הצד האפל של תעלות אמסטרדם: גופות, אופניים ומפלצת מתחת לגשר
לפני כמה שנים, טיילתי באמסטרדם עם כמה חברים. אחרי שכבר חרשנו על העיר, הגיע הערב האחרון. החבר'ה החליטו ללכת לעוד מסיבה, אבל אני – שבורח ממסיבות כמו ממפלצות מוזיקליות – העדפתי בילוי מסוג אחר. במשך כמה שעות בלילה, הסתובבתי רגלית בעיר הקטנה, עם מפה. עברתי ליד תעלות, עליתי על גשרים, ובעיקר – ניסיתי להתחבר לצד המפחיד של אמסטרדם, זה שלא מקבל מקום מרכזי באתרי התיירות או במדריכים השונים שחוקרים את העיר. "יש בתעלות האלה משהו קריפי", חשבתי לעצמי, אבל לא הצלחתי להצביע בדיוק על מה.
היום, כחובב אימה ותיירות, אני כבר יודע שכמעט לכל עיר יש את ההיסטוריה האפלה וסיפורי הרפאים שלה, בדרך כלל שונים ממה שנראה לעין. את הדימוי של אמסטרדם אתם בטח מכירים: בתים צרים ומוארים, גשרים קטנים וסירות שמחליקות על מים שקטים. אלא שמי שמביט במים האלה אחרי רדת החשכה רואה עיר אחרת. מתחת לפני השטח שוכבים אלפי אופניים שקועים ובוץ בן מאות שנים, מסביב יש יסודות עץ מתפוררים בשקט. מדי שנה אנשים נופלים אל המים האלו, ולא כולם יוצאים מהם בחיים. ויש גם פולקלור על מפלצת שמחכה מתחת לגשר.
בקיצור: כל מה שמצדיק הכנת סקירה מקיפה על הצד המפחיד של תעלות אמסטרדם. הכתבה הזאת לא ממציאה סיפורי רפאים. היא עוברת על עובדות מוכחות, ועל אגדה אמיתית שהולנדים סיפרו לילדים שלהם כדי להרחיק אותם מהמים. בסוף נגיע גם להפלגות, ולכמה סיורים שבאמת יעשו לכם צמרמורת.
על מבוך התעלות של אמסטרדם
כשאומרים "תעלות אמסטרדם" מתכוונים למערכת עצומה, שמסתיימת בנהר האמסטל. באמסטרדם יש יותר מ-100 קילומטרים של תעלות, כ-90 איים ומעל 1,200 גשרים. המספר המדויק משתנה לפי האופן שבו סופרים גשרים ומעברים שונים בעיר, אבל יש חישובים שמגיעים עד לכ-1,700 גשרים. בכל מקרה, אמסטרדם עוקפת בגשרים את ונציה (שמכונה כידוע "עיר התעלות") שיש בה כ-400 גשרים "בלבד".
התעלות של אמסטרדם אינן רק תפאורה יפה לסירות תיירים. הן חלק ממערכת הנדסית עצומה שנבנתה כדי לאפשר לעיר לגדול על אדמה ביצתית, לשלוט במים ולהפוך לנמל מסחר בינלאומי. במאה ה-17 נחפרה חגורת התעלות המפורסמת בקשתות סביב העיר העתיקה, והאדמה שביניהן יובשה והוגבהה כדי לאפשר בנייה. רשת המים הזאת היא אחת הדוגמאות המרשימות בעולם לתכנון עירוני והנדסה הידראולית, וב-2010 הוכרזה חגורת התעלות מהמאה ה-17 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
הסיפור מתחיל בתעלת הסינגל (Singel), שהייתה במקור חפיר שהגן על העיר. ב-1585 העיר גלשה אל מעבר לחפיר, והתושבים התחילו להשתמש בו להובלת אנשים וסחורות. ב-1613, בשיא תור הזהב ההולנדי, התחילו לחפור שלוש תעלות נוספות בטבעות חצי-עגולות סביב החפיר המקורי, בעיקר כדי להעביר סחורה (כמו בירות). השטח הבנוי של העיר גדל פי ארבעה בערך.
הלב של המערכת נקרא "חגורת התעלות" (Grachtengordel), אזור שמשתרע לאורך ארבע התעלות המרכזיות של העיר: הסינגל, הירנחראכט, קייזרחראכט ופרינסנחראכט. את הטבעת בנו במהלך המאה ה-17, במה שנחשב לתור הזהב של הולנד, והן הפכו לאחד מסמלי העיר. התעלות נחפרו בצורת פרסה סביב מרכז העיר, ומסביבן נבנו בתי התעלה המפוארים של סוחרים, בעלי הון והאליטה של אמסטרדם.
וזה גם מסביר משהו חשוב לגבי הצד האפל של אמסטרדם: המים כאן אינם קישוט. הם חלק מהיסודות שעליהם העיר כולה בנויה. התעלות שימשו במשך מאות שנים לתחבורה, למסחר, לניקוז ולשליטה במפלסי המים, והבתים והגשרים שמעליהן נבנו על קרקע רכה במיוחד. מתחת לעיר קיימת מערכת מורכבת של יסודות, סכרים, מנעולים, קירות תומכים ומיליוני כלונסאות עץ – כך שההיסטוריה של אמסטרדם נמצאת לא רק מעל המים, אלא גם מתחתיהם. ולהיסטוריה הזו יש כמה צדדים אפלים מאוד.
בית קברות לאופניים
אמסטרדם היא ה-עיר של רוכבי האופניים. ההערכות מדברות על יותר מ-800,000 זוגות אופניים בעיר, הנמצאים בשימוש תמידי על ידי התושבים: כ-60% מתושבי העיר מעל גיל 12 משתמשים באופניים ככלי התחבורה המרכזי שלהם להתניידות, בין השאר בזכות תשתית מפותחת הכוללת כ-400 קילומטר של שבילי האופניים. מספר האופניים גדול ממספר תושבי אמסטרדם, מה שאומר שההיצע לפעמים גדול מהביקוש. כשאופניים מסיימים את חייהם או סתם מתיישנים, הם עלולים למצוא את עצמם בתוך "בית הקברות לאופניים" בתעלות אמסטרדם.
מספרים שמדי שנה, שולפים באמסטרדם כ-15,000-12,000 זוגות אופניים מהתעלות. התהליך נראה קצת כמו סצנה מסרט אימה בתקציב נמוך. מנוף ענק עם מלקחיים מתכתיים עולה מהמים עם אשכול של גלגלים, שלדות וסלי אופניים, ולפעמים הקהל מתאסף לצפות בו. מטבע הדברים, לפעמים האופניים נשארים תקופה ארוכה יחסית בתעלות.
האופניים הם רק חלק מהסיפור של מה שמסתתר בקרקעית התעלות של אמסטרדם ונשלף משם. לפי Waternet, עובדי הניקיון מוציאים מדי שנה מהתעלות גם כ-7,000 בעלי חיים מתים, בעיקר ברווזים. נתונים אחרים מצביעים על כך שמהתעלות של אמסטרדם נשלפים בכל שנה כ-60-40 אלף ק"ג פלסטיק, וב-2025 דיווחו על כ-124,000 ק"ג פסולת מכל הסוגים. מאז 2019 פועל בווסטרדוק גם Bubble Barrier – מעין "קיר" של בועות אוויר שמרכז את הפלסטיק הצף ומונע ממנו להמשיך אל הים. המערכת לבדה לוכדת בערך טונה של פלסטיק בשנה.
הגשרים של אמסטרדם נראים היום כמו המקום האחרון שבו הייתם מצפים למצוא משהו מפחיד. אבל מתחת לאחד מהם מסתתר סיפור אפל במיוחד. מתחת ל-Torensluis, הגשר הרחב שעל הסינגל, נמצאים שני חללים מקומרים ששימשו בעבר כבית כלא. במאות ה-17 וה-18 אסירים הוחזקו שם בתנאים קשים, כבולים לקירות. היום אפשר עדיין לראות את הסורגים ואת שרידי החללים האפלים מתחת לגשר.
הקרקעית שאף אחד לא רוצה לראות
אם דמיינתם תעלות עם מים צלולים שמזמינות את התושבים לשחייה, חשבו שוב. קשה למדוד כמה בוץ וזבל הצטברו בקרקעית התעלות של אמסטרדם, אבל בהחלט אפשר להסביר למה הקרקעית כל כך עכורה. כימאי של חברת המים העירונית הסביר שבאמסטרדם יש בקרקעית הרבה חומר אורגני. אחת התוצאות היא בוץ שמתפרק לאט ומשאיר את המים חומים, ובעיקר עכורים.
במשך מאות שנים התעלות שימשו גם כמעין מערכת ביוב פתוחה, והאשפה, השתן והצואה זרמו אליהן. רק ב-1935 חובר מרכז אמסטרדם למערכת ביוב, וסירות המגורים האחרונות חוברו למערכת רק ב-2017. גם בעשורים האחרונים העבודה לא הסתיימה: בתי הסירה לא תמיד היו מחוברים לביוב, ופרויקט "שונשיפ" (Schoonschip) החל ב-2007 כדי לחבר אותם. גם היום התעלות אינן סטריליות לגמרי: אחרי גשמים כבדים מערכת הביוב עלולה לעלות על גדותיה ולהזרים מים מזוהמים לתעלות, קצת כמו שקורה לא פעם בנהר הסן הפריזאי, אותו סקרנו באתר לא מזמן.
מה שקורה בקרקעית האמסטל הסמוכה ממחיש עד כמה הרבה דברים יכולים להצטבר מתחת לפני המים. נהר אמסטל נוקה לאחרונה מבוץ בפעם הראשונה מזה כארבעים שנה. ניקוי כזה נדרש אחת לכמה עשרות שנים. העבודה הוציאה כ-66,000 מטרים מעוקבים של סחף לאורך 27 ק"מ, וגם פסולת רבה ועוד סירות שקועות. מספרים שבעל סירה גילה בקרקעית את הסירה שהוא חשב שנגנבה – לפני משהו כמו 40 שנה.
הגופות של תעלות אמסטרדם
נתונים מקומיים מצביעים בשנים האחרונות על כ-18-15 מקרי מוות מטביעה בשנה במימי אמסטרדם, כאשר חלק מהמקרים מתרחשים בתעלות , בעוד כ-100 נוספים נופלים אבל מחולצים ברגע האחרון. לפי נתוני הלשכה המרכזית ההולנדית לסטטיסטיקה (CBS), באזור Amsterdam-Amstelland נרשמו 145 מקרי טביעה מקרית בעשר השנים שנבדקו – המספר הגבוה ביותר מבין אזורי הבטיחות בהולנד. שימו לב שהנתון מתייחס לאזור כולו ולא לתעלות בלבד. 56 מההרוגים לא היו תושבי הולנד, בהם תיירים ותושבים זמניים.
אז למה בדיוק זה קורה? התעלות הציוריות של אמסטרדם, המהוות את אחד מסמליה המפורסמים ביותר של העיר, טומנות בחובן מציאות קטלנית ומטרידה במיוחד. הנתונים הסטטיסטיים של העירייה חושפים פרופיל ברור מאוד של הקורבנות: רובם המוחלט, בין 80% ל-84%, הם גברים, וכשני שלישים מהמקרים ברובע התעלות המרכזי מערבים תיירים או מבקרים שאינם תושבי המקום. חלק גדול מהנפילות הללו מתרחשות בסופי השבוע – כלומר, בין יום שישי לשבת בשעות הקטנות של הלילה – ומאחוריהן עומד שילוב קטלני של תרבות בילויים ותשתיות מסוכנות.
אחת הסיבות הנפוצות והמפתיעות ביותר לטביעות הללו קשורה לתופעה המכונה "השתנה פיראטית" לתוך המים. אחת התופעות המפורסמות היא גברים שיוצאים מהפאבים, משתינים לתעלה ואז מאבדים את שיווי המשקל. לצד השפעת האלכוהול, הועלתה גם האפשרות שירידה בלחץ הדם בזמן ההשתנה תורמת במקרים מסוימים לעילפון ולנפילה. מעבר לכך, צריכה מוגברת של אלכוהול וסמים פוגעת קשות בקואורדינציה ובשיקול הדעת של המבלים. היא עלולה להוביל גם לתאונות רכיבה, בהן רוכבי אופניים מאבדים שליטה בכבישים הצרים ונוסעים ישירות אל תוך המים.
ברגע שאדם נופל למים, התשתית ההיסטורית של אמסטרדם הופכת למלכודת מוות של ממש. כדי לשמר את המראה העתיק של העיר, לאורך התעלות אין מעקות בטיחות, וקירות האבן שלהן אנכיים, חלקים וגבוהים מאוד. הנופלים למים – במיוחד בחורף, כשהמים קרים מאוד – עלולים לסבול מ"הלם קור", שעלול לפגוע במהירות ביכולת התנועה שלהם.
הקירות הגבוהים והחלקים עלולים להקשות מאוד על אדם שנפל למים למצוא נקודת אחיזה ולצאת בכוחות עצמו. כדי להילחם בתופעה, עיריית אמסטרדם פועלת בשנים האחרונות ומציבה משתנות ציבוריות ברחובות לצד התקנת חבלי הצלה, תאורה מוגברת וסולמות חירום מיוחדים בנקודות המוגדרות כמועדות לפורענות.
יער של עמודי עץ מתחת למים
אמסטרדם בנויה על ביצה, עם קרקע רכה. מזה מאות שנים נועצים בקרקע עמודי עץ ארוכים עד שהם נוגעים בשכבת חול יציבה. במהלך השנים הוקמו מתחת לעיר אינספור כלונסאות עץ, שיוצרות מראה של יער תת-קרקעי. מדובר במיליוני כלונסאות, כאשר ההערכות נעות בין כ-5 מיליון לכ-11 מיליון.
המספרים בבניינים המפורסמים מדהימים: ארמון המלוכה בכיכר דאם יושב על 13,659 עמודים, תחנת הרכבת המרכזית על 8,687 וקונצרטחבאו על 2,186. האירוניה היא שהמים הם גם האויב וגם שומר הסף של היסודות: כשהעץ נשאר שקוע בסביבה ענייה בחמצן הוא יכול לשרוד במשך מאות שנים. אבל כאשר מפלס מי התהום יורד והכלונסאות נחשפים לחמצן, תהליכי ריקבון יכולים להתחיל.
בכמה מקרים לאורך ההיסטוריה, הסכנה התיאורטית הזאת הייתה ממשית. בין 2003 ל-2008, בזמן בניית קו המטרו Noord/Zuidlijn, הסכנה התבררה בצורה דרמטית. עמודים רבים נעו, נסדקו או קרסו תחת הלחץ, מה שגרם לגשרים ולקירות הגדה לצנוח ולהיסדק. נגרמו שקיעות חמורות בעקבות חדירת מים דרך קיר הדיפון, ובמקרה אחד ארבעה מבנים היסטוריים שקעו בכ-15 ס"מ.
הבתים של אמסטרדם מספרים גם הם חלק מהסיפור. יש מבנים בעלי חזיתות צרות מאוד, שנראים היום נוטים וזכו לכינוי "הבתים הרוקדים". החזיתות הצרות לא נבעו רק מטעם אדריכלי: המס חושב בין היתר לפי רוחב החזית, ולכן היה משתלם יותר לבנות חלקות צרות ועמוקות. הנטייה של הבתים קשורה גם לשקיעה לא אחידה של הקרקע והיסודות.
הבולבאק: המפלצת שמתחת לגשר
גם לתעלות אמסטרדם יש את המפלצת המיתולוגית שלהן. בפולקלור ההולנדי, הבולבאק (Bullebak) הוא מעין שד מים מפחיד או "בוגימן". לפי האגדות, הוא חי בתעלות, באגמים ובנהרות של הולנד, ומחכה לילדים שמתקרבים יותר מדי לשפת המים כדי לתפוס אותם ולגרור אותם למעמקים.
לפי חוקרת הפולקלור פלור באל, בצפון-הולנד קראו למפלצת המים כמעט תמיד בולבאק, והמטרה העיקרית של הסיפור הייתה להרחיק ילדים מהמים. היה היגיון מצמרר מאחורי הסיפור: הולנד היא ארץ של מים, והילדים שיחקו לצד המים ולפעמים טבעו. זה היה אמצעי הרתעה, ולא עניין של אמונה. הדמות תועדה באופן מקיף בבמחקר הפולקלור. מכון מרטנס לחקר הפולקלור ההולנדי פרסם ב-1965 אטלס עם רשימת "מפלצות הילדים" (Kinderschrik) המוכרות בארץ ואיפה נהגו לספר עליהן. לאותה דמות היו שמות רבים: בולבאק, בומן, נקר, אוקרמן ועוד. כבר ב-1714 כתב אדריאן שפינקר על השימוש בבולבאק כדי להפחיד ילדים. התיאורים משתנים: לפעמים הוא נראה כשד מתחפש שמסתתר בביצות, בתעלות ובבארות, ולפעמים יש לו וו מאיים.
והאגדה אפילו השאירה חותם פיזי בעיר: לא גשר אחד אלא שניים נושאים את שמו של הבולבאק – Bullebaksluis ליד בלומחראכט ו-Bullebak ליד ברוארסחראכט. לפי האגדה, היצור גר במים שמתחתם והמתין לילדים לא זהירים, שיתקרבו יותר מדי לשפת התעלה.
שייט בתעלות אמסטרדם – כל ההמלצות
אחרי כל הסיפורים על מה שמסתתר מתחת למים, הגיע הזמן לראות את התעלות גם מהצד היפה שלהן. הפלגה בתעלות היא אחת הדרכים הטובות להכיר את אמסטרדם: במשך שעה עד שעה וחצי עוברים בין בתי התעלה ההיסטוריים, מתחת לגשרים ובכמה מהאזורים המפורסמים ביותר במרכז העיר. חלק מההפלגות כוללות מדריך קולי, אחרות מדריך חי, ויש גם אפשרויות שמתאימות במיוחד לשעות הערב.
הנה כמה מההפלגות הפופולריות שאפשר להזמין מראש:
ההפלגה הקלאסית: שעה בתעלות עם מדריך קולי
מדובר בהפלגה קלאסית של כשעה, שמתאימה למי שרוצה לראות את האתרים המרכזיים של אמסטרדם מהמים בלי להקדיש לכך חצי יום. ההפלגה כוללת מדריך קולי בכ-20 שפות, ביניהן גם עברית, ועוברת בין היתר ליד בית אנה פרנק, הגשר הצר Magere Brug ולאורך תעלת פרינסנחראכט.
ניתן לעלות לסירה מכמה נקודות במרכז העיר, בין היתר באזור התחנה המרכזית, בית אנה פרנק ורייקסמוזיאום. נכון לכתיבת שורות אלה, ההפלגה זוכה לדירוג גבוה של כ-4.3 מתוך 5, עם יותר מ-21 אלף ביקורות. היא מתאימה מאוד למי שמחפש שייט באמסטרדם בעברית, אבל לא רק.
שריינו מקום בסיור – ביטול חינם
סירה היסטורית: הפלגה באווירה של אמסטרדם הישנה
מי שמעדיף חוויה אינטימית יותר יכול לבחור בהפלגה על ספינת סלון היסטורית. חלק מהספינות המשמשות לסיור הן בנות יותר ממאה שנה, וחלקן שטות בתעלות מאז תחילת המאה ה-20. כיום הן מצוידות במנועים חשמליים שקטים, כך שהשיט עצמו מתנהל באווירה רגועה במיוחד.
ההפלגה נמשכת כשעה ומלווה במדריך חי, ובחלק מהאפשרויות ניתן להוסיף חבילת גבינות ויין. נכון לכתיבת שורות אלה, היא מחזיקה בדירוג של כ-4.6 מתוך 5 עם יותר מ-31 אלף ביקורות.
הפלגת ערב: 90 דקות בין האורות והגשרים
אם אתם רוצים לראות את אמסטרדם כשהאורות נדלקים והעיר מקבלת אווירה אחרת, הפלגת ערב היא אפשרות מוצלחת במיוחד. ההפלגה נמשכת כ-90 דקות ומתבצעת בסירה סגורה עם חלונות פנורמיים, כך שאפשר ליהנות מהנוף גם כשמזג האוויר פחות נוח. הסיור כולל מדריך קולי, ובחלק מהאפשרויות אפשר להוסיף יין או חטיפים.
זו גם האפשרות שהייתי בוחר בה למי שרוצה להרגיש קצת יותר מהאווירה המסתורית של התעלות שעליה קראתם בכתבה. לא מדובר כמובן בסיור אימה, אבל בשעות החשיכה בתי התעלה, הגשרים והמים מקבלים מראה שונה לחלוטין. נכון לכתיבת שורות אלה, ההפלגה זוכה לדירוג של כ-4.4 מתוך 5 עם יותר מ-23 אלף ביקורות.
הפלגה עם שתייה חופשית
למי שמחפש חוויה חברתית ורגועה יותר, קיימת גם הפלגה הכוללת שתייה ונשנושים. מדובר בסיור של כשעה עד שעה וחצי, עם אפשרות להזמין גם גרסה פרטית, והוא מתאים במיוחד למי שרוצה לשלב את הנוף של התעלות עם בילוי בערב.
נכון לכתיבת שורות אלה, ההפלגה זוכה לדירוג של כ-4.5 מתוך 5 עם יותר מ-26 אלף ביקורות, והמחיר מתחיל בדרך כלל באזור 21–27 דולר, בהתאם לאפשרות ולמועד ההזמנה.
אחרי שקראתם על מספר הטביעות בתעלות, אולי דווקא כאן כדאי להזכיר: אם בוחרים בהפלגה כזאת, עדיף ליהנות מהמשקה כשהסירה עדיין שטה ולא לנסות לחקות את אותם תושבים ותיירים שמצאו את עצמם בצד הלא נכון של המעקה.
הזמינו שייט באמסטרדם עם שתייה ללא הגבלה
התעלות של אמסטרדם יפות, אבל הן לא תמימות – ולכן לדעתנו הן מאוד ראויות לסקירה של אתרים מפחידים באמסטרדם. מתחת למים שוכנים אלפי אופניים טבועים וקרקעית שמצטברת בה פסולת כבר מאות שנים. מי שפוסע על גדות התעלות יושב על יער של עמודי עץ שרק המים מחזיקים בחיים. ובין הגשרים עדיין תלוי הסיפור על הבולבאק, שהאמהות ההולנדיות סיפרו כדי להרחיק את הילדים מהגדה. אז בפעם הבאה שתעמדו על גשר בעיר הזאת בערב, כשהאורות נשברים על המים השחורים, תסתכלו למטה לרגע. עכשיו אתם יודעים מה יש שם.
🩸 מנסים להישאר בחיים מבחינה כלכלית? הנה כמה המלצות והטבות שוות רצח לגולשי האתר.
📅 מחפשים להכניס את האימה הביתה? בקרו בחנות העיצובים שלנו .
💀 מחפשים פרסום קטלני במיוחד? בואו לשמוע על אפשרויות הפרסום באתר עולם האימה .
🕷️ נמות מאושר אם תתמכו באתר ותעזרו לנו לגדול כמו מפלצת.
