מרדף רודף מרדף: "הזרים: חלק 2" מרחיב את הסאגה, בלי להיות יוצא דופן באמת I ביקורת
האמת היא שלא ממש ידעתי איך לאכול את "הזרים: חלק 1", שהגיח למסכים ב-2004 – יותר מ-15 ושנה אחרי "הזרים" הראשון, אחד מסרטי הפלישה הביתית (Home Invasion) הטובים של שנות ה-2000. הבמאי הפיני רני הרלין הצהיר כבר אז שמדובר בפרק הראשון מתוך טרילוגיה, שצולמה במשך 52 ימים רצופים במהלך 2022. אבל מה זה בדיוק היה – רימייק? אתחול מחדש? חידוש? סרט שונה עם כמה סצנות דומות? זרים לא יבינו, ומהביקורות הפושרות נראה שגם הרבה חובבי אימה.
"הזרים: חלק 1" היה ממוצע מאוד, אבל חשבתי שהחלק השני יהיה דווקא המבחן האמיתי. כאן יש הזדמנות להבין מה עולה בגורלה של הגיבורה הראשית (טוב, אם מתעלמים מהעובדה שמראש מדובר בטרילוגיה, ככה שברור שהיא תשרוד גם את הסרט הזה), מיהם לעזאזל אותם שלושה זרים במסיכות, והאם יש להם מניעים אחרים לרדוף זוג אומלל, מאשר הטיעון "כי הייתם בבית" (הסרט הראשון מ-2008) או "כי אתם כאן" (הגרסה מ-2024).
החדשות הטובות הן שאפשר לסמן "וי" לפחות על חלק מהסוגיות האלו, כי סוף סוף אנחנו מקבלים קצת סיפור רקע על הדמויות, שלוקח אותנו עד שנות הילדות. "הזרים: חלק 2" כולל כמה סצנות אפקטיביות, בעיקר בתחילת הסרט אגב, ומציג לנו עוד הופעה מרשימה של מיה, בגילומה של מדליין פטש. בצד השלישי – ויש כאן הרבה צדדים שליליים – התחושה היא שהסרט חוזר על אותם שטיקים וטריקים, סיפור המסגרת שמוצע הוא בסיסי ולא ממש מעניין, והסיום בעייתי מאוד למי שאוהב את סרטי האימה שלו…אממ… עם סיום.
העלילה של הזרים: חלק 2
"הזרים: חלק 2" מתחיל בסצנה קצרה בכיכובם של שלושת הזרים במסכות: "דחליל", "פני בובה" ו"פין אפ גירל", שהורגים מישהו בצורה אכזרית. אתם יכולים להרוג אותי או לקרוא לי גזען מסכות חשוך, אבל כמו בסרט הראשון – עדיין לא ממש הצלחתי להבחין בהבדלים בין שתי הדמויות הנשיות במסכה. כאילו, יש כמה הבדלים, אבל למוח הבלתי מפותח שלי מבחינת יכולת זיהוי מסכות מפחידות, היה לי קצת קשה לשים לב מי זה מי בחלק מהמקרים. יכול להיות שהבעיה אצלי, או שמישהו היה צריך לעצב מסכות עם קצת יותר הבדלים ביניהן.
לאחר אירועי הסרט הראשון, מיה (מדליין פטש, הג'ינג'ית הלוהטת מסדרת הטלוויזיה "ריברדייל" ומסרטי האימה "פולרואיד" ו"תועה באפלה") מתעוררת בבית החולים. כמו שלמדנו כבר בסצנת הסיום של הסרט הקודם, גם המקום שאמור להיות הבטוח ביותר הופך למסוכן עבורה, כשהזרים מצליחים לחדור. והנה, ילדים, דרך יצירתית מאוד להאריך טרילוגיה שהעיקרון שלה הוא פלישה ביתית, כי בכל זאת אנחנו לא יכולים ששלושה סרטים במשך של כארבע שעות וחצי יתרחשו בלוקיישן אחד. אז אנחנו מקבלים כאן מרדפים שונים שמתרחשים בבית החולים, בחדר המתים, ביער, בבית כלשהו מהסרט הראשון ואפילו בפאקינג אורוות סוסים.
ייאמר לזכותם של היוצרים שלפחות כמה מהקטעים הראשונים של המרדף הזה הם יעילים, מותחים ועשויים היטב. אלא שבשלב מסוים, ואצלי זה קרה בערך באמצע הסרט, התחושה היא שזה קצת יותר מדי מאותו דבר. אנחנו מקבלים את מיה בוחרת ומסתתרת, ועוד כמה דמויות משנה שלא ברור לנו אם הם באמת הזרים, או אנשים שבאמת מתכוונים לעזור לה. בהקשר הזה הסרט מציג כמה רגעים בהם אנחנו שואלים לגבי השפיות הנוכחית של מיה, גם אם הרגעים האלו הם קצרים יחסית. אין כאן תעלומה אמיתית של "מי עשה את זה" (whodunit), והתשובות שכן נחשפות הן די שגרתיות, אפילו רנדומליות לפרקים. אנחנו חוזרים עם הדמויות לילדות בכמה סצנות פלאשבק ומבינים את המניע, ותאמינו או לא – אפילו מי היא אותה תמרה שהזרים דופקים בדלת ושואלים אם היא נמצאת – אבל קשה לומר שהגילויים האלו מסעירים מדי.
"רוצים לדעת מניין הגזרה החטובה שלי? מסרטי אימה!"
ייאמר לזכותה של השחקנית הראשית, מדליין פטש, שהיא בהחלט מרשימה. היא כריזמתית וקשוחה, גם אם לא תמיד יש לה עם מה לעבוד. התסריט מבזבז חלק גדול מהכישרון שלה, עם בניית דמות שפשוט לא עמוקה מספיק לכזו שמלווה אותנו כבר משהו כמו שלוש שעות. יש כאן כמה שחקני משנה מרשימים מאוד, בראשם ריצ'ארד ברייק המעולה ("חניבעל: מקור הרוע", "דום", "ברברי", "ליל המסכות 2" וכמה סרטים של רוב זומבי) בתפקיד השריף העירוני, אבל הוא מתבזבז באופן מובהק כשחצי מזמן המסך שלו מוקדש לשתיית תה עם השותף שלו, או מה שלעזאזל הם לא מזמינים בדיינר המקומי.
פטש היא אחלה של לוחמת, שמראה שהיא ממש לא פראיירית. למעשה, חלק גדול מזמן המסך כאן היא מעבירה בריצות ובמחבואים, וקשה שלא להתרשם מהיכולות הפיזיות שלה. היא רצה פשוט נהדר, הקפיצות שלה נהדרות ויש לה כמה יכולות אתלטיות יוצאות דופן, עד שאני בטוח שבמהלך ימי הצילומים לשלושת הסרטים, היא ביטלה את המנוי שלה בחדר הכושר כי ממש אין בכך צורך. יכול להיות שבחלק מהמקרים ההתאוששות הפיזית שלה אחרי פגיעות שנראות חמורות היא קצת מהירה מדי, אבל, היי, אנחנו במותחן אימה, שאחת הדרישות בו היא לעמוד באינספור פגיעות בקלות. כי למי יש זמן לדמם או לצלוע כשצריך לברוח.
בלי ספויילרים, יש בסרט סצנה די ארוכה בה הגיבורה נלחמת מול איום מסוג אחר: בואו נגיד, נניח, בעל חיים שבתוך האותיות שמרכיבות את השם שלו יש את המילה "זר". אותו בעל חיים פוגש את הגיבורה האומללה ביער, תוקף אותה ואפילו מטריד אותה מינית. האמת היא שבחלק גדול מהזמן, חשבתי שזו דמות חדשה של זר רביעי, שלא הסתפק במסיכה אלא הלך על תחפושת מעולה מכף רגל פרוותית ועד ראש. למרבה הצער, בסופו של דבר אנחנו מבינים שזה דווקא כן בעל חיים, כלומר: הסצנה הזו לא נראתה לי קשורה יותר מדי לסרט הנוכחי, עם כל הכבוד שהגיבורה מגיעה ליער וצריכה להיאבק על חייה. אבל אולי אני פשוט חשדני מדי, כי ליאונרדו די קפריו קיבל הרי אוסקר על זה ששרד תקיפה, ספק אונס ברוטאלי, על ידי דובה ב"האיש שנולד מחדש".
כשהנוסחה הופכת לשגרתית מדי
תראו, רני הרלין יודע עדיין לעשות סרטים. הוא הוכיח את לאורך הקריירה הענפה של כמה עשורים, שכללה שוברי קופות (כמו "סחרור מסוכן" ו"מת לחיות 2") וסרטי אימה שזכו להצלחה נאה ("ים כחול עמוק", "סיוט ברחוב אלם 4: אדון החלומות", "ציידי המחשבות"), ואפילו בסרטים שגרתיים מאוד כמו "רוחות מלחמה" שכתבנו עליו לא מזמן. גם ה"הזרים: חלק 2" אנחנו רואים יד מיומנת מאחורי המצלמה. הסרט לא מרגיש "זול" בשום מובן, תנועות המצלמה מרשימות ותורמות לבניית האווירה, ויש כמה קטעים שמצליחים באמת להיות מותחים. בצד השלילי, הרלין בוחר בחלק מהמקרים בצילום רועד ובעריכה תזזיתית מדי, ככאילו הגיעה ממחוזות הפאונד פוטג', מה שגורם ליותר מדי עומס ומקטין את תחושות המתח. לדעתי, סרטי פלישה ביתית מוצלחים יותר כשהם בונים את האווירה שלהם באופן איטי ומדוד.
ככל שהזמן עובר, הצופה הממוצע מצפה למשהו מעבר. כמה פעמים אפשר שהגיבורה שלנו תגיע למקום, תהנה מכמה שניות של שקט אבל אז תגלה שאחד מהזרים או יותר הגיעו לשם בעקבותיה, ככה שהיא צריכה לחזור לרוץ ולהיאבק על חייה? ב"הזרים: חלק 2" זה קורה פשוט יותר מדי פעמים, גם כי זה כבר קרה מספיק פעמים בסרט הראשון ויקרה כנראה גם בחלק השלישי. בשלב מסוים הקונספט הזה ממצה את עצמו, ואנחנו נשארים עם ציפייה לאיזה ערך מוסף, שרחוק מלהגיע אלינו.
ההפחדות מבוססות בעיקר על הקפצות, עם קצת Gore, שקשור בעיקר לגורל דמויות המשנה. בכמה מקרים הסרט פשוט הציג דמות מסוימת שאמורה להציל את הגיבורה אבל נהרגת ברגע שהיא פותחת את הפה, עד שחששתי בשלב מסוים שנזכה לראות אוסף של סצנות נוסח "ים כחול עמוק" של אותו הרלין, בו דמות מסוימת (ע"ע סמואל ל' ג'קסון) נהרגת בדיוק באמצע נאום חוצה להבות, על ידי אחד הזרים, כלי הנשק או היצורים הפרוותיים שלהם.
אז נכון שיש כאן את סיפור המסגרת של "הזרים", אבל הוא בסיסי מאוד. הוא יכול להסביר לנו מי זו אותה תמרה, בכמה סצנות נדושות שלוקחות אותנו לילדות, אבל עדיין לא למה הזרים עושים את מה שהם עושים, אם בכלל יש לזה הסבר מעבר לעובדה שרציחות כאלה מתרחשות בארצות הברית על בסיס יומי, ללא מניע אמיתי. כדי שהפלאשבקים לא ייראו תלושים, הסרט מנסה לחבר אותם להתרחשות בסרט הנוכחי – זוכרים את בעל החיים המסתורי ממקודם? – אבל החיבור הזה נע בין שגרתי לתלוש ומגוחך.
האם לראות את הזרים: חלק 2?
במובן מסוים, "הזרים: חלק 2" מצליח להרחיב את הסיפור שעומד בבסיס סרטי "הזרים". ככה שאפשר להבין את ההחלטה של הרלין והיוצרים לרדת לרזולוציות קצת יותר עמוקות של סיפור ומניעים. יש בסרט בהחלט רגעים מהנים, לפחות בחלק הראשון שלו, כשאנחנו לא מתעייפים מלראות את הגיבורה רצה (ברצינות, ראיתם איזה חטובה וספורטיבית היא?) ומתחבאת פעם אחר פעם.
"הזרים: חלק 2" מתקשה לעמוד בפני עצמו בתור סרט עם התחלה, אמצע וסוף, והוא הופך לקורבן מסוים של הקונספט. הוא מרגיש חזרתי וקצת יותר ארוך ממה שהוא בפועל, ומותיר אותנו שוב עם תקווה שהסרט הבא – שאמור להגיע למסכים בפברואר 2026 – יצדיק סוף סוף את הבחירה להפוך את אחד מסרטי הפלישה הביתית הטובים של העשורים האחרונים לטרילוגיה רחבת יריעה.
איפה אפשר לראות את הזרים: חלק 2? (עדכון אחרון: אפריל 2026)
🎞️ הזרים: חלק 2 בקולנוע
"הזרים: חלק 2" הגיע לבתי הקולנוע בישראל בספטמבר 2025 והוקרן למשך כמה שבועות בבתי הקולנוע של סינמה סיטי, יס פלאנט ואחרים.
הסרט קיבל הגבלת צפייה מגיל 16 ומעלה, בעיקר כתוצאה מהאלימות הגראפית בסרט.
📺 הזרים: חלק 2 בטלוויזיה
ככל הידוע לנו, "הזרים: חלק 2" הגיע לספריית ה-VOD של Yes בתחילת 2026. נכון לעכשיו הוא זמין במסגרת ה-Movie Store בתשלום נפרד, וסביר שבחודשים הקרובים יעבור גם לספריית "סרטים 24/7" – מה שיהפוך אותו לזמין ללא תוספת תשלום למנויי VOD.
הסרט צפוי להגיע בהמשך גם לסלקום TV (שם תמצאו בינתיים את הסרט הראשון), להוט ואולי גם לשירותי טלוויזיה וסטרימינג אחרים.
גילוי נאות: הקישורים למטה הם קישורי שותפים. אם תזמינו דרכם, נקבל עמלה קטנה מהחברה, ללא עלות נוספת עבורכם.
הזרים: חלק 2 (The Strangers: Chapter 2) – כל מה שצריך לדעת
שנה: 2025
בימוי: רני הרלין
שחקנים: מדליין פטש, פרוי גוטיירז, אמה הורוות', ריצ'ארד ברייק, ברוק ג'ונסון, חיית בר מוזרה שלא ברור איך הגיעה לכאן
תסריט: אלן ר.כהן, אלן פרידלנד
אורך: 98 דקות
ארץ הפקה: ארצות הברית, אנגליה, ספרד, סלובקיה, קנדה
שפה: אנגלית, דמויות ששואלות בטון קריפי אם תמרה נמצאת
תאריך עלייה לקולנוע: הסרט עלה לבתי קולנוע בישראל ב-2.10.2025
הגבלת צפייה: מגיל 16 ומעלה
תקציב מוערך: כ-8.5 מיליון דולר
הכנסות: הסרט גרף כ-22 מיליון דולר ברחבי העולם, לפי Box Office Mojo
ביקורות:
IMDB: 4.7
Rotten Tomatoes: 15%
Metacritic: 28
🩸 מנסים להישאר בחיים מבחינה כלכלית? הנה כמה המלצות והטבות שוות רצח לגולשי האתר.
📅 רוצים לדעת מתי סרט מגיע לקולנוע או לטלוויזיה? מחפשים אירועים מיוחדים? לוח השנה המלא (והמפחיד) שלנו .
💀 מחפשים פרסום קטלני במיוחד? בואו לשמוע על אפשרויות הפרסום באתר עולם האימה .
🕷️ נמות מאושר אם תתמכו באתר ותעזרו לנו לגדול כמו מפלצת.
