הטירה של דרקולה? לא בטוח, אבל טירת בראן שווה ביקור גם ככה
קשה למצוא חובב אימה שלא מכיר את דרקולה. גם אם סביר להניח שהדור הנוכחי לא קרא את הרומן הגותי של ברם סטוקר מ-1897, סביר להניח שאתם מכירים את דמות הערפד הנעשתה בהשראה מסוימת של ולאד השלישי דרקוליה. מי שהיה השליט האכזר של ולכאיה ידוע בעיקר בכינוי “ולאד המשפד”, והוא זכה לכינוי בשל התחביב שלו לשפד אנשים למוות. עד היום אנחנו נתקלים באינספור אזכורים של דרקולה – החל מסרטי אימה (“ההזמנה” שסקרנו כאן לא מזמן, או “רנפליד” שמגיע ממש עכשיו לקולנוע), דרך שירי פופ (“מישהו אמר “טרנטולה” של סטטיק ואגם בוחבוט?) או תוכניות ילדים (סדרת הסרטים המצליחה “הוטל טרנסילבניה” שיכולה להיות טבילת האש של הילדים שלכם בעולם האימה, או אפילו הרוזן מיקולה ממועדון החברים של מיקי מאוס שהילדות רואות אצלנו בריפיט), ועד למגוון עצום של תחפושות ומוצרים אחרים. טירת בראן, הטירה של דרקולה, מוזכרת ברבים מהתכנים האלה.
כל זאת, למרות שממש לא בטוח שיש לה בכלל קשר אמיתי לדרקולה או אפילו לדמות ההיסטורית שהרוזן שאב ממנו השראה. אז האם מדובר במקום שממותג ככזה למטרות תיירותיות, אבל מהווה בפועל מלכודת תיירים? ואיך בכלל תוכלו לבקר כאן?
ההיסטוריה של טירת דרקולה מתחילה במאה ה-13
טירת בראן, באופן לא מפתיע, ממוקמת בעיירה בשם בראן, הממוקמת כשלעצמה בין טרנסילבניה (המזוהה לא פחות עם דרקולה) ומונטניה. ההיסטוריה שלה מתחילה עוד במאה ה-13, כמה מאות שנים לפני שחשבו בכלל לקשר אותה לדמות הגותית הערפדית ההיא. היא נוסדה כבר ב-1212 על ידי אנשי המסדר הטבטוני, בתור “טירת העץ של דיטריכשטיין”, ונועדה לשמש בעיקר עמדה מבוצרת סמוך למעבר הרים ששימש סוחרים במשך אלפי שנים. במילים אחרות: בתחילת דרכה, טירת בראן הייתה למעשה מבצר.
ב-1242 הרסו אותה המונגולים, בפיקודו של ג’ינג’יס חאן. ממשיכים למאה ה-14, במהלכה הטירה הוקמה מחדש – הפעם מאבן – לאחר קבלת אישור מלאיוש הראשון, מי שיהה מלך הונגריה. המטרה העיקרית הייתה להגן על הגבול של טרנסילבניה ולעצור את ההתפשטות של האימפריה העות’מאנית על האזור. לאיוש ניסה לדרבן את המקומיים להקים טירה באופן עצמאי, במימון שלהם, והציע פטור לתקופה ממושכת מאוד ממס. הטירה נבנתה ולקחה חלק במשוואת ההגנה המקומית במלחמה נגד האימפריה העות’מאנית. במקביל אזור בראן התחיל לשגשג, הרבה בזכות הטירה. הבעיה היא שתלאות הזמן החלו להיות נוכחות גם בה, היא נהרסה כמה וכמה פעמים עקב התיישנות החומר, פגעי מזג האוויר וסיבות נוספות.
טירת בראן: ארמון קיץ, בית חולים או מוזיאון?
בלי להיכנס יותר מדי לדקויות היסטוריות, עליהן אתם יכולים לקרוא באתר הרשמי של הטירה או במהלך הביקור בה, נספר ממש על קצה המזלג שהטירה החליפה “ידיים” לא מעט פעמים מאז. בין השאר, החזיקו בה מירצ’ה הזקן (שליט ולאכיה, שקיבל את הכינוי לא מכיוון שהיה מבוגר במיוחד אלא כדי להבחין בינו לבין בנו) ובהמשך תושבי בראשוב. מלכת רומניה קיבלה את המבנה ב-1920 במתנה. היא ראתה את הייעוד שלו כטירה לכל דבר ועניין. היא שיפצה אותה במשך לא פחות מכ-14 שנה והפכה אותה למעון הקיץ הרשמי של משפחת המלוכה. בין השאר, היא החליפה את הדלת הקטנה (שתוכננה מראש בממדים קטנים כדי להקשות על החדירה למבצר) בדלת אלון מרשימה וגדולה הרבה יותר.
ממש לפני מותה, היא ביקשה מילדתה – הנסיכה אילאנה – להוציא את הלב שלה מגופה ולקבור אותו בטירת בלצ’ק הממוקמת בסמוך לים השחור. בעקבות מלחמות ושינויי שלטונות באזור, הלב של המלכה מארי נדד בין מיקומים שונים. הוא אוחסן תקופה מסוימת בטירת בראן, אבל עם עליית הקומוניזם שינה את מקומו לטירת פליסור, גם כן ברומניה. כיום אפשר למצוא אותו בתוך כד קטן על גדות הנחל, מדרום מערב לטירת בראן.
הנסיכה אילאנה המשיכה לטפח את הטירה. במלחמת העולם השנייה, עם זאת, מראות הזוועה של המלחמה הגיעו גם לאזור טרנסילבניה. אותה נסיכה, שהייתה בהכשרתה אחות מוסמכת, החליטה להפוך את הטירה לבית חולים ארעי לטיפול בחיילים שנפגעו בשדה הקרב: למשל, חיילים ששהו בבית החולים של הצלב האדום בברשוב, שהופצץ על ידי הצבא האמריקאי. היא קראה לו “בית החולים של לב המלכה” וטיפלה בחלק מהחולים בעצמה. ב-1948 תפסו הקומוניסטיים את הטירה, והיא חזרה לשלטונות רומניה רק בשנת 2006. דומיניק פון הבסבורג, בנה של הנכיסה אילאנה, הוא שקיבל את המושכות.
ב-2007 הציעו את הטירה למכירה, אבל הצעד הזה לא יצא לפועל. בשלב הזה החליטו על פתרון שיהפוך אותה למקום תיירותי מהשורה הראשונה: הפיכתה למוזיאון, ובעיקר – מיתוג שלה בתור הטירה של דרקולה.
בוקר טוב לדרקולה? ממש לא בטוח!
ההחלטה להפוך את טירת בראן למוזיאון שינתה לחלוטין את מעמדה של הטירה, או אפילו התיירות ברומניה בכלל ובחבל טרנסילבניה בפרט. הטירה הייתה למעשה המוזיאון הפרטי הראשון ברומניה, והיא הציגה בין השאר פריטי אומנות, כלי נשק ותלבושות מכל שלבי ההיסטוריה שלה. עובדה זו יכולה להסביר מדוע מהאנשים מבקרים בה, אבל בוודאי לא את נחיל התיירים שהופך אותה לאטרקציה התיירותית מספר אחת ברומניה.
הסיבה לפרסום של טירת בראן, ניחשתם נכון, היא ההחלטה למתג אותה בתור “הטירה של דרקולה”. השאלה שצריכה להישאל היא האם בכלל יש קשר בין טירת בראן לבין דרקולה, או אפילו ולאד המשפד עליו הדמות מבוססת במידה מסוימת. אם תשאלו את מיטב ההיסטוריונים, התשובה לכך היא מורכבת. ולאד השלישי, ככל 
הנראה, מעולם לא ביקר בטירה או שיפד בה אנשים. לפני כמה מאות שנים היו שהאמינו שהוא כן נכלא שם במהלך המאה ה-15. היום יש הסבורים שהוא היה כלוא בכלל במבצר בבודפשט, או לכל היותר העביר רק חודשיים בטירת בראן. כך או כך, הוא בהחלט קשור לאזור טרנסילבניה, והוא באמת היה שליט אכזר כפי שמתארים אותו.
הטירה לא מוזכרת ברומן “דרקולה” של ברם סטוקר, אם כי יש בהחלט דימיון בתיאור הכללי שלה: כלומר, טירה באזור טרנסילבניה שעשויה מאבן וממוקמת על סלע, גבוה מעל עמק ירוק, אשר תחתיה עובר נהר. בטרנסילבניה יש טירה אחת שעומדת בהגדרה הזו, והיא טירת בראן. אלא שהסופר האירי ברם סטוקר מעולם לא ביקר בטירה, או אפילו ביקר ברומניה. הוא פשוט תיאר את הטירה כפי שתיארו לו, ולדעת חלק מהסברות לפי תמונות שלה שהעבירו לו.
הסודות של טירת בראן: מרוחות רפאים עד למעברים נסתרים
העובדות האלה לא מפריעות, ככל הנראה, לנחיל התיירים שפוקד את הטירה מדי שנה. בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, ברם סטוקר אולי המציא את דרקולה – אבל לא את דמות הערפד. יכול מאוד להיות שהשורשים לו נמצאים קרוב מאוד לטירת בראן, שכאמור דומה מאוד לטירה המתוארת בפרק 2 ביצירת המופת הגותית. רומניה פשוט החליטה לשווק אותה כ”טירת דרקולה” למטרות תיירותיות, בזכות המראה הגותי, הארכיטקטורה הדרמטית, הקשר (קל ככל שיהיו) לאותו ולאד המשפד או אפילו הדימוי הראשון של הטירה שיצרו בקולנוע האמריקאי.
כשיוצרים סביב טירה מיתוס כזה, אפשר לצפות שהוא ימשיך ויגדל עם השנים. סיפורי האימה מלווים את טירת דרקולה מאז ועד היום. מספרים עליה שהיא רדופת רוחות. שמי שנשאר בה בשעות הלילה לבד, צפוי להיתקל ברוחות רפאים וביצורים לא סימפטיים. חלק מהמיתוסים האלה נובעים מהאמונה המקומית שיש שדים (“Strigoi”) שקמו מהמתים. האגדה מספרת שאותן רוחות היו “רגילות” במהלך היום, אבל עם הלילה השתלטו עליהן נשמות אכזריות שגרמו לכך שהם ניזונו מדם הקורבנות שלהם. כן, אתם יודעים, כמו ערפדים. מיתוס אחר הוא שהדמות של דרקולה מבוססת על רוצחת היסטורית נוראה אחרת, הרוזנת ארזב’ט (אליזבת’) באתורי. “רוזנת הדמים” ההונגריה, שחיה בסוף המאה ה-16, רצחה על פי ההערכות מאות נערות מתבגרות, לאחר שעינתה אותן. לפי הפולקלור המקומי, היא הייתה נוהגת לרצוח בדם הנערות הבתולות מכיוון שהיא האמינה שבאמצעות הדם שלה היא תוכל להישאר יפה וצעירה.
כמו טירות היסטוריות חשובות אחרות, גם לטירת בראן יש את הסודות שלה. במהלך השיפוצים המאסיביים של הטירה בתקופת המלכה מארי, על 57 החדרים שלה 
(לפחות), גילו לפתע אנשי השיפוצים מעבר סודי המחבר בין הקומה הראשונה לשלישית. גרם המדרגות נועד במקור לשמש את אנשי הטירה למילוט מהיר, במקרי חירום, והוא הוסתר מאחורי אח מזויף. במשך מאות שנים המעבר הסודי הזה נשכח, עד שהוא התגלה במהלך השיפוצים.
מחוץ לטירה, תמצאו באר. אלא שלא מדובר כאן בבאר המשמשת למטרה העיקרית שלה, כלומר מתקן המפיק מים מהקרקע. הבאר הזו היא למעשה מעלית, שבנו עבור המלכה מארי בשנים בהן היא נתקלה בקושי לעבור בין מפלסים עקב הגיל המתקדם שלה. את המעלית הזו הרחיבו כך שתתחבר לגנים המלכותיים ותקל על המלכה בניידות שלה.
האם לבקר בטירה של דרקולה?
גם אם אין לה בהכרח קשר ישיר לדרקולה, אין ספק שניתן לשקול ביקור בטירת בראן במהלך הביקור ברומניה. הטירה עצמה יפה, שמורה היטב ונמצאת בלוקיישן מעולה, שמשתקף גם בחלונות ומבעד לצריחים שלה. הטירה כוללת מספיק מידע שיהפוך את הביקור למעניין, אם כי חלק גדול מהפריטים הם משוחזרים (למשל, כלי נשק או שיריונים). יש לציין עם זאת שרוב המידע עוסק בנסיבות ההיסטוריות של הקמת הטירה ולא בדמותו של דרקולה, כך שאם אתם מצפים לאטרקציה כמו “מוזיאון דרקולה” אתם עלולים להתאכזב. יש כמה פריטים הקשורים לדרקולה, בעיקר תמונות, אבל לא משהו יוצא דופן.
אם אתם מגיעים לטירה, אנחנו ממליצים כמובן להצטרף לסיור שיאפשר לכם ללמוד את כל מה שחשוב ומעניין לדעת עליה, וגם להבין מה בדיוק אתם רואים. מעבר לפריטים השמורים היטב או המשוחזרים, יש בה כמה נקודות מעניינות. מנהרת הזמן הוא סיור שנעשה במעליות מיוחדות, היוצר בעזרת מיצגי מולטימדיה תחושה של חזרה בזמן. בקומה הרביעית של הטירה תמצאו תערוכה המציגה את הצד המאיים של טרנסילבניה, כולל חלק מסיפורי האימה, האגדות האורבניות, כלי עינויים, חפצי אומנות קריפיים ועוד.
אפשר לטעון שהבעיה העיקרית עם טירת דרקולה היא שהיא פשוט מתוירת מדי. חלק מהקסם של ביקור במקום עתיק וגותי, בטח כזה עם סיפורי מיסתורין סביבו, הולך לאיבוד כאשר נאבקים לפלס מקום בטירה בין המוני התיירים, או ממתינים זמן רב בתור. כדי לפתור את זה אנחנו ממליצים לנסות לתאם את הביקור למועדים עמוסים פחות: שעות הבוקר (לפני שהקבוצות המאורגנות מגיעות), ימי אמצע השבוע, או אפילו החודשים הפחות לוהטים בלוח השנה התיירותי של רומניה.
טירת בראן – כל אפשרויות הביקור
רצוי לקנות את הכרטיסים עוד קודם לכן, אפילו באינטרנט – אל דאגה, האתרים הגדולים מציעים אפשרות ביטול חינם עד 24 שעות לפני – ובכך להימנע מהתור בכניסה, שעלול להיות מייגע על רקע מספר התיירים העצום או העובדה שהמעברים והדלתות כאן הם די צרים, כך ש”קל” מאוד לתור להתחיל להצטבר סביבם.
להזמנת כרטיס כניסה ללא עמידה בתור:
סיור מודרך בטירת בראן
אפשרות נוספת היא להזמין סיור מודרך, הנמשך כשעה. האופציה הזו יקרה יותר, מן הסתם, אבל היא תאפשר לכם לחוות יותר מהמקום.
טיולי יום
מבוקרשט ומערים נוספות ברומניה יוצאים טיולי יום מעניינים, שמשלבים בחלקם אטרקציות אחרות הנמצאות באזור: טיול מבוקש מאוד משלב את טירת בראן, טירת פלס ובראשוב. סיור מבוקרשט נמשך כ-12 שעות, לא מעט מהן בנסיעה, אבל אם אתם נמצאים בבירת רומניה ורוצים לטעום מהטירה – כדאי להקדיש לו יום. ואגב, גם בסמוך לטירה תמצאו מספיק מה לעשות, לדוגמה גנים מטופחים, מסעדות ודוכנים המוכרים מטעמים מקומיים וכמובן שגם מזכרות.
הנה חלק מטיולי היום לאזור טירת בראן:
כל המידע לקראת ביקור בטירת בראן
איך מגיעים לטירת בראן?
טירת בראן ממוקמת כ-30 ק"מ מבראשוב וכ-160 ק"מ מבוקרשט. מבראשוב תוכלו לקחת אוטובוס של כ-45 דקות עד לטירה, היוצא אחת לשעה או לחצי שעה, במחיר סמלי. מבוקרשט המסע אליה קצת יותר מאתגר, כאשר תצטרכו קודם כל לבראשוב ברכבת של למעלה משלוש שעות וחצי, ומבראשוב לעשות את הדרך 
לטירה. כמובן שניתן להגיע במסגרת סיור מאורגן היוצא מאחת הערים האלה, בתחבורה ציבורית או ברכב שכור. יש מסביב לטירה מספיק מגרשי חניה בתשלום, כשמי שרוצה חניה חינמית על בסיס מקום פנוי יוכל לנסות לחפש חניה בכפר בראן, ממנו אפשר להגיע לטירה בהליכה שאינה ארוכה מדי. את הנחיות ההגעה לטירה תמצאו כאן.
טירת בראן שעות פתיחה
שעות הפתיחה של טירת בראן עשויות להשתנות לאורך השנה, ואנחנו ממליצים לבצע בדיקה בסיסית לפני שאתם חושבים להגיע לכאן. בדרך כלל, הטירה פתוחה בימים שלישי עד ראשון בין השעות 18:00-9:00 (כניסה אחרונה ב-18:00), ובימי שני בשעות 18:00-12:00 (כניסה אחרונה ב-18:00).
כמה זמן הסיור בטירה נמשך?
מומלץ להקדיש לסיור בטירה כ-60-45 דקות. הסיורים המודרכים המתקיימים כאן נמשכים כשעה.
