מאוד רצינו ש"איש הגלידה" יצליח. הרעיון של סרט אימה על איש גלידה מרושע, השילוב בין נוסטלגיה לילדות לבין ספלאטר, והשם של איליי רות' מאחוריו נראו לנו כמו מתכון לסרט אימה כיפי, מטורף ומוגזם בדיוק במידה הנכונה. אנחנו גם אוהבים מאוד את רות' כיוצר אימה, בין השאר בזכות סרטים כמו "הוסטל", "קדחת הבקתה" ו"חג ההודיה", והוא ללא ספק אחד הבמאים שמבינים היטב את המשיכה של הז'אנר לקהל שאוהב ללכת עד הקצה. בנוסף, רות' הוא אחד הקולות הבולטים בתעשיית הקולנוע האמריקאית שתומכים בישראל, מה שהופך את הרצון שלנו לראות אותו מצליח אפילו גדול יותר.

אלא שלפי התגובות שהסרט קיבל עד כה, נראה שהמציאות הייתה שונה מאוד. הסרט מחזיק בציון של 25% ביקורות חיוביות בלבד ב-Rotten Tomatoes, מתוך 124 ביקורות מבקרים, וב-Metacritic הוא עומד על ציון משוקלל של 33 מתוך 100. גם ב-IMDb התגובה כרגע קשה מאוד, עם ציון של כ־3.8 מתוך 10, אחרי כמעט 5,000 דירוגים.

חלק משמעותי מהביקורת מתמקד באלימות הקיצונית ובתחושה שהסרט נשען עליה כמעט לחלוטין. זה לא מפתיע במיוחד: גם חומרי השיווק מגדירים אותו כסרט אימה חסר מעצורים, ובישראל הוחלט על הגבלת צפייה חריגה של 18+, כאשר הכניסה לקטינים אסורה גם בליווי מבוגר. גם סיווגים במדינות אחרות מדגישים את רמת האלימות והאימה החריגה.

מעבר לאלימות, הטענה שחוזרת בביקורות היא שהסרט פשוט לא מציע מספיק מבחינת העלילה, הדמויות או בניית המתח. כלומר, עבור חלק מהמבקרים הבעיה אינה שהסרט "מוגזם" מדי – אלא שההגזמה אינה מחפה על תסריט דל, והגימיק של איש הגלידה הולך ונשחק ככל שהסרט מתקדם. אפילו חלק מהתגובות החיוביות יותר מציגות אותו בעיקר כחוויית אימה-ספלאטר מטופשת ומהנה, ולא כסרט בעל סיפור משמעותי.

גם השימוש בבינה מלאכותית עורר ביקורת ודיון סביב הסרט, והוסיף עוד שכבה למחלוקת שנוצרה סביבו. השאלה אינה רק עצם השימוש בטכנולוגיה, אלא גם התחושה אצל חלק מהצופים והמבקרים שהמראה והאפקטים של הסרט אינם מצליחים לספק את אותה תחושה מוחשית ומושקעת שמצפים לה מסרט אימה קולנועי.