הכאוס המצמרר של בית הקברות של פראג
ההיסטוריה היהודית של פראג עשירה, וכוללת לא מעט רגעים מצמררים במיוחד. שיטוט באתרים ההיסטוריים היהודיים של פראג הוא בגדר חובה, ולא רק עבור מי שהדם שלו כחול לבן. אין צל של ספק שהאתר החשוב ביותר – ולמרבה הצער גם המפחיד והמצמרר ביותר – הוא בית הקברות היהודי בפראג (The Jewish Cemetery), שמוכיח שלפעמים המציאות עולה על כל סרט אימה.
כשאין מקום בבית הקברות, המתים ייקברו לגובה
בית הקברות היהודי העתיק בפראג ממוקם בשולי יוספוב (Josefov), הלא הוא הרובע היהודי של העיר. למרות מה שאולי משתמע משמו, הוא אינו הראשון שקם לצורך קבירת יהודים בעיר. קדם לו בית הקברות “גן יהודי“, שנמצא רק לאחר מכן במסגרת חפירות ארכיאולוגיות במקום שכיום ידוע בתור העיר החדשה של פראג.
הדבר הראשון שמרגישים כשנכנסים לבית הקברות העתיק של פראג הוא כאוס, או לפחות תחושה שמשהו כאן לא בסדר. תחושת האימה עולה כשמבינים כמה אנשים “נקברו” כאן, אם אפשר לקרוא לזה ככה. בתחומי בית הקברות פזורות כ-12,000 מצבות, בצפיפות ולעיתים בצורה מבולגנת. אלא שעל פי ההערכות קבורים כאן שרידיהם של יותר מ-100,000 יהודים, חלקם הגדול נפטרו בעקבות מגיפה ותנאי הצפיפות והמחיה הירודים שאיפיינו את הקהילה היהודית דאז. גם היום כשמבקרים כאן קשה שלא לחוש בתחושת מחנק מסוימת עקב ריבוי המצבות, הארגון הלא אחיד שלהן במרחב והעצים המעט מאיימים שנמצאים בתחומי בית הקברות, ויוצרים מעין רושם שאנחנו נמצאים בתחומי יער ולא באחת הערים העמוסות והמתוירות באירופה.
השאלה שצריכה להישאל היא איך בדיוק קוברים מאות אלפי אנשים במספר מצומצם באופן יחסי של מצבות. אם במקרה של הקטקומבות של פריז ראינו שהפתרון לקבירה של מיליוני אנשים היה רשת של עשרות קילומטרים של מנהרות תת קרקעיות, כאן הפתרון היה מעט שונה. ראשית, מפני שבפראג אין תשתית כזו. שנית, מפני שעל פי המסורת היהודית חל איסור לשנות את מיקומה של גופה מרגע בו היא נקברה. לקהילה היהודית לכן לא הייתה אפשרות לרכישת שטחים נוספים, כך שהקבורה נעשתה כלפי מעלה. בכל פעם שמצבת המצבות התמלאה, הניחו על גבי קברים קיימים שכבות אדמה, על גביהן הניחו מצבות ישנות, לפעמים בזוויות שונות. זה קרה פעם אחר פעם, מה שמסביר בין השאר את הצפיפות וחוסר האחידות המאפיינים את בית הקברות.
המצבה הקדומה ביותר שנשמרה בבית הקברות היהודי של פראג היא זו של רבי אביגדור קרא, הפייטן והוגה הדעות, משנת 1439. עם זאת סביר מאוד להניח כמובן שנקברו כאן יהדים מרחבי פראג עוד קודם לכן. בתחומי בית העלמין נמצא קברו של רבי יהודה ליווא בן בצלאל, הידוע יותר כ“מהר“ל מפראג“. הוא נחשב לאחד מגדולי פוסקי ומקובלי ישראל בעת החדשה ולמנהיג הלא רשמי של יהודי העיר, אולי במקביל לראש הקהילה ה”רשמי” והוא מרדכי מייזל (שגם הוא קבור בבית העלמין הזה).
הקבורה בבית העלמין נעשתה עד לשלהי המאה ה-18, או ליתר דיוק 1787. בתקופה זו החלו לקבור את המתים היהודים בבית הקברות היהודי ז‘יז‘קוב שבפאתי העיר. לאחר מכן, בסוף המאה ה-19, הקבורה נעשתה בתחומי בית הקברות היהודי החדש בעיר, בו כבר היה מקום ל-100,000 קברים. בבית קברות זה קבור בין השאר פרנץ קפקא, והוא בשימוש עד עצם היום הזה.
לפניכם סרטון המציג את בית הקברות היהודי בפראג:
רוחות הרפאים של פראג
בדומה לערים עתיקות אחרות, גם לפראג יש את סיפורי הרפאים שלה: חלקם קשורים לאוכלוסייה היהודית, וחלקם הקטן גם לבית הקברות. הסיפור המפורסם ביותר הוא, איך לא, הגולם מפראג. המה“רל מפראג הוא זה שלפי אגדת העם המוכרת ברא את היצור מחמר אשר אסף מגדות נהר הוולטבה. הגולם היה בעל כוחות על אנושיים שקם כדי להתמודד עם עלילות הדם שנפוצו נגד יהודים בעת העתיקה, בעיקר בתקופתו האיומה של רודולף השני שרצה לאחד את המדינה סביב הנצרות וראה ביהדות מכשול בדרך לכך.
מבחינה מעשית הגולם הופעל באמצעות פיסת קלף שהוכנסה מתחת ללשונו, עם שם ה‘ על גביה. הוא נועד לבצע את מה שנאמר לו לעשות, כך שבימים כתיקונם הוא לקח חלק מרכזי בעבודות הבית. בכל שבוע, לפני כניסת השבת, היה המהר“ל מוציא את החיים מהגולם, באמצעות הוצאת הקלף, כדי למנוע חילול שבת. באחד השבועות הוא שכח, וזעמו של הגולם עלה. הוא יצא לרחובות פראג, הרס כל חלקה טובה ופגע בתושבים המקומיים. בסופו של דבר הצליח המהר“ל לנטרל את האיום בזכות הסרה של אחת מהאותיות על מצחו של הגולם (“אמת“), כך שהכיתוב הפך ל“מת” והגולם נשבר לרסיסים. האגדה מספרת שרוחו נמצאת עד היום בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול, ההממוקם בתחומי הרובע היהודי בפראג.
דמות הגולם של פראג זכתה לאזכורים בלא מעט סרטים, ואפילו עמדה במרכזם של כמה מהם. ב-2019 יצא “הגולם” (The Golem), סרט אימה אמריקאי עצמאי ודל תקציב שהופק על ידי ישראלים, הוקרן באופן מצומצם בכמה בתי קולנוע מעבר לים ונמכר לנטפליקס. הסרט, בכיכובה של חני פירסטנברג, מגולל את סיפורה של צעירה בקהילה יהודית באירופה (במקרה הזה ליטא). כדי להגן על הקהילה היהודית מפני המבקשים להרע לה, בתקופה של מגפה הרסנית שמאיימת על קיומה, היא מקימה דמות של ילד שיוצא בשלב מסוים משליטה. אם נחזור במנהרת הזמן, אחת התיאוריות היא שאגדת העם סביב הגולם מפראג הייתה אחת ההשראות הברורות לסיפורי אימה כמו פרנקנשטיין (מומלץ לקרוא פרשנות מעניינת בנושא באתר של בית אבי חי).
בפראג יש רוחות רפאים נוספות שמשתייכות, על פי הסיפורים, ליהדות. אחת מהן ה“הרקדנית היהודיה” (The Dancing Jewess), נערת ליווי שהוצלפה למוות במהלך יום שישי הטוב. כעת היא חוזרת בכל שנה בחג הנוצרי הזה, ומרקידה גברים עד המוות שלהם. אם אתם מאמינים ברוחות אולי תיתקלו גם בנגן העוגב המנוח הלובש ברדס. לפי הסיפור הוא התגייר, ולאחר מותו שב לנצרות, כך שכיום הוא קם בקרבו באחת עשרה בלילה ועובר לקתדרלת ויטוס הקדוש, כשהוא מלווה בספן בדמות שלד ולפעמים גם בחתול שחור (אשתו, אלא מי?). אלה הן רק חלק מלמעלה מתריסר רוחות רפאים “יהודיות” שחיות בפראג, או יותר נכון מתות בה. אתם יכולים להתוודע לסיפורים מסוג זה במסגרת אחד מסיורי הרוחות של פראג, אבל כדי לבקר בבית הקברות היהודי וללמוד עליו תצטרכו לקחת סיור נפרד.
איך מבקרים בבית הקברות היהודי בפראג?
בית הקברות היהודי בפראג ממוקם בסמוך לאתרים היסטוריים אחרים הנוגעים לקהילה היהודית הענפה בעיר, ומקובל לבקר במספר אתרים בזה אחר זה. הוא למעשה מהווה חלק ממתחם המוזיאון היהודי בפראג, הכולל בתוכו כמה בתי כנסת – בית הכנסת הספרדי, בית הכנסת מייזל, בית הכנסת פינקס ובית הכנסת הקלויז – וכן בית טהרה ומבנים נוספים בהם מוצגים חפצי יודאיקה. ניתן לבקר בכל המתחם במסגרת סיור מאורגן, הכולל גם את בית הקברות היהודי העתיק של פראג. אפשר למצוא גם סיורים בעברית.
העובדה שנדרש כרטיס כניסה לבית קברות (למעט מקרים בהם עולים לקברו של בן משפחה, בהם הביקור ייעשה בחינם בתיאום מראש מול מזכירות המוזיאון היהודי) מהווה מקור ללא מעט ביקורות. בין השאר, מכיוון שבית הקברות מעלה אצל רבים באופן כמעט אוטומטי תחושה של הזנחה. העובדה שכמעט כל האתרים האחרים הפזורים בתחומי הרובע היהודי בפראג כרוכים בתשלום, כולל בתי הכנסת, תורמת לתחושות האלה.
בבית הקברות שני מסלולי הליכה, אחד לחודשי הקיץ והאחר לחודשי החורף, ושבילים מסומנים אליהם מתבקשים המבקרים להיצמד. מומלץ מאוד להצטרף לסיורים מודרכים, למשל הסיור המבוקש העובר בין כלל אתרי הרובע והמוזיאון היהודי, או לפחות להצטייד בחוברת בעברית. הסיבה היא שללא ההדרכה קשה להבין בדיוק מה רואים. חלק גדול מהקברים, אפילו החשובים שבהם, לא מסומנים בצורה ראויה: שמענו על לא מעט אנשים שהגיעו במיוחד כדי להניח פתק או אבן על קברו של המהר”ל בפראג, בקבר שנחשב למעין כותל מקומי, אבל פשוט לא מצאו את הקבר (זאת למרות שהוא נחשב לבולט יחסית בנוף של בית הקברות ועליו מתנוססת דמות אריה). מה גם שאת הסיפורים הדי מעניינים שנוגעים לקהילה היהודית ולאישים החשובים שקבורים שם, קשה להכיר בדרך אחרת.
להזמנת סיורים דרך Get Your Guide
הנה עוד כמה אטרקציות מפחידות בפראג:
