באופן כללי, "מז"ל טוב 2" קיבל ביקורות חיוביות באופן יחסי, כשלעיתים המבקרים אהבו יותר מאשר הקהל.

ציוני המבקרים:

באתר Rotten Tomatoes, קיבל "מז"ל טוב 2" ציון של 73% ביקורות חיוביות במדד המבקרים (Tomatometer), על בסיס כ-215 ביקורות, לצד ציון קהל של 60% על בסיס יותר מ-2,500 דירוגים. הציון המשוקלל של המבקרים גבוה מעט בהשוואה לסרט הראשון, שהסתפק ב-71% ביקורות חיוביות.

ב-Metacritic קיבל הסרט 57 מתוך 100, על בסיס למעלה מ-30 חוות דעת מקצועיות, ציון שמוגדר כתגובה מעורבת. ציון המשתמשים באתר עומד על 6.2 מתוך 10, על בסיס יותר מ-200 דירוגים. הנתונים מצביעים על תגובה חיובית יחסית מצד המבקרים, אך גם על כך שהסרט לא הצליח לשחזר את ההתלהבות האחידה מהמקור.

דירוג הקהל:
ב-IMDb קיבל הסרט ציון של 6.2 מתוך 10, על בסיס כ-99,000 הצבעות, כאשר הציונים השכיחים ביותר היו 6/10 ו-7/10. זהו ציון טוב יחסית לסרט אימה, ומעיד שהוא הצליח לשמור על קהל אוהד גם בקרב מי שלא בהכרח התלהבו מהכיוון המדע-בדיוני החדש. מצד שני, הציון באתר IMDB עדיין נמוך בהשוואה לסרט הראשון, שמחזיק בציון המשוקלל של 6.6 מתוך 10 היום, כמעט עשור לאחר היציאה שלו למסכים.

באתר Letterboxd הפופולארי, הסרט מחזיק נכון להיום בציון של 2.7 כוכבים מתוך 5, אחרי למעלה מ-270,000 דירוגים. גם כאן הציון מעט נמוך מהסרט הראשון, שזכה ל-3.0 כוכבים מתוך 5.

המבקרים החיוביים נהנו מהעובדה שסרט ההמשך אינו מסתפק בשחזור של הסרט הראשון, אלא מנסה להרחיב את הרעיון לכיוונים חדשים. השילוב בין קומדיית אימה, מסע בזמן ומדע בדיוני זכה למחמאות, וכך גם הקצב וההומור המודע לעצמו. ג'סיקה רות' קיבלה שבחים רבים על הכריזמה והיכולת שלה להחזיק את הסרט, גם כשהעלילה הופכת למופרכת יותר. ב-TheWrap שיבחו את ריבוי הרעיונות ואת האנרגיה של הסרט, וב-Consequence ציינו שסרט ההמשך מצליח לבנות על הרעיון המקורי ואף להרחיב אותו בצורה מהנה.

ומה פחות עבד? הביקורות הפחות נלהבות התמקדו בכך שהסרט מסובך מדי ביחס למה שהופך אותו למהנה. במקום להתבסס על רעיון פשוט ויעיל של רוצח שחוזר בכל פעם מחדש, הוא מוסיף שכבות של הסברים מדעיים, יקומים מקבילים וניסויים בזמן, שלדעת חלק מהמבקרים פוגעים בקלילות של הסרט הראשון. היו גם מי שהרגישו שהסרט פחות מפחיד, פחות מותח ולעיתים עמוס מדי בהומור ובעלילות משנה. ב-The Hollywood Reporter ציינו שהסרט זורק על הצופים יותר מדי רעיונות, וב-The Guardian הייתה ביקורת על כך שהמורכבות החדשה באה על חשבון ההנאה הפשוטה.

בסופו של דבר, נראה שהסרט הצליח יותר כקומדיית מדע בדיוני עם נגיעות אימה מאשר כסרט סלאשר או אימה של ממש.