רוצחים על הנילוס: הנהר הארוך (ואולי גם המסוכן) בעולם

תקראו לי משוגע, אבל בתור מישהו שמכור לסרטי אימה אני לא יכול שלא לדמיין טקסטים שכולנו גדלנו עליהם בתור זוועתון אימה כלשהו. בהרבה מאוד מקרים, זה קורה. אני לא מתכוון רק למגמה הדי מגונה של הפיכת אגדות ילדים לסרטי אימה (מהסיבה הפשוטה שרוב הסרטים שנעשים למטרה זו הם פשוט גרועים עד חובבניים), אלא גם לסיפורים היסטוריים קלאסיים. בואו נדבר רגע על התנ”ך, שמציע סיפורים של התגלויות, שדים, מכות וצרות אחרות. זה נכון שיש הרבה סרטים דתיים, וגם כמה סרטים שלוקחים אלמנטים מהאימה לעולם העכשווי (כמו “המכות” עם הילארי סוואנק), אבל נראה שחסרים לנו כמה סרטים שלוקחים סיפור קלאסי מהתנ”ך, עושים כמה שינויים והופכים את התוצאה לסרט אימה. אולי זה פשוט מוזר מדי, אולי חלק רואים את זה בתור “חילול הקודש”. 

קחו למשל את הסיפור של משה בתיבה. כזכור, לפי הסיפור הנורא הזה, פרעה ציווה להשליך כל תינוק יהודי ליאור, הלא הוא נהר הנילוס, כחלק מהגזירות (“כל בן נולד, היאורה תשליכהו”). משה הקטן נמשה מהמים על ידי בת פרעה, והשאר היסטוריה. אנחנו מספרים את הסיפור הזה בבתי הספר ובערבי ליל הסדר, מתארים את הסיפור שקרה כאן. יכול מאוד להיות שאם היינו יודעים בדיוק מה הסכנות העצמות של נהר הנילוס, אחד ממקומות הטבע המפחידים בעולם, היינו מבינים עד כמה מה שמתואר כאן הוא בגדר נס. כי כנראה שמשה הוא רק מנהיג גדול, אלא יכול להיות גם גיבור של סרט אימה בשם “התינוק האחרון” או משהו במסגנון, על תינוק יוצא דופן שהצליח אולי לשרוד את מאמצי הקטל של הרוצחים הסדרתיים הגדולים ביותר שברא הטבע. 

הכירו את הנהר הארוך בעולם

עוד לפני שאנחנו מדברים על הצדדים המפחידים של נהר הנילוס – ולא תאמינו עד כמה המקום הזה מסוכן – שיעור קצר בגיאוגרפיה. נהר הנילוס נחשב לארוך בתבל, כאשר אורכו עומד על כ-6,655 קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו כ-3.5 מיליון קילומטרים רביעים. הנילוס הוא בעל שני מקורות עיקריים, הידועים בתור “הנילוס הלבן” (מקטע של הנהר שמתחיל באפריקה המשיוויונית, ונקרא כך בשל היכולת שלו לצאת מביצות מעופשות כשהוא נקי וצלול) ו”הנילוס הכחול” (הזורם מאגם טאנה שבאתיופיה וזכה לכינוי בשל המים הכהים שלו). נהר הנילוס מהווה כעשירית משטחה של יבשת אפריקה ועובר בין 11 מדינות ביבשת השחורה, עד נקודת המפגש שלו עם הים התיכון. הוא מקור המים המרכזי בחלק ממדינות אפריקה, כמו מצרים וסודאן, שידועות בתנאים יבשים במיוחד.

הבעיה היא שכאן העניינים מתחילים להסתבך. עוד מימי קדם, הנילוס ידוע בהצפות החוזרות ונשנות שלו. נעשו ניסיונות להסדיר את המים בנילוס בעקבות הצפוצ חוזרות ונשנות, יחד עם הצורך להסדיר את השימושים השונים בו. לאורך ההיסטוריה הנהר שימש למטרות שונות, דוגמת השקיה, שתייה וכמובן שגם תחבורה ימית. בין הסירות שעוברות בו, תמצאו קרוזים וכאלה שמתאימות להגדרה של “שייט תענוגות”, הנמשך לרוב כמה ימים. ב-1937 יצא לאור הספר “מוות על הנילוס” של אמנית המתח הבריטית אגתה כריסטי, שעוסק בתעלומת רצח המתרחשת במהלך שייט כזה בדיוק. ב-2022 יצא גם סרט בעל אותו שם, עם קאסט די מפוצץ (שכולל את קנת בראנה, גל גדות, אמה מאקי, רוז לזלי ואחרים), שהיה די בינוני. 

הרוצחים האמיתיים של נהר הנילוס

אז נכון שמדי פעם, במציאות או בספרות המתח, מתרחשות רציחות על גבי הנילוס. אלא שנראה שזו הסכנה הקטנה ביותר שאורבת בנהר המסוכן הזה. בחלק גדול מהאזורים בנילוס, במיוחד אלו שההשקייה שלהם אינה מסודרת, יש צמחייה פראית, עד לרמה של יערות גשם טרופיים וסוואנות. ככל הידוע לנו הצמחים האלו לא מסוכנים, אבל הם מהווים כר פורה מאוד לרשימה ארוכה מאוד של בעלי חיים טורפים שלא הייתם שמחים לפגוש בהם. כל זה הופך את הנילוס לנהר שקשה למצוא מסוכנים ממנו בעולם, עד לרמה של השוואות נדרשות עם נהר האמזונס בדרום אמריקה.

מתחילים עם תנינים, שלהיות מוקף בהם אף פעם לא יכול להיות דבר טוב. התושב המסוכן הראשון של נהר הנילוס, שנמצא בעיקר באזורים התחתונים שלו, הוא תנין היאור. הדבר הראשון שחשוב שתדעו עליו הוא שמדובר בתנין גדול מאוד, שאורכו יכול להגיע גם לכ-6-4 מטר ומשקלו לכמה מאות קילוגרמים, במקרים מסוימים אפילו יותר מטון. התנין הגדול הזה נחשב לטורף על, שידוע בהיותו מכונת הרג של ממש. צורת הלכידה האהובה עליו היא מארב במים, כשרק העיניים והנחיריים שלו בולטים קצת מעל קו המים (כמו שבטח ראיתם בהרבה סרטי תנינים). כשהוא מרגיש בתזוזה במים, הוא ישחה לקורבן האומלל שלו בשקט ולאחר מכן יתפוס אותו במהירות אדירה שיכולה להגיע גם לכ-30 מייל, או כ-50 קילומטר לשעה. תנין היאור יגרור את הקורבן שלו למים למים, יטביע אותו, ינשוך אותו בעוצמה אדירה, יבתר את הגופה תוך שימוש בטכניקת “גלגול המוות” הנוראית ויאכל ממנו חלקים שלמים. לפי ההערכות, כ-200 אנשים בשנה מסיימים את חייהם בדרך הנוראה הזו בסביבת נהר הנילוס. 

חלק מרכזי בחוויית הפחד של הטבע הוא נחשים, שבא לידי ביטוי במקומות כמו אי הנחשים הסופר מפחיד של ברזיל. הנילוס מעט יותר צנוע במבחר הנחשים שלו, אבל הם מסוכנים לא פחות. תמצאו כאן כ-30 זני נחשים, יותר ממחציתם הם ארסיים במיוחד. הדוגמה הראשונה היא “הממבה השחורה”, נחש מהיר שהוא אפילו מעט יותר מסוכן מאשר הדמות ההיא של אומה תורמן ב”להרוג את ביל”, שזכתה לכינוי הזה. הארס של הממבה השחורה עלול להרוג אדם תוך פחות מחצי שעה. אם זה לא מספיק, הנחש הקטלני הזה גם נוטה לבצע “וידוא הריגה”, כלומר, לתקוף את האדם או בעל החיים יותר מפעם אחת כדי להבטיח מספיק ארס. סביר להניח שלא תרצו להיתקל גם בקוברה המצרית, נחש שמספרים שהארס שלו עלול להרוג בקלות אפילו פיל. הארס של הקוברה המצרית גורם לשיתוק הקורבן, עד לרמה שהוא לא יכול לנשום. יש גם נחשים שטורפים את הקורבן בשלמותם (פיתון הסלע האפריקאי), נחשי חנק ועוד.

אזור הנילוס ידוע באוכלוסיית המעופפים הרחבה שלו, עם דגש ניכר על יתושים. היתושים באזורים שונים של הנילוס עלול לשאת מחלות קטלניות: בין השאר, קדחת הנילוס המערבי והמלריה שגרמו בעבר למיליוני הרוגים בשנה. למרות שברוב המקרים אנשים שנדבקים בקדחת הנילוס המערבי לא מפתחים סיפטומטים, ייתכנו בהחלט תסמינים כמו חום, כאבי ראש, כאבי מפרקים, פריחה בעור. במקרים נדירים יותר מתפתחת מחלה הפוגעת במערכת עצבים, עלולה לגרום לדלקות במוח או אפילו מסכנת חיים. כדי לסבר את האוזן, בשנה אחת כ-500 מיליון איש ברחבי העולם חולים במחלות הנגרמות מעקיצת יתוש, ומאות אלפים מתים ממלריה ומקדחת הנילוס.

קטלוג בעלי החיים של נהר הנילוס כולל גם צבים, לטאות, היפופוטמים (שעלולים להיות קטלניים ביותר עבור בני האדם כשהם מרגישים סכנה) ובעלי חיים אחרים שעם קצת דמיון ואנימציה גרועה, ובלי תקציב, יכולים להפוך להיות סרט אימה כושל במיוחד. הנה למשל סרטון ממש לא מלחיץ על עשרת בעלי החיים המפחידים ביותר שחיים בסביבת הנילוס:

האם לבקר בנהר הנילוס?

חשוב להדגיש שרשימת הסכנות משתנה בכל אזור ואזור של נהר הנילוס, שהוא כאמור עצום בגודלו. האזורים המתוירים יותר של הנילוס נחשבים לבטוחים באופן יחסי, וכמובן שגם הערים הגדולות: עיר הבירה המצרית קהיר, למשל, ממוקמת לגדותיו של נהר הנילוס. הפיתוח של האזורים האלו גורם לכך שהסבירות להיתקל בכל אותם יצורים רצחניים היא נמוכה באופן יחסי, גם אם כן רואים מדי פעם דיווחים על בעל חיים מסוכן כלשהו שנצפה בסמוך למקום מיושב. אותם “טורפים” יעדיפו יותר את האזורים המרוחקים והמאוכלסים פחות, מהם כמובן חשוב להתרחק כמו מתנין טורף. באזורים האלו כמובן לא היינו ממליצים לאף אחד לבקר, כי בכל זאת – ניסים כמו זה של משה קרו כנראה רק בתקופת התנ”ך.

החדשות הטובות הן שיש מספיק אפשרויות לטיולים או להפלגות על הנילוס בצורה בטוחה, כשנקודות היציאה עשויות להיות קהיר, אסואן או ולוקסור. תוכלו למצוא שייט פנורמי קצת הנמשך כמה שעות, לעיתים בשילוב של ארוחת ערב, פעילות בידור ואטרקציות אחרות, שיכול לספק לכם טעימה מסוימת מהנופים ומהיופי של האזור. לצד זה, מוצעות גם הפלגות הנמשכות כמה ימים לפחות. בחלק גדול מהמקרים הפלגות אלה משלבות בין ביקור באתרים הפזורים בסביבת הנילוס (לדוגמה, מקדש לוקסור, עמק המלכים), אטרקציות מעניינות לאורך הדרך (כמו הפלגה בכדור פורח) ותנאים נוחים ולעיתים גם מפנקים על גבי כלי השייט עצמו, למשל מסעדות, בריכות שחייה ופעילויות בידור לכל המשפחה. כמובן שכדי שלא תהפכו את הביקור שלכם במצרים לסרט אימה, חשוב לבחור רק במפעילים מיומנים עם כל אישורי הבטיחות והנהלים הנדרשים. ההפלגות שתמצאו באתרי האטרקציות הגדולים מקיימות את התנאי הזה, ומומלץ לבחור בהפלגה שיש לגביה מספיק מידע, נתונים וביקורות חיוביות.