מאלפבה באהבה: השורשים של כובע מכשפה, המשמעויות שלו ואיפה בדיוק איפה למצוא?

13 ביולי 2025 ליאור פרג'

אומרים שהכובע עושה את האדם. טוב, האמת היא שהמונח השגור יותר הוא מתייחס בכלל לבגד שעושה את האדם ולא לכובע, אבל מסתבר שיש יצירת אומנות קטנה בשם "הכובע שעושה את האדם", של אומנות מעורבת וקולאג' על גבי נייר וקרטון, שיצר האמן הגרמני מקס ארנסט ב-1920, אז תזרמו.

בכל מקרה, כובעים הם חלק בלתי נפרד מהאופנה המפחידה. אם תקחו דמויות מרושעות מוכרות מהעבר או ההווה, תראו שחלקן חובשות כובע, מגבעת או משהו בסגנון: לדוגמה, פרדי קרוגר, הלפרקון, האיש הבלתי נראה, הבאבאדוק, ג'יפרס קריפרס, ארט הליצן מסרטי "מפחיד" או החוטף מהסרט "בלאק פון". בתוך קטלוג האופנה, כובעי מכשפה מקבלים מקום של כבוד. הם מעלים אצלנו אסוציאציות מסוימות, כולל לגבי מי שחובש אותו. אם ראיתם את "מרשעת", למשל – וכותב שורות אלה ראה את הסרט הזה פעמיים (!), למרות שהוא סרט אימה, כי אשתו ביקשה יפה – אתם בטח זוכרים את אחת הסצנות המוצלחות בסרט, בה אלפבה לובשת בנשף כובע מכשפה מכוער שגלינדה מעניקה לה ב"מתנה", כדי ללעוג עליה. בסופו של דבר גלינדה מבינה שעשתה טעות והשתיים מתיידדות, אבל יכול להיות שבשביל אלפבה זה מאוחר מדי, והכובע הוא אחת הסיבות לכך שהיא עברה לצד האפל וכו' וכו'.

אם נחזור לעולם שלנו, אפשר לטעון שכובע מכשפה הוא אחד הפריטים הנפוצים והמוכרים ביותר בעולם התחפושות. גם באגדות עם ובסרטים קלאסיים, כולל סרטי אימה, ראינו נוכחות מרשימה של כובעי מכשפות. אבל מהם בכלל השורשים של הכובעים האלו? מתי התחיל הקשר שלהם למכשפות? האם יש סיבה לחבוש אותם מחוץ לחג הפורים, ליל כל הקדושים, או מה שאתם חוגגים? וכמובן, איפה אפשר לקנות אותו?

מפחדים לקרוא הכול? היעזרו בתוכן העניינים

איך נראה כובע מכשפה?

כובע מכשפות הקלאסי, אם נקשיב לתיאורים שלו בתרבות הפופולארית, הוא בעל עיצוב פשוט מאוד. הכובע מגיע בדרך כלל בצבע שחור ומורכב משני חלקים עיקריים:

כתר חרוטי, המתנשא בדרך כלל לגובה של כמה עשרות סנטימטרים ומסתיים בחוד צר. הכתר יוצר צורה מוארכת ומחודדת, עם אלמנט דרמטי או אפילו מפחיד

שוליים רחבים ומעוגלים, עם רדיוס שעומד בחלק גדול מהמקרים על כ-20-15 ס"מ מהראש. השוליים לפעמים מעוקלים במידה מסוימת כלפי מעלה בקצוות שלהם, במטרה ליצור אופי דרמטי

צבע – הצבע המסורתי של כובעי מכשפה הוא שחור עמוק, כנראה במטרה לסמל את האפילה והמיסטיקה המקושרים עם דמות המכשפה. כאן צריך להוסיף כוכבית קטנה, והיא שבמהלך השנים גדל בצורה משמעותית היצע הכובעים האופנתיים, אולי בזכות ייצוגים ידידותיים ואפילו סקסיים של מכשפות (מה שמנוגד כמובן לתדמית המכשפה הזקנה והכעורה מהאגדות). היום תוכלו למצוא כובעים במגוון רחב של גוונים, כמו סגול או ירוק כהה, ואפילו בדוגמאות צבעוניות ושמחות. אם תרצו, כובעים שיתאימו יותר לגלינדה, "המכשפה הטובה", ופחות למכשפה הרעה מן המערב.

חומר גלם – החומר הנפוץ ביותר לייצור כובע המכשפה הוא לבד, שמאפשר לכותרת לשמור על הצורה המחודדת ולשוליים להיות יציבים. בגרסאות זולות יותר, הכובע יוצר מבדים סינתטיים או נייר חזק, בעוד שבגרסאות איכותיות יותר משתמשים בלבד אמיתי או בקטיפה.

מודעה

ההיסטוריה של כובעי מכשפה

השורשים ההיסטוריים של כובע המכשפה הם מורכבים, או לפחות רחוקים מלהיות חד משמעיים. ההנחה היא שהדימוי הקלאסי של המכשפה עם הכובע המחודד התפתח על פני מאות שנים והושפע מגורמים שונים במישור הדתי, החברתי וכמובן שגם התרבותי. אחת הסיבות לבלבול היא שההיסטוריה עמוסה בכובעים מחודדים, עם הקשרים שונים ומגוונים.

יכול להיות שלבוש המכשפות המסורתי התחיל בכלל בסין. באזור סובשי הסיני, המתוארך בין המאות ה-4 ל-2 לפני הספירה, נמצאו שלוש מומיות, שקיבלו את הכינוי "המכשפות של סובשי". הממצאים הראו שהשיער שלהן היה מכוסה במעין אביזרים גדולים בצורת משפך, עשויים לבד שחור.

התחלת הסיפור, לפי תפיסה מקובלת אחרת, היא באירופה בתקופת ימי הביניים. בשנים אלו, כובעים מחודדים היו פריט לבוש נפוץ, שלא בהכרח זוהה עם מכשפות. נשים מהמעמד הגבוה היו חובשות כובעים מחודדים כפריט אופנתי או כסמל סטאטוס. נשים מהמעמד הגבוה נהגו לחבוש, בעיקר מהמאה ה-15, כובעים בעלי צורה מחודדת באופן יחסי שנקראו "הנין" (Hennin). במאה ה-19, דוגמה נוספת, היו נפוצים כובעי הטנטור, כובעים מחודדים בצורה שמזכירה קונוס שמהקצה שלהם השתלשל אריג העשוי ממשי או מבד.

הקשר בין המכשפות לכובעים מחודדים התחיל, לפי אחת התיאוריות המקובלות, דווקא מאנטישמיות. ב-1215 המועצה הרביעית של הלטרן – ועידה אקומנית במסגרתה התכנסו מיטב הבישופים מהעולם הנוצרי – החליטה לצוות על היהודים ללבוש כיסוי ראש שיוכל לזהות אותם. זה היה כובע מחודד שזכה לשם "יודהנוט", או בתרגום חופשי: "כיפה בעלת קרן". את הכובע החרוטי הצהוב והמחודד הזה, גברים יהודים היו חייבים לחבוש בכל פעם שיצאו מהגטו באירופה של ימי הביניים, במטרה להבדיל ביניהם מהאוכלוסייה הכללית ולעטות עליהם קלון. הכובע קושר למעשים איומים כמו פולחן שטני או קסמים שחורים, שהיהודים הואשמו בהם על ידי האנטישמים הארורים, ומכאן הקשר למכשפות.

תיאוריה נוספת מציגה קשר בין כובעי מכשפות לשנאת האחר, אלא שהפעם הקורבנות הם הקווייקרים (או "אגודת הידידים"), קהילה נוצרית שנוסדה בבריטניה במאה ה-17 וידועה בכך שהיא רודפת שלום ומתנגדת לאלימות, אבל יוצאת נגד הטבילה בנצרות. היו שהאמינו שכת המיעוט הזו נפגשת עם שדים ועוסקת בכישוף, והתגובה הפוריטנית נגד הקווייקרים הפכה לחזקה בעיקר במאה ה-18, תקופה בה דמות המכשפה עם הכובע המחודד נכנסה לפולקלור האמריקאי. למרות שיש בתיאוריה הזו משהו שנראה כמו חור משמעותי בעלילה – העובדה שהקווייקרים לא נהגו לחבוש כובעים מחודדים – עדיין יש שרואים קשר מסוים, עקיף יותר.

יכול להיות שכובעי המכשפות צמחו בכלל… מבירות. נשים שיצרו בירה ביתית למכירה היו חובשות כובעים שזיהו אותן, "כובעי אשת". גורמים רבים בתוך תעשיית הבירה הגברית התנגדו לנשים האלו וטענו שהבירה שלהן היא מדוללת או לא איכותית. היו שקישרו בין ייצור הבירה לעבודה עם צמחי מרפא, ובהמשך לכך גם רקיחת שיקויים, כספים וכל מה שמזוהה עם מכשפות.

מודעה

המכשפות מתחילות "ללבוש" כובעים מחודדים

עם השנים, הקשר בין הכובע המחודד לבין מכשפות התחיל להיות הדוק יותר. יכול להיות שהסיבה היא הפעילות של הכנייס הקתולית, שרדפה אחרי כל מה שנראה חריג. מכאן נוצר הקשר בין לבוש "לא קונבנציונלי" לבין פרקטיקות דתיות שנחשבות לחריגות, כמו כישוף. נשים שהיו בולטות או יוצאות דופן בהופעה שלהן נחשדו לפעמים כמכשפות, לעיתים על לא עוול בכפן.

מספרים שבלא מעט ציורים ואיורים מהמאות ה-16 וה-17, גבר הייצוג של מכשפות עם כובעים מחודדים, והדימוי הזה הלך ונעשה מוכר יותר. הכובע המחודד הפך להיות סמל של ה"אחרות", נשים שלא פעלו על פי התבניות החברתיות המקובלות. משפטי המכשפות בסאלם במצ'וסטס ב-1692, הידועים בתור "ציד המכשפות בסיילם", הם מהנוראיים ביותר בהקשר של מכשפות. למרות שלפי העדויות ההיסטוריות נשים שנשפטו והומתו לבשו בדרך כלל בגדים "רגילים", לאורך ההיסטוריה אפשר לראות איורים ויצירות אומנים שמציגים את הנאשמות עם כובעים מחודדים.

עם השנים, הדימוי החזותי של כובע של מכשפה חדר לספרות הפופולארית, לאומנות ולהמשך גם בקולנוע. בימי הביניים, לדוגמה, הראו בחלק גדול מהמקרים מכשפות כשהן עירומות ובעלות ראש חשוף, כאשר השיער הארוך שלהן מתערבב בעשן, בלהבות ובכל מה שמזוהה עם מכשפות. במאה ה-17, הופיעו חיתוכי עץ עם כובעי כישוף, בעלי צורה סטנדרטית יחסית. במאה ה-18, כבר היה אפשר לראות בבריטניה יותר ויותר ספרי ילדים בהם הדמות העל טבעית של המכשפה חבשה כובע מחודד. סיפורי עם ואגדות התחילו לתאר מכשפות עם כובעים מחודדים, והסמל הפך למזוהה איתן, יש שיגידו אוניברסלי.

מודעה

כובע של מכשפה יכול להיות גם חיובי

ראינו כבר בעולם האימה שיש לא מעט חפצים, אלמנטים ואפילו תאריכים שנחשבים למקוללים לפי תרבות או מסורת אחת, אבל בעלי סגולות חיוביות במסורות אחרות (לדוגמה, המספר "13" שמהווה חלק בלתי נפרד ממיתולוגיית האימה). גם לכובע המכשפה יש, לפי חלק מהתפיסות, משמעויות כאלה.

במסורות מסוימות, כובע המכשפה הוא בעל משמעות מיסטית, אפילו חיובית. ההנחה היא שהכובע בעל הצורה המחודדת מסמל את החיבור שבין האדם לכוחות הקוסמיים שנמצאים "למעלה", או אפילו האנרגיה הקוסמית. ככה שמי שחובש את הכובע הזה יכול ליהנות מתמורות כמו עלייה רוחנית, חוכמה וידע נשגב. הצורה המחודדת מסמלת את הכיוון של הדעת והרוח כלפי מעלה, לעבר הידע הנסתר. את התכונות האלו מייחסים גם למכשפות, אם כי באופן שלילי.

גם הצבע של הכובע, שהוא לפי הדימוי הקלאסי שחור, הוא בעל משמעות מיוחדת. שחור הוא לא רק צבע נפוץ מאוד, אלא גם מה שמסמל לפעמים כוח, מיסטיקה והגנה מפני אנרגיות שליליות. וריאציות אחרות של הכובעים עשויים לשאת משמעויות אחרות, כמו כובע מכשפה ירוק שמתחבר לטבע ולכוחות הריפוי.

מודעה

ואז הגיע הקוסם מארץ עוץ

אין ספק שאחת מנקודות המפנה בייצוג של מכשפות בתרבות הוא הרומן "הקוסם מארץ עוץ"", ספר הילדים הקלאסי של ליימן פרנק באום מ-1900 (אחריו הגיעו לא פחות מ-13 ספרי המשך). האיורים בספר הציגו את המכשפה המרשעת מן המערב כחובשת כובע גבוהה בעל צורת חרוט. סרט הפנטזיה המוזיקלי מ-1939, הציג את הדמות של המכשפה המרשעת, בגילומה של מרגרט המילטון, כשהיא חובשת את הכובע השחור הקלאסי, שהפך מאז לסמל המובהק של המכשפות. למרות שבשלב מסוים דורותי המיסה את המכשפה (הכובע השחור הוא אחד הפריטים היחידים שנותרו ממנה), ולמרות שבסרטי ההמשך המכשפה הרעה מן המערב כמעט לא אוזכרה, אין ספק שההופעה כאן היא אחת החשובות בייצוגים המקובלים של מכשפות, כולל מבחינה חזותית.

"מרשעת" (Wicked), שמציג את הסיפור של המכשפה הרעה מהמערב אלפבה והמכשפה ה"טובה" גלינדה – החל מהאירועים שלפני ההגעה של דורותי מארץ עוץ ועד לאחר מכן – עלה ב-2003 בסן פרנסיסקו, ולאחר מכן בברודווי. הוא הפך לאחד ממחזות הזמר המצליחים בהיסטוריה, עם תשע מועמדויות לפרס הטוני היוקרתי ושלוש זכיות (עיצוב הבמה הטוב ביותר, הביצוע הטוב ביותר על ידי שחקנית ראשית במחזמר ועיצוב התלבושות הטוב ביותר. ב-2024 המערכה הראשונה של המחזמר הפכה לסרט פנטזיה מוזיקלי של ג'ון מ.צ'ו, שזכה לביקורות מעולות ושבר קופות, עם הכנסות של יותר מ-750 מיליון דולר ברחבי העולם. לצד הייצוג החזותי הנהדר של ארץ עוץ והשירים המעולים (מישהו אמר "Defying Gravity"?), הסרט הצליח להראות את ההבדלים בין גלינדה (אריאנה גרנדה, שמסתבר שיודעת לשחק מעולה) בתור גלינדה, וסינתיה אריבו בתור אלפבה, עם העור הירוק, הלבוש השחור ובשלב מסוים גם כובע המכשפה המחודד.

כמובן שלא רק אלפבה חבשה כובע מכשפות בסרטים. בין הדמויות האהובות שהיו מצוידות בכובע כזה אפשר להזכיר למשל את:

הקוסם גנדלף מתוך יצירותיו של טולקין "שר הטבעות" ו"ההוביט" בשנות ה-30, שפיטר ג'קסון הפך בתחילת שנות האלפיים לאחת מטרילוגייות הקולנוע החשובות ביותר בהיסטור

פרופסור מינרווה מקגונגל בספרי הארי פוטר (החל מ-1997), שהיא כזכור סגנית המנהלת של בית הספר לקוסמות הוגוורסט והמורה לשינוי צורה. יש לציין שבספרים הופיעו בכמה וכמה מקרים אזכורים של "כובעים מחודדים" כחלק מהתלבושת של התלמידים בבית הספר, אבל בעיבודים הקולנועיים המקום של הכובעים היה מצומצם הרבה יותר

סמנתה סטפנס מ"מעשי כשפים" (Bewitched), קומדיית מצבים אמריקאית משנות ה-60 שידועה יותר בתור "סמנת'ה". הסדרה עוסקת במכשפה שלאחר נישואיה עם בן תמותה, מנסה לחיות את חייה בלי להשתמש בכשפים. היא הולידה סדרת בת בשנות ה-70 וסרט בינוני מאוד ב-2005, בשם "סמנתה", עם ניקול קידמן וויל פרל.

ג'ניפר (ויקטוריה לייק) מתוך "התחתנתי עם מכשפה" (I Married a Witch) משנת 1942, על בסיס הספר "The Passionate Witch". זו אחת מהקומדיות הפרועות הקלאסיות האהובות ביותר, בו תמצאו מקום של כבוד גם לכובע המכשפה – כמו שאפשר לראות בפוסטר הרשמי של הסרט

הוקוס פוקוס – חלק מחבורת המכשפות מהמאה ה-17 (בגילומן של בט מידלר, שרה גס'יקה פארקר וקתי נאג'ימי) שנער מתבגר מקים לתחייה בעיר המכשפות, סיילם, חובשת כובעי מכשפות

כובע המכשפות המקולל של לזלו בסדרת הטלוויזיה "מה שקורה בצללים", שעשוי קולו מעור של מכשפה וממשיך לחיות ולדמם עד היום

מודעה

בחזרה למציאות: מתי אפשר לחבוש כובע מכשפה?

עם כל הכבוד לאלפבה ולהצלחה האדירה של "מרשעת", עדיין קשה להאמין שנראה יותר מדי נשים שפויות שמסתובבות ברחוב יום בהיר אחד עם כובע מכשפה. מצד שני, אופנות משתנות ויש היום טרנדים מטופשים מאוד, אז מי יודע?

כל עוד כובעי מכשפות הם לא חלק מהטרנדים האופנתיים ביום-יום, הם נשמרים עדיין בעיקר לאירועים מיוחדים. האירועים האלו הם כמובן חגים המבוססים על תחפושות (פורים אצלנו, או ליל כל הקדושים במדינות אחרות), אירועים מיוחדים (למשל אירועי תיאטרון) או סתם חיקוי של דמויות קיימות, כמו שהרבה נשים בוחרות לעשות היום במדיה החברתית כדי לקבל לייקים או הצעות לשיתופי פעולה שיוכלו לממש תמורת קוד קופון.

אם מחפשים היטב, אפשר לראות ייצוג של כובעי המכשפה גם מחוץ לימים המיוחדים האלו. יש שטוענים שנשים (טוב, נו. ואולי גם גברים) שמעדיפים אופנה אלטרנטיבית, בוחרים בכובע מכשפה. יש לציין שחלק גדול מהם יעדיפו מראש את הדגמים המודרניים והמעוצבים, שמגיעים עם צבעים וחומרים מגוונים, ולא רק את הכובע הקלאסי השחור והמאיים. בקהילות הגותיות והאלטרנטיביות, סביר להניח שהמקום של כובע המכשפה הוא מרכזי קצת יותר, אולי אפילו ביטוי של זהות אישית ותרבותית יותר מאשר תחפושת.

כמובן שבתחומי הבידור והאומנות, המקום של כובעי המכשפות הוא בולט מאוד בהפקות תיאטרון, סרטים, הצגות ואירועי אומנות. למרות שבאופן אישי לא נתקלתי במקרה כזה, יש מסגרות חינוכיות שמכניסות את כובעי המכשפה לתוכנית הלימודית, כחלק ממשחקי תפקידים, סיפורים ופעילויות לימודיות אחרות. הכובעים יכולים ללמד את הצעירים על כמה מונחים חשובים, כמו קבלת השונה (אם אחבוש לרגע את כובע המחנך), וכמובן שגם לעורר את הדימיון של הילדים – בתקווה שבצורה קצת יותר ידידותית מהתמונות שאנחנו הכנו כדי ללוות את הכתבה הזו.

מודעה

איפה קונים כובע מכשפה?

החדשות הטובות הן שאתם ממש לא צריכים להגיע לארץ עוץ או לחלוק חדר עם אריאנה גרנדה כדי למצוא כובע מכשפה. היום תוכלו למצוא מגוון רחב של כובעים לקנייה, בתקציבים שונים שנוטים להיות נוחים מאוד. תוכלו למצוא כובע מכשפה לילדות אבל גם כזה שמתאים לנשים בוגרות יותר, שמחפשות להרכיב תחפושת של מכשפה סקסית. דוגמה נוספת היא הגודל, עם כובע מכשפה קטן לעומת כאלה שמגיעים בממדים משמעותיים הרבה יותר. הבחירה, ניחשתם נכון, היא במידה רבה של סגנון.

המקום הנפוץ ביותר לקנות את הכובעים באופן פיזי הוא חנויות התחפושות למיניהן, כמו ברוריה תחפושות. חנויות אלה פתוחות רוב השנה, אבל מגדילות את מבחר הפריטים (והכובעים) לקראת האירועים המיוחדים. בשבועות שלפני פורים או האלווין – תלוי את מי שואלים – תוכלו למצוא כובע של מכשפה גם בחנויות הסטוק, בסופרמרקטים, בחנויות אופנה ועוד.

באינטרנט, המגוון רחב ונגיש אפילו יותר. תוכלו למצוא מאות דגמים של כובעי מכשפה, פשוטים אבל גם יוקרתיים ומיוחדים יותר. את ההזמנה עושים בלחיצת כפתור, עם משלוח עד פתח הבית (או לפחות, נקודת המסירה שנבחרת עבורכם). כמובן שאם אתם זקוקים לכובע לקראת אירוע מיוחד או חג, חשוב לא לחכות לרגע האחרון. במיוחד במציאות הנוכחית בה משלוחים לישראל מופסקים לעיתים למשך שבועות בעקבות המצב הבטחוני, או לפחות מתארכים מאוד.

🔍 חיפשנו בשבילכם את כובעי המכשפה הכי מיוחדים ברשת – הנה מה שמצאנו:

🧙‍♀️ כובעי מכשפות באתר התחפושות המוביל Halloween Costumes

💲 כובעים במחירים מצחיקים ב-AliExpress

🛍️ הכובעים הכי נמכרים שמצאנו באמזון

🎨 כובעים אומנותיים (ויקרים יותר) ב-ETSY

אפשרות נוספת היא להזמין כובע מותאם אישית מבעלי מלאכה או אמנים העוסקים בעבודת יד. כובעים אלו עולים יותר, מן הסתם, אבך מאפשרים התאמה אישית מלאה מבחינת הצבע, העיצוב, החומר, הגודל וכן הלאה. אם אתם מחפשים כובע איכותי שאין לאף אחד אחר (כמעט), זו יכולה להיות בחירה מוצלחת. גם בחנויות אביזרים ואופנה אלטרנטיבית, חנויות וינטאג' ודוכני אומנות אתם יכולים למצוא כובעים מעניינים, מעוצבים היטב או בעלי חשיבות היסטורית מסוימת (לא בהכרח כובעים שהיו שייכים למכשפה ספציפית, כמובן, אבל כן כובעים מתקופה או מאזור מסוימים).

אפשר גם להכין כובע מכשפה

רוצים לעורר את הצד היצירתי שבכם, לעשות פעילות מהנה עם הילדים ולחסוך כמה שקלים? אתם יכולים לנסות ליצור את הכובע בעצמכם (בלי להפוך למכשפה, כן?), וזו אפילו משימה די פשוטה ברוב המקרים. באינטרנט תוכלו למצוא לא מעט מדריכים שמסבירים איך להכין כובע מכשפה, צעד אחר צעד, למשל:

סרטון של דקלה תיבת ההפעלות שמראה איך ליצור בקלות כובע מכשפה עם בריסטול שחור, מספריים, דבק ושדכן