מותה מהקומה ה-86 של האמפייר סטייט בילדינג, בהיותה בת 23. היא השאירה מכתב, בו פירטה את הסיבות, בראשן הפחד שלה מנישואין עם בן הזוג:

"אני לא רוצה שאף אחד מתוך או מחוץ למשפחה שלי יראה חלק ממני. תוכלו להרוס את גופי בשריפה? אני מבקשת ממך וממשפחתי – אל תשאירו מזכרת או זיכרון ממני. בן הזוג שלי ביקש ממני להינשא לו ביוני. אני לא חושבת שאהיה אישה טובה בשביל אף אחד. הוא טוב יותר בלעדיי. ספרו לאבי: אני דומה לאמא שלי, ביותר מדי תכונות".

אוולין מקהייל נפלה על גג לימוזינה מפוארת, שחנתה בסמוך לבניין. סטודנט לצילום בשם רוברט ווילס, ששהה בסמוך, צילם כמה דקות לאחר מכן תמונה בה רואים את מקהייל שרויה על גבי גג המכונית, והתמונה הזו פורסמה במהדורה של מגזין לייף כמה שבועות לאחר מכן והפכה לאייקונית. "ההתאבדות היפה ביותר" זכתה לאינספור פרשנויות בזכות הקומפוזיציה המיוחדת שלה והעובדה שהמקהייל נראית בה נחה, מנמנמנת או אפילו חולמת בהקיץ, עם גרליים שלובות, זרועות מורמות מעט, הבעת פנים שלווה, עיניים עצומות ושיער ושמלה שנראו כאילו לא זזו.

התמונה הפכה לאייקונית. היא הופיעה על גבי הדפס של אנדי וורהול בנושא התאבדות, עטיפות אלבומי מוזיקה (אחד האיורים על גבי עטיפת "Backspacer", האלבום התשיעי של פרל ג'אם) ועוד. קליפים יצרו הומאז'ים לתמונה האייקונית, החל מהסינגל "Jump They Say" של דיוויד בואי, דרך יצירת המופת Street Spirit: Fade Out של רדיוהד ועד "Bad Blood" של טיילור סוויפט.

תקריות ירי

בהתחשב במיקום המרכזי של בניין אמפייר סטייט, יכול להיות שהעובדה שבמהלך השנים היו כאן "רק" שתי תקריות ירי תפתיע אתכם. הראשונה התרחשה ב-24 בפברואר 1997, כשאדם חמוש ירה בשבעה אנשים, ששהו בקומת התצפית. אדם אחד נרצח, שישה אנשים נפצעו בדרגות שונות, והיורה עצמו התאבד. הרוצח היה אדם "פלשתינאי" – מה שזה לעזאזל לא אומר – בן 69, שמלמל לפי העדויות משהו על מצרים לפני היריות.

ב-24 באוגוסט, 2012, סכסוך עסקי הוביל לרצח נוסף. ג'פרי ג'ונסון, שפוטר בשנה הקודמת, ירה למוות במי שהחליט לפטר אותו, שותפו הקודם לעבודה. השוטרים שהיו במקום ירו בג'פרי למוות לא פחות מ-16 פעמים, אבל מהרסיסים ומכדורים תועים, נפגעו גם תשעה עוברי אורח.

גולת הכותרת: תצפית מראש (בערך) בניין אמפייר סטייט

מגדל האמפייר סטייט היה הראשון בעולם שהציע יותר מ-100 קומות. היום, 85 הקומות הראשונות של הבניין משמשות למסחר ולמשרדים, בשטח כולל של יותר מ-200,000 מ"ר רבוע. הקומה הרלוונטית לתיירים היא הקומה ה-86, בה יש אזורי תצפית שמקיפים לנוף המרהיב של ניו יורק. לאחר מכן יש 16 קומות עליונות בסגנון האר דקו וקומה נוספת עבור תצפית, הקומה ה-102. מהקומה הזו יוצא גם פיר מעלית שמוביל לקומה ה-103, שהייתה מיועדת בעבר להיות משטח עגינה לספינות אוויר, אבל היום מהווה בעיקר מקור גישה לתחזוקה של התורן, שגובהו 62 מטר, על אנטנות השידור שלו.

היום תוכלו לקנות כרטיסים לשתי נקודות התצפית העיקריות, בקומה ה-86 ובקומה ה-102, כאשר הנקודה העליונה היא היקרה יותר. לא מעט מהמבקרים כאן יציינו שאפשר להסתפק בתצפית מהקומה ה-86, שמציעה מוזיאון קטן ומרפסת תצפית שמקיפה את הקומה ומאפשרת לראות  ב-360 את ניו יורק. בקומה ה-102, לעומת זאת, הצפייה בנוף (עוצר הנשימה) נעשית דרך חלונות שקופים.

תוכלו למצוא גם כרטיסים לבניין אמפייר סטייט שמאפשרים לכם לוותר על התור וכרטיס אקספרס מהיר במיוחד. מומלץ לבצע את ההזמנה באינטרנט, כי היא עשויה לעזור לכם להימנע מהתורים הארוכים בכניסה למקום. ההזמנה נוחה, מהירה וניתנת בחלק מהמקרים לביטול עד 24 שעות לפני התאריך המיועד (בהתאם לסוג הכרטיס).

למגוון הכרטיסים באתר Tiquets

למגוון הכרטיסים באתר Get Your Guide 

מדרגות, מדרגות ועוד מדרגות

אם אתם מאלו שאוהבים לטפס במדרגות, כי זה בריא יותר מאשר המעלית, האמפייר סטייט בילדינג מציב עבורכם יופי של אתגר. לצד 6,500 חלומות ו-73 (!) מעליות, תמצאו כאן 1,860 מדרגות, החל ממפלס הרחוב ועד לקומה ה-102. מדי שנה, מאז 1978, מתקיים כאן מרוץ המדרגות השנתי, בו המשתתפים עולים מהכניסה עד לקומה ה-86 (כלומר, 1,576 מדרגות), לאורך 320 מטר. השיא הנוכחי הושג ב-2003 על ידי רוכב אופניים אוסטרי בשם פול קרייק ועומד על 9 דקות ו-33 שניות.

תודה לקינג קונג: אמפייר סטייט בילדינג בתרבות

בניין אמפייר סטייט הפך עם השנים לאייקון תרבותי, שקיבל מקום של כבוד בספרים, בסדרות טלוויזיה ובסרטים. הייצוג המשמעותי ביותר הוא כמובן יצירת המופת "קינג קונג" של מריאן א. קופר וארנסט שדסאק, על גורילת הענק שמגיעה מ"אי הגולגולות" לניו יורק, שם הוא מגלה שהמפלצות הגדולות ביותר הם כנראה בני האדם. בסצנה האייקונית ביותר מהסרט, קינג קונג מנסה להימלט מאש הצבא, ומטפס על גגות גורדי השחקים של ניו יורק. הוא מגיע יחד עם אהובתו אן לראש המגדל, שם מנסה להיאבק מול המטוסים. למרות המאמצים ההירואיים שלו, קינג קונג נורה למוות ונופל מהמגדל, והסרט מסתיים במשפט שהפך מאז לקלאסיקה, "זו היפה שהרגה את החיה".

הסצנה הזו שוחזרה בסרט האפי "קינג קונג" של פיטר ג'קסון ב-2005, בו אנדי סירקיס (גולום מ"שר הטבעות") גילם את קינג קונג בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ללכידת תנועה, ונעמי ווטס ("מלהולנד דרייב", "הצלצול", "21 גרם", "הבלתי אפשרי") גילמה את אן. למרות שהתוצאה כאן הייתה מרשימה מאוד ובומבסטית – כי בכל זאת אנחנו מדברים כאן על סרט שתקציב של יותר מ-200 מיליון דולר – רבים טוענים שהיא חסרה את הקסם של הסרט המקורי.

בכל מקרה, הדימוי של קינג קונג על האמפייר סטייט בילדינג הפך למפורסם מאוד. ב-1983, לציון 50 שנה ליצירת המופת המקורית, הציבו על גבי הקומה העליונה של הבניין בובה מתנפתח בגובה של כ-27 מטר. 

גם בלי קשר לקינג קונג, יש לאמפייר סטייט בילדינג מקום בתרבות. הוא הופיע באינספור סרטים, לפעמים בתור סינקדוכה של ניו יורק (סמל שמראה שהעלילה מתרחשת בניו יורק) ולפעמים כחלק אינטגרלי יותר בעלילה, למשל חורבן שלו בסרטי אסונות ("היום השלישי"', "אבדון"), סצנות רומנטיות ("הרומן שלי עם אנני", "נדודי שינה בסיאטל") ועוד. הבניין מופיע ברשימה אינסופית של סדרות טלוויזיה (כמו סדרת המדע בדיוני האמריקאית "פרינג"), ספרים (למשל, "פרסי ג'קסון והאולימפיים", בו נמצאת גרסה מורחבת של הבניין שבקומה ה-600 שלו תמצאו את האולימפוס), משחקי וידאו וכמובן אינספור מוצרים ופריטי אספנות, כמו ערכות לגו, פאזלים, תמונות, חולצות, כוסות, מחזיקי מפתחות – והרשימה עוד ארוכה.