"בינה ללא גבולות": מייגן פוקס עושה את מייגן הרובוטית, ועוד כמה דברים | ביקורת

8 בדצמבר 2024 מערכת האתר

הבינה המלאכותית (AI) משתלטת על אינספור תחומים בחיים שלנו, לטוב ולרע. כמו בהרבה מהפכות חשובות אחרות בעבר, סרטי האימה מתגייסים ומתייחסים לשינויים האלו בצורה ביקורתית. אתם יודעים מה זה אומר. בשנים האחרונות ראינו לא מעט סרטים בהם הבינה המלאכותית מבטיחה להפוך את החיים שלנו לפשוטים, אבל בפועל מסוכנת, מפתחת כוונות זדוניות וגם הורגת.

הבינה המלאכותית יכולה ללבוש צורות שונות: החל ממערכות של בית חכם (כמו "מרגו" הבינוני", "פחד בינה" של בלומהאוס ו"אייבי" עם אליס בראגה), דרך רובוטים אנדרואידים לילדים (להיט האימה "מייגן", או אפילו הרימייק המיותר של צ'אקי), ועד לרובוטיות סקסיות שנראות כמו מייגן פוקס. כן, כמו ב"בינה ללא גבולות" (Subservience), סרט חביב ומהנה לפרקים, שהיה יכול להיות אפילו עם פוטנציאל לקאלט אם רק היה מעז קצת יותר.

הדור הבא של הרובוטיות הסקסיות

"בינה ללא גבולות" בוים על ידי ס.ק. דייל, שכבד עבד עם מייגן פוקס ב"עד המוות" המהנה מ-2021. את התסריט כתבו וויל הונלי ("בלאדליין", "אסקייפ רום: השלב הבא" ו"צמא דם") ואפריל מגווייר האלמונית יותר. אם נסכם את העלילה כאן, אפשר לטעון ש"בסרט הזה כבר היינו" לא מזמן – למשל, בלהיט האימה "מייגן" – אלא שכאן הכול אמור ללכת לכיוון סקסי ובוגר יותר.

הסרט מתרחש בעתיד הקרוב, כשהאנושות פיתחה רובוטים אנדרואידים דמויי אדם חכמים מאוד. הם מבצעים פעולות שונות כמו ניקיון, טיפול בילדים, תקשורת, הנהלת חשבונות וכנראה שגם דברים מיניים יותר. ניק (מיקאלה מורונה מסרטי "365 ימים" האירוטיים של נטפליקס) הוא מנהל עבודה בבניין, בחברה שמאיימת להחליף את כוח האדם שלה ברובוטים. החיים האישיים שלו רחוקים מלהיות מושלמים. אשתו מגי (מדלין זימה, "האספן", "קליפורניקיישן", "גיבורים") סובלת ממחלת לב בלתי מוגדרת, ונמצאת בסכנת חיים מוחשית – אלא אם יימצא לה תורם תוך פרק זמן קצר. תוך כדי הוא מנסה לגדל כמעט לבדו שני ילדים: איסלה (מתילדה פילד הצעירה, שתשחק בקרוב ב"איש זאב") ועוד איזה תינוק, שבעיקר בוכה כי זה מה שתינוקות עושים.

בזמן שאשתו מאושפזת בבית החולים, ניק מחליט לקנות רובוטית שתעזור לו במטלות הבית. בזכות החיבה של הילדה שלו ללזניות, ואולי גם המשיכה שלו בתור גבר ללזניות סקסיות בצורת נשים, הוא בוחר באנדרואידית מתקדמת מסוג Sim (מייגן פוקס, כמובן). הבת שלו מעניקה לה את השם "אליס", כי משום מה היא אובססיבית ל"אליס בארץ הפלאות". ואגב, ברוסיה החליטו לשנות את שם הדמות בדיבוב ל"מייגן", בניסיון לרכוב על ההצלחה של הדמות הרובוטית ההיא.

כמו סרטי שמרטפיות מרושעות, רק עם AI

אליס מתגלה כעוזרת האולטימטיבית, כזו שמסוגלת להכין לזניה (אבל לא כמו של אמא!), מצילה את הילדה כשהיא עושה דברים שובבים, מבטיחה לתקן את המעקה השבור בבית וכדומה. אלא שבשלב מסוים, אנחנו מבינים שאליס היא לא כל כך תמימה כמו שהיא נראית, בין השאר בזכות שינוי תוכנה לא ברור שמיוחס גם ליצירת המופת "קזבלנקה".

המטפלת המושלמת? מייגן פוקס ומתילדה פילד ב"בינה ללא גבולות"

המבנה הנרטיבי של הסרט מזכיר במידה רבה את סרטי השמרטפיות או המטפלות המרושעות, שאת חלקם סקרנו באתר: מטפלת עם כוונות משלה, בין אם בנקודת ההתחלה ובין אם בעקבות שינוי מסוים, שבשלב מסוים חושבת להחליף דמות מסוימת במשפחה ולחסל את כל מי שעלול להפריע לה בכך, או לסכן את הגבר שרכש אותה.

כבר מתיאור העלילה ומהטריילר אתם יכולים להבין את מי היא רוצה להחליף הפעם, והיא מודעת שהדרך לשם עוברת לפעמים גם דרך חדר המיטות. או בעצם חדר האמבטיה, כי ניק שלנו מתקשה לכבוש את היצרים שלו כשאליס חושפת את עצמה מולו בזמן שהוא מתקלח, כי בכל זאת מדובר בפאקינג מייגן פוקס, ובבחור שבמשך שלושה סרטי "365 ימים" כנראה בילה הרבה לילות עם שחקניות פולניות. אז ניק לא מצליח לעמוד במבחן הנאמנות האולטימטיבי של להגיד לא למייגן פוקס, בין אם בתור בת אדם ובין אם בתור רובוטית. יש לזה הרבה מאוד השלכות, וכנראה שגם ביקורתיות מסוימת על החיים שלנו במאה ה-21, כשאנחנו מחפשים תמיד את המושלם ולא מסתפקים במה שיש לנו.

מיקאלה מורונה ב"בינה ללא גבולות" — "אל תסתכל, אחי, אבל מייגן פוקס עומדת מאחוריך". מיקאלה מורונה ומייגן פוקס ב"בינה ללא גבולות"

האם מייגן פוקס היא תוצר של בינה מלאכותית?

אין ספק שההחלטה ללהק לתפקיד הראשי את מייגן פוקס היא מעניינת, יש שיגידו גם מודעת לעצמה. פוקס היא, ללא ספק, אחת השחקניות הסקסיות בהוליווד, מי שהגוף שלה זכה אפילו לסרט שעומד כמעט בפני עצמו (אנחנו מתכוונים, כמובן, ל"הגוף של ג'ניפר"). אפשר אולי לראות את "בינה ללא גבולות" בתור סרט רפלקיסיבי במידה מסוימת, כי הגוף של מייגן פוקס – סליחה, אליס רובוטית ה-AI האנדרואיריד – נראה כאילו מישהו יצר אותו בעזרת בינה מלאכותית.

אלא שמייגן פוקס היא גם דמות שמקבלת הרבה מאוד ביקורת, לא תמיד מוצדקת: על יכולות המשחק הבינוניות, הסרטים הרעים שהייתה שותפה להם, השינויים במראה כתוצאה מ(אולי) ניתוחים פלסטיים, החיים האישיים עמוסי השערוריות וגם התמונות הפרובוקוטיביות שמפארות את הפרופילים החברתיים שלה. אפשר לראות את הליהוק, או את ההופעה של פוקס, בתור תשובה לחלק מהביקורות האלה. כי מה יכולה להיות תשובה יותר למי שטען שהפנים שלה הפכו לנטולות הבעה ניתוחים שעברה, לכאורה או שלא, מאשר לגלם רובוטית חסרת הבעות? והאם דמות של רובוטית היא לא ליהוק מצוין למי שהיו שאמרו שהמשחק שלה בסרטי "רובוטריקים", לדוגמה, הוא יותר רובוטי מאשר אופטימוס פריים?

באופן שאולי יפתיע חלק מהמלעיזים, אני דווקא חושב שמייגן פוקס היא שחקנית לא רעה בכלל, שלקחה חלק בכמה סרטי אימה משמעותיים. כאן היא עושה תפקיד מוצלח, שמתאים בדיוק למידותיה (המרשימות מאוד, חשוב לציין). מה שכן, לא בדיוק באשמתה, הסרט מפספס את הפוטנציאל להפוך להיות קאלט. אני הייתי בטוח במהלך הצפייה שברפרנס מודע למייגן, נזכה אולי לראות את פוקס בריקוד חושני שמרפרר לריקוד האייקוני ההוא של מייגן האנדרואידית, לפני שהיא משתמשת בסמל פאלי כלשהו וחותכת איבר מוצנע של גבר אומלל. או אפילו מפגינה יכולות שירה לשיר של הגרסה הבוגרת של סיה, מי שהיא לא תהיה לעזאזל.

"תגידי, אבא שלך הוא מחולל תמונות AI? כי את נראית כמו תמונה מושלמת שעשו עם בינה מלאכותית", מייגן פוקס ב"בינה ללא גבולות"

הביקורת החברתית של בינה ללא גבולות

החשש הדי מוצדק, בהרבה מאוד תחומים, הוא שהבינה המלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות אחרות יחליפו את בני האדם. זה כבר קורה בהרבה מאוד תחומים, והחשש הגדול בהוליווד הוא מפגיעה במעמדם של חלק מיוצרי הסרטים: למעשה, זו אחת הסיבות העיקריות לשביתה הגדולה שראינו בחודשים האחרונים. מצד שני, יש שיטענו שהטכנולוגיה יכולה לקצר תהליכים ולשפר תוצאות, ושאדם אנושי שיצליח להשתמש בה לצרכים שלו הוא זה שיכול לפרוח בעבודה שלו.

"בינה ללא גבולות" מתייחס כמובן לסוגיות האלה, וקשה לראות באיזה צד של הדיון הוא נמצא. מעבר לשאלה האם רובוטית מתקדמת יכולה להחליף אישה – בניהול חיי המשפחה, ומסתבר שגם במיטה – יש כאן עלילת משנה, שתופסת חלק גדול מזמן המסך. ניק עצמו אמנם נמנע מהפיטורים, נכון לעכשיו, אבל מלבדו שאר העובדים בחברה מוחלפים על ידי רובוטים. אנחנו מקבלים סצנה די צנועה של הרס רובוטים, אולי בגלל שהתקציב כאן מראש הוא נמוך, וגם עובד ממורמר אחד שפוטר ומאשים את ניק.

רובוטית מהסרטים. מייגן פוקס ב"בינה ללא גבולות"

עד כמה זה תורם לסרט? הדעה שלי חלוקה. מצד אחד, הרגשתי שהסרט קצת מאבד מומנטום בחלק מהסצנות שקשורות למקום העבודה של ניק, ושהיה אולי כדאי להיצמד לאווירת המתח שנבנית בתא המשפחתי שלו. הביקורת כאן קיימת, אבל היא לא מחדשת יותר מדי, וניתן לשמוע אותה באופנים שונים במציאות שלנו וגם בקולנוע. אל תצפו כאן לביקורת מתוחכמת וקלאסית על כניסת המכונות לעולם שלנו, כמו ב"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין שמציין עוד מעט 90 שנה.

מצד שני, הנושא של בינה מלאכותית מספיק חשוב כדי לקבל את ההתייחסות שלו בהוליווד, שנעשית לעסוק בנושאים שנמצאים על סדר היום. העיסוק בנושאים האלו לא נראה תלוש מדי, כי הוא בהחלט משתלב בחיי המשפחה והעבודה של הסרט. העלילה גם מתחברת בשלב מסוים כאשר הבחור ההוא מגיע כדי להתעמת עם ניק. אם ראיתם סרטים דומים, תוכלו להבין די מהר לאן זה הולך, ואיזה צד של אליס נזכה לראות.

הבחירה הלא פשוטה של ניק

"בינה ללא גבולות" רחוק מלהיות סרט מושלם, אבל הוא עשוי היטב. הבימוי, העלילה, המשחק, הדיאלוגים הם בעיקר "בסדר", לא מופתיים אבל גם רחוקים מלהיות נוראיים. בסרט מהסוג הזה, אנחנו מחפשים באופן כמעט טבעי משהו שיתבלט ויהפוך אותו לזכיר, כשלפעמים אפילו סצנה אחת יכולה לעזור לכך. למרבה הצער, הסרט לא ממש כלל סצנות שיישארו איתי, ואת רובו שכחתי כבר כמה שעות אחרי הצפייה.

השחקנים בסך הכול עושים את העבודה שלהם: מייגן פוקס היא רובוטית סקסית עם מינימום הבעות פנים (הפעם בצדק!), מיקאלה מונרו מגלם את הגבר המיוסר והסגור מינית, בהופעה שקצת נראתה לי חסרת אחידות.

מי שגונבת את ההצגה בעיניי, ולא בפעם הראשונה, היא מדלן זימה, שחקנית עם הרבה יותר כישרון ופוטנציאל ממה שהקריירה הסבירה שלה יכולה להראות. זימה החלה את הקריירה שלה כבר בגיל שבע במותחן האימה "היד שמנענעת את העריסה", כילדה שהמשפחה שלה נמצאת בסכנה בזכות מסע נקמה של מי שאמורה להיות המטפלת שלה. בטלוויזיה היא פרצה בערך באותו זמן, בתור אחת מהילדות בסיטקום המצליח "נני" עם פראן דרשר, שעוסקת ביהודיה עממית שמוצאת את עצמה כאומנת של גבר עשיר במנהטן. אז קשה לטעון ש"בינה ללא גבולות" הוא סגירת מעגל עבור השחקנית בת ה-39, שעדיין עסוקה בטלוויזיה ובקולנוע, אבל יש משהו אירוני בתפקיד הנוכחי שלה שמזכיר מאוד את הסרט הראשון בעלילה שלו: בתור האם של משפחה שמתמודדת עם אומנת פסיכית, הפעם בגלל שהיא רובוטית עם כמה פאקים בתכנות.

כמה עשורים אחרי הפריצה הגדולה, כשהיא עדיין שחקנית שלא מימשה את הכישרון שלה, ולמרבה הצער גם לא עשתה מספיק סרטי אימה כדי שתהפוך להיות אייקון. זימה יוצרת כאן דמות אנושית, להבדיל כמובן אלפי הבדלות מאליס. סביר להניח שהתסריט מכוון לזה, אבל יכולות משחק והבנה של הדמות עוזרות לזימה להגשים את היעד בקלות יחסית. היא מעוררת סימפתיה ודאגה למצב שלה, מראה פגיעות אבל גם קשיחות כשהיא נדרשת לכך, אחראית לרגעי ההומור המעטים של הסרט (למשל, בדיחה מצוינת על הפוסטרים בחדר של הילד), וגם עוברת תהליך מסוים של התפתחות.

מדלין זימה מתוך "בינה ללא גבולות" — גונבת (שוב) את ההצגה. מדלין זימה (משמאל) ב"בינה ללא גבולות"

השורה התחתונה: סרט שגרתי מדי, למרבה הצער

"בינה ללא גבולות" הוא סרט מהנה, אבל צפוי ומעט נוסחתי. אנחנו נשארים עם דמות רובוטית שמפתה את הגבר, וגם הורגת כמה אנשים תוך כדי, אבל ממש לא בצורה שתהיה זכירה מדי. התסריט בהחלט סביר, ובוודאי שלא נראה כמו תוצר של בינה מלאכותית, אבל התחושה שלי היא שהיה כאן פוטנציאל הרבה יותר גדול. אם ניצמד לתרגום העברי של הסרט בתור "בינה ללא גבולות" (במקור: "כניעות"), נראה שהוא דווקא פרץ הרבה פחות גבולות ממה שהוא היה יכול, לדוגמה מבחינת מיניות ואלימות.

אחת התלונות העיקריות שלי לגבי הסרט היא שהוא פשוט הולך יותר מדי על בטוח. יש בו כמה סצנות סקס, אבל קשה לטעון שהן זכירות מדי, או אפילו קרובות לבטא את הפוטנציאל האירוטי שנוצר מהמפגש בין שני השחקנים הלוהטים האלו, שחלק מרכזי מהשיווק של הסרט היה מבוסס עליו (הטאגליין בפוסטר של הסרט הוא "אל תדליק אותה"). למעשה, דווקא סצנת הסקס של ניק עם מדלן זימה בתור האישה הפגועה מעוררת הסימפתיה שלו היא המוצלחת והלוהטת יותר, לפחות בעיניי. יכול מאוד להיות שזה מכוון, כי הסרט מציע שיחסים אנושיים (וגם סקס) צריכים לכלול בתוכם קצת רגש. הוא מרמז בחלקו השני שגם אליס תלך לכיוון הזה, בלי ספוילרים כמובן.

"בינה ללא גבולות" כולל בחלק השני שלו אלימות, אבל היא מאוד עדינה, ובטח שלא אייקונית כמו חלק מהסרטים האחרים שהזכרנו כאן. אם ציפיתם לסצנות אלימות של עריפת ראשים עם ציוד משרדי או ביתי, או אפילו לכמה הקפצות זולות, אתם יכולים להיות רגועים. הסרט יכול בהחלט להיכנס להגדרה של סרט אימה, ברמת העלילה והאווירה הכללית, אבל זוהי אימה מאוד "לייט".

יש כאן הומור, בעיקר בזכות מדלין זימה, אבל רוב הזמן הסרט לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. היה אפשר בקלות לקחת אותו לכיוונים מוטרפים יותר גם מהבחינה הזו. יכול להיות שהם היו הופכים את הסרט למשמעותי יותר, או אפילו את אליס עצמה כדמות עם פוטנציאל אייקוני. קשה גם כאן לא להשוות את הדמות למייגן הרובוטית, שרבים יטענו שבדרך הבטוחה להפוך להיות קאלט, עם רשימה ארוכה מאוד של מוצרים המבוססים עליה.

האם בינה ללא גבולות יציע סרט המשך?

"בינה ללא גבולות" הושק לצפייה דיגיטלית במהלך חודש ספטמבר, והגיע ממש לאחרונה גם לנטפליקס. הוא הופק בתקציב די מצומצם של כ-4 מיליון דולר, וקיבל החזר של כרבע מהסכום על ידי אגודת הקולנוע הלאומית של בולגריה (הסרט עצמו צולם בסופיה, בירת בולגריה). הסרט הושק בצורה מצומצמת מאוד במספר מצומצם של מדינות, וגרף נכון לכתיבת שורות אלה קצת יותר מרבע מיליון דולר בלבד. לגבי הסטרימינג, יכול מאוד להיות שהוא יזכה לכמות צפיות משמעותית, שתגדיל את הרווח הכלכלי שלו. בתנאים האלו קשה לקבוע את ההצלחה הכלכלית שלו, וימים יגידו אם הוא באמת יהפוך להיות סרט זכיר, הרבה יותר ממה שהוא היה, לפחות אצלי, במהלך הצפייה.

במילים אחרות: קשה להאמין שיהיה כאן סרט שיהפוך לקאלט, בניגוד אולי לאותה מייגן, גם אם הסיום – והעבודה שמדובר בסרט לא רע בכלל – כן מציעים שאולי יהיה כאן סרט המשך. ס.ק. דייל עצמו טען בספטמבר שהוא מעוניין לפתח סרט המשך, שיפתח עוד יותר את האבולוציה של בינה מלאכותית. אנחנו מסתפק בסרט מהנה שכן פורץ את הגבולות מבחינת עשייה קולנועית, סיפור, אלימות, סקס, הומור או מה שזה לא יהיה, כי בכל זאת אנחנו מדברים כאן על רובוטית עם גוף של מייגן פוקס, שהופכת למרושעת ורוצה להיכנס לתא המשפחתי.

כי בעידן של בינה מלאכותית, בה ניתן להפיק בקלות יצירות שגרתיות בתוך כמה שניות, צריך להשקיע יותר מחשבה, אומנות ויצירתיות בתכנים שיהיו זכירים באמת.