סרט אימה בסגנון “אמת או חובה”? האמת היא שיש כמה שחובה עליכם לראות

אפשר לבקר את החבר’ה שמתרגמים את שמות הסרטים לעברית בחלק גדול מהמקרים, אפילו ברובם. אלא שיש גם מקרים בהם התרגום עולה אפילו על המקור. חשבו למשל על “מז”ל טוב”, שם פשוט מבריק לסרט (במקור: “Happy Death Day”, המתוחכם גם הוא) בו בחורה מגניבה מתעוררת פעם אחר פעם ביום ההולדת שלה, רק כדי לגלות שהיא נהרגת בסופו. הסרט “מת או חובה” (במקור: “Truth Of Dare”) הסתמי הוא שינוי מבריק נוסף, מהסיבה הפשוטה שהוא מסביר בדיוק איך המשחק התמים של “אמת או חובה” הופך לסרט אימה, ומה עולה בגורלם של חלק מהשחקנים.

בתור חובבי סרטי אימה ומשחקים, יש לנו אהבה עצומה לסרטים שעושים טוויסט רצחני למשחק חברתי כלשהו. זה יכול להיות סרט המבוסס על מחבואים (“מי שעומד מאחורי”, שהוא דווקא תרגום פחות מוצלח בעיניי), משחק “מצא את הרוצח” (כמו “משחקי רצח” המסקרן מ-2022), משחק המסיבות “Would You Rather” (שהוליד סרט אימה חביב עם אותו שם), וכמובן שגם הרבה מאוד סרטים המבוססים על משחקי מחשב, חדרי בריחה ועוד. בסקירה הבאה, נציג סרטי אימה וסצנות שמתכתבים עם “אמת או חובה” וננסה להבין למה למשחק האהוב הזה יש פוטנציאל לבילוי מהנה רצח.

מה כל כך מפחיד באמת או חובה?

השאלה הראשונה שצריך לשאול, עוד לפני שבוחנים אם יש סרט אימה המבוסס על “אמת או חובה”, הוא מהם האלמנטים במשחק האהוב הזה שמאפשרים ליצור את אווירת האימה ולהתפתח לכדי עלילה מפחידה. אם לא חייתם בעולם הזה בעשורים האחרונים, במשחק הנפוץ הזה יושבים במעגל ומסובבים בקבוק (אנחנו מכירים גרסאות עם פריטים מאולתרים אחרים, כי הרי לפעמים קשה למצוא בקבוק. המשתתף שפיית הבקבוק מצביעה עליו צריך לבחור בין “אמת” (עליו לענות בכנות על שאלה) או “חובה” (עליו לבצע משימה, לרוב מביכה או נועזת). המשחק הזה נוטה להיות עמוס הורמונים, בהיותו משחק שאהוב על ידי בני ובנות טיפש עשרה, ואפשר למצוא לכך ביטוי בשאלות או במשימות.

מהסקירה הדי קצרה הזו, אפשר אולי ללמוד למה סרטי אימה יכולים לאמץ את המשחק “אמת או חובה”. למשחק יש מוניטין מפחיד מכמה סיבות. קודם כל, הוא מבוסס על גילוי האמת וחשיפה של צדדים שונים, אפילו נקודות תורפה, שלא בהכרח מכירים על משתתף מסוים. הנושא של גילוי האמת הוא מאפיין מרכזי של סרטי אימה ומתח, כמו שקורה למשל בסצנה בה מגלים בדיוק מי האדם בחדר שעומד מאחורי המשחק הרצחני. בגזרת החובה, הרי שלא קשה לחשוב על משימות מוזרות, חולניות או רצחניות, כמו שקורה בחלק מהסרטים שנסקור בהמשך. הסרטים עשויים לכלול שבירה של טאבו, פריצת גבולות או מעשי אלימות.

סרטי אימה רבים כוללים בתוכם בני נוער או צעירים – כאמור, קהל יעד של משחקים חברתיים מהסוג הזה – ולכן המשחק יכול לבצע את הדינמיקה, המתחים ומאזן הכוחות בין הדמויות. המשחק מבטא מעצם היסוד שלו סוגיות דוגמת לחץ חברתי, העזה, יציאה מאזור הנוחות או חרדות, תמות נפוצות בסרטי אימה. חוסר הוודאות לגבי התשובה לשאלה, או אפילו בכל הנוגע לאופן בו המשתתף יתמודד עם המשימה, יכול להיות חלק מרכזי ממבנה המתח של סרטים אלו. הצופה עשוי לפתח ציפיה או להיות מופתע, תחושות שיוצרי הסרטים מעוניינים למשוך לכיוונן בחלק גדול מהמקרים.

כמובן שאי אפשר להתעלם מהסרטים בהם במשחק משולבים אלמנטים על טבעיים כלשהם. חשבו לדוגמה על שד רצחני שמשתלט על הדמויות, או על משחק שאת ההשלכות שלו רואים גם חודשים ארוכים קדימה.

סרט אימה “אמת או חובה”? תלוי איזה סרט

לא מזמן, כשהכנו כאן סקירה של הסרט השני בסדרת “חדר בריחה”, ביקרנו את חוסר היצירתיות של המפיקים. נתקלנו בכמה וכמה סרטי אימה, חלקם זניחים מאוד, שפשוט קראו לעצמם “חדר בריחה”. רק במספר מצומצם של מקרים, סרט שמבוסס על הקונספט של חדר בריחה שינה מעט את השם (למשל, “חדר אין בריחה”. כשאפשר להבחין בין סרטים רק לפי השנה שלהם, רשימת השחקנים או הפוסטר, זה לא יכול להיות דבר טוב.

במקרה של “אמת או חובה”, למרבה הצער, התמונה די דומה. ידועים לנו ארבעה סרטים לפחות שהטייטל שלהם הוא בגדול “אמת או חובה” (“Truth or Dare”), גם אם בחלקם עשו בשלב מסוים שינויים מינוריים. הסרט המפורסם ביותר – וזה שסביר להניח שאנשים שמחפשים בגוגל “אמת או חובה סרט אימה” מתכוונים אליו” – הוא כאמור הסרט מ-2018 שזכה לשם העברי “מת או חובה”. ברוב העולם הוא נקרא פשוט “Truth or Dare“, אם כי בשלב מסוים חברת הפקת סרטי האימה Blumhouse הוסיפו לסרט את השם שלה. במילים אחרות: הוא נקרא גם “Blumhouse’s Truth Or Dare”.

בפוסטר הרשמי של “מת או חובה” משנת 2018, הופיע הכיתוב הדי יצירתי: “חובה עליכם לראות את הסרט הזה”. האם זה מדויק? תלוי את מי שואלים. המבקרים קטלו מאוד את הסרט הזה, עם 15% ביקורות חיוביות בלבד ב-Rotten Tomatoes. גם הקהל לא ממש מת עליו, עם ציון של 5.2 ב-IMDB ו-23% ביקורות חיוביות באותו Rotten Tomatoes. למרות זאת, ויש שיגידו בגלל זה, הסרט היה הצלחה מרשימה מאוד בקופות עם יותר מ-95 מיליון דולר ברחבי העולם, לתקציב זעום של 3.5 מיליון דולר. גם לדעתנו מדובר בסרט שמצליח להיות מהנה למרות שהוא עמוס בפגמים, ככה שאם אתם מתחברים לסרטים מהקטגוריה הזו – כדאי לראות.

“מת או חובה” הוא בדיוק מה שאפשר לצפות לו מגרסת אימה של “אמת או חובה”. בחורה אמריקאית (לוסי הייל המהפנטת מ”אי האשליות”) יוצאת לחופשה במקסיקו, שם בחור מסתורי משדל אותה ואת חבריה להגיע לכנסייה נטושה כדי לשחק שם אמת או חובה. באופן לא מפתיע, מתברר שלאותו בחור יש תוכניות זדוניות. לאחר כמה סבבים של שאלות ומשימות, הוא חושף את המטרה שלשמה הוא אסף אותם: משחק על טבעי של “אמת או חובה”, במסגרתו מי שלא יבצע משימה מסוימת ייהרג. המשחק הזה מלווה את הצעירים גם אחרי שהחופשה נגמרת. הם נאלצים לבצע מעשים נוראים, תוך שהם מתמודדים עם קללה מסתורית שגורמת לאנשים לחייך בצורה קריפית. אם זה נשמע לכם מוכר מאיזה סרט אימה כלשהו בשם “סמייל” שהיה במקרה המצליח ביותר ב-2022, זה לא מקרי. קשה לפספס את הדמיון, או יש שיגידו ההשראה ש”סמייל” שאב, אולי, מסצנות מהסוג הזה. מצד שני, “סמייל” שאב את ההשראה שלו גם מ”הצלצול”, “מישהו עוקב אחרי” ושלל סרטים אחרים, ככה שאולי זה לא אומר הרבה.

עוד כמה סרטים זניחים יותר

את רשימת סרטי ה”אמת או חובה” שלנו אנחנו מתחילים ב-2012 עם הסרט שנקרא “Truth or Dare“, אם כי ייאמר לזכותו שבארצות הברית הוא זכה לשם המעט יצירתי יותר של “Truth or Die”. הרעיון כאן דומה. הסרט מתחיל במסיבה בה בשלב מסוים, מתחיל משחק “אמת או חובה” הגורם לעימות מסוים. כמה חודשים אחרי, המשתתפים מוזמנים לאחוזה של בחור מסתורי. אז הם מגלים מה באמת קרה בעקבות אותו לילה, ומשתתפים במשחק “אמת או חובה” רצחני שהמטרה שלו היא לגלות מי אחראי… אממ… למה שהתרחש בעקבות אותו מאורע בתחילת הסרט. גם כאן התוצאה הסופית רחוקה מלהרשים, אבל למי שמתחבר לסרטים דוגמת אלו שמתוארים בכתבה הזו, או מתחבר לסצנות “אמת או חובה”, הוא עושה את העבודה.

ממשיכים לשנת 2013, עם הסרט “Truth or Dare” שנכון אולי לקרוא לו “Jessica Cameron’s Truth or Dare”. הסיבה היא שג’סיקה קמרון הקנדית, שמזוהה עם הרבה סרטי אימה שקשה להאמין ששמעתם עליהם, היא הלב הפועם מאחוריו. קמרון כתבה את התסריט, הפיקה את הסרט, ביימה אותו ומככבת בו בתור ג’ניפר, אחת מששת חברי ה-Truth or Dare-Devils. לפי תיאור העלילה הדי בסיסי, חברי הקבוצה יוצרים סרטוני יוטיוב בהם הם לוקחים את המשחק “אמת או חובה” לכיוונים קיצוניים מאוד. בשלב מסוים מעריץ מאוכזב של הקבוצה לוקח את העניינים לידיים ומתחיל איתם במשחק “אמת או חובה” רצחני משלו. אנחנו לא ראינו עוד את הסרט – למעשה, עד לפני כמה דקות לא ידענו בכלל שהוא קיים, כי כנראה שבלבלנו אותו עם סרט “אמת או חובה” אחר – אבל בואו נגיד שלא נופתע אם נגלה בסוף הסרט שאותה ג’ניפר היא בין השורדים היחידים. היא הרי כתבה את התסריט ולא תרצה להרוג את עצמה, מה גם שדי קשה להפיק סרט שבו אתה מביים את עצמך משחק בתור מישהו שנהרג. 

בשנת 2017 יצא סרט נוסף בשם – תחזיקו חזק – “Truth or Dare”. הפעם, אנחנו נתקלים בקבוצה של שמונה תלמידי קולג’ ששוכרים בליל כל הקדושים בית שנחשב לרדוף רוחות (מה שבוודאי יעלה את המחיר שלו). לפי האגדה המקומית, הבית הזה רדוף על ידי רוח זדונית של מישהו שהיה מעורב במשחק “אמת או חובה” חלפני שנים רבות. הצעירים, שכנראה לא ראו סרט אימה מימיהם, מחליטים לשחק את המשחק. אתם בטח יכולים לנחש מה קורה בהמשך.

סצנות “אמת או חובה” בסרטי אימה

כמובן שסרט אימה יכול לכלול התייחסות מסוימת למשחקי “אמת או חובה” גם אם הוא לא עוסק רק בו, ותאמינו או לא – אפילו אם השם שלו הוא לא “אמת או חובה”. האמת היא שבמהלך השנים ראינו כמה סצנות “אמת או חובה” בסרטי אימה, אפילו כאלה מוצלחים מאוד. בחלק מהמקרים הסצנות האלה תרמו להתפתחות של הסרט, הניבו כמה קטעים מוצלחים או כללו בתוכם גילוי חשוב כלשהו על אחת הדמויות.

“בקתת הפחד”, שהופיע בסקירה שלנו של סרטים שמתקיימים ביער אפל, הוא אחד מסרטי האימה המוערכים והמצליחים של שנות העשרה. מה שאולי שכחתם כבר הוא שבסרט יש סצנת “אמת או חובה” שקצת קשה להגדיר: יש שיגידו שהיא מוזרה, אחרים שהיא מפחידה, חלק מהאנשים אולי שהיא סקסית. בסצנה הזו, ג’ולס (השחקנית הניו זילנדית אנה האצ’ינסון) מתבקשת, במהלך משחק “אמת או חובה”, להתמזמז עם פוחלץ הזאב הנמצא בבקתה המפחידה בה החבר’ה שוהים. היא עושה את זה בצורה חושנית, מעט מטרידה, כשהצופה לא יודע אם לצחוק, להזדעזע או לפחד. מספרים, אגב, שהלשון של הפוחלץ כוסתה בסוכר כדי לשוות לו מראה מאיים יותר וגם להקל על השחקנית, שתיארה לאחר מכן את הנשיקה עם הזאב כטובה ביותר שחוותה בסרט בו שיחקה. יכול להיות שזה קצת מטריד.

סצנת “אמת או חובה” אחרת, הפעם כזו שנוטה יותר לכיוון הלוהטת אבל מזעזעת, היא בסרט “השמרטפית” של נטפליקס (אותו כללנו בסקירה שלנו על סרטי בייביסיטריות, תת ז’אנר נוסף שאנחנו מאוד אוהבים) בו נער בן 12 מתאהב בבי, הבייביסיטרית הלוהטת שלו (סמרה וויבינג) – עד שהוא מגלה שהיא חלק מכת שטנית שלא בוחלת ברצח. בתחילת הסרט, כשאותו נער מתחבא בארון, הוא צופה בבייביסיטרית ובחברים שלה משחקים “אמת או חובה”. זה מתחיל לוהט מאוד, עם נשיקה לסבית בין הבייביסיטרית לבין המעודדת השווה (אליסון, בגילומה של בלה ת’ורן). בהמשך בי מקבלת אתגר לנשק את אחד הבנים בחבורה, עד שהיא שולפת את הפיגיונות ברגע ה-What The Fuck המוצלח ביותר בסרט.

יש עוד כמה סרטי אימה בהם ראינו סצנות “אמת או חובה”, לרוב סביב או לאחר גילוי האופי האמיתי של אחת הדמויות. בלי לעשות ספוילרים, אפשר לראות סצנות מהסוג הזה ב”שכונה בטוחה” (עוד סרט בייביביסטריות מעולה), “המוטנטים החדשים” מסדרת X MEN (שנע על התפר בין סרט קומיקס למיני סרט אימה), “הבחורה האחרונה” המאכזב עם אביגיל ברסלין – והרשימה עוד ארוכה.

לפעמים, אין מקום לאמת

משחקי “אמת או חובה”, מעצם ההגדרה שלהם, מעניקים למשתתפים את זכות הבחירה (לפחות בשלב מסוים). יש סרטים מסוימים, לעומת זאת, בהם הדגש הוא על “חובה” בלבד. הדוגמה המובהקת ביותר לזיכיון בו הדמויות משתתפות בעל כורחן במשחק בו הן צריכות לבצע משימות מזוויעות הוא כמובן “המסור”, שלוקח את זה לכיוונים חולניים במיוחד: הסרטים מעלים שאלה מה האדם יעשה כדי להציל את עצמו או לשרוד, כולל הבחירה המזוויעה של להציל את עצמך דרך הריגה של אחרים. 

דוגמה נוספת היא “13 חטאים”, עם מייק וובר המצוין, שמגלם גבר במצב כלכלי מורכב שמקל ערב אחד שיחת טלפון מסתורית, בה מוצע לו להשתתף במשחק חולני בו עליו לבצע 13 משימות, בסיומן יזכה בסכום עתק. כמובן שכמו בכל שעשועון, דרגת הקושי עולה: אם בהתחלה הוא צריך להרוג זבוב ולאכול אותו, לאחר מכן הוא יתבקש להטריד אנשים, לפגוע בהם וכמובן שגם לרצוח.

משחקי “אמת או חובה” הם לא נחלתם הבלעדית של סרטי האימה, כשיש גם ז’אנרים אחרים שמשתמשים בהם. הדוגמה המובהקת ביותר היא הסרט “Nerve”, שקיבל בעברית את השם “משחקי חובה”. הסיבה היא שבמותחן החביב הזה, בכיכובם של אמה רוברטס ודייב פרנקו, הדמויות משתתפות במשחק ריאליטי המבוסס על “אמת או חובה”, או ליתר דיוק: “חובה”. הם נאלצים לבצע משימות מוזרות, מסוכנות וקיצוניות, תוך כדי שצופים בהם בכל רגע נתון, כאשר המנצח – מי שיבצע את המעשים הקיצוניים ביותר ויזכה לכמה שיותר עוקבים – יקבל את כל הקופה.