ביקורות סרטי אימה

"צמודים": אימת הגוף מקבלת טוויסט זוגי, אבל לא מספיק טוויסטים | ביקורת

יש מקרים, בהם הפוסטר של הסרט מוצלח יותר מהסרט עצמו. כשראיתי בפעם הראשונה את הפוסטרים של "צמודים", חשבתי לעצמי אם מדובר באחד מאותם הסרטים האלה. כי מה יכול להיות יותר קריפי מאשר אליסון ברי ודייב פרנקו – שהם, כידוע, זוג גם בחיים האמיתיים – מתנשקים ככה שהשפתיים שלהם נצמדות אחת לשנייה, או תמונה בה העיניים שלהם מתחברות כאילו קיימו יחסי מין (או עין). הפוסטר הזה נתן לנו להניח די בקלות שמדובר בסרט מז'אנר אימת הגוף (Body Horror), שזוכה לתחייה מחודשת בשנים האחרונות.

ואז גם הגיעו הביקורות החיוביות, שגרמו לרף הציפיות שלי לעלות. אחרי צפייה ב"צמודים", אני יכול לציין בפה מלא שמדובר בסרט אימה מרענן, עם רעיון תיאורטי נחמד, הופעות מצוינות של השחקנים וכמה רגעים קריפיים. מצד שני, זה סרט שהיה יכול ללכת בעיניי עד הסוף בכמה רבדים, כולל בזוועות שאנחנו רואים על המסך או ברגעי האימה, שהם קיצוניים פחות ממה שראיתם בסרטים אחרים שמבוססים על חורבן הגוף האנושי. 

אז האם מדובר בקומדיה רומנטית עם טוויסט אימתי, או בבודי הורור שיגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם מנשקים את בן או בת הזוג שלכם, להתחמק מחיבוקים ולהוציא את תנוחת הכפיות מהתמונה? אתם מוזמנים להישאר צמודים לביקורת שלנו ולהחליט בעצמכם.


ביקורת - צמודים - עולם האימה (4 מתוך 5)


צמודים גם בחיים האמיתיים

"צמודים" הוא סרט הביכורים באורך מלא של הבמאי מייקל שנקס, אחרי שפרץ עם הסרט הקצר "Rebooted" מ-2019 ועם קומדיית הרשת "The Wizard of Aus" כמה שנים קודם לכן. מה שרלוונטי לסיפור שלנו הוא ששנקס, שכתב גם את התסריט, נמצא בזוגיות מאז גיל 18. זוגיות ארוכת טווח, שחלק מהאנשים אולי מכנים "דביקה". כזו שאולי גורמת לאנשים להשלים אחד את השני כל כך טוב, עד שהם הופכים להיות בעצם יישות אחת. זוגיות שיכולה להיות הבסיס לסרט אימת גוף, שמדבר בדיוק על השינויים האלו שהגוף – ובמידה מסוימת גם הנפש – יכולים לעבור במהלך זוגיות.

אליסון ברי ("מד מן", "קומיוניטי" ו"Glow" בטלוויזיה, "לשכב עם אחרים", "המדריך לסינגלס בקולנוע" ו"צעקה 4" בקולנוע) ודייב פרנקו ("האשליה", "שכנים", "השעות הקטנות") הם זוג נשוי מאז 2015. הם שיתפו פעולה בכמה פרויקטים, את חלקם פרנקו עצמו ביים: המותחן החביב "ההשכרה" והקומדיה הרומנטית "מישהו שפעם הכרתי". אולי מהסיבה הזו, הבחירה בהם לגלם את הזוג הנשוי שעומד במרכזו של "צמודים" נראית טבעית, במיוחד שהשניים גם משמשים המפיקים של הסרט.

למרות שברי ופרנקו לא היו שותפים באופן רשמי לכתיבת התסריט, אפשר למצוא בסרט כמה נקודות דמיון לסיפור האישי שלהם: לדוגמה, העובדה שהזוג נמצא כבר כעשור ביחד, אבל מתלבט עדיין אם להתחתן, ובטח שלא בשל להביא ילדים (במציאות, ברי ופרנקו הצהירו שהם לא מעוניינים להביא ילדים לאוויר העולם). אפשר לטעון שהסרט מבטא את החששות הנובעים מזוגיות ממושכת עם פרטנר אחד (מונוגומיה), שכנראה שהתסריטאי חולק יותר מאשר הכוכבים שמככבים בסרט, לפחות אם נקשיב לראיונות שלהם סביב הזוגיות המתוקשרת.

אם מאמינים לחלק מהטענות שעלו לקראת יציאת הסרט, היוצרים התבססו מאוד על הרעיון של סרט בשם "Better Half"', שהוצע לכאורה לסוכנות בה השניים (וגם הבמאי) חברים. הטענה היא שהשלושה סירבו לקהל את הרעיון, אבל הפך די במקרה לסרט "חדש" עם רעיון דומה, במקרה שעדיין מתנהל בין כותלי בתי המשפט השונים. 

מודעה

העלילה של צמודים (או: כשהזוגיות נעשית דביקה מדי)

ב"צמודים", ברי ופרנקו מגלמים את מילי וטים, בהתאמה. מילי היא מורה שמעוניינת לעבור לבית ספר חדש, בסביבה כפרית, כדי להתחיל מחדש. טים הוא מוזיקאי שלא ממש מוצא את עצמו, ושמרגיש שהוא קצת מבטל את עצמו בעקבות הזוגיות, שמרחיקה אותו עוד יותר מהחלום. אחרי מסיבת פרידה שמשתבשת, השניים מגיעים לבית החדש ומגלים שיש בו קצת סודות שאנחנו מכירים מסרטי אימה, כמו חולדות במנורה. מה שמשמעותי יותר יתרחש זמן קצר לאחר מכם, כשהשניים יצאו לטיול ביער שמקיף את ביתם. הם יראו כמה פעמונים, יפלו לתוך בור במערה קריפית שהייתה פעם משהו אחר, ויגלו שלשתות מים שלא יודעים מה המקור שלהם הוא רעיון די רע. 

כמו שאולי הבנתם מהפוסטר, מהטריילר ומהתיאור הכללי הזה, מהר מאוד הזוג מגלה שקשה מאוד להפריד ביניהם, ליטרלי יותר מאשר מבחינה רגשית. זה מתחיל עם כמה תאונות היחברות קטנות והופך לחמור יותר ככל שהסרט מתקדם. הצופה מלווה את הזוג, ובעיקר אחד מהם שמבין שמשהו מוזר קורה כאן מתחת לפני השטח, בניסיון שלהם להבין בדיוק למה כל נשיקה, שלא לדבר על סקס בשירותים, הופכים לסיטואציה מסכנת חיים. 

תוך כדי אנחנו נתקלים בכמה הפחדות והקפצות, חלקן יעילות וחלקן סתמיות. ככל שהזמן עובר הדימויים הגופניים שהסרט מציג נעשים קיצוניים יותר, כיאה לז'אנר אימת גוף. האימה הזו היא קצת מטרידה לפרקים, אבל לא מגיעה לרמות החולניות של סרטים אחרים שראינו בעשורים האחרונים (כולל כמובן "יופי מסוכן" המופתי), שגרמו לתחושה של חוסר נוחות בקיבה. הבמאי שואב השראה מיצירות אחרות בז'אנר אימת הגוף, בעיקר מוקדמות יחסית, אבל מתקשה לקחת אותן צעד אחד קדימה. אין כאן זוועות שלא נתקלתם בהם בסרטים אחרים בז'אנר אימת הגוף או אפילו בחלק מהסלאשרים שמטשטשים את הגבולות האלה, כמו שראינו למשל במקרה של סרטי "מפחיד" ומסעות הרצח המדממים של ארט הליצן.

מודעה

אימת הגוף עם טוויסט זוגי

"צמודים" מציג כמה סוגיות שקשורות לעבר של הדמויות, במיוחד טים שחווה טראומה עם הוריו. אלא שלמעט סצנה די מפחידה בתחילת הסרט, ההיבט הזה בדמות שלו לא מפותח בצורה מספקת. הסרט לא שואל מה מקור התהליך הביזארי שהדמויות עוברות, שבמצבים אחרים אפשר היה אולי לייחס למצב המנטלי המורכב שלהם, לטראומה מהעבר, לתרופות שהם נוטלים וכן הלאה. סצנת הפתיחה בכיכובם של כלבים ועוד כמה רמזים לאורך הסרט מבהירים מהר מאוד למה התהליך קורה. הסרט כן חוקר את המקורות של הסיפור הזה, עם קישור לעבר של דמות אחרת, אבל בתור צופה קשה לומר שהשאלות האלה הדירו שינה מעיניי. כי מה משנה אם מקור התהליך הוא כת סודית, ניסוי רפואי שהשתבש, פסיכופט שעושה ניסויים רפואיים חולניים (סטייל "התולעת האנושית", אפרופו חיבור אנשים זה לזה), חללית חייזרים שנחתה באמצע העיירה שכוחת האל או כל דבר אחר?

צמודים תמונות סרט (2)
אהבה זה כואב, באמת. מתוך "צמודים" (יונייטד קינג)

הסרט בהחלט מנסה ללכת למקומות קצת יותר עמוקים, לפעמים בהצלחה ולפעמים לא. בלי ספויילרים, באחד הדיאלוגים בסרט יש התייחסות לדיאלוג הסוקרטי "המשתה", שנכתב על ידי אריסטו ושכלל בתוכו את נאום אריסטופאנס, שהתייחס למהות האהבה. בלי יותר מדי הסברים פילוסופיים, העיקרון הוא שבעבר בני האדם היו יצורים כדוריים, עם ארבע רגליים, ארבע ידיים, שני ראשים, ארבע עיניים ושאר איברים כפולים, מה שיצר בעצם אנשים מחוברים. זאוס חשש שהם יהיו בעלי עוצמה שמזכירה אלים והחליט לחלק אותם, ליצורים שמזכירים בני אדם, כשכל אדם צריך למצוא את החצי השני שלו. 

הסרט מתייחס לרעיון הזה גם ברמה המוחשית, ומעלה בנוסף כמה סוגיות הקשורות לדת, למיניות או אפילו ליחסים בעידן המודרני, עם אישה שמגשימה את עצמה בעוד הגבר נשאר מאחור, בדיכאון על קריירה שמתקשה להתרומם. 

מודעה

המסרים של צמודים: עם זוגיות כזו, עדיף להיות רווק?

אי אפשר להתעלם מהעובדה שהבחירה באימת גוף היא לא מקרית. בדרך כלל, השינויים הקיצוניים שהגוף עובר או החדירה שלו על ידי אובייקטים שונים מסמלים איום מסוים, הנובע מטשטוש הגבולות בין הגוף לבין משהו אחר. הסרטים השונים בז'אנר שונים באיום שהם מציגים, לפעמים בצורה ביקורתית, והוא יכול להיות קשור לנושאים כמו המחקר האנושי של הייקום (נניח, "הנוסע השמיני" או "הייצור"), טכנולוגיות שמאיימות להשתלט על חיינו (הדוגמה המובהקת היא "וידאודרום" של דיוויד קרוננברג), הבדלים בין המינים (כמו "רדופה" המאכזב, שבחר להציג גברים בתור יצורים מפלצתיים), החיפוש שלנו אחר נעורים נצחיים ומודל מושלם שלנו (יצירת המופת "יופי מסוכן"), ובמקרה שלנו – מערכת היחסים בין בני זוג, שמוצגת כאן בצורה דביקה יותר מבכל סרט בנות, תרתי משמע. 

קשה לטעון ש"צמודים" הוא קומדיה רומנטית, גם אם יש בו כמה רגעים משעשעים (לעומת כאלה שמתאמצים קצת יותר מדי) ואהבה בין בני זוג, כולל סצינות עירום קצרות. היוצרים השתמשו פחות באפקטים ממוחשבים, ויותר באפקטים מעשיים, ואפשר למצוא את שניהם בסרט בכמויות נאות. התוצאה בהחלט סבירה ומשכנעת רוב הזמן. מספרים שברי ופרנקו לקחו את הזוגיות שלהם כמה צעדים קדימה והיו מחוברים בצורה פיזית במשך שעות על גבי שעות, מה שבחן אולי את הכימיה בין בני הזוג או את הסבלנות שלהם.

מבחינת ברי ופרנקו, החדשות הטובות הן שהסרט הראה שיש ביניהם כימיה גם על המסך, או ליתר דיוק: פעם הייתה כימיה, כי הסרט מציג כאן זוגיות במשבר, שמשפיעה מאוד על ההתנהלות של כל אחד מהצדדים. בניגוד לסרטים אחרים שמעמידים במרכזם זוג, ובטח זוג נשוי, כאן השחקנים לא מאבדים גובה גם כשהם נמצאים בפריים לבד או חולקים אותו עם מישהו אחר מהדמויות המעטות מאוד שנמצאות כאן. במיוחד פרנקו, שהתפקיד שלו היה תובעני ודרש התאמות שונות כדי שלא ייראה כמו קריקטורה מוחלטת של גבר בתהליכי שיגעון, שהולך כמו זומבי שאכל בטעות פטריית הזיה עם נמלים מורעלות ששתו אלכוהול בזמן שהן היו בהריון. 

ברי ופרנקו מגלים יכולות קומיות, דרמטיות וגם קצת קריפיות, גם אם לא מדובר בתצוגות משחק חד פעמיות או בכאלה שנזכור שנים קדימה. אלא שקשה להתנתק מההתייחסות לזוג שאנחנו צופים בסרט בתור אליסון ברי ודייב פרנקו, ולא מילי וטים. בין אם הסיבה היא הידע המוקדם שאנחנו (לפחות רובנו) מגיעים איתו לסרט ובין אם בעיה בתסריט עצמו, מדובר בבעיה שפוגעת באפקט של "צמודים" על הצופה. הסרט לא בונה דמויות סימפתיות מדי שהצופה נקשר אליהן או הופך אותו למעורה מדי במערכת היחסים הזוגית, ככה שאת הזוועות שהן עוברות ואת התמוטטות היחסים הזוגיים קיבלתי די בשוויון נפש. 

לא עוד סיפור אהבה רומנטי. אליסון ברי ודייב פרנקו נדבקים ב"צמודים" (יונייטד קינג)
מודעה

כשהמבע הקולנועי והספייס גירלס נפגשים

הסרט מנסה להציג את הרעיונות התיאורטיים שלו בתור תעלומה, גם אם לפעמים התשובות שלה מובנות מאליה או מוסברות קצת יותר מדי. מייקל שנקס מבטא את התהליכים שהזוג עובר בצורה חכמה והדרגתית, הן ברמת התסריט (הדיאלוגים, או הסצנה הקצרה בתחילת הסרט בה הם כמעט מתלבשים אותו דבר) והן בעשייה הקולנועית, שהיא בהחלט מרשימה לפרקים. שנקס מחבר בין פעולות שונות אבל דומות ויזואליות של בני הזוג כדי לסמל את הזיקה ביניהם, שתהפוך מוחשית יותר. חשוב לציין שבאופן אישי לא תמיד הבנתי את הכללים של החיבור הזה, מה שתרם להפתעה במפגשים בין בני הזוג אבל גם פגע קצת בהבנת האיום שהם מתמודדים איתו.

בצד השלילי, חלק מהעשייה הקולנועית – כמו הצילום – הרגישה לי לפרקים שגרתית מדי, והיה אפשר אולי לפרוץ גבולות מהבחינה הזו וליצור שוטים מעניינים שיצליחו ליישר קו עם המראות החריגים שמתרחשים על המסך. יש בסרט סצנות חשוכות, אולי קצת חשוכות מדי, והפסקול יעיל אבל קצת צפוי. לעזאזל, עוד לפני שראיתי את הסרט, ניסיתי לדמיין איזה שיר אני מחבר אליו בפוסט עתידי שיעלה ברשת חברתית כלשהי. התלבטתי בין שני שירים עיקריים: שיר מסוים של ספייס גירלס שמתאים מאוד למה שקורה כאן, או "צמוד צמוד" של אודיה, עומר אדם ושרק (הראפר, לא היצור המפלצתי הירוק שחי בביצה). למרבה הצער, היוצרים החליטו ללכת על הכיוון הצפוי ובחרו לשלב את אחד משני השירים האלו – לא נגלה לכם איזה מהם, כדי ליצור מתח – באופן אינטגרלי בעלילה. מה שאומר שיש כאן שיר, באחד מרגעי השיא של הסרט, שהוא הכי רחוק שיש מהטעם המוזיקלי שלי. מצד שני, מדובר כאן באחד השימושים היותר סבירים ומשעשעים בשיר של ההרכב הזה בקולנוע, בטח קולנוע האימה, אז מי שאני שאתלונן?

מודעה

איפה אפשר לראות את צמודים? (עדכון אחרון – אפריל 2026)

🎞️ צמודים בקולנוע

"צמודים" הגיע בינואר 2025 לבתי הקולנוע בישראל, אחרי שקיבל ביקורות חיוביות מאוד, עם כ-90% ביקורות חיוביות ב-Rotten Tomatoes. הסרט זכה להצלחה סבירה, אבל לא היסטרית, בקופות ברחבי העולם. הוא גרף כ-32 מיליון דולר, נכון לכתיבת שורות אלה, ובכך כמעט הכפיל את התקציב שעומד לפי ההערכות על כ-17 מיליון דולר.

📺 צמודים בטלוויזיה

צמודים ב-YES

החדשות הטובות הן שנכון להיום, תוכלו לראות את "צמודים" במגוון פלטפורמות בטלוויזיה. אם אתם כבר מנויי Yes VOD, הדרך לסרט קצרה מאוד היכנסו לספריית האימה או לסרטים החדשים בשירות, וצפו בו ללא תשלום נוסף. הוא שם, מחכה לכם.

עדיין לא לקוחות Yes? השאירו פרטים בטופס הבא וקבלו הצעה מותאמת אישית:


צמודים בסלקום TV

גם לקוחות סלקום TV יכולים ליהנות מ"צמודים". תוכלו למצוא אותו תחת ספריית האימה בשירות, ונכון לכתיבת שורות אלה גם בקטלוג "חדש על המדף".

ועוד לא מנויים? סלקום TV מציעים כרגע חבילה משולבת של אינטרנט וטלוויזיה שקשה לסרב לה: מעל 99 ערוצים, VOD, ערוצי ספורט פרימיום מתנה, אינטרנט סיבים של 1 ג'יגה, ראוטר, מגדיל טווח ו-2 ממירים – הכל ב-89 ש"ח לחודש לשלושה חודשים הראשונים, ו-149 ש"ח לאחר מכן. למידע נוסף ולהצעה מותאמת, השאירו פרטים בקישור הבא (בתחתית העמוד) או כאן:


 צמודים בהוט

ב-21.3, "צמודים" הצטרף גם לקטלוג של הוט. תוכלו למצוא אותו מדי פעם בערוץ Hot Cinema 2 או ב-VOD של הוט. גם כאן, תוכלו למצוא מגוון רחב של חבילות אינטרנט, עם או בלי שירותי טלוויזיה, דרך הקישור הבא.


צמודים (Together) – כל מה שחשוב לדעת

שנה: 2025

בימוי: מייקל שנקס

שחקנים: אליסון ברי, דייב פרנקו, דיימון הרימן, ג'ק קני

תסריט: מייקל שנקס

אורך: 102 דקות

ארץ הפקה: ארצות הברית, אוסטרליה

שפה: אנגלית

תאריך עלייה לקולנוע (ישראל): 26.1.2025

תקציב מוערך: כ-17 מיליון דולר, לפי פרסומים באינטרנט

הכנסות: כ-32 מיליון דולר לפי Box Office Mojo

ביקורות:

IMDB: 6.8

Rotten Tomatoes: 90%

אהבתם? מוזמנים לשתף. לא תמותו מזה!
📢 הודעות מערכת קטלניות: אל תעזו לצאת לפני שאתם קוראים את זה!

🩸 מנסים להישאר בחיים מבחינה כלכלית? הנה כמה המלצות והטבות שוות רצח לגולשי האתר.

📅 רוצים לדעת מתי סרט מגיע לקולנוע או לטלוויזיה? מחפשים אירועים מיוחדים? לוח השנה המלא (והמפחיד) שלנו .

💀 מחפשים פרסום קטלני במיוחד? בואו לשמוע על אפשרויות הפרסום באתר עולם האימה .

🕷️ נמות מאושר אם תתמכו באתר ותעזרו לנו לגדול כמו מפלצת.

ליאור פרג'

כתב תוכן, עורך ומנהל אתרים עם ניסיון של כ-15 שנה, בדגש על כתיבה לאתרי תיירות וכתיבה מגזינית במסגרת פרג' שירותי תוכן. בעל תואר שני בתקשורת, תואר ראשון בקולנוע (כולל קורס על סרטי אימה וסמינריון על העונג בסרטי טורצ'ר פורן!) ותעודת עיתונאות. חובב הדוק של קולנוע בכלל (למעלה מ-3,200 סרטים שראיתי בעשורים האחרונים) וסרטי אימה בפרט. נשוי ואב ל-2 ילדות מקסימות. גר בחולון ואוהד את ליברפול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *