מהגוף של ג’ניפר עד המוות: סרטי האימה של מייגן פוקס
כשאתם שומעים את השם “מייגן פוקס”, על מה בדיוק אתם חושבים? האמת היא שמייגן פוקס היא מהשחקניות האלה שקשה להישאר אדישים אליהן. מצד אחד, מדובר באחת השחקניות היותר סקסיות שדרכו בהוליווד בעשורים האחרונים, בין השאר בזכות מה שאפשר לקרוא “הגוף של ג’ניפר”. מצד שני, מייגן פוקס גם מעוררת לא מעט אנטגוניזם. אינספור חובבי קולנוע חושבים שהיא אחת השחקניות היותר גרועות בהוליווד, בעוד שאחרים מצביעים על הפרובוקציות שהיא מעוררת בחיים הפרטיים שלה, או ציטוטים שלא ברור איך היא מסוגלת להוציא מהפה שלה.
אני, באופן די מפתיע, נמצא איפשהו באמצע. ברור לי, וגם לה, שהיא שחקנית די בינונית במקרה הטוב (היא אמרה פעם “אני לא הולכת לזכות באוסקר בזמן הקרוב. אני לא מריל סטריפ”). מצד שני, אני לא יכול להתחמק מהעובדה שאנשים שופטים אותה קצת יותר מדי לחומרה. היא כן עשתה כמה דברים סבירים בקריירה שלה ואפילו התרחקה מהטייפקאסט של “הבחורה הסקסית אבל המעט מרושעת”, כולל סרטי אימה בהם אנחנו נעסוק בכתבה הנוכחית.
הבחורה הרעה מתחילה לספק שערוריות
מייגן דניס פוקס נולדה באוק רידג’, טנסי. הוריה התגרשו בגיל צעיר יחסית, והיא גדלה עם האם והאב החורג שלה. הסיפור שלה מזכיר הרבה מאוד שחקניות אחרות: בסביבות גיל חמש נרשמה לשיעורי דרמה וריקוד, לקחה חלק במקהלת בית הספר, החלה לדגמן בגיל 13. בבית הספר היא הייתה לא מקובלת, בלשון המעטה, והסתובבה רק עם בנים.
הצעדים הראשונים שלה בקולנוע הגיעו בגיל מוקדם יחסית. בגיל 15, היא גילמה את היריבה הגדולה של האחיות מרי קייט ואשלי אולסן (!) בסרט בשם “חופשה בשמש”. שלוש שנים לאחר מכן היא גילמה את היריבה הגדולה של לינדזי לוהן בסרט הנורא “וידוייה של נערה מתבגרת”. כבר בתפקידים המוקדמים האלו, אפשר לראות שהדימוי של ה”בחורה הרעה” מלווה אותה מתחילת הקריירה. היא לקחה חלק בסרטים אחרים – למשל ניצבת ב”בחורים רעים 2″ – ובמקביל תפקידים ראשיים יותר בסדרות טלוויזיה (כמו אופרת סבון בשם “שדרת האוקיינוס” או הקומדיה “הופ ופיית” של ABC).
הפריצה הגדולה של מייגן פוקס הגיעה בשנת 2007, כצלע הנשית ב”רובוטריקים” לצד שייה לה באף. האמת היא שהסרטים של “רובוטריקים”, לדעת כותב שורות אלה, הם הכול חוץ ממוצלחים. כמו שאפשר לצפות מסרט שביים מייקל ביי ושהפיק סטיבן שפילברג, התוצאה מבולגנת, ארוכה מדי וכוללת סצנות אקשן מוגזמות, בעריכה מהירה ובצילומים מוזרים, שעושים כאב ראש בין כל הפיהוקים.
התפקיד שלה בתור מיקאלה ביינס בסרט זכה אמנם לכמה מועמדויות בטקסי פרסים של הקהל הצעיר, כמו פרסי הסרטים והטלוויזיה של ערוץ MTV, אבל מנקודת מבט בוגרת יותר קשה לומר שפוקס לקחה את ההזדמנות. המשחק שלה היה בעייתי, בלשון המעטה, וכלל בעיקר משפטים בטון מונוטוני, הבעות פנים מוזרות ופה פתוח, כאילו הייתה קריסטן סטיוארט ב”דמדומים”. “אני הייתי איומה ב”רובוטריקים”, היא הודתה בראיון. “זה הסרט הראשון שלי, והוא לא כן ולא מציאותי. הסרט הוא לא רע, אני פשוט לא הייתי גאה במה שעשיתי”. היא סיפרה שכדי להתכונן לתפקיד היא העלתה במשקל, מכיוון ש”מייקל ביי לא אוהב שחקניות רזות”. אולי זו הסיבה לכך שאחרי “רובוטריקים 2”, שכלל תפקיד מצומצם יותר שלה, היא פוטרה בהוראת ספילברג מהסרט השלישי אחרי שהשוותה לכאורה את מייקל ביי להיטלר.
מאז אנחנו ראינו אותה בלא מעט סרטים, חלקם מצליחים ואחרים – קטסטרופה של ממש. היא גילמה את אפריל אוניל בשני סרטי “צבי הנינג’ה”, ולאחרונה ראינו אותה גם ב”בלתי נשכחים 4″ הדי נשכח. היא לקחה חלק בקומדיות, כמו “איך לאבד אנשים ולהרחיק חברים” (2008), “חברים עם ילדים” (2011), “הכול יחסים” ו”הדיקטטור” (2012), ועוד. בין לבין עשתה כמה סרטי אקשן או מדע בדיוני איומים ונוראים שממש לא נורא אם פספסתם, כמו “ג’ונה הקס”, “משחק התשוקה” ו”מעל הצללים”.
טאקט? לא בבית ספרנו
למרות שלכאורה הפרופיל של פוקס הוא של בחורה טובה או אפילו חנונית, שאוהבת ספרי קומיקס, משחקי וידאו, “מסע בין כוכבים” ו”מלחמת הכוכבים”, מסתבר שהפה שלה לא עומד בכללים שהחברה הגדירה. במהלך הקריירה, מייגן פוקס סיפקה לא מעט ציטוטים מוזרים – מה שמסביר אולי את הבוז שהיא מקבלת. היא ציינה שהיא ביסקסואלית, שהתאהבה בחשפנית בגיל 18 ושמאמינה שלכל אדם באשר הוא יש את היכולת להתאהב באדם אחר, מכל אחד מהמינים. זה אולי נשמע הגיוני, אלא שהיא בחרה אנלוגיה קצת מוזרה להסביר את הבחירה הזו. “אני יכולה לראות את עצמי במערכת יחסים עם בחורה”, היא אמרה בראיון. “אוליביה ווילד היא כל כך סקסית, שהיא גורמת לי ליצור לחנוק שועל הרים בידיי החשופות”. יש לה כ-10 קעקועים, בין השאר של המילה הסינית ל”חוזק”, ציטוט של ניטשה וציטוט מ”המלך ליר” של שייקספיר. בחורה מורכבת, כבר אמרנו?
גם החיים שלה מחוץ למסך כללו מספיק שערוריות. מערכת היחסים הארוכה עם בריאן אוסטין גרין מ”בוורלי הילס 90210″, שכללה נישואין לאחר זוגיות ארוכה, שני ילדים וגירושין במהלך ההריון של פוקס עם הילד השלישי המשותף שלהם. בסך הכול הזוגיות הזו נראתה נורמטיבית, פחות או יותר, מה שממש קשה לומר עם מערכת היחסים הנוכחית של מייגן פוקס עם הראפר קולסון בייקר (“משין גאן קלי”). הם הודיעו על היחסים האלו בסמוך לקליפ החביב לשיר המאוד חביב “Bloody Valentine”, שנראה כאילו יצא מקומדיית נעורים בשנות ה-2000. בקליפ פוקס רוקדת, עושה ליפסינק, מנגנת בגיטרה אבל בעיקר מתעללת בדרכים שונות בבן זוגה, כולל קשירה במיטה או חשמול עם פן כשהוא נמצא באמבטיה.
האמת היא שבמציאות, מערכת היחסים בין השניים היא סרט אימה משל עצמו, ובעיקר אחת המוזרות שראינו בשנים האחרונות בשואו ביזנס. לא רק בגלל המריבות הפומביות, כי את זה חווים זוגות רבים. בין השאר, השניים התארסו בינואר 2022 בטקס שכלל שתיית דם של האחר, אולי בהשראת “הגוף של ג’ניפר” שעוד נגיע אליו. לאחד מטקסי הפרסים, הם הגיעו ביחד: פוקס בלבוש חושפני, ומשין גן קלי עם לשון צבועה לשחור – בואו נגיד שהתמונה שלהם מתנשקים או מתלקקים ביניהם היא אחת ההזויות שצמחו בהוליווד. בשלב מסוים, מייגן פוקס חשדה כנראה שבן הזוג של בוגד בה. פרסמה פוסט עם ציטוט משיר של ביונסה על הבגידה של ג’יי זי ושרפה ערימת חפצים שככל הנראה היו שלו. ככל הידוע לנו הזוג הזה עדיין חי ביחד.
שלמות מוטלת בספק: על הגוף של מייגן
באופן לא מפתיע, קשה להפריד את המראה של מייגן פוקס – ובעיקר את הגוף שלה – מהדיון הציבורי סביבה. היא מכחישה אמנם שעברה ניתוחים פלסטיים, אבל מומחים בתחום ואנשים שפשוט בחנו תמונות שלה לאורך השנים יוכלו להישבע שהיא עברה בין היתר ניתוח חזה, בוטוקס, “עיני שועל” (שינוי מבנה העיניים ליצירת מראה “חתולי”) ועוד.
עם או בלי קשר, פוקס היא עוד מקרה של בחורה שנראית מושלמת – אבל לא מודעת לכך. בראיון למגזין בגדי הים “ספורטיס אילוסטרייטד”, סיפרה שהיא מתמודדת עם הפרעה בדימוי הגוף (הפרעת גוף דיסמורפית) – כלומר, היא רואה פגמים בהופעה שלה ומושפעת מהם לרעה, מה שגורם למצוקה ולפגיעה בדימוי ובהתנהלות היום-יומיים. “אני לא רואה את עצמי כמו שאחרים רואים אותי. לא היה שלב אחד בחיי בו אהבתי את הגוף שלי”, היא סיפרה. “כנראה שהמסע שלי לאהבה עצמית יהיה אינסופי”.
לפי פוקס, היא אסוציאלית – כלומר חסרת מוטיבציה לקיים אינטרקציות חברתיות או לקחת חלק בפעילויות חברתיות, למעט אולי מערכות היחסים שלה. היא סובלת מ-OCD, נטייה לפגיעה עצמית, ביטחון עצמי ירוד ועוד.
סרטי האימה של מייגן פוקס
הגוף של ג’ניפר (2009)
עם כל הכבוד לקריירה, לניתוח האישיות של מייגן פוקס ולחיים הפרטיים שלה, המטרה של הסקירה הזו היא להציג בפניכם את סרטי האימה בהם היא כיכבה. ה-סרט המרכזי בהקשר הזה הוא “הגוף של ג’ניפר” מ-2009, על פי תסריט של דיאבלו קודי (“ג’ונו”), שבשנים שעברו מאז הפך לסוג של סרט פולחן. הסרט עוסק במעודדת פופולארית בשם ג’ניפר (פוקס) ובחברתה הדי חנונית (אמנדה סייפריד), שמגיעות להופעת רוק. חברי הלהקה מעוניינים להקריב את ג’ניפר לשטן, אבל הטקס נכשל מכיוון שמתברר שהיא לא בתולה. משם היא תהפוך לסוג של מפלצת שתהרוג בעיקר גברים, בצורה אכזרית.
הסרט עצמו רחוק מלהיות מושלם, אבל היום הוא מקבל מעמד של כבוד בקרב חובבי האימה. קודם כל, פוקס עושה כאן את אחד מהתפקידים הסקסיים ביותר בקולנוע האימה בשנים האחרונות. גם ההופעה שלה זכתה בסך הכול לביקורות חיוביות, חלקם התייחסו אפילו לצדדים הקומיים שלה. היא סיפרה שכדי להתכונן לתפקיד, הורידה לא מעט ממשקלה והקפידה להימנע מחשיפה לשמש למשך כמה חודשים, כדי לקבל את מראה ה”זומבית” החיוורת. במודעות שלה לגבי מצבה האישי, אמרה: “הסרט יצא בתקופה בה הציבור צלב אותי ועברתי התמוטטות נפשית. מה שהדמות שלי עברה בסרט היה מטאפורה למה שחוויתי בהוליווד”.
לוחמות במלכודת (2020)
קודם כל, וידוי: אני מאוד אוהב סרטי הישרדות של האדם מול הטבע, ובעיקר בעלי חיים רצחניים. גם סרטים בהם אותם בעלי חיים רצחניים הם אריות מצליחים לבדר אותי, למרות שרובם המוחלט גרועים (“טרף” עם אידריס אלבה הוא אחד הבודדים הסבירים). “לוחמות במלכודת” משתייך למרבה הצער לקבוצה של רוב הסרטים בתחום הזה, כלומר, הוא רע מאוד.
פוקס מגלמת כאן את סם, העומדת בראש קבוצת שכירי חרב בינלאומית היוצאת למשימת חילוץ במזרח אפריקה. מהר מאוד דברים משתבשים, המסוק נפגע וחברי הקבוצה מוצאים את עצמם נלחמים על חייהם מול הטרוריסטים, אבל בעיקר אריה רצחני ועוד כמה יצורים רצחניים שאפשר למצוא באפריקה. המבקרים וגם הגולשים קטלו את הסרט הזה, שמחזיק ב-8% ביקורות חיוביות בלבד ב-Rotten Tomatoes ובציון של 4.2 ב-IMDB.
בין הבעיות בסרט, אפשר להזכיר את העלילה הלא ממש משכנעת, האנימציה הממוחשבת הנוראה (אחד המבקרים השווה אותה למשחק “פלייסטיישן 2”), הדמויות שרחוקות מלהיות מעניינות וגם המשחק, כולל מייגן פוקס שנראית לפרקים כאילו יש מחוץ לפריים אריה אמיתי שהכריח אותה להשתתף בסרט הזה. יכול להיות שהמטרה של הסרט, להציג את הנושא של ציד אריות לא חוקי, הוא ההצדקה היחידה לקיומו.
שיני לילה (2021)
“שיני לילה” של נטפליקס הוא סרט ערפדים בינוני, שעוסק בסטודנט שמשמש כנהג של שתי נשים מסתוריות וסקסיות (דבי ראיין ולוסי פריי), לכאורה ללילה של בילויים. מהר מאוד מתגלה שהנשים האלה הן ערפדיות, כך שהנהג האומלל מוצא את עצמו במאבקים מול שבטים שונים של ערפדים, או משהו בסגנון. לדעתי הסרט בהחלט הצליח להעביר קצת יותר משעה וחצי של פאן, גם אם יש בו אלף ואחת בעיות.
אהה, ולגבי מייגן פוקס. היא מופיעה ברשימת הקרדיטים של הסרט, אבל קשה לומר שהנוכחות שלה בו היא משמעותית. היא מופיעה בסצנה אחת בדיוק לצד סמל סקס אחר נוסף של השנים האחרונות, סידני סוויני הלוהטת, בתור מנהיגות ערפדים או משהו כזה. הבעיה היא שבסיום אותה סצנות השתיים, אממ, מסיימות את תפקידן בסרט ונהרגות על ידי מנהיג ערפדים אחר, בגילומו של אלפי אלן (האח של הזמרת לילי אלן). וזה בזבוז בערך כמו ללהק את סמרה וויבינג ל”צעקה 6″ ולהרוג אותה בסצנת הפתיחה.
עד המוות (2021)
לכל זוג נשוי יש את הרגע בו הוא נודר אמונים לחיות לנצח ולנצח (המוזרים שבהם גם שותים את הדם זה של זה). ב”עד המוות”, מותחן האימה הצנוע אבל הנחמד מאוד, פוקס מגלמת את אמה – אישה שנשואה לא באושר לבעל שתלטן, מנהלת רומן עם קולגה שלו למשרד עורכי דין. ביום הנישואין, הם חוגגים כמו זוגות אחרים שנמצאים במשבר: ארוחת ערב רומנטית, לילה בבקתה בלב הקרח בה בילו בתחילת הקשר שלהם, סקס. אלא שבבוקר אמה מתעוררת, מגלה שהיא אזוקה לבעל המת, הופכת לאלמנה כשהוא מתאבד ומשאיר אותה אזוקה אליו. מהר מאוד אנחנו מגלים שמישהו תיכנן את כל זה, ואמה האומללה מנסה לשרוד כשרוצחים מגיעים לבית.
“עד המוות”, לדעתי, הוא אחד התפקידים היותר טובים של מייגן פוקס, שמצליחה להיות כאן כריזמטית ודי קשוחה, אבל כהרגלה גם סקסית מאוד. סביר להניח שלא תסכימו עם כל פיתולי העלילה כאן, אבל כמותחן המשלב את “המשחקים של ג’ראלד” עם סרטי הפלישה הביתית, הוא בהחלט עושה את העבודה.
מצוד לילי (2021)
“מצוד לילי” הוא לא בדיוק סרט אימה, אלא מותחן בלשי, אבל החלטנו להוסיף אותו לרשימה מכיוון שהוא עוסק (לפחות על הנייר) בסיפור אמיתי – הסיפור של הרוצח הסדרתי רוברט בנג’מין רואדס, הידוע בתור “רוצח המשאיות” (Truck Drive Killer). רואדס הורשע בשלושה מעשי רצח, אבל על פי ההערכות חטף, אנס, עינה ורצח עשרות נשים בטקסס, בתקופה של כ-15 שנה.
הסרט עוקב אחרי שני סוכני FBI, במרדף שלהם אחר הרוצח: קרל הלטר (ברוס ויליס, לפני פרישתו ממשחק עקב הפגיעה בכישורי השפה והדמנציה שהוא סובל בהם) ורבקה לומברדו, שנראית בסרט כמו דוגמנית שעושה חלטורה בתור סוכנת FBI (פוקס, כמובן). הם משתפים פעולה עם שוטר מפלורידה (אמיל הירש המצוין בדרך כלל, “הניתוח של האלמונית”), במסע שלהם אחרי הרוצח. העובדה שבשלב מסוים גם רבקה עצמה נחטפת על ידי אותו בחור לא תורמת.
את הסרט הזה לא ראינו – הרי זה לא בדיוק סרט אימה – אבל קשה לומר שהציפיות שלנו גבוהות. רק 8% מהמבקרים העניקו לו ציון חיובי, והגולשים ב-IMDB קטלו גם כן עם 4.5 מתוך 10 בשל חוסר האמינות של העלילה, הבימוי הבעייתי וכמובן שגם המשחק.
