אוולין "איווי" אלכנסדר (נטלי עמנואל, מיסאנדיי ב"משחקי הכס", סרטי "מהיר ועצבני"), היא אמנית ניו יורקית צעירה שנותרה כמעט ללא משפחה לאחר מות הוריה. לאחר שהיא עורכת בדיקת DNA בעצתה של חברתה, היא מגלה קרוב משפחה אנגלי (יו סקינר) שלא ידעה על קיומו, מה שנראה לה קצת מוזר כי הוא לבן והיא כהת עור. אותו בחור מזמין אותה להכיר את המשפחה המורחבת ולהשתתף בחתונה מפוארת באחוזה כפרית באנגליה.

באחוזה פוגשת איווי את וולטר דה ויל, בעל המקום הכריזמטי והמצודד, בגילומו של תומאס דוהרטי ("אחת שיודעת"). וולטר החתיך והכריזמטי מפגין כלפיה עניין רומנטי, ואיווי נשאבת לעולם של עושר, ארוחות מפוארות ומסורת משפחתית מסתורית. אבל מאחורי האירוח המושלם מסתתרים סימני אזהרה: חלונות מסורגים, חדרים שאסור להיכנס אליהם, קולות מוזרים בלילה ומשרתות שנעלמות. ככל שמתקרב מועד החתונה, איווי מתחילה להבין שההזמנה שקיבלה אינה מחווה משפחתית תמימה.

כמו שאולי כבר הבנתם, "ההזמנה" מתכתב עם המיתוס של דרקולה, והדמות של וולטר דה וויל עם הרוזן דרקולה. סטפני קורנליוסן ואלנה בודן מגלמות דמויות שמוסיפות לאווירה המפתה והמאיימת של האחוזה, ואילו שון פרטווי משתלב בעולם המשפחתי הקודר. ככל שהסודות נחשפים, איווי נאלצת להיאבק על חייה ולגלות מה באמת הקשר שלה למשפחה החדשה. הסרט אינו מסתפק בערפדים בלבד, אלא מבקש לעסוק גם בירושה, בשייכות ובכוח.

ג'סיקה מ. תומפסון ביימה את הסרט על פי תסריט של בלייר באטלר, שכתבה גם את סרטי האימה החביבים ״מבוך האימה״ ו״פולרואיד״. הסרט נולד מתוך רעיון של רומן גותי מודרני: צעירה מגיעה לאחוזה מסתורית, מתאהבת במארח שלה ומגלה שהמשפחה מסתירה סוד אפל. היוצרים שילבו בסיפור רמזים ל״דרקולה״ ולמסורת הערפדים הקלאסית, לצד מסרים עכשוויים על מגדר, גזע ומעמדות. התוצאה שאפתנית, אבל כפי שעולה גם מהביקורת שלנו, השפע הרעיוני בא לעיתים על חשבון התסריט וההתפתחות הטבעית של הדמויות.