הריקוד של וונסדי: יצירת אומנות גותית, או אלתור מוזר?
יש ריקודים שנכנסים לפנתיאון הקולנועי, או לפחות הטלוויזיוני. אם תשאלו הרבה מאוד חובבי אימה, שצופים באדיקות בסדרת הלהיט של נטפליקס, הריקוד של וונסדי, שבוצע כמובן על ידי ג’נה אורטגה, יכול בהחלט להיכנס לקטגוריה הזו. תמצאו אותו כבר בהרבה מאוד רשימות של ריקודים משפיעים, שלא לומר ביזאריים. הוא הפך לסנסציה ברשתות החברתיות, ויש אפילו שורה ארוכה של מוצרים המבוססים עליו, כמו הבובה של וונסדי מסדרת Living Dead Dolls אותה סקרנו באתר לא מזמן.
השאלה שצריכה להישאל היא מה בדיוק יש בריקוד הזה שהופך אותו למיוחד ולמדובר כל כך. יכול להיות שמספיק פשוט לראות את הסצנה כדי להבין, אבל זה עדיין לא מספר לנו את התמונה המלאה. הנה כל מה שחשוב לדעת על הרקע, התכנון הדי מפתיע של ג’נה אורטגה וההשפעה הגדולה של הריקוד על התרבות שלנו.
הריקוד שבנה דמות
וונסדי הפכה לאחד הלהיטים הגדולים של נטפליקס, ושברה לא מעט שיאים: היא למשל נחשבת לסדרת הטלוויזיה הנצפית ביותר באנגלית בשבוע הראשון שלה, עם יותר מ-341 מיליון שעות צפייה על ידי מנויי נטפליקס (ואנשים שהשתמשו בסיסמה שלהם). נכון לתחילת 2024, העונה הראשונה של הסדרה ממוקמת במקום הראשון ברשימת הסדרות הפופולאריות של נטפליקס באנגלית, לפי היקף הצפייה של מנויי נטפליקס ב-91 הימים הראשונים.
הסדרה עוסקת, ניחשתם נכון, בוונסדיי אדאמס – הבת הבכורה למשפחת אדאמס, בגילומה של ג’נה אורטגה. היו בה לא מעט סצנות אייקוניות, למשל הרגע בו וונסדי משלחת דגי פיראנה בחבריה לבית הספר. אבל אין ספק שה-סצנה המזוהה עם הסדרה התרחשה בפרק הרביעי של העונה הראשונה, שזכה לשם “Wow What A Night”. בסצנה הזו וונסדי מגיעה יחד עם טיילר לנשף של בית הספר Nevermore, שכידוע מארח צעירים חריגים אחרים עם כוחות על טבעיים. וונסדי פוצחת, לצלילי השיר “Goo Goo Muck” של The Cramps מ-1981, בריקוד מוזר וגותי, שמראה בעיקר שלא ממש אכפת לה ממה שאנשים חושבים עליה. זו סצנה מהפנטת ומוזרה מאוד, גם בשל ההופעה של אורטגה (בשמלה שחורה וגותית להפליא) ובעיקר בזכות תנועות הגוף והבעות הפנים שלה, שמוחלפות בעריכה מצוינת במבטים המופתעים של הנוכחים בנשף.
מספרים שהתכנון הראשוני של ברטון ואורטגה היה שהריקוד יהיה חלק מפלאש מוב, כלומר, קבוצה של אנשים (המשתתפים במסיבה, במקרה הזה) שמתאספים יחד ועושים פעולה משותפת, של ריקוד במקרה הזה. עוד לפני שהשיר נבחר, השניים החליטו שהריקוד לא יהיה חלק מפלאש מוב, אלה ייעשה על ידי אורטגה באופן שמציג אותה כאאוטסיידרית. לדבריה, הם חשבו ש”אין שום סיכוי שוונסדי תהיה בסדר עם זה שהיא רוקדת עם קבוצה של אנשים ומעודדת על ידם”. השונות של וונסדי באה לידי ביטוי גם באותה שמלה גותית שחורה, מנוגדת לביגוד הלבן האלגנטי של שאר המשתתפים בנשף. בעוד שהמשתתפים האחרים רוקדים לפי הנורמה, כאילו הם פוחדים להיות שונים, וונסדי מציגה את השונות שלה, כאילו לא ממש אכפת לה מה אנשים חושבים, או שיגידו שהיא “מוזרה”.
על הכוריאוגרפיה: ג’נה אורטגה
באופן שאולי יפתיע אתכם ואולי לא, הכוריאוגרפית של סצנת הריקוד של וונסדי היא לא אחרת מאשר ג’נה אורטגה. היא קיבלה את המשימה מבמאי הסדרה, טים ברטון, ולמעשה שכחה ממנה עד יומיים לפני הצילומים, שהתקיימו ברומניה. אם זה לא מספיק, מתברר שממש באותה תקופה אורטגה הייתה חולה בקורונה. יש שיגידו שהריקוד המוזר יכול אולי להיות חלק מתסמיני הקורונה, אחרים יבקרו את ההפקה שדרשה ממנה להכין ריקוד ולהצטלם בזמן שהיא חולה. התוצאות החיוביות של הבדיקה, אגב, הגיעו זמן קצר אחרי הריקוד.
חלק מהתנועות הגותיות של אורטגה נראות מאולתרות, ויכול מאוד להיות שחלקים בריקוד נבנו על ידיה על גבי הסט עצמו. עדיין, קשה להגיד שהריקוד הזה הוא מקרי. אורטגה לא המציאה את הגלגל, אבל בהחלט סובבה אותו לכיוונים חדשים. ברטון הטיל עליה “שיעורי בית”, עם רשימת צפייה שכלל צילומי ארכיון של צעירים גותיים משנות ה-80 במועדונים. היו גם השפעות מקצועיות יותר, כמובן. אורטגה התבקשה לצפות בקטעים של בובי פוסי (מי שזכה בשמונה פרסי טוני ובפרס אוסקר אחד. עיקר ההשפעה שלה היא מהמחזמר “Sweet Charity”, בכיכובו של פוסי, ובמיוחד מהחלק במחזה שנקרא “The Rich Man’s Frug”. הסצנה התבססה על הריקוד המצליח, ששאב בעצמו השראה מ”ריקוד התרנגולים”. הסגנון דרש מהרקדנים לבצע בעיקר תנועות ריקוד צדדיות, ולאחר שהם התעייפו – כי זה לא פשוט לרקוד כמו תרנגולת – להשתמש בפחות אנרגיה, דרך ההתבססות בעיקר על תנועות ירכיים.
השראות אחרות שאורטגה נחשפה אליהן, לבקשתו של ברטון, הן של להקת הרוק הבריטית סוזי והבנשיז הנחשבת לאחת החשובות בז’אנר הרוק הגותי, שגם היא נהגה לשלב את ריקוד ה-Frug בקליפים שלה; מוזיקאית ניו וייב בשם לין לוביץ’, שגם היא אחראית לעליית הרוק הגותי; והשחקן הצרפתי דניס לבנט, בסצנת הריקוד האחרונה שלו בסרט בשם “Beau Travail”.
אורטגה, שאין לה ניסיון בריקוד או בכוריאוגרפיה, ראתה את כל אלו באדיקות והוסיפה עוד כמה קטעים שנראו לה חשובים לבניית הסצנה. היא צפתה גם בגרסאות המוקדמות של “משפחת אדאמס” משנות ה-60, שכללו ריקודים של וונסדיי אדאמס (כפי שגולמה על ידי ליסה לורינג) וגומז אדאמס, אב המשפחה. ההשראה העיקרית היא מהסצנה בפרק “Lurch’s Grand Romance”, בו וונסדי ולארץ’ משתעשעים בסלון ורוקדים את הריקוד שהם מכנים “The Drew”.
על סמך כל אלה, וכנראה שגם הדימיון והכישרון שלה, אורטגה הרכיבה ריקוד. באופן מפתיע הוא יצא די מוצלח, ובעיקר הצליח לבטא באופן מושלם את ה-DNA של הדמות. הרבה מאוד מעריצים של הסדרה טוענים שזה הרגע בדיוק בו וונסדיי אדאמס הפכה להיות וונסדי אדאמס, וג’נה אורטגה הפכה להיות באופן מוחלט וונסדיי אדאמס (שכאמור, הפכה להיות וונסדיי אדאמס).
אורטגה, בכל אופן, הייתה מופתעת מההצלחה. “האמת שהייתי חסרת ביטחון לגבי זה”, היא אמרה לאחר מכן. “אני חושבת שברור מאוד שאני לא רקדנית או כוריאוגרפית”. למרות שאפשר לבקר את אורטגה על מי שהיא מחוץ למסך (כידוע, היא לא מהתומכות הגדולות של ישראל, בלשון המעטה) ועל יחסי העבודה של על הסט, כמו שטענו בכמה מקרים, אין ספק שהיא טוטאלית ומשקיעה את כל כולה בתפקיד. במקרה של וונסדיי, למשל, מספרים שהיא למדה בין השאר לנגן בצ’לו, לקחת שיעורי קיאקים, סייף, חץ וקשת ואפילו גרמנית. אם זה לא מספיק, טים ברטון גם ביקש ממנה כמעט שלא למצמץ כשהיא מצולמת.
הריקוד של וונסדי מפוצץ את הטיקטוק
העניין הם סצנות ריקודים בעידן הנוכחי הוא שהם הופכים מהר מאוד לוויראליים, בזכות פלטפורמות כמו “טיק טוק” ו”אינסטגרם”. הריקוד של וונסדי, איך נאמר בעדינות, פשוט ריסק את המדיה החברתית, ובעיקר טיקטוק. מה שמעניין הוא שהסרטון המצליח ביותר לקח את הריקוד ועשה בו הרבה מאוד שינויים. השיר הוחלף ל”בלאדי מרי” של ליידי גאגא, מצלמים של הריקוד נעשה מהיר הרבה יותר, והתוצאה היא כמעט 400 מיליון צפיות.
ואגב, גם ליידי גאגא עצמה העלתה גרסה שלה רוקדת את הריקוד של וונסדי לצלילי השיר שלה, אבל איך נאמר בעדינות – זה יצא קצת פחות מוצלח, לפחות לפי דעתו הלא מקצועית של כותב שורות אלה. אבל אומרים שג’נה אורטגה, שמעריצה את ליידי גאגא, התלהבה.
כמובן שגם מיטב המשפיענים (לדוגמה קים קרדשיאן), ועוד כמה בני נוער מעצבנים שמצלמים את עצמם רוקדים בחוסר כישרון, נענו לאתגר. כמעט בכל פינה היה אפשר לראות את הריקוד של וונסדי, עם גרסאות מוצלחות יותר או פחות. אבל כנראה שבסופו של דבר, הריקוד של וונסדי יכל להצליח כשהוא נעשה בנקודת זמן אחת, על ידי שחקנית שכאילו נולדה לגלם את הדמות ושרקדה את עצמה לתוך ספרי ההיסטוריה. כי לא לכולם יש את התנועות של ג’נה.
