"לשכב להתחתן להרוג": לוסי הייל מנסה (שוב) למצוא אהבה, ואולי גם לא להירצח | ביקורת
זה קורה לי מדי פעם, כשאני רואה סרט שקשה להגדיר בתור סרט אימה פר הגדרה. אני אוסף את הרמזים ומנסה להחליט, תוך כדי, אם אפשר לשייך אותו לז'אנר האהוב עלינו. זה בדיוק מה שקרה לי עם "לשכב, להתחתן, לאהוב". מצד אחד, קשה לטעון שהסרט הזה הוא אימה במלוא מובן המילה, ובטח לא מפחיד, אלא יותר ניתן לתאר אותו בתור שילוב של קומדיה רומנטית וסרט מתח. מצד שני, יש בו רוצח סדרתי, תעלומה בסגנון של "מי עשה את זה" (whodunit) וגם את לוסי הייל, אחת מחביבות האתר (כלומר, שחקנית שעשתה כמה וכמה סרטי אימה). אז בסופו של דבר הפור נפל, והחלטתי כלאחר כבוד להתייחס אליו בתור סוג של סרט אימה. מה שאומר שיש גם ביקורת, ושצריך גם לעדכן את הכתבה ההיא על סרטי האימה של לוסי הייל.
"לשכב להתחתן להרוג" ("F*** Marry Kill", כלומר "Fuck Marry Kill") הוא סרט חביב, ובהחלט מהנה, שמצליח לשלב בצורה חלקית – אבל רחוקה מלהיות מושלמת – בין ז'אנרים שונים. גם אם הפתרון לתעלומה רחוק מלהיות מספק (יש שיגידו צפוי), שיש חורים בעלילה ושחלק מהדמויות הן שטוחות מדי, קיבלנו כאן בסך הכול שעה וחצי חביבה, לראות ולשכוח בלי התחייבות שתזכרו משהו ממנו בעתיד הקרוב. סרט שרוצים "לשכב" איתו למשהו כמו שעה וחצי, אבל לא לנהל איתו מערכת יחסים ארוכת טווח ("להתחתן") או לקטול ("להרוג"). מבולבלים? לפניכם ביקורת מלאה עם כל התשובות.
כשרוצח סדרתי מגיע לסרט דייטים
עוד לפני שאנחנו פוגשים את הגיבורה של "לשכב, להתחתן, להרוג", אנחנו מבינים את הרקע. בעיר בשם בולדר בקולורדו פועל רוצח סדרתי, שיקבל לאחר מכן את השם "רוצח ההחלק ימינה" (Swipe Right Killer) – אתם יודעים, הפעולה שעושים באפליקציות ההיכרויות כשרוצים להתקדם לשלב הבא עם מישהו או מישהי, אם הבנתי נכון (הבהרה: כותב שורות אלה נשוי באושר במשך למעלה מעשור). כמו שאנחנו לומדים מפודקאסט של רציחות בשם "Mark My Murder", הוא צד נשים דרך אפליקציות היכרויות ורוצח אותן בלי להשאיר טביעות אצבעות. הוא כן משאיר כמה רמזים, כמו בקבוקי רוזה ריקים ועוד כמה פריטים שנגלה בהמשך.
אווה (לוסי הייל, "מת או חובה", "אי הפנטזיות", "צעקה 4" ועוד המון קומדיות רומנטיות) היא אחת מהמאזינות הכבדות של הפודקאסט הזה. היא חוגגת את יום הולדתה ה-30, וקשה לומר שהיא מרוצה מהשלב בו היא נמצאת בחיים, בערך כמו טונה ב"רוק 30" המעולה. אם נישאר עם האנלוגיה הזו, עם חלומות שמלווים אותה משנות ה-90, כשהלב מושך גבוה והעיניים מול מדור הדרושים, היא שואלת בוודאי על מה אפשר לוותר ומה נשאר להגשים. מבחינה כלכלית, יש לה כנראה חוב גבוה, היא לא בחרה מקצוע אלא עובדת בתור עוזרת צלמת לחברה הטובה שלה קלי (וירג'ינה גארדנר, "תלויה באוויר", הגרסה המחודשת ל"ליל המסיכות", "פרויקט אלמנאק" ועוד). אווה מתאוששת מפרידה לאחר שמונה שנים של זוגיות עם שוטר מעצב שזרק אותה, אבל כנראה שהאקס עדיין מסתובב לה בראש כמו חיילים בעזריאלי, ושהיא מחפשת בעיקר מישהי שהיא כנראה תשכב איתו, וכנראה תיפגע.
הראש של אווה הוא סלט, והיא מעבירה את הזמן עם חברות, אוכל סיני ושיחות עם תוכן ציני. באחד המפגשים האלו, עם חברותיה הטובות קלי (בטאני בראון, "רצח בעיר קטנה", "ה-100") וטראנסג'נדר.ית בשם אנתוני (JayR הא-בינארי, ששיחקו ב"חיים אחרים של נטפליקס") היא מחליטה לבצע שינוי. אחרי שהיא לומדת שהאקס שלה עומד להתארס עם קולגה, היא פותחת פרופיל היכרויות. היא מקבלת כמובן לא מעט פניות, כי זו פאקינג לוסי הייל, ומהר מאוד מגלה שהיא צריכה לבחור בין שלושה גברים.
שם הסרט – המצונזר בגרסה האנגלית, ונשמע קצת יותר פוליטיקלי קורקט בתרגום העברי שלו – מראה איזה משבצת ייקח כל אחד מהגברים האלו, בהתאם למשחק חברה עם אותו שם. העיקרון של המשחק, אם הבנתי נכון, הוא שזורקים לאוויר שמות של גברים או נשים (תלוי בהעדפות המיניות של השחקנים), ולגבי כל אחד צריך להחליט אם רוצים לשכב איתו (כלומר, שהוא יהיה ה"פאקבוי"), לנהל מערכת יחסים ארוכת טווח או, רחמנא ליצלן, להרוג. המשחק הזה הופיע בכמה וכמה סרטים וסדרות טלוויזיה, כמו "ספיידרמן: השיבה הביתה" או "רוק 30" (הסדרה, לא השיר של טונה ממקודם, שאיכשהו מצליח להמשיך להשתלב בכתבה הזו באופן טבעי), ועכשיו הוא נמצא במרכזה של תעלומת רצח. הסרט כמובן מתכתב עם הרעיון הזה, כשהדמויות אומרות פעם אחר פעם איך אווה הייתה ממקמת כל אחד מהם במשחק, עם ביטוי ויזואלי תואם על המסך כיאה לעידן המדיה החברתית והחיפוש שלנו אחרי סמלים חזותיים.
מהר מאוד, אנחנו מגלים את שלושת הגברים שיקחו במהלך הסרט את התפקידים של "לשכב", "להתחתן" או "להרוג" ויעשו ביניהם כיסאות מוזיקליים. מיץ' (ברנדן מורגן) הוא בעל בר, שהיא מכירה באפליקציה ומשמש, לפחות בהתחלה, על תקן היזיז. ריאן (ג'דדיה גודאייקר מ"היורשים", "רווק מספר 3" ו"למצוא אותך"), גם הוא מאחת האפליקציות, הוא הגבר מהעבר שלמד איתה פעם בתיכון והפך להיות בחור נאה, מצליח וקצת מוזר. האמת היא שהליהוק של השחקן הנאה הזה לסרט הוא די אירוני, יש שיגידו קריפי, כי ב-2023 הוא כיכב בסרט זניח בשם "Marry F*** Kill" – שאין קשר בינו לבין הסרט הנוכחי – על קבוצה של חברים שמתאחדים אחרי התאבדות של חבר משותף אבל מגלים שהמשחק ששיחקו פעם בקולג' חוזר כדי לרדוף אותם. ב"רווק מספר 3", שמבוסס על הסיפור האמיתי של הרוצח הסדרתי המזוויע רודני אלקלה, גודאייקר היה חלק משלושת הגברים שניסו לזכות בתוכנית דייטים בליבה של אנה קנדריק, כשאחד מהם הוא אותו רוצח סדרתי.
חוזרים לעלילה של "לשכב להתחתן להרוג" ולצלע השלישית ברשימה – טכנאי מערכות אבטחה בשם נורמן (סאמר סאלם מסדרת הטלוויזיה "המרחב"), שנראה כמו הבחור הטוב. לכל אחד מהם יש צ'ארם, אבל גם צדדים אחרים וסודות. ויכול להיות שגם לדמויות משנה אחרות, כמו האחות האובססיבית והפרנואידית ואלרי (ברוק נבין, "אני תמיד אדע מה עשית בקיץ האחרון", "Infestation"), מנחי הפודקאסט (ראינו לפחות סרט אימה אחד לאחרונה בו מנחים של פודקאסט התבררו כרוצחים), מישהי מהעבר של הגיבורה או אחת החברות שלה, בחור רנדומלי בתחנת המשטרה וכן הלאה.
שוב קומדיה רומנטית וסרט אימה נפגשים
"לשכב, להתחתן, להרוג" מנסה לשלב בין שני קווי עלילה, שהופכים למקבילים. הראשון, בהשראת קומדיה רומנטית קלאסית, הוא במי כמובן אווה תבחר לכל אחד מהתפקידים (טוב, בעיקר ה"לשכב" ו"להתחתן"), אם בכלל. השאלה השנייה היא מי מהשלושה הוא הרוצח הסדרתי המדובר (להלן, "להרוג"), אם בכלל. בלי ספויילרים, נציין שהתשובה ללפחות אחת מהשאלות האלה היא די צפויה, אבל כן מצאתי את עצמי מחליף תיאוריות לגבי חלק מהסוגיות כמה פעמים במהלך הסרט, בעקבות התפתחויות עלילתיות וכמה רמזים נוספים שקיבלנו. הבעיה היא שהסרט מאבד חלק גדול מהקרדיט שלו במערכה האחרונה, בזכות טוויסטים בינוניים וכמה החלטות בעייתיות.
כמובן שזה לא השילוב הראשון שראינו בין סרט אימה לקומדיה רומנטית. לאחרונה כתבנו כאן על כמה דוגמאות מוצלחות יותר, כמו "עיני לב" המבריק לפרקים, "דייט קטלני" המהנה (גם הוא תעלומת בסגנון "מי עשה את זה", שמתרחשת במקום אחד) או אפילו סרטים שירחיקו אתכם מאפליקציות ההיכרויות, למשל "Fresh" או אחד העיבודים המודרניים למיתוס של סוקובוס. "לשכב, להתחתן, להרוג" הולך יותר לכיוון הרומנטי, למעט אולי החלק האחרון שלו. זה סרט אימה לייט, אם בכלל אפשר לכנות אותו ככה, עם כמה רציחות בעלות כמות מינימליות של דם ובלי הפחדות מיוחדות.
"לשכב להתחתן להרוג" מגדיר עצמו בתור "סרט דייטים עם טוויסט קלטני". בהקשר הזה, אפשר לראות אותו בתור סלאשר עם סכין של חמאה, אם תרצו, בו המאבק על האהבה מקבל קדימות לעומת הניסיון להישאר בחיים. גם כשאווה ניצבת בפני סכנת חיים, וזה קורה די מעט למען האמת, התחושה עדיין היא שזה נעשה במסגרת הקומדיה הרומנטית, בלי לשבור באמת את הגבולות לכיוון מותחני האימה.
במילים אחרות: התחושה היא שאווה מנסה לברר מי הרוצח הסדרתי כדי לדעת עם מי לא להתחתן, ולא – סתם רעיון רנדומלי שעלה לי לראש כי יש לי קצת הפרעת קשב וריכוז – כדי שהיא תנסה להישאר בחיים, בלי להיות קורבנית של מעשה רצח נוסף. כאילו שהעובדה שגבר מסוים הוא רוצח סדרתי היא חיסרון מסוים במסע לעבר הזוגיות, נוסח "טוב, אף אחד לא מושלם", אבל עדיין רחוק מלהיות דיל ברייקר. ייתכן מאוד שהתסריט מכוון לזה באופן מודע, וזה בסדר כאימרה חברתית או ביקורתית על מוסד הדייטים והנשיות, אבל בתור צופה חובב אימה, הייתי שמח לקבל קצת יותר מנות מהז'אנר האהוב עליי. אולי זה גם היה תורם להזדהות שלי עם הדמות הראשית, כי אנחנו לפעמים נקשרים לדמויות דווקא כשהן נלחמות על החיים שלהן.
בתור קומדיה רומנטית, או "עוד סיפור נשים", יש כאן כמה יציאות שנונות ברמת הדיאלוג, בדיחות על הז'אנר והתרחשויות משעשעות, חלקן יותר וחלקן פחות. יכול להיות שתחייכו בכמה מקרים, אבל אין צפי לפרצי צחוק רועמים ובלתי נשלטים. הסרט מתקדם בקצב מספק בזכות עבודה מהוקצעת של הבמאית לורה מרפי ("חברים מקוללים"), גם אם לא מתבלט או מקורי מדי כמעט בשום אספקט שלו. התסריט, שנכתב על ידי שלושה אנשים, הופך למבולגן מדי בשלב מסוים.
סיפור האהבה עם לוסי ממשיך
לוסי הייל היא אחת השחקניות העסוקות בעולם הקומדיות הרומנטיות בשנים האחרונות, עם סרטים כמו "משחק השנאה", "מה שמביא אותי אליך", "בחורה נחמדה שכזו" ו"אהבה עד העצם" הסופר חביב, שבמקרה ראיתי לפני כמה ימים בדייט עם אשתי (שמשום מה, מסרבת עדיין לראות סרטי אימה). היא עושה כאן עוד תפקיד חביב של הבחורה מהבית השכן, עם צדדים קצת פרועים והומור ציני לעיתים. גם ב"לשכב להתחתן להרוג" אנחנו מקבלים בעיקר את לוסי של הקומדיות הרומנטיות, ולא גרסה פסיכית שלה, וזה בסדר גמור לדעתי. אל תצפו כאן לתצוגת משחק חד פעמית, כי גם לה היו תפקידים מוצלחים יותר ברזומה, אבל הייל מספקת כהרגלה את הסחורה. למרות שעשתה תפקידים דומים, ניכר שהיא כן מנסה להיכנס לדמות שלה ולא פועלת מתוך "פס ייצור של קומדיות רומנטיות". היא מוכיחה שוב חוש קומי ומצליחה להיות תמימה וחושנית באותה מידה, בזכות המראה אבל גם יכולות המשחק.
גם הדמויות הגבריות היו סבירות, וחלקן אפילו הראו כימיה אמיתית או מתח מיני עם הדמות של הגיבורה. בחלק מהביקורות שקראתי, ציינו לגנות הסרט את העובדה שהוא ממקם מראש את הגברים במסגרת של רוצח פוטנציאלי ואת עולם הדייטים כ"קטלני" – פרפרזה על הסרט שראינו לפני כמה חודשים. בניגוד לסרטים שהציגו דמויות גבריות בלתי נסבלות כמעט לכל אורכן, לפעמים עם פרובוקציה מטופשת ("רדופה" ואפילו "רווק מספר 3" שהזכרנו), כאן לפחות אנחנו מגלים שהגברים אינם מנוולים גמורים כמו בסרטים פמיניסטיים שמציפים את המסך בעידן ה-Woke, חלקם אפילו בני אדם ויש להם אפילו כמה צדדים טובים!
דווקא לגבי הדמויות הנשיות, היה חסר לי פיתוח או עניין. הן היו ברובן סתמיות ומשעממות, ובמיעוטן מעצבנות מאוד. למעשה, לא הייתי מתנגד אם בשלב מסוים הרוצח הסדרתי היה מתחיל לקטול אותן בזו אחר זו, מה שגם היה מעלה את מפלס האימה בסרט והופך אותו לסלאשר במלוא מובן המילה. בלי ספויילרים, יש חלקים נשיים שונים בתסריט שקצת מנוגדים לכיוון שנראה שהסרט הולך אליו, לטוב ולרע.
האם לראות את לשכב להתחתן להרוג?
אם נסכם את הסרט במונחים רומנטיים, אפשר לומר ש"לשכב להתחתן להרוג" הוא יותר כמו דייט בלתי מחייב: סרט של "לשכב" יותר מאשר "להתחתן" או "להרוג". יש בו כמה דקות של ריגושים (סקס?) והמון רגעים אחרים שהיו סתמיים יותר. זה לא סרט להתחתן איתו, וכנראה שגם לא לראות יותר מפעם אחת או כשמצפים למשהו עם ערך מוסף או הגיון פנימי. אני יכול להבין את הביקורות הפושרות שהוא זכה להן – חלקן סבירות וחלקן קוטלות כמו רוצח בסלאשר – ולא אפול מהכסא אם יוחלט לעצור את זה כאן, בלי סרט המשך.
איפה לראות את לשכב להתחתן להרוג? (עדכון אחרון – אפריל 2026)
🎞️ לשכב להתחתן להרוג בקולנוע
"לשכב להתחתן להרוג" הוקרן במשך תקופה קצרה בבתי הקולנוע בישראל ובעולם, בצורה מצומצמת מאוד – ההכנסות שלו מבתי הקולנוע עומדות על כמה עשרות אלפי דולרים, סכום מגוחך שאולי קשור בעיקר בדרך ההפצה (מה לעשות שלא כל סרט היום מיועד להקרנה מסחרית המונית), אבל אולי גם להתאבדות המסחרית שהסרט הזה עשה.
התכנון המקורי של ליונסגייט היה להוציא את הסרט בבתי קולנוע נבחרים (כלומר, הקרנות מצומצמות מאוד) ובצפייה לפי דרישה במקביל, בדצמבר 2024. בשלב מסוים ליונסגייט דחתה את היציאה שלו למסך הגדול ל-7 במרץ 2025, כדי שיהיה חופף עם תאריך היציאה הבינלאומי שלו (בישראל הסרט הגיע למסכים לזמן קצר ב-6 במרץ, בזכות הפרשי השעות). הבעיה היא שכמה חנויות דיגטליות בולטות לא ידעו על השינוי הזה, ככה שהסרט היה זמין לצפייה למשך כמה שעות עד שהוסר משם. זה גרם לו להגיע מהר מאוד למחוזות הצפייה הבלתי חוקית.
📺 לשכב להתחתן להרוג בטלוויזיה
"לשכב להתחתן להרוג" הגיע לפני כמה חודשים למסכי הטלוויזיה בישראל. ב-Yes הסרט עבר את המסלול המוכר: קודם כצפייה בתשלום נפרד דרך Movie Store, ולאחר מכן עלה לספריית "סרטים 24/7", כך שמנויי ה-VOD של יס יכולים לצפות בו כיום ללא תשלום נוסף.
ב-HOT הסרט זמין מה-9 באוקטובר, הן בערוץ הסרטים והן ב-VOD. תוכלו למצוא את הסרט לצפייה גם דרך Free TV.
אם אתם עדיין לא מנויים לשירותים האלו,, לחיצה על הכפתורים תעביר אתכם לעמוד ההצטרפות. שימו לב שבחלק מהמקרים טופס השארת הפרטים נמצא בתחתית העמוד.
גילוי נאות: הקישורים למטה הם קישורי שותפים. אם תזמינו דרכם, נקבל עמלה קטנה מהחברה, ללא עלות נוספת עבורכם.
לשכב להתחתן להרוג (Fuck Marry Kill) – כל מה שחשוב לדעת
שנה: 2024
בימוי: לורה מרפי ("חברים מקוללים")
שחקנים: לוסי הייל, וירג'ינה גרדנר, ברוק נווין, ג'דדיה גודאייקר, ברנדן מורגן, סאמר סאלם
תסריט: איבן דיאז, דן שיינקמן, מייגן בראון
אורך: 97 דקות
ארץ הפקה: ארצות הברית
שפה: אנגלית, חפירות של נשים שלא הבנתי במלואן כי הן חופרות
תאריך עלייה לקולנוע (ישראל): 6.3.2025
סיווג הורים: הסרט מדורג R עקב נושאים מיניים, שפה, אלימות ושימוש בסמים. כשהוא הוקרן בבתי הקולנוע בארץ, נקבעה מגבלה של גיל 14 ומעלה
תקציב מוערך: לא פורסם
הכנסות: כ-31,000$ לפי Box Office Mojo
ציון ביקורות:
IMDB: 5.4
Rotten Tomatoes: 47%
🩸 מנסים להישאר בחיים מבחינה כלכלית? הנה כמה המלצות והטבות שוות רצח לגולשי האתר.
📅 רוצים לדעת מתי סרט מגיע לקולנוע או לטלוויזיה? מחפשים אירועים מיוחדים? לוח השנה המלא (והמפחיד) שלנו .
💀 מחפשים פרסום קטלני במיוחד? בואו לשמוע על אפשרויות הפרסום באתר עולם האימה .
🕷️ נמות מאושר אם תתמכו באתר ותעזרו לנו לגדול כמו מפלצת.
