כן שדים וכן יער: סרטי אימה שמתרחשים בתוך יער מפחיד

כשהייתי בערך בן 10, הייתה לכיתה שלי הפעלה ביער במרחק נסיעה קצר ממקום המגורים שלנו. השנים עברו מאז, אבל זכור לי שהפעילות כללה סוג מסוים של משחק תחרותי, כנראה חפש את המטמון. כמו מי שעתיד לראות סרטי אימה בחייו, התרחקתי מעט מקבוצת הילדים ומההורים כדי למצוא קצת הפתעות – כי ברור שבתוך יער מפחיד, יש הרבה מה לראות ולחקור. ואז ראיתי אותה: מכונית נטושה בלב היער, עם כתמים אדומים על השמשה. כתמים שנראים קצת יותר מדי כמו…דם. “בוא’נה, הם ממש השקיעו בפעילות הזו”, חשבתי לעצמי. “כל הכבוד. זה נראה ממש מציאותי”. 

השנים חלפו, והזיכרון הזה מאותו יער מפחיד עדיין מהדהד בראש שלי מדי פעם. כמו שהבנתי כבר בסוף הפעילות, לדאבוני, המכונית הזו לא הייתה חלק ממנה. ונכון, סביר מאוד להניח שגם אלו לא היו כתמי דם על השמשה, אלא משהו שגורם לדמיון של ילד חולמני לעבוד שעות נוספות. האמת היא שאולי זה בכלל לא היה לא מקרי. יערות הם לוקיישן עם פוטנציאל להיות מצמרר מאוד, בעיקר (אבל לא רק) אם הולכים לאיבוד, או בשעות הלילה, או כשהולכים לאיבוד בלילה לבד. היתרון הוא שהסרטים מציגים את התרחיש הזה בתנאים הבטוחים של המסך הגדול או הקטן. בפרפזה על השאלה הפילוסופית הידועה ההיא, אם ראש כרות נופל ביער ואף אחד לא שומע את הצרחה של האדם שזה הרגע שופד, האם אותו אדם באמת מת? ובכן, במקרה של סרטי אימה התשובה לכך היא די ברורה: כן, לפחות בתוך העולם הפנימי של הסרט.

יש לא מעט סרטי אימה שהפכו את היערות לכאלה, ניצלו את היתרונות הטבעיים שלהם והציגו איום כלשהו: זה יכול להיות מכשפה, כת סודית, יצורים קניבליים והרבה מאוד דברים אחרים. לפניכם סקירה של כמה מהסרטים המעניינים ביותר על יערות מפחידים, חלקם אפילו מוצלחים מאוד. 



מוות אכזרי (1981)

זה מתחיל כמו הרבה מאוד סרטים אחרים ברשימה שלנו: קבוצה של צעירים, בראשם אש (ברוס קמפבל הנפלא), יוצאת לחופשה ביער מבודד ונתקלת ביישויות זדוניות כאלה או אחרות. במקרה הזה, החבורה נגלה בבקתה את ספר המתים ומשחררת קלטת זדונית, שמשחררת במהרה רוחות שתוקפות את החברים האומללים בדרכים יצירתיות: החל מתקיפה פיזית, אונס ורצח על ידי עצים, ועד להשתלטות מצמררת על חלק מהם שכוללת שירים מטורללים, קללות וקולות מעוותים. הסרט הוליד כמה סצנות שהפכו לקאלט, אבל לא ממש הצליח בקופות וגם המבקרים היו חלוקים לגביו.

עם השנים, “מוות אכזרי” קיבל מעמד של סרט פולחן, בצדק גמור. אל תפספסו גם את שני סרטי ההמשך: “מוות אכזרי 2″ (1987) ו”צבא האופל” (1992), המוצלח ביותר בטרילוגיה לדעת כותב שורות אלה, גם מכיוון שהוא לקח אותה לכיוון חדש, מקורי והומוריסטי יותר. הזיכיון הוליד גם סדרת טלוויזיה מצליחה (Ash Vs Evil Dead) ורימייק לא רע בכלל מ-2013, שהוא למעשה הסרט הרביעי בסדרה. 

The Ultimate Managed Hosting Platform

ממש בקרוב נזכה לראות את “להעיר את השד”, החמישי בזיכיון, שנראה מאוד מבטיח על הנייר. למיטב הבנתינו הלוקיישן שלו לא יהיה הפעם יער, אלא בניין מגורים, בו שתי אחיות מרוחקות (לילי סאליבן ואליסה סאתר’לנד) נפגשות אחרי תקופה ארוכה. הן מגלות עמוק בדירה ספר ומעירות שדים, שכמיטב המסורת משתלטים על אחת מהן ומנסים לטבוח בכל דיירי הבניין.


פרויקט המכשפה מבלייר (1999)

“פרויקט המכשפה מבלייר” נחשב לאחד הסרטים העצמאיים החשובים ביותר שנעשו בעשורים האחרונים. הסרט, בבימויים של דניאל מייריק ואדוארדו סאנצ’ז, נחשב לאבטיפוס של סרטי הפאונד פוטג’, או כפי שנהוג לכנות אותם: “סרטי מתח ואימה בהם העלילה היא חומרי גלם של הקלטות וידאו אבודות, שנעשו לכאורה על ידי הדמויות. נו, אתם יודעים, סרטים כמו פרויקט המכשפה מבלייר”. זאת למרות היו סרטי פאונד פוטג’ עוד הרבה לפני “פרויקט המכשפה מבלייר”.

“פרויקט המכשפה מבלייר” מורכב מהחומרים שצילמו לכאורה שלושה סטודנטים לקולנוע, שיוצאים ליער באזור מרילנד כדי לחקור את האגדה המקומית על המכשפה פוסטר - פרויקט המכשפה מבלייר מבלייר. לפי הסיפורים, אותה מכשפה  הייתה מביאה את הנערים האומללים ביער לצריף שלה ומעמידה אחד מהם עם הפנים לקיר, בזמן שהשני עובר עינויים איומים. פרויקט המכשפה מבלייר בהחלט היה סרט אפקטיבי ומפתיע לזמנו, עם כמה סצנות מצמררות וסיום שהשאיר אנשים יושבים במקומותיהם במשך דקות ארוכות כי הם לא הבינו שהסרט נגמר. רק בשנים שלאחר מכן, הצופים התרגלו להבין ששבירת המצלמה וקאט, לרוב כשהדמות המצלמת מתה, מעידה גם על סיום הסרט. 

הנה אותה סצנת סיום מדוברת. מוזמנים לראות, כמובן, רק אם עדיין לא יצא לכם לצפות בסרט במלואו:

“פרויקט המכשפה מבלייר” נחשב לאחת ההצלחות האדירות של הקולנוע, בטח אם מביאים בחשבון את התקציב המגוחך שלו, גם אם נראה שהוא מעט התיישן מאז. הוא הוליד סרט המשך מיותר (“פרויקט המכשפה מבלייר 2”) שבעיקר חירב את מה שבנה הסרט הראשון, ורימייק משנת 2016 שהיה כל כך תזזיתי עד שהוא פיתח אצל הצופים כאבי ראש ומיגרנות. כבר שנים שיש בתכנון סדרת טלוויזיה, אבל נראה שהיא עדיין בחיתוליה.


Exclusive savings! Discover the best Europe tours.


בקתת הפחד (2012)

לא צריך להציג לכם את “בקתת הפחד”, שרבים יגדירו בתור סרט פולחן, נכון? בכל זאת, אם לא ראיתם את קומדיית האימה הזו, כדאי מאוד שתפנו לה זמן. הסרט נכתב ובוים על ידי דרו גודארד (שכתב גם את “קלוברפילד” המעולה ולאחר מכן את “מלחמת העולם Z”, “דדפול 2″ ו”להציל את מארק וואטני”), זכה לביקורות מעולות על ידי מבקרים ולהצלחה קופתית לא רעה בכלל. פוסטר - בקתת הפחד

האמת היא שאי אפשר לכתוב יותר מדי על הסרט הזה בלי להתייחס לרעיון הדי מבריק העומד מאחוריו, שהוא – בואו נגיד ככה – מתכתב מאוד עם ז’אנר האימה ותת הז’אנרים שלו. גם כאן תמצאו קבוצת צעירים (ביניהם כריס המסוורת’ בהופעה מרשימה) שמגיעים לבקתה ונטבחים בזה אחר זה על ידי יצורים שמגיעים ממיטב סרטי האימה.

אפשר לנתח את הסרט הזה בהרבה מאוד רמות, כפי שאכן נעשה (הנה אחת הדוגמאות), מה שממש אי אפשר להגיד על כל סרט אימה שמגיע למסכים.


טעות בכיוון (2003)

סביר להניח שאם “טעות בכיוון” היה יוצא לפני אותה פעילות ביער מהפסקה הראשונה, לא הייתי ממהר לעזוב את הכיתה שלי. הסרט המקורי, במה שיהפוך להיות זיכיון עמוס מאוד (נכון להיום, הגענו לשישה סרטי המשך ולריבוט משנת 2021, בכיוון מעט מפתיע), הוא גם המוצלח מבין כולם.

הוא הציג לראשונה את המפגש של חבורת פוסטר - טעות בכיוון צעירים, שנקלעת לרוע מזלה ליער באזור האלפצ’ים, עם שבט הקניבלים המעוותים והמצחקקים. הסרט הראשון היה מקורי לזמנו, הציע אחלה קאסט (בין השאר, אלייזה דושקו בימי השיא, ג’רמי סיסוטו וקווין זגרס) וכלל סצנות Gore די מרשימות. גילטי פלז’ר לחובבי סרטים מהסוג הזה.

אז נכון שרוב סרטי ההמשך היו מיותרים, וחלקם רעים במיוחד, אבל אין ספק ש”טעות בכיוון” פיתח את החשש של דור שלם מקיצורי דרך. בעיקר כאלו הנעשים בתוך תחומי יער מפחיד כלשהו.


המכשפה (2015)

אניה טיילור ג’וי היא אחת השחקניות החמות בהוליווד. עבור צופים “רגילים”, היא מזוהה בתור אליזבת’ (בת) הרמון, הדמות הראשית בלהיט השחמט העצום של נטפליקס, “גמביט המלכה”. חובבי האימה יזהו אותה בתור אחת השחקניות האהובות בז’אנר, עד לרמת “מלכת צעקה” לכל דבר ועניין. הרזומה שלה בז’אנר האימה שלה כולל את “מורגן” (2016), “ספליט” (2016), “סוד בעליית הגג” (2017), “מיסטר גלאס” (2019), “המוטנטים החדשים” (2021, שהיה סרט קומיקס עם הרבה נגיעות אימה), “לילה אחרון בסוהו” (2021) ולאחרונה גם “התפריט” (2022). פוסטר - המכשפה

אלא שההופעה הראשונה של אניה טיילור ג’וי על המסכים שלנו הייתה בדרמת האימה התקופתית “המכשפה” עטורת השבחים משנת 2015. הסרט, שמתרחש בשנות ה-30 של המאה ה-17, עוסק במשפחה שיום אחד, לאחר היעלמות תינוקה, מגלה שביער המקיף את החווה שלה מתגוררת מכשפה. בהתחלה היא חוטפת את התינוק ובהמשך ממררת את חיי המשפחה כולה, ובראש תומסין בגילומה של טיילור ג’וי. זהו סרט איטי, בלי יותר מדי הבהלות, ששם דגש על יצירת אווירה קריפית, משחק מעולה ותסריט חכם. אם תשאלו אותי ואת המבקרים שדי השתפכו על הסרט הזה, התשובה חיובית.


היער (2016)

סקרנו כבר באתר את יער המתאבדים של יפן, שנחשב לאחד הלוקיישנים המצמררים ביותר שיש: כי איך יכול להיות אחרת ביער בו לפי הדיווחים יש המוני רוחות, ובו מאות אנשים מתאבדים בשנה? בתנאים האלו, אולי מפתיע שלקח הרבה מאוד זמן עד שזכינו לראות סרט אימה על היער. הסרט, בכיכובה של נטלי דורמר (בתפקיד כרזת הסרט "היער" - מתרחש בתור היער המפחיד מכולם כפול), עוסק בצעירה בשם שרה שיוצאת ליער אאוקיגהארה כדי לחפש את עקבות אחותה, שלפי הדיווחים האחרונים הגיעה אליו במטרה להתאבד. 

בלוויית כתב תיירות ומדריך מקומי, שרה יוצאת ליער ומגלה מהר מאוד שהסיפורים על האימה שהוא טומן בחובו רחוקים מלהיות מיתוס. היא נתקלת ברוחות רפאים, בשדים, בתופעות משונות ובשלל הפחדות, חלקן “זולות” וחלקן די יעילות. הסרט רחוק מלהיות יצירת מופת וכולל לא מעט פגמים ברמת העשייה והתסריט, אבל הוא בהחלט מהנה, ובעיקר – מציג את הסיפור המעניין של היער הנחשב לאחד המפורסמים בעולם. 


הריטואל (2017)

“הריטואל” הוא אחד מסרטי האימה היותר מדוברים של נטפליקס, ובהחלט מומלץ לתת לו הזדמנות. זוהי הפקה בריטית, על קבוצת גברים שיוצאת לטיול תרמילאים בשבילי יער מפחיד כלשהו בשבדיה, להתגבר על טראומה. חצי שנה קודם לכן, הם נפגשו בפאב וסירבו להצעת אחד מהחבורה לצאת לטיול תרמילאים באותו אזור. באותו ערב אותו חבר נרצח, באשמתו הדי ישירה של אחד מהחבר’ה, והם מחליטים לצאת למסע לזכרו. הארבעה, שכנראה לא ראו סרטי אימה בחייהם, מחליטים לעשות קיצור דרך ונתקלים בשורה ארוכה של תופעות על טבעיות, סמלים מוזרים ומעשים שקשה להם להסביר. תוך כדי האגו הגברי יפעל שעות נוספות, כך שאתם יכולים לצפות לוויכוחים חסרי שחר, האשמות ומכות בין מי שאמורים להיות חברים.

כמו שניתן להסיק משם הסרט, בסופו של דבר הם מגלים שהם נקלעו לטקס כלשהו, בו הם עתידים להיות מוקרבים למפלצת כלשהי. לדעת כותב שורות אלה סיום הסרט מעט מאכזב, אבל עדיין מקבלים כאן שעה וחצי די מהנות, עם כמה רגעים יפים.

סיפור אימה קלאסי (2021)

סרט נוסף שתוכלו למצוא בקטלוג של נטפליקס, הפעם בהפקה איטלקית. הסיפור ייראה לכם מוכר. הגיבורה הראשית היא אליסה (מתילדה לוץ המהפנטת, “נקמה” ו”הצלצול 3″), שיוצאת לבית הוריה כדי לבצע, אולי, הפלה. היא נעזרת באפליקציה לשיתוף נסיעות, ויוצאת למסע עם בלוגר תיירות, רופא ובני זוג מעצבנים. לאחר גם באיטליה יש יער מפחיד. כרזת הסרט "סיפור אימה קלאסי" שהם עוברים תאונת דרכים עקב גופת עז טועה, הם מתעוררים ומוצאים עצמם בלב יער, בלי שהם מבינים איפה הם או איך לעזאזל הם הגיעו לשם.

גם במקרה הזה, אתם יכולים לצפות לכל מה שמפחיד בסרטים מהסוג הזה: דחלילים מבעיתים שתלויים על ראש חזיר, צרחות ממקור בלתי ברור, ילדות קריפיות וגם אנשים שכולאים ורוצחים חלק מהם. סיוט הסרט הוא די מפתיע או לא אמין, תלוי את מי שואלים. בלי לחטוא בספוילרים, רק נציין שבדומה ל”בקתת הפחד” וכמו ששם הסרט מרמז, התוצאה היא מאוד רפלקסיבית.