סרטי אימה רומנטיים שמוכיחים שהאהבה (עדיין) לא מתה
בשנת 2009, יצאתי לדייט ראשון עם מי שלימים תהיה אשתי. מכיוון ששנינו אוהבים קולנוע, החלטנו ללכת לסרט. הבעיה היא שאני מאוד אוהב סרטי אימה, והיא – איך לא – מעדיפה קומדיות רומנטיות. החלטתי לחפש סרטי אימה רומנטיים, מוכן לנסות לשכנע אותה שזה יכול להיות דווקא מהנה ולא כל כך מוזר בדייט ראשון. עברתי על רשימת הסרטים המציגים בבתי הקולנוע, והתאכזבתי. כלום ושום דבר. בסוף, הבנתי שהגבר צריך לקחת את המושכות ולתת אותן לבת הזוג, כדי שהיא תחליט. התפשרנו על “500 ימים עם סאמר”, קומדיה רומנטית מצוינת אבל לא ממש רומנטית. והשאר היסטוריה.
האמת היא שהעובדה שלא מצאנו באותו רגע סרטי אימה רומנטיים בקולנוע לא ממש מפתיעה. למרות שבהרבה מאוד סרטי אימה יש מערכות יחסים, וכמובן שגם הרבה מאוד סקס, די קשה למצוא סרטי אימה שמצליחים להציג מערכת יחסים בה באמת אכפת לנו מה יעלה בגורלן המשותף של שתי הדמויות. אולי בגלל שקל יותר לבנות סצנות מבהילות או מגעילות מאשר לכתוב תסריט שמעניק דגש על הצדדים הרומנטיים שלו, ואולי מפני שקהל היעד פחות מחפש את זה בז’אנר האימה. בכל זאת, לכבוד יום האהבה, הכנו עבורכם כמה סרטי אימה שיכולים בהחלט להתאים לבילוי עם בן או בת הזוג, או אפילו לדייט ראשון. מי יודע, אולי אפילו תצא מזה חתונה?
סרטי אימה רומנטיים – ההצעות שלנו
מת עליה (2013)
את “מת עליה” אפשר להגדיר בתור קומדיה רומנטית של זומבים, או כמעין גירסת אימה של רומיאו ויוליה (ויש לא מעט קווי דמיון בין היצירות האלה). הסרט, המבוסס על רומן שכתב אייזק מריון, מציג את מערכת היחסים בין זומבי בשם R (ניקולאס הולט, “התפריט”) לבין בחורה יפה בשם ג’ולי (תרזה פאלמר, “כיבוי אורות”, “התאום”).
הזומבי, שאוכל מוחות למחייתו, הרג באכזריות את בן הזוג של ג’ולי. אלא שמהר מאוד הוא מתאהב בה, מציל אותה מחבריו הזומביים ומגלה את הצדדים האנושיים שלו. ויש גם סוף טוב, בערך.
האמת היא ש”מת עליה” הוא סרט חביב מאוד, עם נגיעות של אימה והומור. השחקנים עושים עבודה טובה, הכימיה ביניהם משכנעת ויש כמה הפתעות נחמדות ברמה העלילתית. אל תצפו כאן ליצירת מופת, אבל לדעתנו זהו בהחלט סרט רומנטי שעושה את העבודה.
הכניסו את האדם הנכון (2008)
האמת היא שהתלבטנו אם להכניס את סרט הערפדים השבדי “הכניסו את האדם הנכון”, המבוסס על ספר בעל אותו שם, לרשימה שלנו. הוא מציג את מערכת היחסים הלא ממש רומנטית, והמעט ילדותית, בין ילד בן 12 שעובר הצקות על ידי בני גילו לבין הילדה המסתורית מהבית ליד, שהיא למעשה ערפדית שתעשה הכול כדי להגן על מי שעתיד להיות חברה הטוב ביותר. כדי להוסיף למורכבות, במהלך הסרט יש סצנה בה מתברר שאותה ילדה היא ללא זיהוי מיני ברור.
מדובר, לדעת כותב שורות אלה, באחד מסרטי הערפדים הטובים ביותר שיצאו מאז ומעולם. הוא מרגש, מעורר מחשבה וגם כולל כמה סצנות שיישארו איתכם גם אחרי הצפייה. אתם יכולים להסתפק גם בגירסה האמריקאית הלא רעה בכלל מ-2010, בכיכובה של קלואי גרייס מורץ, אבל המקור השבדי מצליח לדעתנו להתעלות עליו. ואגב, לא מזמן גם יצאה סדרה המבוססת על הסיפור, לנו עוד לא יצא לראות אותה.
לפניכם הטריילר של הסרט השבדי מ-2008:
הגוף של ג’ניפר (2009)
לא באמת חשבתם שנעשה רשימה של סרטי אימה רומנטיים ולא נכלול בתוכה גם סרט עם נגיעות של מערכת יחסים לסבית, נכון? “הגוף של ג’ניפר” הוא לא יצירת מופת, והוא די נכשל בקופות, אבל במהלך השנים הוא הפך להיות כמעט סרט פולחן, סוג של גירסת אימה של “ילדות רעות” ושלל קומדיות תיכון אחרות.
הסרט מציג שתי בנות, מאוד מנוגדות, שמצליחות למרות זאת להיות חברות טובות מילדות: ג’ניפר (מייגן פוקס, באחת ההופעות המרשימות הבודדות בקריירה שלה) היא מעודדת סקסית ופופולארית, ו”נידי” (אמנדה סייפריד) נערה חנונית ולא ממש אהובה. יום אחד, הן הולכות למופע של להקת אינדי רוק שמנסה להקריב את ג’ניפר, שאמורה להיות בתולה, כקורבן. מכיוון שלג’ניפר יש ניסיון מיני, הטקס משתבש והופך אותה לשדה שמפתה גברים כדי לטרוף ולהרוג אותם.
התוצאה היא די ביזארית, מעט משעשעת ומהנה, עם כמה ציטוטים וסצנות זכורים מאוד. אפשר לציין גם את הפסקול המעולה של הסרט, שכולל בין השאר שירים של פאניק! אט דה דיסקו (ז”ל), פלורנס אנד דה מאשין והיילי וויליאימס, הסולנית של “פאראמור”.
פרש (2022)
“פרש” מתחיל כמו סרט רומנטי שלא ממש משתייך לז’אנר האימה: בחורה עם קצת שם של בן בשם נואה (דייזי אדגר ג’ונס, “אנשים נורמליים”) מנסה למצוא בן זוג. למרות שנואה היא בחורה “איכותית”, ואולי בגלל זה, היא לא מצליחה למצוא את האהבה שלה. היא יוצאת לדייטים כושלים בזה אחר זה ושוקלת לוותר על המסע. עד שיום אחד היא פוגשת באופן מקרי, בחנות ירקות, את מי שנראה כמו גבר חלומותיה (סבסטיאן סטאן, “אני, טוניה”). השניים יוצאים לסוף שבוע רומנטי, ונראה שזה תחילתו של סיפור אהבה. אבל כל זה קורה בערך בחצי השעה הראשונה של הסרט. אחר כך מגיע טוויסט שמראה שהתוכניות של אותו בחור לגבי נואה הן ממש לא מה שחשבנו. ויותר מזה עדיף שלא תדעו, רק נאמר שהסרט הזה לא בדיוק יפתח לכם את התיאבון.
יש שטוענים ש”פרש” הוא סרט מעט יומרני וארוך מדי, שמנסה להגיד הרבה מאוד דברים על עולם הדייטינג והאהבה בתקופה הנוכחית אבל מחמיץ חלק מהמסרים שלו. מצד שני, אין ספק שמדובר בסרט מעניין ומקורי, עם כמה סצנות שאולי יהפכו להיות קאלט, שנחשב לאחד המוצלחים של 2022.
תיכון פיצוץ (2020)
קומדיית הנעורים הזו נקראת במקום “ספונטני”, ככה שהתרגום העברי הוא קצת בעייתי. ובכל זאת, הוא בהחלט מתאר בה בדיוק קורה כאן. מארה (קתרין לנגפורד הנהדרת, “13 סיבות למה”) היא תלמידת תיכון ממוצעת, חכמה וסרקסטית במיוחד. יום אחד, כשהיא יושבת בשיעור, אחד מבני כיתתה מתפוצץ ללא סיבה נראית לעין. בהמשך, התלמידים ממשיכים להתפוצץ בזה אחר זה, הרשויות אובדות עצות, ומארה מחליטה לפרוק עול כי מי יודע מתי גם היא תהפוך לגוש דם.
יןם אחד, במהלך בילוי לילה, היא פוגשת בחור מקסים בשם דילן (צ’ארלי פאלמר). השניים מתאהבים, לפחות עד כמה שאפשר להתאהב בנסיבות האלה. התוצאה היא סרט “סיפור אהבה פיצוצי” משעשע ושנון, אבל גם עצוב לפרקים, שמציג הופעות מצוינות של הגיבורים ושחקני המשנה, אחלה תסריט ותחושה שמשהו הולך להתפוצץ כאן.
לא בטוח שכל חובבי האימה יתחברו לסרט הזה, אבל יש כאן בהחלט פוטנציאל לקצת גילטי פלז’ר.
החיים אחרי בת’ (2014)
זה ממש לא פשוט לאבד בת זוג, בטח אם זה קורה במהלך טיול בטבע בו נחש מכיש אותה למוות. זה בדיוק מה שקרה לז’אק (דיין דיהן). הוא מתאבל על האובדן של בת זוגו בת’ (אוברי פלאזה), מתחבר להורים של בת הזוג המנוחה (ג’ון ס.ריילי ומולי שאנון) ומתחיל קשר עם חברת ילדות שקשה שלא להתאהב בה (אנה קנדריק).
התמונה מתחילה להסתבך כאשר ביום בהיר אחד, זאק מגלה שבת’ יצאה מהקבר שלה וחזרה מן המתים. מכאן הסרט הופך למעין גירסה רומנטית של “בית קברות לחיות”, במהלכה מגלה הגבר האומלל שהגירסה הנוכחית של בת’ היא מעט… אממ… רצחנית. כמו בסרטים אחרים, אוברי פלאזה מוכיחה שהיא אחת השחקניות היותר מוכשרות מהדור הצעיר, בטח כשזה נוגע להצגת דמויות מטורללות מעט. לסרט יש פגמים והוא לא זכיר במיוחד, אבל הוא בהחלט יכול להעביר קצת פחות משעה וחצי של דייט זוגי.
לקבור את האקסית (2014)
האמת היא שגם הסרט הבא, מאותה שנה, עוסק בערך באותו סיפור: מקס (אנטון ילצי’ן, שלמרבה הצער נהרג בתאונת דרכים עצמית נוראה שנתיים לאחר מכן) יוצא עם אוולין – בחורה יפה, אבל ביצ’ית, שתלטנית וקנאית מאוד (אשלי גרין). כשהיא חושדת שהוא מפלרטט עם מוכרת בחנות גלידה (אלכסנדה דדריו המהפנטת לא פחות, “המנסרים מטקסס 3D”), היא עושה סצנה. מקס מחליט להיפרד ממנה, אבל לא מספיק כי מעט לאחר מכן אוולין נדרסת למוות על ידי אוטובוס. אלא שמהר מאוד היא חוזרת, בתור זומבית שמצליחה להיות פסיכית אפילו יותר מכפי שהייתה בחיים.
אי אפשר שלא להשוות בין “לקבור את האקסית” ו”החיים אחרי בת'”. אמנם “לקבור את האקסית” הוא כנראה הפחות מוצלח מבין השניים ברמת המשחק, העלילה, העשייה הטכנית ועוד. ועדיין, הוא יכול להתאים לזוגות שלא מחפשים סרט עמוק מדי אלא יכולים להסתפק בסרט מעט מטופש, שיאפשר לכם להשאיר את המוח וגם את ההיגיון בבית.
עצמות והכול (2022)
הסרט החדש ביותר ברשימה שלנו הוצג בפסטיבל ונציה האחרון וקיבל הרבה מאוד שבחים. הבמאי, לוקה גואדנינו, אפילו קטף את פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל (“אריה הכסף”). כל זה ממש לא מובן מאליו כאשר אנחנו מדברים על דרמת התבגרות רומנטית, שמתרחשת בשנות ה-80, ומציגה את המסע שעוברים שני צעירים קניבלים (טיילור ראסל המצוינת מסרטי “אסקייפ רום” וטימוטי שאלאמה, שכבר קיבל מועמדות לאוסקר על “קרא לי בשמך”) בארצות הברית, בניסיון להבין את העבר שלהם.
הסרט, מעין קומדיית נעורים עם נגיעות אומנותיות, מציע כמה טוויסטים ומשלב בין ז’אנרים שונים בצורה די מפתיעה. הוא כולל כמה סצנות אימה מוצלחות, הופעות מצוינות של הקאסט (כולל שחקני המשנה) ופסקול העמוס בשירי פופ.
