שיתוק שינה: הכי קרוב לסרט אימה שיש במציאות
אחת לכמה חודשים, זה קורה. ממש בסמוך לשעת ההתעוררות בבוקר, אני שומע רעשים וקולות מכיוון המיטה. כמי שכבר מורגל, אני מבין בדיוק במה מדובר. אשתי עוברת שיתוק שינה, שאת הפרטים שלו היא תעביר אליי אחרי שהיא תירגע. קצת לאחר מכן, עם הקפה של הבוקר, אני שומע את התיאורים שלה, על רוחות רפאים שהולכות לכיוונה, מפלצות על הקיר והפתעות מזוויעות אחרות. על ככה שהיא מרגישה כאילו זה קורה ממש מולה, אבל לא יכולה לזוז.
אשתי לא אוהבת סרטי אימה, בלשון המעטה, והיא הייתה שמחה להיפטר מ”ההרגל” הזה. תקראו לי אולי משוגע, אבל כמי שרואה סרטי אימה בכמויות מסחריות, אבל מתקשה למצוא סרטים שיפחידו אותו באמת, אני לא יכול שלא – תאמינו או לא – לקנא מדי פעם באשתי. “הנה סוף סוף הזדמנות לפחד באמת ולחוות את התחושה שאני כל כך מחפש בסרטי אימה”, אני חושב לעצמי ולפעמים גם אומר בקול (טעות, כי היא חושבת שאני משוגע). אז מה זה שיתוק שינה, למה אנשים מסוימים סובלים ממנו, האם זה מסוכן ואילו סרטי אימה מתמקדים בתופעה הזו? “האקדמיה לאימה” תעשה לכם קצת סדר בבלאגן.
שיתוק שינה: כמו סיוט, רק מוחשי יותר
שיתוק שינה (Sleep Paralysis) כולל כמה תסמינים אפשריים, שמסבירים מדוע מדובר בחוויה שהיא הכול חוץ מנעימה עבור רוב האנשים שחווים אותו. המצב הזה מתרחש בדרך כלל לפני ההירדמות או מיד לאחר ההתעוררות, והוא בא לידי ביטוי באופן בעייתי מאוד: הגוף של האדם החווה את התופעה נותר משותק, ממש כפי שהיה במצב החלום (REM). במצב הזה האדם עירני, אבל מנגנון החלומות שלו עדיין פועל במידה מסוימת, ועקב החסימה שגורמת לה מערכת העצבים הוא אינו יכול לנוע ולרוב גם לא לדבר. לעיתים חווים תסמינים נוספים כמו קשיי נשימה, רעד בגוף או תחושה של נפילה.
מה שחשוב אפילו יותר בהקשר הזה הוא שהאדם עלול לחוות הזיות מבעיתות, כולל מפגש עם רוחות רפאים, מפלצות ויצורי אימים אחרים – לעיתים כשהוא מודע לכך שהוא ער, אבל פשוט לא יכול לזוז, לדבר או לעשות דבר. בניגוד לסיוטים “רגילים”, ההזיות שחווים כאן מתרחשות במקום השינה, לרוב חדר השינה. האדם עלול לראות יצורים מתקרבים אליו, מטפסים על הקירות או התקרה, או אפילו לוחצים לו על החזה. אם תראו ציורים שונים המתארים את התופעה הזו, תוכלו לראות בהם מפלצות ושדים היושבים או עומדים עלינו.
ממה נגרם שיתוק שינה?
האמת היא שגם היום אי אפשר לקבוע באופן מוחלט מהם הגורמים העיקריים לשיתוק שינה, גם אם יש כמה גורמי סיכון. התופעה נפוצה בעיקר בגילים צעירים יחסית (שנות ה-20 וה-30), אם כי עלולים לסבול ממנה גם החל מגיל ההתבגרות או לחלופין בגילים מאוחרים יותר. למעשה, הנתונים הלא ממש מעודדים מדברים על כך שהסבירות לחוות אירוע כזה לפחות פעם אחת בחיים היא גבוהה, ועומדת על כ-50-25% מהאוכלוסייה בארצות הברית לפי הנתונים של ארגון הבריאות האמריקאי.
אחת מהנחות היסוד המקובלות היום היא שהסיכויים לחוות שיתוקי שינה עולים ככל שהמנגנון הטבעי של מחזורי עירות ושינה אצל האדם משתבש. הדבר עלול להיגרם מכמה סיבות, ביניהן:
- מחסור בשעות שינה
- חוסר עקביות בזמני השינה
- לחצים וחרדות
- מצבים רפואיים הקשורים לשינה, כמו דום נשימה חסימתי או נרקולפסיה (“נרדמות)
- תופעות לוואי של תרופות שנוטלים, אפילו נפוצות
כשהסיוט הופך למציאות
לא קשה להבין מדוע לשיתוק שינה מיוחסים אלמנטים על טבעיים סיוטיים. מוח האדם הרי נוטה לנסות ולפרש את התופעות שהוא נתקל בהם, אפילו בצורה רציונלית ככל האפשר. ברגע שאנחנו נתקלים בתופעה שאנחנו לא יכולים להסביר, ועל אחת כמה וכמה במקרה בו אנו חווים תופעה (או סיוט) ומגלים שהגוף שלנו בוגד בנו, ייתכן שנמצא את ההסבר במחוזות העל טבעיים.
אם אתם מאמינים בשדים וברוחות, יכול מאוד להיות שתסכימו עם האמונה הדי מקובלת ששיתוק השינה הוא “השער” שלנו לעולם הרוחות. יש אמונות שונות לגבי שיתוק שינה, בתרבויות שונות. יש שמאמינים שזהו הזמן בו יצורים מבעיתים שונים מגיעים אלינו כדי לשאוב מאיתנו את האנרגיה, בזמן בו אנחנו לכאורה חסרי הגנה. בחלק מהתרבויות מאמינים שבשעות שיתוק השינה, מכשפות מגיעות אלינו כדי להעניש אותנו על משהו רע שעשינו.
לפי הקשרים דתיים מסוימים, אפשר לראות את שיתוק השינה בזכוכית מגדלת רוחנית. יש הטוענים שמדובר בהתקפה שהאדם עובר במישור הרוחני, או בשד שמשתלט עליו. חשוב לציין שפרשנויות מהסוג הזה מבוססות בעיקר על מסורות, אמונות או אפילו חוויות שהאדם עובר ברמה האישית. לפי המדע, כאמור, מדובר בבעיה אחרת שאפשר למצוא לה כמה הסברים פוטנציאליים, אם כי עדיין אין תשובה חד משמעית (ויכול מאוד להיות שגם לא תהיה לעולם).
מה לגבי שיתוק שינה ביהדות?
שיתוק שינה ביהדות הוא נושא מורכב, שלא מעט אנשים רוצים לדעת מה בדיוק הוא אומר. ככל הידוע לנו, ולאחר בדיקה שביצענו, היהדות לא רואה את שיתוק השינה כמושג דתי “רשמי” או כתופעה המעידה על משהו רוחני או על טבעי. גם בטקסטים מסורתיים יהודיים, כמו התלמוד, אין התייחסות לנושא של שיתוק שינה אם כי העולם הרחב של שינה כן מקבל תפקיד: האמונה הדי מקובלת היא שחלומות הם מסרים פוטנציאליים שאנחנו מקבלים מאלוהים.
קיימים במקביל סיפורי עם ואמונות טפלות על כך שאנחנו עשויים לפגוש יצורים על טבעיים או שדים במהלך השינה, אם כי הם לא מתייחסים לשיתוק שינה וגם לא מקובלים על ידי כלל המאמינים ביהדות. במילים אחרות: אם תשאלו רב, יכול מאוד להיות שהוא יטען ששיתוק השינה מעיד על חוסר איזון בין הגוף והנפש, ואפילו יפנו את האדם לטיפול במעבדות שינה או בקרב רופאים המתמחים בתחום.
מה עושים עם שיתוק שינה?
האתר שלנו, כמו שבטח הבנתם כבר, מתמקד בעולם האימה על סוגיו. אנחנו לא מתיימרים להציע כאן מידע או ייעוץ רפואי, אלא רק לתאר באופן כללי מאוד תופעות מפחידות שרלוונטיות (גם) לסרטי ולתרבות האימה. ככל הידוע לנו בדרך כלל לשיתוק שינה אין משמעות בריאותית: כלומר, מעבר לחוסר הנוחות או לתחושות הפחד, לא צפויה השפעה כלשהי על הגוף או הנפש. עם זאת, ברור שאם מדובר בתופעה חוזרת או בכזו הנלווית לתסמינים אחרים הקשורים לשינה, חשוב לגשת בהקדם להיבדק אצל רופא מומחה – בין אם לתחום השינה ובין אם בריאות הנפש – כאשר הבדיקה יכולה בהחלט לשלב לילה אחד או יותר במעבדת שינה.
ממש על קצה המזלג, ההתמודדות עם הבעיה עשויה לכלול שינויים בהרגלי החיים והשינה (כמו אימוץ סדר יום, הגדלת שעות השינה והימנעות מחומרים שעלולים לפגוע בשינה), טיפולים נפשיים-רגשיים כמו CBT, נטילת תרופות – וכן הלאה.
סרטי אימה על שיתוק שינה
אז מכיוון שאנחנו לא הכתובת לטיפול בשיתוק שינה, נוכל לתרום לכם בכל זאת בצורה המתאימה ביותר לאתר שלנו: כמובן, סקירה של סרטים המתארים את התופעה הנפוצה. כי אם אתם לא חווים שיתוק בשינה, יכול להיות שהדבר הכי קרוב לכך עבורכם הוא לראות איך עולם האימה מציג את התופעה.
אם קראתם את התיאורים שהבאנו כאן של שיתוקי שינה, וחשבתם שזה מזכיר לכם משהו שראיתם בסרט כלשהו, זה ממש לא מקרי. הפוטנציאל הסיוטי של שיתוקים בשינה בא לידי ביטוי בלא מעט סרטים וסצנות, חלקם מוצלחים וחלקם הרבה פחות. את הסקירה אנחנו מתחילים עם סרט בשם “Dead Awake” משנת 2016, שלמיטב ידיעתנו מופיע בעברית בשם “תחיית המתים”. הסרט, בכיכובם של ג’וזלין דונהיו וג’סי ברדפורד, מציג את סיפורה של עובדת סוציאלית החוקרת, לאחר מות אחותה, שורה של מקרי מוות מסתוריים. היא מגלה שכל הקורבנות סבלו משיתוק שינה, ומהר מאוד שיש יצור מרושע כלשהו שמאיים עליה ועל מי שסובב אותה.
ממשיכים לשנת 2017 עם סרט שזכה לשם העברי “סיוט משפחתי” (Slumber). הגיבורה כאן היא אליס (מגי קיו), טכנאית במעבדת שינה שחוותה מוות בלתי מוסבר של אחיה. מהר מאוד היא פוגשת משפחה שגורמת לה לעזוב את המדע ולהתחיל להאמין בשדים וברוחות, במיוחד כשגם היא חווה תקיפות במהלך השינה שלה. אנחנו די אהבנו את הסרט הזה, שהציג כמה סצנות יעילות שמעבירות בצורה די מרשימה את האימה של שיתוקים במהלך השינה.
הסרט הבא בסקירה שלנו הוא מארה (“Mara”) משנת 2018, בכיכובה של אולגה קורילנקו המגלמת פסיכולוגית החוקרת את המוות המסתורי של אדם מסוים. מהר מאוד, כמו שבטח כבר ניחשתם, היא מגלה שהוא – ובהמשך גם היא – מותקפים על ידי שד רצחני במהלך שנת הלילה, או אפילו כשחוטפים תנומה קלה באמבטיה (הרי ידוע שאמבטיה הוא אחד המקומות המסוכנים ביותר לפי תורת סרטי האימה, ככה שהכי בטוח כנראה לא להתקלח). במהלך הסרט, אחרי כמה סצנות הפחדה די יעילות, הגיבורה תגלה בדיוק מיהי אותה מארה ומיהם האנשים שהיא מחליטה לתקוף ולהרוג.
עוד סרט שחוקר את עולם השינה, הפעם מכיוון של אימה המשולבת עם מדע בדיוני הוא “Come True” הקנדי משנת 2021. הגיבורה כאן היא שרה (ג’וליה שרה סטון), צעירה מרדנית שחווה סיוטים וצרות אחרות שכנראה יותר חמורות ממה שרוב בני הנוער חווים. כדי לפתור את הבעיות האלו ולקבל קצת כסף, היא בוחרת להשתתף בניסוי במעבדת שינה. מהר מאוד הניסוי הזה משתבש ושרה חווה סיוטים, שיתוקי שינה וצרות אחרות.
שיתוק ושדים אחרים
ממש לא חובה שסרט שלם יתמקד בנושא של שיתוק שינה כדי שיהיו בו כמה סצנות מוצלחות מאוד עם התופעה הזו. באופן לא מפתיע, בדרך כלל אלה יהיו סרטים הקשורים לגירוש שדים, או לכל העולם העל טבעי. הדוגמה הראשונה ואחת המוצלחות מכולן הוא “השדים של אמילי” (The Exorcism of Emily Rose) המעולה, מעין שילוב בין סרט אימה לדרמה משפטית. הסרט מציע כמה סצנות מצמררות מאוד – כן, אני מתכוון לאותה סצנה בה הבחור מתעורר מהשינה ורואה את אמילי שוכבת על הרצפה בפוזה מפחידה בטירוף – כולל אחת שהאלמנט המרכזי בה הוא שיתוק שינה:
בכלל, סרטי אימה יכולים להעמיד את השאלה שאולי עומדת בלב הנושא של שיתוק שינה: האם מדובר בתופעה רפואית, או שמא במשהו על טבעי? הסרט “בית הסיוטים (“The Night House”) מ-2020, בכיכובה של רבקה הול המצוינת ובבימויו המרשים של דיוויד ברוקנר (“הריטואל” והחידוש ל”מעורר השאול”), לוקח את השאלה הזו כמה צעדים קדימה. גיבורת הסרט היא אלמנה, שחוותה התאבדות טראגית של בעלה. היא מתגוררת לבד בבית מפואר מאוד, מנסה לחקור בדיוק מי היה בעלה. מהר מאוד היא מתקשה לשמור על צלילות ונתקלת בסיוטים, ברוחות רפאים ובשיתוקי שינה. השאלה העיקרית כאן היא האם מדובר במצב רפואי, באי שפיות נפשית, בחוסר צלילות הנובע מהתמכרות של הגיבורה לאלכוהול או לרוחות רפאיים ולשדים נוספים.
בסרטים אחרים, ההבדל בין שיתוק שינה, סיוט או אפילו היפנוזה עשויה להיראות מטושטש. קחו לדוגמה את “סיוט ברחוב אלם”, המבוסס על זיכרון ילדות של הבמאי ווס קרייבן יחד עם תופעה רפואית אחרת, הידועה כיום בתור “תסמונת פרדי קרוגר”. הסרט הוא לא בדיוק על שיתוק שינה, אבל האימג’ים של צעירים וצעירות הנלחמים על חייהם במהלך השינה ולא מסוגלים לעשות דבר במפגש עם פרדי שלנו עשוי להזכיר מאוד את התופעה. כך גם כל סצנות ההיפנוזה שאנחנו מכירים מסרטי “לזמן את הרוע” או “הרוע שבפנים”. בסרט הראשון של “הרוע שבפנים”, למשל, הילד נכנס למעין קומה. המשפחה מבינה שהדרך היחידה להציל אותו היא אם האבא ייכנס למעין היפנוזה, כלומר, יחווה את עולם החלומות (או הסיוטים, כולל מפגש עם שד שרדף אותו בילדות) בזמן שהוא יושב בכיסא, ובלי שהוא מסוגל לעשות יותר מדי מבחינה פיזית.
אז כל עוד יש מספיק סרטים וסצנות על שיתוק שינה – והרשימה שהבאנו כאן היא רק חלקית – אפשר אולי לשאוף לכך שהסיוטים המוחשיים האלו יישארו מאחורי מסך הקולנוע או הטלוויזיה. וגם אם לא, אפשר לסמוך על אשתי שתתאר לי כמה סצנות אימה שהיא חווה מדי פעם.
