ביקורות סרטי אימהסרטי אימה

"טרף קל": סרט תנינים חביב, אבל נטול שיניים | ביקורת

מסתבר שיש דברים גרועים יותר מאשר התרסקות מטוס. סרטי אימה וסדרות טלוויזיה לימדו אותנו שגם אם איכשהו שורדים התרסקות כזו, הסיכון רק מתחיל. חשבו למשל על מטוס שמתרסק בלב ים, משאיר את הניצולים להיאבק על חייהם מול כרישים, המחסור בחמצן או באוכל ומכשולים אחרים ("מלכודת במעמקים"). ראינו בין השאר אי באלסקה עם זאבים רצחניים ("שטח פראי"), אי מסתורי שמגיעים אליו, עם תופעות על טבעיות שמקורן בתסריט שהפך גרוע עם הזמן ("אבודים"), אי בודד שבו הדרך היחידה לשרוד היא לדרוך על אחרים, ומסתבר שגם לאכול חלק מהם ("הצהובות") ועוד. עכשיו מגיע "טרף קל", סרט על התרסקות שמתחילה מסע הישרדות בלואיזנה, מול תנינים שלקחו סמים. וזה קצת יותר טוב ממה שזה נשמע, אבל לא מספיק טוב.

טרף קל, הביצה ומה שביניהם

אחד האתגרים הראשונים של מפיצי "טרף קל" בארץ, ומסתבר שגם בעולם, היה לבחור את שם הסרט. במקור, השם של הסרט הוא "The Bayou", שלפי התרגום הרשמי של מורפיקס הוא "נחל בוצי שהוא זרוע של נהר או אגם". מכיוון שזה שם די מחורבן לסרט על תנינים. במדינות שונות בעולם, כמו בריטניה, הסרט בכלל נקרא "Gator Creek", כלומר, נחל או פלג התנינים. המפיצים בארץ בחרו בהתחלה בשם הגנרי "הביצה", שלא ממש מבטא את הלוקיישן של הסרט. בסוף הם הלכו על "טרף קל", שם שכבר נתקלנו בו כמה פעמים: למשל, דרמת הפשע הבינונית "טרף קל" (The Hunter's Prayer) מ-2017 עם סם וורתינג'טון ואודיה רש הנהדרת שלנו, ספר מתח בלשי של ישי שריד על מעשה אונס בבסיס צבאי, או אפילו כמה וכמה שירים של אריאל זילבר, אביב גדג', מוניקה סקס ואחרים.

אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על טרמינולוגיה, גם אם יכול להיות שהשינויים האלה בשם מעידים במידה מסוימת על סרט שלא סגור על מה שהוא באמת. העלילה של "טרף קל" – הסרט על התנינים מ-2025, ולא הסרטים, הספרים והשירים שהזכרנו קודם – מעמידה במרכזה את קייל (השחקנית הדרום אפריקאית אתנה סטרטס), סטודנטית לביולוגיה שעדיין כואבת את המוות של אחיה, ואפילו מרגישה אשמה כלפיו. היא יוצאת למסע לפיזור האפר שלו עם שני חברים שלהם, אליס המגניבה אבל המרוששת (השחקנית הפורטוגלית מדלנה אראגאו) ובחור שחור בשם סם (מוחמד מנסראי). אהה, ויש גם את בחורה הסקסית אבל סופר ביצ'ית בשם מליקה (אלישה אפלבאום), שמנדבת את הרכב שלה ובהמשך מפתיעה אותם בטיסה פרטית ליעד. טוב, לא בדיוק פרטית כי על המטוס הקטן והרעוע יהיו טייס שיכור ומעשן (אנדואיס אנטוני) ועוד כמה דמויות משנה, חלקן סטריאוטיפיות, שנמצאות בעיקר כדי להיטרף על ידי תנינים.

המסקנה: אל תיתנו סמים לתנינים

אהה, כן. התנינים. אחרי כמה רמזים בתחילת הסרט על הטורפים הקטלניים האלו, כמו ידיעות חדשותיות, שלטי אזהרה וזקן מטורלל, מתחיל הבלאגן. שילוב של נוסעים מעצבנים, טייס לא מיומן ומטוס מיושן מביא לכך שהחבר'ה מתרסקים בלואיזינה, "מקום שהוא פאקינג מטורף מבחינת התנינים". הם מבינים שמעבר לבעיות השגרתיות בסרטים מהסוג הזה – אתם יודעים, העובדה שאף אחד לא יודע שהם שם, החשש שייגמר האוכל, העובדה שיש שם ביצ'ית שרוצה להשליך את כולם לתנינים ומשחקי אגו בין כמה אנשים קשוחים – הם יצטרכו להיאבק על החיים שלהם מול תנינים רצחניים.


תמונות מתוך "טרף קל" (יונייטד קינג)
בתמונה: סטודנטית לביולוגיה, בחורה קשוחה אבל ענייה, כלבה מעצבנת. מתוך "טרף קל" (יונייטד קינג)

בלא מעט סרטי אסונות וטבע, הרעיון המוצג הוא שהאדם משלם על הנזקים שהוא גורם לסביבה ולבעלי החיים. בשלב די מוקדם, מוזכר העניין של ביצי התנינים. קייל, שהיא אנציקלופדיה מהלכת לתנינים כי היא לומדת ביולוגיה ומרכיבה משקפיים בחלק גדול מהסרט, מציינת שביצי תנינים עולות הון תועפות (מה שאגב כנראה לא נכון, כי לפי מקורות יודעי דבר בגוגל או בצ'אט ג'י פי טי, מחיר של ביצת תנין עומד על כמה עשרות דולרים. בניגוד למשל לעור תנין, חומר יוקרתי שאפשר למצוא בשעוני יוקרה ובמוצרים אחרים לקהל האמיד). בהמשך, אנחנו רואים דמות אחרת שמגלה מצבור של ביצי תנינים ומשבשת את הסביבה הטבעית שלהם. 

הבעיה היא שבשלב מסוים, אנחנו מבינים שהסיפור הוא שונה. התנינים האלו לא מתנהגים כמו תנינים רגילים, אלא אלימים וגדולים מדי. מסתבר שהסיבה היא שהם לקחו סמים, תאמינו או לא, זכר לסצנת הפתיחה של הסרט. במקום לקבל סרט תנינים קלאסי על תלאות הטבע והפלישה למרחב המחיה שלהם, אנחנו מקבלים גרסה מוזרה של "חומר דוב", רק עם תנינים במקום דוב, ובלי הומור. ויש שם אפילו "דמות" של תנינת על כלשהי, שמוזכרת פעם אחת בשם שלה בהקשר לאיזו אגדה אורבנית, ופעם נוספת כשנפגשים איתה.


מתוך "טרף קל" (יונייטד קינג)
תנינים, תנינים בכל מקום. מתוך "טרף קל" (יונייטד קינג)

אחלה צילום, אבל מה עם האפקטים?

ייאמר לזכותו של "טרף קל" שהוא מהנה לפרקים. הצילום של סטיבן הול מעניין ולפעמים יצירתי, עם כמה בחירות חכמות של הבמאי שגורמות לנו להגיד טובה לעובדה שיש היום רחפנים, שמאפשרים גם לחלק מהסרטים דלי התקציב להיראות נורמליים. ההופעה של התנינים היא כבר סיפור אחר. ההתבססות כאן כנראה היא על אפקטים ממוחשבים, גם אם היו כמה שוטים שנראו לי כאילו יצאו ממאגר כלשהו שלא קשור לסרט. יש מקרים שזה נראה נורמלי, ובאחרים התוצאה מרושלת וזולה: בעיקר בסצנות בהן התנינים רודפים אחרי מישהו או טורפים אותו, מה שקורה בחלק גדול מהמקרים בצורה מהירה מדי ולא אפקטיבית. התיאורים של מסעות הציד וההרג של התנינים על ידי הדמות הראשית נראו לי יותר כמו חומר רקע לאחת הכתבות במדור הטבע המפחיד באתר שלנו (תודה לך על הרעיון!), ולא כמו משהו שבא לידי ביטוי בצורה ישירה בסרט.

קל לטעון ש"טרף קל" הוא סרט מבולגן מדי, ברמת התסריט אבל גם הסגנון. יש בו כמה סצנות מותחות באופן יחסי, אבל בוודאי שלא מפחידות או זכירות. הסרט לא פועל על הרגש, למרות שאנחנו אמורים לכאורה להזדהות עם הגיבורה שעברה טראומה בעברה ומתמודדת בהווה עם נסיבות מורכבות אפילו יותר. לא הרגשתי סימפתיה לרוב הדמויות, שנשארו עם האיפיון הדי בסיסי שלהן: הבחורה שמתנהגת כמו כלבה (הדמות של הביצ'ית), גבר קשוח וקצת לא יציב (הטייס השיכור, למשל) וכן הלאה. רק מיעוט מהדמויות יצרו אצלי סימפתיה מסוימת (אליס המגניבה הקשוחה אבל המרוששת, שדי הצליחה להתבלט בין שאר הדמויות).

אני מתנצל מראש על תיאורי הפלקט של הדמויות, אבל ברור שבסרטים מהסוג הזה קשה לנו לצפות לדמויות עם איפיון מורכב מדי, או דיאלוגים שנונים שהופכים כל משפט בסרט לתענוג. וזה דווקא בסדר בעיניי, כי בשביל המטרות האלו יש מספיק סרטים אחרים.


תמונות מתוך הסרט "טרף קל", באדיבות יונייטד קינג
אם שותים, לא טסים. מתוך "טרף קל" (יונייטד קינג)

האם לראות את טרף קל?

למרבה הצער, הייקום הקולנועי לא משופע בסרטי תנינים מוצלחים (להבדיל מסרטי כרישים, למשל). חיפוש מהיר באינטרנט יחשף אתכם ל"בי-מוביז" מגוחכים, עם תנינים מפלצתיים שנלחמים נגד דינוזאורים, נחשי ענק או ווטאבאר. את הסרטים האלו תוכלו לזהות בזכות הציון הנמוך באתרי הקולנוע, הטריילרים המגוחכים שמצביעים על משחק גרוע ואפקטים ליגה ג', או העובדה שבחלק מהם יש דמות של בחורה עם בגד ים על הפוסטר כדי למשוך צופים שנהנים לראות גברים ונשים חטובים בבגדים מינימליים בורחים מפני משהו. 

החדשות הטובות הן ש"טרף קל" הוא ברמה קצת יותר גבוהה מהזוועתונים האלו, אבל ברור שיש בתת הז'אנר הזה של סרטי תנינים יצירות מוצלחות מוצלחים פי כמה: לדוגמה, "מלתעות האימה" (2019) של אלכסנדר אז'ה שיזכה לסרט המשך, "תנין פרא" (2007), חלק מסרטי "האגם השקט" ואפילו סרטים מוקדמים יותר, כמו "תנין" המשובח מ-1980. במקרה של "טרף קל", כן ראינו ניצוצות, שמסבירים שהסרט הזה הוא לא כישלון מוחלט או בדיחה קולנועית. ועדיין, מדובר בסרט קטן ודל תקציב, שהגיע מסיבות מסוימת למסכי הקולנוע בישראל (אבל לא ממש ברוב העולם) וגם קיבל פוסטר שדווקא נראה סביר. השחקנים רחוקים מלהיות מוכרים, כמו שאפשר להסיק מהעובדה שבסוגריים שמציינים מי הם, בחרתי בעיקר לציין את המוצא שלהם ולא פרויקטים חשובים בפילמוגרפיה שלהם, או מהעובדה שלשחקנית הראשית שדווקא מתנוססת בחזותה המצודדת על הפוסטר של הסרט, אין עדיין תמונה ב-IMDB. 


תמונות מתוך "טרף קל" ("הביצה")
דמויות בסרט מתווכחות מי מביניהן ימות קודם. "טרף קל" (יונייטד קינג)

סביר להניח שגם שמות הבמאים – טנלי מוסטונן ובראד ווטסון – לא יגידו לכם הרבה, למרות שהראשון כן ביים וכתב פעם סרט שראוי להיכנס לסוגריים (מותחן האימה "התאום" עם טרסה פאלמר. יש!). את התסריט כתבו גווין קוסמו מרטנס (שהיה בכלל עוזר הפקה בסרטים כמו "ויקטור פרנקנשטיין" ו"אגדת האחים קריי") ואשלי הולברי, מאחוריה כמה תפקידים בתור "צוות נוסף" ("המעון של מיס פרגרין לילדים משונים", "התיאוריה של הכול", "בעלי ברית"). בקיצור, הבנתם את הרעיון: חוסר הניסיון של רוב חברי ההפקה והקאסט בולט כאן, ובהקשר הזה אפשר להבין את הבחירה להציג על הפוסטר של הסרט את המשפט הידוע של "מהמפיקים של" (במקרה הזה, "תלויה באוויר" ו-"47 מטר" המומלצים). 

בהתחשב בכל אלה, קשה להמליץ על "טרף קל" בתור סרט לצפייה בקולנוע, במיוחד כשיש על המסך סרטים משובחים יותר כמו "חוטאים", "דייט קטלני" ו"מפחיד 3". הוא בהחלט יכול להתאים לצפייה ביתית בלתי מחייבת בשעות הלילה, במקום לעשות משהו סתמי כמו לישון (אופסי). אם הסרט ילמד אתכם גם להימנע מטיסות זולות מדי, להרחיק סמים מתנינים, או לפחות להתרחק מאתרי טבע שוצפי תנינים, מה טוב. 

Shop now for our new Halloween décor!


טרף קל (The Bayou) – כל מה שחשוב לדעת

שנה: 2025

בימוי: טנלי מוסטונן, בראד ווטסון

שחקנים: אתנה סטרטס, מדלנה אראגאו, אלישה אפלבאום, מוחמד מנסראי, אנדוניס אנתוני

תסריט: גאווין קוזמו מהרתנס, אשלי הולברי

אורך: 87 דקות

ארץ הפקה: בריטניה

שפה: אנגלית, נהמות מפחידות של תנינים

תאריך הפצה (ישראל): 17.4.2025

תקציב: לא פורסם

הכנסות: כ-426,000 דולר בלבד, לפי Box Office Mojo. הוקרן אמנם בבתי הקולנוע בישראל תקופה מסוימת, אבל ההפצה הקולנועית שלו בעולם הייתה מוגבלת מאוד

ציון ביקורות:

IMDB: 4.3

Rottan Tomatoes: אין מספיק ביקורות מקצועיות

 

🩸 טוויסט מפתיע: חלק מהקישורים באתר עשויים להוביל אתכם לאתרים שיש לנו איתם ברית דמים (אל דאגה, רק מטאפורית בינתיים), או לפחות תוכנית שותפים. זו לא טעות בכיוון, אלא היעד הסופי שלכם! אם תבחרו לקנות דרכם, יש מצב שנקבל עמלה קטנה שתאפשר לנו לחתוך קצת את הוצאות התפעול של האתר. אבל אל תחששו, היא לא תייקר לכם את המחיר עבור המוצרים או השירותים.

🔪 המחירים של מוצרי אימה ואטרקציות מפחידות גורמים לכם לצעקה? הנה כמה המלצות קטלניות והטבות שוות רצח לגולשי האתר.

💀 רוצים שהמותג שלכם יפסיק להיות רוח רפאים? צרו איתנו קשר לגבי אפשרויות הפרסום באתר –שיקימו את העסק שלכם לתחייה ויאפשרו לכם להפגין נוכחות מול האחרים.

👻 אל תפחדו לתמוך – אנחנו לא נרדוף אתכם בלילה (כנראה). לחצו כאן כדי לתמוך באתר ולשמור אותנו בחיים!

אהבתם? מוזמנים לשתף. לא תמותו מזה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *