אימה בשדה תירס: הצדדים הקריפיים של מבוך תירס, ואיפה תוכלו למצוא מבוכים כאלו?

תהרגו אותי, אבל תמיד מצאתי משהו מאיים במבוכי תירס. זה לא התירס עצמו, חלילה: הוא דווקא בסדר גמור, ידידותי למראה ואפילו טעים מאוד. התפאורה של המבוכים האלה היא בעלת פוטנציאל מפחיד, במיוחד (אבל לא רק) בשעות הלילה. אולי זה הגובה הדרמטי של גבעולי התירס, שמכסים את האופן ומונעים מאיתנו לראות קדימה. אולי דווקא השקט, או הידיעה שבכל רגע אנחנו עשויים להיתקל במשהו מסוים. יכול להיות שחלק מתחושת הפחד הפוטנציאלית נובעת מהעובדה שאנחנו במבוך, מה שצביע על חוסר התמצאות או אפילו אובדן שליטה מוחלט. זה לא תמיד נעים ללכת לאיבוד בין המוני צמחים, ללא נקודות ציון או ידיעה לאיפה אפשר להתקדם. חלקם מהמבוכים מאתגרים, וזה חלק גדול מההנאה כאן.

לאחרונה, כתבנו כאן ביקורת על "ליצן בשדה תירס", שמשלב את הפחד הטבעי ממקומות כמו מבוכי תירס עם מושאי פחד אחרים – ליצנים רצחניים, אלא מה. הסרט החביב והמהנה הזה הראה שוב שמבוך יכול להיות יופי של לוקיישן לסרט אימה. במציאות, תוכלו למצוא מבוכים שלוקחים את הפחד כמה צעדים קדימה, במקרים מסוימים אפילו בישראל. למרות שיש מבוכי תירס ידידותיים שמיועדים לילדים ולמשפחות, יש גם כאלו שמראש מיועדים לקהל בוגר יותר, עם רמת אתגר ולפעמים גם הפחדות שונות לאורך המסלול.

מה זה מבוך תירס?

לפי ההגדרה המאוד מאוד בסיסית, מבוך תירס – תיראו מופתעים – הוא מבוך העשוי משדה תירס, בו נחתכו או נכבשו שבילים בשלל צורות בדפוס מתוכנן מראש. את המבוך מתכננים לרוב כאטרקציה תיירותית בדרגות קושי שונות, לפעמים עם הפתעות שונות לאורך הדרך או בנקודת הסיום. נתקלנו למשל במבוכים בהם בסוף הדרך חיכה פסל מיוחד כלשהו או אפילו עמדת תצפית, שמאפשרת לאנשים שסיימו את המבוך לראות את אלה שעדיין נמצאים בתוכו, ובמידת הצורך גם לעזור להם. 

אם בוחנים את המאפיינים הפיזיים של צמחי התירס, רואים שהם נחשבים לכמעט אידיאליים למטרה הזו. התירס הוא צמח גבוה בכל קנה מידה, שגדל עד לגובה של כ-3-2 מטר, מה שיוצר קיר טבעי אטום שגם קשה לראות מבעד אליו. את הצמחים שותלים ברמה צפופה, מה שמגדיל עוד יותר את המחסום הפיזי, מונע את האפשרות לדחוף את הגוף דרכם ומשפר את החוויה. במבוך תירס מתוכנן היטב, אי אפשר יהיה לראות את היציאה או אפילו את הכיוון הנכון בלי להגיע בפועל לדרך הנכונה. הצמח עצמו חזק ועמיד, מה שאומר שאי אפשר לעבור דרכו וגם שהוא נוטה להחזיק מעמד תקופה ארוכה יחסית.

מבוכי תירס יכולים להיות לכן מאתגרים. בתרחיש האידיאלי, האדם מאבד כמעט לחלוטין את היכולת לראות משהו מעבר לקירות הצמחיים, אינו מודע למיקום שלו ביחס לנקודת היציאה ונאלץ לנווט את דרכו ליציאה תוך שהוא רותם את האינטואיציה שלו, הזיכרון החזותי ולעיתים קרובות גם מזל.

מגוון רחב של אפשרויות

מבוכי תירס משתנים באופן דרמטי בגודל וברמת המורכבות שלהם. יש מבוכים בסיסיים מאוד המיועדים בעיקר למשפחות עם ילדים, אותם ניתן לסיים תוך כמה דקות בלי יותר מדי קושי או אפשרויות לטעות בדרך. מבוכים ברמה בינונית יהיו בשטח של כמה דונמים ויכולים להציע אתגר מורכב יותר, שצפוי להימשך כחצי שעה לפחות (בהערכה גסה מאוד, כמובן). המבוכים הגדולים והמסועפים, שמגיעים לשטח של כמה עשרות דונמים, הופכים את משימת הניווט בהם למורכבת הרבה יותר. תמצאו בהם שבילים על גבי שבילים, פניות חדות ולפעמים

יש מבוכים שפועלים גם על חושים אחרים. הקול במבוך תירס יכול להיות חלק מהאטרקציה. לפעמים, כמו שרואים בסרטי אימה, המבוך עצמו הוא שיוצר קולות: נניח הרוח, המגע עם העלים היבשים, צעדים או רוצח סדרתי (מישהו אמר ליצן מפחיד?) שאורב לכם במבוך. במציאות, מתכנני ומתפעלי המבוכים מוסיפים לפעמים רעשים שתורמים לחוויה, כמו מוזיקה, קולות טבע או הוראות קוליות. בגזרת האימה, הרעשים המלאכותיים האלו יכולים להיות מפחידים ולהיות חלק מהאווירה הכללית שמנסים ליצור.

מבוכים וגרעינים: איך נראים מבוכי תירס?

בפעם הבאה שאתם מבקרים במבוך תירס, תנסו לעצור ולהעריך את ההשקעה הרבה שנעשית כאן. עיצוב מבוך תירס הוא מלאכה, יש שיגידו אומנות, שמשלבת בין השאר חקלאות, תכנון מרחבי ואפילו פסיכולוגיה. המתכננים צריכים להכניס לתוך המשוואה כמה וכמה משתנים, כמו גודל המבוך והמבנה שלה, אופן צמיחת התירס, השפעת מזג האוויר וכן הלאה. בחלק גדול מהמקרים, מתחילים את התכנון כשהתירס עדיין צעיר, עדיפות לחודשי הקיץ, וחוצבים את השבילים בצורה הדרגתית ככל שהצמחים מתחילים לגדול.

לפעמים, המראה המרשים ביותר של שדות תירס בכלל ומבוכים בפרט הוא דווקא מלמעלה, ממעוף הציפור (או הרחפן, בתקופה הנוכחית). כאן אפשר לראות את המורכבות שבעיצוב, שלעיתים קרובות משלב צורות גיאומטריות מסודרות כמו מלבנים, עיגולים וכדומה. יש שבוחרים דפוסים אחרים של בעלי חיים, סמלים ואפילו דמויות מוכרות, במקרה שלנו מתוך קטלוג האימה.

דרגת הקושי של המבוכים נקבעת גם כן על ידי כמה פרמטרים. מביאים בחשבון את אורך המסלול וההסתעפויות שלו, כמות הבחירות שהמבקר צריך לבצע, מספר הדרכים שמובילות למבוי סתום וכן הלאה. אם במקרה של מבוכים פשוטים התוצאה היא כמעט ליניארית עם מעט מסלולים חלופיים, במבוכים הקשים תמצאו שבילים על גבי שבילים, לפעמים בכמה רמות: למשל, מנהרות או גשרים שעוברים מעל שבילים קיימים.

אלמנט חשוב בהגדרת דרגת הקושי הוא נקודות הציון. במבוכים פשוטים, המתכננים משאירים כמה נקודות שמאפשרות למבקרים להתמצא, כלומר, לזהות שהם היו שם. במבוכים קשים יותר, מספר נקודות הציון לאורך המסלול עשוי להיות מצומצם, ככה שהכול נראה אותו דבר הם מבטלים לחלוטין את נקודות הציון, ויוצרים תחושה של חוסר התמצאות. חלק מהמבוכים כוללים גם נקודות עזרה – מקומות גבוהים שאליהם אפשר לטפס כדי לראות את הסביבה – או שלטים עם חידות ורמזים.

מבוך תירס כאטרקציה תיירותית

מבוכי תירס הפכו לאטרקציה תיירותית פופולרית, בחודשי הקיץ ובעיקר הסתיו, כשהתירס בשיא הצמיחה שלו. הם מתאימים למגוון רחב של קהלים – מילדים קטנים שמחפשים הרפתקה קלה ועד למבוגרים שרוצים להתמודד עם אתגר ניווט אמיתי. האתגר הזה יכול לשלב פעילות גופנית מסוימת (חושבים שזה קל? נסו ללכת לאיבוד במבוך בחום של אמצע יולי. סיפור אמיתי) עם יכולת התמצאות, זיכרון ואפילו אתגר מנטלי, כי ללכת לאיבוד במבוך לפרק זמן ארוך עשוי להיראות מייאש. כשמוצאים את היציאה בסוף המסלול, לעומת זאת, עשויים להרגיש תחושה של הישג, או אפילו גאווה.

מבוכי תירס משולבים בחלק גדול מהמקרים עם מגוון אטרקציות נוספות שהופכות את הביקור לחוויה של כמה שעות, או אפילו יום שלם, כמו:

🌽קטיף של פירות וירקות עונתיים –  פעילות אהובה מאוד על משפחות (יש שיגידו בעיקר בעידן האינסטגרם, בו הורים מצלמים את הילדים בגאווה עם קלח תירס ומעלי ם מיד לרשתות). הביקור בקטיף יכול לכלול אכילה חופשית ולקיחה הביתה של פירות וירקות. החיסרון הוא שהמחירים של הקטיף בכלל, והתוצרת שלו בפרט, עלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות. 

🌽 משחקים ומתקנים לילדים, כמו טרמפולינות, מגלשות, נדנדות, מתקני ג'ימבורי וכן הלאה. 

🌽 סדנאות יצירה: החל מציור פשוט עם טושים, ועד ליצירות מורכבות יותר (שיכולות להיות בהשראת עולם הטבע)

🌽 מפגש עם בעלי חיים, כמו פינות ליטוף והאכלה

🌽 דוכני אוכל ועגלות קפה

מבוכי תירס יכולים להיות מפחידים

בעולם יש לא מעט מבוכי תירס שמכוונים מראש לקהל האימה. במבוכים האלו מבקרים בעיקר בשעות הערב, שעות בהן האווירה במבוך התירס מפחידה פי כמה. לאורך המסלול משולבות כאמור הפתעות מגוונות, בהתאם לאווירה שרוצים ליצור, ליצירתיות של מארגני המבוך ויש שיגידו גם לתקציב שעומד לרשותם. יש מבוכים מושקעים מאוד, עם תפאורה מוקפדת ומיצגים המבוססים על מרבית הטכנולוגיה. אתם יכולים לראות דחליל מפחיד שזז לעברכם, ליצן קריפי כמו בסרט ההוא, מפלצות וכן הלאה.

שימו לב שחלק גדול ממבוכי התירס הם עונתיים. מבחינה טכנית, הם יהיו זמינים בדרך כלל בחודשי הקיץ והסתיו, מהסיבה הפשוטה שאלו הם החודשים בהם תירס צומח באופן מסורתי. חלק מהמבוכים נפתחים לקראת ליל כל הקדושים, לפעמים אפילו לכמה ימים בודדים. המשמעות היא שהביקוש למבוכים יכול להיות גדול, ולכן אפשר במידת הצורך לשקול הזמנה מראש.

המטרה העיקרית של המבוכים, ניחשתם נכון, היא לספק רווח כלכלי לאנשי החוות החקלאיות, כדי לאפשר להן להמשיך להתקיים. כאן זו הנקודה לעצור רגע ולהתייחס למחירים, שעשויים להיראות בחלק מהמקרים יקרים עבור המבקר הממוצע (במיוחד זה שמגיע עם המשפחה שלו, מה שמסתכם בכמה מאות שקלים). למרות שיש מבוכים ואטרקציות אחרות שמבוססות על ביקור בטבע (נניח, קטיף על סוגיו) בהם המחיר הוא לא פרופורציונלי, בחלק מהמקרים – מההתרשמות שלנו לפחות – יש כאן הוצאות תפעול די כבדות שהאטרקציה אמורה לכסות, במיוחד אם עושים את השינויים הדרושים כדי להפוך  ככה שאפשר אולי להבין את רמות המחירים האלה.

מבוכי תירס בולטים בישראל

בישראל, ככל הידוע לנו, אין עדיין מבוך תירס מפחיד במלוא מובן המילה. עדיין, במועדים שוניםלאורך השנה כן תוכלו ליהנות מאטרקציות נקודתיות של מבוך מפחיד. בשאר הימים החוויה נוטה להיות משפחתית יותר.

קלחים ומבוכים

קלחים ומבוכים בגני עם שבהוד השרון הוא אחד ממתחמי המבוכים הוותיקים והגדולים בישראל. המקום מציע קטיף עצמי של תירס ולעיתים גם ירקות אחרים (לדוגמה, קטיף תפוחי אדמה לקראת ל"ג בעומר), אבל לדעת רבים גולת הכותרת היא המבוכים כאן, באורך כולל של כקילומטר אחד:

🌽 מבוך התירס – מבוך התירס הנוסטלגי של קלחים ומבוכים, עם דמויות מפוזרות שצריך למצוא תוך כדי, חזר בתחילת 2025 לפעילות אחרי שצמח מספיק

🌽 מבוך כותנה – כולל שני מסלולי ניווט. מסלול קצר ופשוט המהווה בעיקר חימום, ומסלול ארוך ומתאגר יותר שכולל מפגש עם דמויות כותנה חביבות, חידות ופריטי טריוויה

🌽 מבוך הג'ונגל – מבוך צמחים, העשוי מסנדות ומחבלים, שמיועד בעיקר לילדים. המטרה היא להגיע לגבעת התצפית באמצע המסלול בזמן הקצר ביותר

🌽 מבוך מתזים – מבוך קצר ודי פשוט, עם טוויסט: מעל הראש שלכם יש מתזים, שפועלים לסירוגין בכיוונים שונים. המטרה שלכם היא להגיע לסוף המבוך ולהישאר יבשים. בפועל, מהניסיון שלי רוב הילדים מעדיפים דווקא להירטב בכוונהמבוך תעלות – מבוך חפור באדמה, בו הילדים (ולפעמים מבוגרים) נכנסים לתעלות בניסיון לגלות מי מהן תוביל אותם החוצה

🌽 מבוך שוקע – לוח משבצות, שהטוויסט בו הוא שחלק מהמשבצות שוקעות. המטרה היא לעבור את הדרך מהכניסה עד ליציאה בלי לדרוך על משבעת שוקע

🌽 מבוך הצבעים – מבוך המורכב מקורות עץ, שהילדים צריכים ללכת עליהן. הטוויסט הוא שהקורות הן בצבעים שונים, וצריך לעבור רק בצבעים המותרים מנקודת היציאה שנבחרה. מצוין לעבוד עם הילדים על שיווי משקל וכמובן שגם זיהוי צבעים

לצד המבוכים עצמם, תמצאו כאן גם אטרקציות אחרות המיועדות בעיקר לקהל צעיר, כמו מתחם חפירות ארכיאולוגיות בו הילדים צריכים למצוא טביעות כף רגל ולהתאים אותן לחיות המופיעות בשלט, חממת כדורים גדולים, שביל חושי שהילדים הולכים בו יחפים, איסוף תפוחי אדמה, עמדת זריעה, ג'ימבורי לקטנטנים, מסלול בימבות ועוד.

מבוך התירס המתוק

מבוך התירס המתוק, סמוך לצומת הודיה במישור החוף הדרומי, היה במשך שנים אחד האטרקטיביים ביותר בישראל בתחום. המבוך מתפרס על פני כ-10,000 מ"ר, בהם דמויות של גיבורי על שנותנות רמזים מועילים ושלטים עם פרטי מידע על תירס. מבוך התירס המתוק הציע כמה מסלולים לבחירה, בדרגות קושי שונות: החל ממסלול בסיסי ופשוט שמתאים לילדים או למבוגרים שמתקשים מהבחינה פיזית, ועד למסלול ארוך ומאתגר שכולל כמה מקטעים. בסוף המבוך מגיעים לקטיף של תירס, ישירות מהשדה.

באוקטובר 2022, לכבוד ליל כל הקדושים, הפכו את מבוך התירס המתוק למפחיד: עם מייצגים כמו עכבישים או מכשפות, שחקנים מחופשים שעברו בין השבילים והבהילו את המשתתפים ועוד. כבר באותה שנה, דיווחו אנשי המבוך על קבוצת נערים שהשתוללה במבוך, פירקה מיצגים בהם השקיעו הרבה מחשבים, שברה את התירס ועוד. למרות זאת, ב-2023 המבוך חזר – ואז הגיעה האימה האמיתית, להבדיל אלפי הבדלות.

כמה ימים לפני השביעי באוקטובר, עוד קיימו כאן את מבוך האימה. כשהגיע היום הארור והמלחמה הארוכה שבעקבותיו, האנשים הטובים שמאחורי המבוך בפרט ומטעי אבן חן בכלל הבינו שבתנאים הנוכחים, הם לא יכולים לפתוח את המבוך. רבים מהצוות גויסו לשירות מילואים ארוך, העובדים התאילנדים עזבו, ולא היה כוח אדם להפעיל את המטעים בצורה תקינה, על אחת כמה וכמה המבוך. באוגוסט 2024 הודיעו בעמוד הפייסבוק של מבוך התירס המתוק על כך שהמבוך לא ייפתח בשנה הנוכחית. למרבה הצער, נראה שגם ב-2025 התמונה דומה – לפחות נכון למועד כתיבת שורות אלה.

בשנים האחרונות נתקלנו בכמה מבוכי תירס נוספים, למשל כחלק מהאטרקציות של "כיף בפרדס" בנס ציונה או במתחם של קלחים ומבוכים בראש הנקרה. עדיין לא ידוע לנו אם האטרקציה הזו תהיה פעילה בקיץ הקרוב.

מבוכי תירס מפחידים בעולם

מספרים שמבוך התירס המלא הראשון הוקם באנביל, פנסילבניה, אי שם ב-1993. לפי חלק מהגרסאות, כבר ארבע שנים קודם לכן הוקם מבוך דומה בקליפורניה. השורה התחתונה היא שהיריעה קצרה מלהכיל כאן את כמות מבוכי התירס ברחבי העולם, כולל אלו התיירותיים, שהיא כמעט אינסופית (בניגוד למצב בישראל, בו מספר המבוכים הוא די מצומצם).

המטרה שלנו היא להתמקד במבוכי תירס מפחידים, שהם כמובן הלחם והחמאה (או התירס) של עולם האימה. אם מבוכי התירס בישראל מתקשרים בעיקר לחוויות משפחתיות, ברחבי העולם תמצאו הרבה מאוד מבוכים שפועלים לקהל מבוגר יותר, שמחפש להוסיף לתחושות ההנאה או האתגר של המבוכים הקלאסיים אלמנטים מפחידים נוספים, כמו חושך, תפאורה שנראית כאילו יצאה מסרט אימה, אפקטים קוליים, דמויות מעולם האימה (לפעמים אנימטרוניות), שחקנים שמפחידים את המשתתפים וכן הלאה.

בייטס מוטל (Bates Motel) היא לא רק סדרת הפריקוול של "פסיכו" של אלפרד היצ'קוק, אלא גם אחת האטרקציות המדליקות בארצות הברית. בייטס מוטל, שממוקם בפרברים של פילדלפיה בפנסילבניה, מציע חוויית אימה שמבוססת על כמה תחנות. גולת הכותרת כאן לדעת רבים היא ה-Haunted Hayride  – כלומר נסיעה איטית במשך כ-25 דקות בעגלה פתוחה עם קש, חציר או מה שזה לא יהיה – בעיירה שמדמה את המערב הפרוע, עם כ-15 בניינים. התפריט כאן כולל תפאורה מפחידה עם אפקטים דיגיטליים וקוליים, בובות אנימטרוניות של דינוזאורים, שדים, מכשפות ועוד, שחקנים מאופרים, הקפצות וכן הלאה. האטרקציה החביבה הזו זכתה בכמה פרסים חשובים, כמו ההגדרה שלה כאטרקציה הרדופה הטובה ביותר בארצות הברית על ידי כמה אתרים נחשבים.

יש כאן גם אטרקציית בית רדוף (בשם Bates Motel) ואת מה שרלוונטי במיוחד לכתבה שלנו – מבוך התירס, תחת השם המפוצץ "השביל הרדוף של נקמתו של הדחליל" (Revenge of the Scarecrow Haunted Trail). זהו מבוך תירס מפחיד המשלב תפאורה, אפקטים, דמויות אנימטרוניות ויותר מ-30 שנה מאופרים ולבושים היטב. 

בחוות הפחד ("Fear Pharm". אל תתבלבלו עם הסרט החביב בעל אותו שם) שמצפון מערב לפיניקס תמצאו "20 דונמים של אימה טהורה". המטרה כאן היא לנווט בעזרת אור הירח בלבד לנקודת היציאה של מבוך התירס, תוך כדי שנתקלים כמובן בשחקנים שמגלמים ליצנים, מפלצות ורוצחים אחרים.

האטרקציה בעלת השם המפוצץ "שדות הצעקות הרדופים" (Haunted Field of Screams) כוללת, קודם כל, את כביש ריברדייל – כביש הנחשב לאחד הרדופים ביותר בארצות הברית, עם היסטוריה של מוות, תליות ושריפות, וכמה דיווחים על תופעות מוזרות בהווה. באטרקציה עצמה, תמצאו בית רדוף רוחות ומסע בשדה תירס של כ-16 דונמים, עם הפחדות מסוגים שונים.

בארצות הברית תמצאו עוד כמה מבוכי תירס מפחידים בולטים, וכך גם במדינות אחרות ברחבי העולם: בעיקר באזורים החקלאיים, כמובן, ולא בערים האורבניות. לכן יכול להיות שצריך לעשות קצת מאמץ כדי לבקר בהם, אבל נראה שהמאמץ הזה יכול להיות שווה. מקסימום, תמיד תוכלו לנסות ללכת למבוך תירס "רגיל" ולדמיין אותו עם טוויסט אימה כלשהו, או פשוט לראות את אחד הסרטים המוקדשים לשדות תירס. אמרנו כבר שיש עכשיו סרט עכשיו עם ליצנים אכזריים שמסתובבים בשדות תירס?