מאוד אהבנו את "לייב מהמתים”, עד שהחלטנו לתת לו את הציון של 8 מתוך 10. זה לא שהסרט נטול פגמים או עמוק במיוחד, אבל לדעתנו הוא עושה את העבודה שלו – להיות סרט אימה מבדר, מקורי וקצת מלחיץ – בצורה מעולה.

ג'וזף וינטר, שמגלם את שון וגם ביים וכתב את הסרט יחד עם בת זוגו ונסה וינטר, בונה כאן דמות מעניינת ומעצבנת במכוון. שון הוא מסוג האנשים שמסוגלים להפוך כל מצב להזדמנות להשיג עוד צפיות, גם כשהוא כבר נמצא בסכנת חיים. הוא מוחצן, שחצן ולא תמיד חכם במיוחד, אבל דווקא התכונות האלה הופכות אותו לגיבור שמתאים לסרט. וינטר מצליח להחזיק את ההצגה כמעט לבדו, באמצעות משחק אנרגטי שמגזים במכוון את תגובותיו ומאפשר לסרט לעבור במהירות בין פחד אמיתי לפאניקה מגוחכת.

מלאני סטון מצליחה לגנוב את ההצגה בכמה סצנות בתור כריסי, דמות מסתורית שמכניסה לסיפור עוד מידה של חוסר ודאות. גם כשהסרט מתמקד בשון, היא מצליחה לשנות את הדינמיקה וליצור רגעים שבהם לא ברור לחלוטין מה מתרחש ומה עומד לקרות בהמשך.

אחד היתרונות הגדולים של "לייב מהמתים” הוא השימוש בפורמט הפאונד פוטג', שמקבל כאן טוויסט מסוים. במקום להסתפק במצלמה רועדת ובדמויות שמסתובבות בחושך, הסרט משלב מצלמות אבטחה, צילומים מנקודות מבט שונות ותגובות של צופים בשידור חי. הרעיון הזה מתאים במיוחד לסיפור על יוצר תוכן שמנסה להחזיר לעצמו את הקהל: גם כשהמצב יוצא משליטה, שון ממשיך לחשוב על הצופים, על התדמית שלו ועל הדרך שבה האירועים נראים על המסך. הטכנולוגיה אינה רק דרך לתעד את האימה, אלא חלק מהבדיחה ומהמתח גם יחד.

הסרט גם מודע מאוד למגבלות שלו. ניכר שמדובר בהפקה דלת תקציב, במיוחד בעיצובם של חלק מהיצורים ובאפקטים, אבל במקום לנסות להיראות כמו שובר קופות, הוא מאמץ את האופי הטראשי שלו. יש כאן הומור שחור, רגעים מגעילים בכוונה וסיטואציות שהולכות ומקצינות, והסרט אינו מתבייש להיות מגוחך בדיוק כשהוא מנסה להפחיד. ההומור המטא־קולנועי והצחוק על תרבות המשפיענים מוסיפים לו אופי, גם אם לא כל בדיחה או אפקט עובדים באותה מידה.

עם זאת, יש גם מחיר לבחירות האלה. ככל שהאירועים הופכים לכאוטיים יותר, הסרט נשען יותר על רצף של בהלות, תגובות מוגזמות ואפקטים, ופחות על התחכום של השימוש במצלמות ובצ'אט. מי שמחפש סיפור אימה מורכב, דמויות עמוקות או אווירה קודרת ועקבית עשוי להתאכזב. גם המשחק המוגזם והדמות המרכזית, שנבנתה להיות בלתי נסבלת במכוון, לא יתאימו לכל אחד.

אבל מבחינתנו, "לייב מהמתים” יודע היטב איזה סרט הוא רוצה להיות. הוא לוקח רעיון פשוט, מחבר אותו לעולם של שידורים חיים ורשתות חברתיות, ומצליח להפוך אותו לחוויית אימה קומית מהירה, משעשעת ומקורית למדי. הוא אולי לא ממציא מחדש את ז'אנר הפאונד פוטג', אבל הוא מוצא דרך רעננה להשתמש בו, ומספק בידור מצוין למי שמחפש סרט אימה שלא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי.