פחד במעמקי הסן: על הזיהומים, הכרישים והמוות של נהר הסן בפריז

בתור תייר, כשאני מגיע לעיר כלשהי, אני יותר משמח לגלות שיש בה נהר, רצוי כזה שגם חוצה את כולה. מעבר לעובדה שהנהר יכול להיות נתיב תעבורה, הוא תורם ליופי של העיר ויכול לשמש גם אטרקציה תיירותית, עם סוגים שונים של הפלגות. בפריז תמצאו את נהר הסן (או הסיין), שהוא ללא ספק אחד המפורסמים בעולם. זו לא האטרקציה התיירותית הכי מפורסמת בפריז – בכל זאת, בעיר האורות תמצאו את מגדל אייפל (על הצדדים התיירותיים וגם האפלים שלו), קתדרלת נוטרדאם, מוזיאון הלובר ועוד – אבל עדיין קשה לפספס את הנהר, ורצוי מאוד גם לצאת לשייט עליו.

עם כל הכבוד ליופי של נהר הסן, אנחנו כאן כדי לדבר אימה. למרבה השמחה, יש לנהר הזה כמה צדדים מפחידים – ולא, אנחנו לא מתכוונים כאן רק לסרט החביב מאוד "במעמקי הסן" של נטפליקס, על כריש שמגיע איכשהו למי הנהר. בואו להכיר את ההיסטוריה של נהר הסן, הסכנות שהוא מעמיד למי שנכנס לתוכו וכמה מקרים עצובים של התאבדויות ואסונות אחרים.

המאפיינים העיקריים של נהר הסן בפריז

נהר הסן (בצרפתית: Siene) הוא הנהר המרכזי שעובר בצפון צרפת (ואל תתבלבלו עם נהר הסאן בדרום מזרח-פולין). הנהר עובר בין ערים שונות בצרפת, כמו טרואה, רואן, לה הבר וכמובן שגם פריז, אותה הוא מחלק לשני חלקים. פריז העליונה נמצאת באזור "הגדה הימנית" של נהר הסן, בעוד שפריז התחתונה ב"גדה השמאלית" שלו, כשחלק גדול מאתרי החובה של פריז ממוקמים בסמוך לגדות הנהר: מגדל אייפל, הלובר, הארמון הגדול, מוזיאון אורסיי ואחרים. יש כמעט 40 גשרים שמחברים בין גדות הסן, המפורסם וכנראה גם המרשים מכולם הוא גשר אלכסנדר השלישי.

הסן הוא השני באורכו מבין נהרות צרפת, אחרי נהר הלואר. אורכו עומד על כ-776 ק"מ, ונשפכים אליו נהרות שונים: מדרום, הנהרות אורה ויון, בעוד שמצפון אובה, אוויסי ומארן. מוצא הנהר הוא באזור דיז'ון, בגובה של כ-471 מטר מעל פני הים, ומשם הוא זורם דרך ערים ותעלות, עד שנשפך בסופו של תהליך לתעלת למאנש. בפריז, שמרוחקת מהים כ-445 מטר, גובה הנהר עומד על כ-24 מטר מעל פני הים. אם מחברים את הנתונים האלה, מבינים שהזרימה בנהר היא איטית יחסית.

מאז ועד היום, נהר הסן משמש לכמה מטרות. הראשונה היא, כמובן, תעבורה ומסחר. מי הנהר הקרים (בהמשך נבין עד כמה) משמשים לקירור תחנות כוח. אחוז משמעותי מהמים, יותר מ-50% למעשה, משמשים למשק המים של פריז וסביבתה. מבחינה תיירותית יש היום חשיבות משמעותית לנהר, כפי שתעיד העובדה שגדות הנהר שבתוך פריז  הן אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו החל מ-1991, בין השאר הודות לכך שהגדות מבטאות היסטוריה עשירה ובולטות בארכיטקטורה שלהן.

ההיסטוריה של נהר הסן היא עמוקה מאוד (וגם עמוסת אסונות)

הסן הוא נהר עתיק מאוד. מספרים שההיסטוריה שלו מתחילה עוד בסביבות 12,000 לפני הספירה, מה שאומר שהוא בן יותר מ-14,000 שנה. כמובן שבמהלך ההיסטוריה האדם שינה ופיתח את הנהר, אם כי המסלול הבסיסי שלו נשאר דומה.

בתקופה כל כך ארוכה, העובדה שהנהר חווה הצפות יותר מפעם אחת רחוקה מלהפתיע: למעשה, הנתונים מראים שבשנה נתונה, יש סבירות של 1 ל-100 להצפה של הנהר.  אחת ההצפות המשמעותיות ביותר היא של חורף 1910, כשנהר עלה על גדותיו וגרם לכך שאחוז משמעותי ממרכז פריז הוצפו לחלוטין. בניסיון לצמצם את הסכנות של תקופת הגאות והשפל, בשנות ה-60 של המאה הקודמת נעשו באזור הנהר עבודות חפירה משמעותיות.

הנהר גם משתלב במלחמות ובמאבקים אחרים שחוו הצרפתים, רובם ככולם הסתיימו בהפסד אם להאמין לבדיחה הידועה. בשנת 841 לספירה, למשל, היה אפשר להבחין בספינות הארוכות המפורסמות של הוויקינגים בנהר הסן. הם בזזו והציתו אזורים שלמים, תוך שהם מטילים מצור משמעותי על צרפת.

דוגמה נוספת היא הספינה טלמק (Télémaque), שטבעה ברואן שלאורך נהר הסן בשנת 1790 – כלומר בתקופת המהפכה הצרפתית – מסיבות שאינן ידועות עד היום. אחד המיתוסים המפורסמים הוא שעל גבי הספינה היה אוצר יקר ערך, שנמצא עד היום בתחתית נהר הסן.

המיתולוגיה שהעניקה לנהר את השם

עד היום, לא ברור באופן מלא מה בדיוק משמעות המילה סן, או סיין. אחת הפרשנויות המרכזיות היא שהשם מגיע מהמילה הלועזית סקוונאה (Sequana),שם שמתאר את אלת נהר הסן במיתולוגיה הקלטית, כלומר, בקרב ערים שישבו במערב אירופה החל מתקופת הברזל ועד לאימפריה הרומית, וגם לאחר מכן. סקוואנה, שהייתה גם אלת המעיינות של מקורות הנהר (שנקראו על שמה), זכתה לכמה מקדשים שהוקמו לכבודה, אליהם הגיעו אנשים שרצו להירפא או להחלים. 

הנהר לפי התפיסה הזו מבטא בשם שלו את האלה, שהשם של הוא בשפה הקלטית: Sicauna, כלומר, "נהר מקודש". זו הסיבה שבאתר המעיינות, המרכזי שבהם ממוקם באחד ממקורות הסיין ושייך לפריז, נמצאו במהלך השנים אינספור פסלים של חלקי גוף, תכשיטים, מטבעות ומנחות אחרות. 

לפי פרשנות אחרת, שם הנהר הוא שיבוש של המילה הגאלית "איסקונה" (Isicauna), ובתרגום חופשי: "שמוצאו מנהר היון".

האם יש כרישים בנהר הסן?

בשלב הזה, חיייבים להתייחס לסרט "במעמקי הסן" (Under Paris, או במקור "Sous la Seine", שם שדווקא מיישר קו עם התרגום העברי שלו), שהיה אחת ההצלחות של נטפליקס בשנת 2024. הסרט מתאר – עם הרבה ביקורות על אקולוגיה, הזיהום של האדם והבזבוז של הרשויות כדי להפוך אותו לראוי לתחרויות – איך כרישה רצחנית מגיעה למים של נהר הסן. הסרט נותן לזה הסבר אקטואלי וכמובן שגם ביקורתי, עם העובדה שהכרישה נאלצה להסתגל למים המתוקים באופן אבולוציוני בעקבות מעשים של האדם וכדומה. יש בסרט כשלים, למשל ברמת הדיאלוגים או העובדה שחלק מהדמויות כאן הן טיפשות לחלוטין, אבל מדובר באחד מסרטי הכרישים היותר מעניינים מאז "מלתעות" המיתולוגי, כזה ששם דגש על יצירת אווירה וצמצום ההופעות של ה"מפלצת".

אם עוד לא ראיתם את "במעמקי הסן", הנה הטריילר:

חשוב לציין שהתסריט של "במעמקי הסן" הוא לא בדיוק מדע בידיוני. למרות שלא ידוע לנו על כרישים שבאמת הגיעו לנהר הסן, כן יש כרישים שמסוגלים לחיות במקווי מים מתוקים ומליחים. כרישים אלו נקראים באופן לא מפתיע "כרישי נהרות" (Glyphis), והם מצומצמים מאוד בכמות שלהם. אם בעבר הדעה המקובלת הייתה שיש חמישה מינים של כרישי נהרות, היום ההנחה היא ששניים נכחדו, ככה שנותרו רק שלושה מינים, גם הם בסכנת הכחדה מוחשית כתוצאה מהרס בתי הגידול שלהם ומדייג.

אחת לכמה שנים, אנחנו שומעים בחדשות על בעל חיים ימי אומלל שתעה בדרך והגיע לנהר הסן, מה שעלול להיות סכנת חיים מוחשית עבורו. ב-2022, למשל, לבנתן (לוויתן בלוגה) תעה כנראה בדרכו, ונכנס לתוך הנהר באזור נורמנדי. למרות שהלבנתן מסוגל לשחות במים מתוקים, התנאים בנהר היקשו עליו, ומצבו הפך קשה. הוא חולץ מהנהר במבצע מורכב, במטרה להעביר אותו למים מלוחים שיאפשרו לו להתאושש, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. בצעד של חסד, הוחלט להרדים אותו.

כמה חודשים קודם לכן, הגיע לוויתן קטלן למי הסן. למרות שמומחים וחובבי בעלי חיים ניסו לגרום לו לחזור למים הבטוחים ביותר עבורו – בין השאר, בעזרת רחפנים שהשמיעו מעליו קולות של קטלנים – הלוויתן האומלל לא תיקשר עם ניסיונות החילוץ, ומצא את מותו. הסיבה ככל הנראה היא שהלוויתן סבל ממחלה סופנית חמורה בשם מוקורמיקוזיס או "פטרייה שחורה". מחלה זו זוהתה עד עכשיו בעיקר בצפון אמריקה, ובמקרה הזה בפעם הראשונה באירופה, והיא עלולה להתפשט לאזורים כמו הלב, הריאות והמוח. הכאבים העזים וקשיי התפקוד, לרבות בלבול וחוסר יכולת להתנהל, גרמו לכך שגם אותו הוחלט להרדים.

מקור כלבים ועד לחיידקים: כל הסיבות לוותר על שחייה בסן

אם חשבתם לקפוץ ראש לסן בטיול הבא שלכם בפריז, חשבו שוב. קודם כל, המים בנהר הסן הם קרים מאוד, מה שאומר שמי שמגיע ללא ציוד שחייה מותאם נמצא בבעיה גדולה. בחודשים החמים של השנה, המים בסן נעים סביב 15-11 מעלות צלזיוס, שזו טמפרטורה סבירה במובן מסוים. בחודשי החורף, לעומת זאת, התמונה קיצונית הרבה יותר. המים עלולים להגיע עד לטמפרטורה של 5-2 מעלות צלזיוס, מה שכמובן מורכב מאוד לשחייה.

מה שמשמעותי אפילו יותר הוא שהמים של נהר הסן, למרבה הצער, מזוהמים באופן מסורתי. מאז 1923 נאסרה שחייה בנהר, מהסיבה הפשוטה שמי הנהר כוללים חיידקי אי קולי, שעלולים לגרום לזיהומים ולצרות אחרות. אחת הבעיות העיקריות היא שמערכת הביוב של העיר עולה לפעמים על גדותיה, מה שגורם לכך שמי גשם ומי ביוב מתערבבים. מערכת הביוב הוותיקה של פריז, שפועלת כבר מהמאה ה-19 וסובלת מבעיות מגוונות, נכשלת בימים סוערים במלאכת הזרמת המים התקינה – והימים הסוערים האלו עלולים להתרחש משהו כמו פעם בחודש. התערובת המעורבת נשפכת לנהר דרך עשרות מרזבי סערה, שמיועדים למצבים האלו בדיוק.

נשיא צרפת, ז'אק שיראק, הכריז עוד בתחילת שנות ה-90 שהוא יהפוך את נהר הסן לראוי לשחייה תוך חמש שנים, והבטיח שהוא יזכה לשחות במים האלו. בפועל זה לא בדיוק קרה, ושיראק הלך בינתיים לעולמו. בין לבין שמענו על הסיכונים הכרוכים בשחייה בנהר, בעיקר מכיוון שאין באמת אפשרות לשחות בלי להכניס מדי פעם מים לפה: בשחייה של שעה, לפי המומחים, מבוגר נוטה לבלוע כ-30-15 מ"ל מים, בעוד שאצל ילדים הכמות גדולה יותר ויכולה לעבור את ה-45 מ"ל. הסכנה גדולה עוד יותר בסגנונות שחייה מהירים ומאסיביים, בעיקר חתירה. 

השורה התחתונה היא שחשיפה לחיידקים שבנהר עלולה לגרום לתסמינים שונים, כמו התפתחות שלשולים או דלקות בדרכי השתן. הסיבה היא שכמות החיידק והזן הספציפי שלו מצביעים על איכות המים, וכתוצאה מכך על הסכנה שבהם. למרות שהחיידקים נמצאים באופן טבעי בגוף האדם, באזור המעי התחתון, זנים מסוימים וריכוזים גבוהים עלולים לגרום לזיהום בצואה. מהזיהום הזה עלולים להגיע נגיפים שגורמים למחלות שונות.

האם האולימפיאדה שינתה את המצב?

אבל אז הגיעה האולימפיאדה בפריז ב-2024, עם חזון ברור: להפוך את הנהר כלוקיישן מרכזי לתחרויות. לא רק שייט, אלא גם שחייה במסגרת הטריאתלון או תחרויות השחייה למרחקים ארוכים. למרות התנגדויות של שחיינים ושחייניות מהטופ העולמי, בטענה ברורה ש"הסן לא מתאים לשחייה", בצרפת סירבו להיכנע. במשך שנים עבדו בבירת צרפת על בניית מיכל אגירה תת קרקעי, בעומק של כ-30 מטר, שמיועד לאגור את השפכים העודפים במהלך הסערות המשמעותיות. התכנון היה שהמיכל יאגור עד כ-50 מיליון גלונים של מים, ויחזיר אותם למערכת הביוב אחרי שוך הסערה. 

רבים מתושבי פריז התנגדו לניסיונות האלה, שראו בו בעיקר ניסיון ציני. על רקע בזבוז הכספים שיבוא כמובן על חשבון משלם המיסים הצרפתי, והדרישות מחלק מהעובדים לעשות מאמצים כבירים כדי שהפרויקט יעמוד ביעדים שלו, הם החליטו על מחאה שהתפשטה ברשת כמו אש בשדה קוצים. ביום שבו נשיאת צרפת וראשת העיר פריז הצהירו שהן ישחו במים כדי להוכיח שהם ראויים לכך, תושבי צרפת יטילו את מימים ויעשו את צרכיהם בתוך הנהר. המחאה התפתחה בעיקר דרך הרשתות החברתיות, תחת התיוג המלבב "אני א**** בסן ב-23 ביוני", ואפילו דרך אתר אינטרנט שספר את השעות עד למועד עשיית הצרכים המשותף.

הפרויקט המורכב, בטח בעיר צפופה עם תשתיות מיושנות כמו פריז, עלה לצרפתים לפי ההערכות כ-1.5 מיליארד דולר. החדשות הטובות הן שהוא עבד מספיק כדי לאפשר לתחרויות להתקיים בנהר, כמו שהצרפתים חלמו. החדשות הפחות טובות הן שגם הניסיונות האלו, לא עברו בצורה חלקה. זה התחיל עם כמה דחיות, לאחר שבדיקות מראות שהמים פשוט מזוהמים מדי מכדי שאפשר יהיה לשחות בהם. כשתחרויות כן התקיימו, היו כמה מקרים חריגים. טריאתלוניסטית בלגית בשם קלייר מישל נדבקה לפי הדיווחים בחיידק האי קולי, אושפזה בבית החולים ונאלצה לפרוש מהתחרות, אותה סיימה בסופו של דבר במקום ה-38. 

הסערה לא נרגעה גם אחרי שהאולימפיאדה הסתיימה. ספורטאים אחרים דיווחו שאחרי המשחה, הם חלו וסבלו מהקאות. בטינה פביאן מהונגריה, שהצליחה לסיםי במקום החמישי את מקצה השחייה ל-10 ק"מ במים פתוחים, סבלה מתסמינים כמו חום, בחילות והקאות, שגרמו לכך שנאלצה להתאשפז באחד מבתי החולים של צרפת. לאוני בק מגרמניה הצהירה שהקיאה 9 פעמים אחרי המשחה. 

העדויות של השתיים וספורטאים נוספים מראות את הבעייתיות של השחייה במים שרחוקים מלהיות ראויים לשחייה. "לא יכולנו להתרכז במרוץ, כי כל הזמן חשבנו על איכות המים ומה יקרה לנו לאחר מכן. התרכזנו בעיקר בלא לבלוע מים", תיארה פביאן, והוסיפה שהבחינה במים בכמה גושים חומים, שמראים כנראה שחלק מתושבי פריז עמדו באיומים שלהם. "איכות המים בסיין בהחלט השתפרה", סיכמה בק בציניות, מראה שקשה לומר שהניסיונות לטהר את הסן היו מוצלחים, יש שיגידו כצפוי.

התאבדויות על נהר הסן

אם חשבתם שתמונת הסכנות של נהר הסיין מסתכמת בכרישים רצחניים, לווייתנים אומללים, חיידקים מזהמים וצואה אנושית, הגיע הרגע להוסיף עוד סכנה למגוון הרחב של נהר הסן: נפילות לתוך מי הנהר, לפעמים עקב רצח או ניסיון התאבדות. למרות שנהר הסן לא מגיע לממדים של אתרי התאבדות המוניים אחרים, כמו גשר שער הזהב או יער המתאבדים ביפן, ההערכה היא שכמה עשרות אנשים מתאבדים בנהר מדי שנה, בקפיצה למים הקרים מאחר הגשרים הרבים שעוברים מעליו ברחבי פריז. חשוב לציין שבניגוד לשער הזהב, לדוגמה, קפיצה כאן למים מאחד הגשרים לא כרוכה במוות כמעט ודאי. יש כמה עשרות שמצליחים להינצל, בין השאר בזכות הפעילות של צוות בריגדת הנהר.

בריגדת הנהר הוקמה ב-1900, כמעין גוף משטרתי שאמור לשמור על נהר הסיין לכבוד התערוכה הבינלאומית שאירחה בירת צרפת באותה שנה. ליתר דיוק, המטרה הייתה לאבטח כמה מתקנים ומבנים חשובים שהוקמו בסמוך לנהר , בעיקר הארמון הגדול, הארמון הקטן וגשר אלכסנדר השלישי. הבריגדה הקטנה הייתה אמורה לסיים את תפקידה עם תום התערוכה. ב-1910 הגיעה ההצפה הגדולה, ששיתקה את פריז וגרמה לנזקים עצומים. אנשי הבריגדה סייעו מאוד במאמצי החילוץ וההתאוששות, ומאז הם פועלים באופנים שונים, עם דגש על הצלת אנשים שנופלים או בוחרים לקפוץ למי הנהר. המוות מורכב משוטרים בעלי רישיון צלילה וניסיון בהחייאה, מה שלא מפתיע עקב אופי המשימות שלהם.

הפלגה על הסן: נהר אחד, אינספור אפשרויות

יכול להיות שהמידע שהבאנו כאן יגרום לכך שתימנעו מכניסה למי נהר הסן, ובצדק גמור. למרות זאת – ואולי דווקא בזכות זה, כי אנחנו באתר אוהבים להציג צדדים מפחידים ומסקרנים של אתרים תיירותיים מפורסמים – שייט על הסיין הוא אחת האטרקציות התיירותיות היותר מבוקשות בפריז. הוא מאפשר לראות את העיר בזוויות שונות שמאוד מחמיאות לה, להתרשם מחלק גדול מאתרי החובה שלה ולפעמים גם משלב חוויה נוספת, למשל הופעה מוזיקלית, ארוחת ערב מפוארת או סתם דרינק של משקה אלכוהולי.

השייט הקלאסי (לרוב, תחת השם Sightseeing Tour) והמבוקש ביותר בקרב תיירים נמשך כשעה ויאפשר לכם לראות את פריז מזוויות שונות. תעברו בין כמה ממוקדי החובה של העיר – כמו מגדל אייפל, מוזיאון הלובר, כנסיית נוטראדם ועוד – לפעמים עם הסבר קולי. עלות שייט מהסוג הזה היא בדרך כלל הזולה יותר מבין האפשרויות המוצעות, והוא פועל סביב השעון, החל משעות הבוקר עד סביבות 22:00 בלילה. רבים ימליצו לעשות שייט על הסיין בערב, בשעות שיאפשרו לכם להבין למה פריז מכונה "עיר האורות", גם אם לשייט בשעות היום יש את הקסם ואת היתרונות שלו.

אחת החברות הבולטות שמספקות שייט על הסיין מהסוג הזה היא באטו מוש (Bateaux Mouches), חברה ותיקה שפועלת מאז 1949, מפעילה עשרות ספינות ומשרתת בשנה נתונה מיליוני תיירים. מכיוון שהשייט מבוקש מאוד, מומלץ מאוד לשריין מקום מראש ולקנות כרטיסים לשייט על הסיין מוקדם ככל האפשר, אפילו לפני ההגעה לעיר עצמה. אתרי הכרטיסים הגדולים, ביניהם Get Your Guide והאתר Tiqets האהובים מאוד עלינו באופן אישי – מאפשרים הזמנה גמישה בצורה פשוטה, עם אפשרות לשינויים או אפילו ביטול ללא תשלום עד 24 שעות לפני המועד שנבחר. 

באטו מוש וחברות נוספות (כמו באטו פריזיאן הפופולארית) מפעילות כאמור שייט עם תוספת כלשהי. שייט עם ארוחה על הסיין יאפשר לכם לטעום ארוחת איכותית, לפעמים אפילו ארוחה מלאה של שלוש מנות וקינוח, לעיתים קרובות עם תוספת אלכוהולית. חלק מהארוחות האלה הן רומנטיות, מה שאומר שהשייט נעשה לצלילה הופעה חיה, או לפחות מוזיקה נעימה. שייט מהסוג הזה יהיה ארוך יותר – בדרך כלל, בין שעתיים לשעתיים וחצי – והמחיר שלו מטבע הדברים גבוה יותר.

תוכלו למצוא גם שייט המותאם למשפחות עם ילדים, כשבדרך כלל המשמעות היא הסברים ידידותיים יותר (השפה עשויה להיות מכשול) ולפעמים גם פעילויות לילדים במהלך ההפלגה. אם אתם רוצים שהספינה שלכם תשמש על תקן אמצעי תעבורה, תוכלו לבחור גם בשייט עם נקודות עלייה וירידה ללא הגבלת זמן, מה שידוע בתור Hop On Hop Of. בדומה לנוסחה של אוטובוס התיירים, שפועל כמובן גם בפריז, יש כאן כ-10 תחנות לאורך המסלול, חלקן בסמוך מאוד לכמה מאתרי החובה של פריז.

תוכלו למצוא גם כרטיסים שמשלבים שייט על הסן עם אטרקציות ואתרים אחרים מהקטלוג הרחב של פריז, כמו מגדל אייפל, מוזיאון הלובר, ארמון ורסאי, האקווריום של פריז ואפילו דיסנילנד. העיקרון המרכזי הוא שהזמנת כרטיס משולב יכול להוזיל את העלויות של כל אטרקציה תיירותית, מה שיכול לחסוך כספים משמעותיים עבור המשפחה הממוצעת.

מעבר למחיר הכרטיס, למועד השייט ולתנאים (לדוגמה, האם כולל מדריך קולי או שתייה), חשוב גם לשאול בכל מקרה ומקרה מאיפה יוצא שייט על הסיין ספציפי. לכל חברה או אפילו סוג הפלגה יכולות להיות נקודות עלייה שונות, אבל המכנה המשותף הוא שכמעט תמיד, מדובר בנקודות ציון מרכזיות ונגישות בעיר. באטו פריזיאן, לדוגמה, מפליגה בסמוך למגדל אייפל, בעוד שכדי להתחיל את ההפלגה של באטו מוש תוכלו להגיע לנקודה נגישה אחרת, במרחק קצר משדרות השאנז אליזה העמוסות. כשאתם מזמינים הפלגה באתר הרלוונטי, תקבלו את ההנחיות החשובות, כולל כמובן שעת ההגעה והמיקום.

אם אתם מחפשים שייט שהוא טיול ארוך לכל דבר ועניין, תוכלו לצאת להפלגה ממושכת על נהר הסן. "בשביל הזהב" למשל מציעה שייט על הסיין מפריז לנורמנדי, במשך שמונה ימים, עם תפריט שנשמע מפנק מאוד: כלכלה על פנסיון מלא כולל ארוחות גורמה, יין משובח ללא תוספת תשלום, מופעים מוזיקליים יומיים וכמובן שגם סיורי חוף. כדי ליהנות מהחוויה תצטרכו להיפרד מסכום של כמה אלפי אירו לאדם. יש חברות נוספות שעשו או עדיין מארגנות שייט על הסן לקהל הישראלי, כמו גורדון טורס או קשרי תרבות.