הסיפור של מגדל פיזה יגרום לכם להתעקם מרוב פחד
יש הרבה סיבות שיכולות להפוך מגדל להיות מפורסם. כשזה נוגע למגדלים המוכרים ביותר במפת התיירות העולמית, הגודל בהחלט קובע. זה יכול להיות המגדל הגבוה בעולם (בורג' חליפה בדובאי), מגדל בעל עיצוב אייקוני (כמו מגדל אייפל בפריז), מגדל עם היסטוריה עתיקה (כמו הביג בן הלונדוני), או סתם מגדל שפשוט תוכנן בצורה שגויה, ככה שהיום הוא עקום – כן, כמו מגדל פיזה באיטליה.
מגדל פיזה מושך אליו כחמישה מיליון תיירים בשנה, מה שהופך אותו לאחד המגדלים המתוירים בעולם. מעבר לעובדה המצערת שבערך 99% מתוכם הם אנשים שעושים סימנים מוזרים עם הידיים ליד המגדל כדי לצלם תמונות שיקבלו כמה לייקים בפייסבוק, הוא מגלם בתוכו היסטוריה מעניינת וכמה עובדות מרתקות, אפילו קריפיות. הנה כל מה שמעניין ומפחיד לדעת על המגדל: מהסיבות העיקריות לכשל התכנוני, דרך אירועים נוראים שהתרחשו במגדל ועד להיבטים התיירותיים הנוכחיים שלו.
מהו מגדל פיזה?
"המגדל הנטוי של פיזה" (Torre pendente di Pisa) הוא מגדל פעמונים שאמנם עומד בפני עצמו, אבל מהווה חלק ממכלול הקתדרלה של פיזה, הדואומו. המגדל מתנשא לגובה של כ-58.46 מטר, כ-55 מטר מתוכם הם מעל פני הקרקע. המשקל הכולל של המגדל עומד על משהו כמו 14,500 טון, ומרכז הכובד שלו בגובה של למעלה מ-22.5 מטר מעל הבסיס. הנתונים האלו אולי נראים אקראיים, אבל הם יכולים להסביר את הנטייה יוצאת הדופן של המגדל, כמו שנסביר בהמשך.
איפה נמצא מגדל פיזה?
מגדל פיזה ממוקם בעיר בעלת שם זה באיטליה, המהווה חלק ממחוז טוסקנה. פיזה, הממוקמת בשפך של נהר ארנו עם הים התיכון, היא עיר די חביבה המונה כ-90,000 תושבים. במאמר מוסגר יש בה כמה מוקדי עניין יפים, שחלק גדול מהתיירים פשוט מפספסים כי הם מגיעים כדי "לסמן וי": לראות את המגדל, לצלם את התמונות המסורתיות לידו או לכל היותר לעלות לתצפית ממנו.
אם נכנסים לרזולוציות קטנות יותר של מיקום, אז מגדל פיזה ממוקם בפיאצה דיי מיראקולי, בתרגום חופשי "כיכר הניסים" (Piazza dei Maracoli), שהוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו ב-1987. הכיכר המרשימה, מוקפת החומה, הייתה בתקופת ימי הביניים אחד ממעוזי האומנות הבולטים בעולם. מאז ועד היום יש כמה ארבעה מבנים מרשימים בעלי חשיבות דתית: הדואומו (או בשמה המלא, קתדרלת סנטה מריה אסונטה), הבפטיסטריום (מבנה טבילה), בית הקברות המונומנטלי קמפו סנטו מונומנטלה וכמובן שגם מגדל פיזה.
כמה זמן לקח לבנות את מגדל פיזה?
לפי האמרה הידועה על ארץ המגף, רומא לא נבנתה ביום אחד וכו' וכו'. גם מגדל פיזה, כשלפי העדויות הבנייה שלו נמשכה כ-200 שנה, עם הרבה מאוד הפסקות בתווך בגלל מצבו של המבנה וגורמים נוספים בעלי חשיבות היסטורית.
נקודת ההתחלה היא ה-9 באוגוסט 1173, תאריך בו היסודות למגדל הונחו, והבנייה שלו החלה בפועל. כעבור משהו כמו חמש שנים, כשהגיעו כבר לאזור הקומה השנייה של המבנה, החלה הנטייה המפורסמת שלו. בעשורים שלאחר מכך בפיזה היו עסוקים בדברים אחרים מאשר לבנות מגדלים – לדוגמה, מלחמות עקובות מדם מול ג'נובה, לוקה ופירנצה – והבנייה נשכחה מאחור. היא התחדשה ב-1260, לאחר ששנות ההפסקה תרמו להתייצבות מסוימת של הקרקע סביב המגדל.
תחת ארכיטקט אחר, מי שלעזאזל הוא לא יהיה, החלו ניסיונות לאזן את המגדל בצורה שנראית די הגיונית בפועל: לבנות צד אחד של הקומות העליונות כשהוא גבוה יותר מהאחר, בניסיון לפתור את השיפוע. אחר כך הגיעה עוד מלחמה מול ג'נובה (1284), ופיזה יצאה כשידה על התחתונה. רק אחרי ההתאוששות במאה ה-14, בניית המגדל המשיכה. את הקומה השביעית השלימו ב-1319, וקצת יותר מחמישה עשורים לאחר מכן הוסיפו את חדר הפעמונים המפורסם.
מי בנה את מגדל פיזה?
לא צריך להיות גאון כדי לדעת שבנסיבות האלה, התשובה לשאלה מי תכנן את מגדל פיזה היא מורכבת. קודם כל, מכיוון שלבנייה אחראי מטבע הדברים יותר מאדם אחד. הבנייה כללה למעשה שלושה שלבים לאורך ההיסטוריה, כאשר כל שלב תוכנן ונבנה על ידי אדם אחר, מה שבא לידי ביטוי מובהק בעובדה שהמגדל משלב כמה סגנונות בנייה.
בנוסף, יש מחלוקת בנוגע לאנשי המקצוע שהיו אחראים על המלאכה בפועל. השמות העיקריים שמוזכרים בהקשר הזה הם ארכיטקט די אלמוני בשם ג'אגליילמו (Guglielmo); הפסל והאדריכל האיטלקי בן המאה ה-12 בונאנו פיזאנו (Bonanno Pisano) שהיה ידוע בעבודות המשלבות אלמנטים בינזטיים וקלאסיים, רובם בעיר בה גדל ומת; וארכיטקט נוסף ודי אלמוני מפיזה בשם דיוטיסלווי (Diotisalvi); ותומאסו פיזאנו (Tommaso Pisano), פסל וארכיטקט איטלקי, שסיים כנראה את הבנייה והוסיף אלמנטים גותיים.
שם זכור לשמצה, בהקשר הזה, הוא המהנדס ג'ון ברלנד (John Burland), שהיה אמור לפקח על הפרויקט הזה. הבעיה היא שהידע שלו במכניקת קרקע, שזה התחום הרלוונטי לסוג כזה של בנייה, היה רחוק מלהיות מושלם. מספרים שכשהוא למד תואר ראשון באוניבריסטה ביוהנסבורג, הוא קיבל במקצוע הזה את הציונים הנמוכים ביותר.
הצייר, האדריכל והחוקר האיטלקי ג'ורג' וזארי, שאחראי לסדרת הביוגרפיות האומנותיות "חיי הציירים, הפסלים והאדריכליים הדגולים ביותר" (אותו פגשנו למשל בכתבה על הסיפור המרתק של המונה ליזה, אפרופו יצירות פאר איטלקיות), טוען שפיזאנו הוא האדריכל הראשון. מחקרים אחרים, כמו זה שפורסם ב-2001, מצביעים דווקא על זה שאותו דיוטיסלווי לקח את המושכות.
למה מגדל פיזה עקום?
בשעה טובה הגענו לשאלת מיליון הדולר – או אם תרצו, מיליוני התיירים שפוקדים את המקום בכל שנה – והיא מה גורם למגדל לנטות בצורה די משמעותית, עד לסכנת התמוטטות. ברמה הכללית, הקרקע סביב המגדל פשוט לא מתאימה לגמרי למבנים גבוהים, וכמובן גם כבדים במיוחד. הקרקע מורכבת בעיקר מחול וטין (למעשה, המילה "פיזה" מגיעה מהמילה היוונית שמשמעותה "ארץ ביצות"), חומרים שלא חזקים מספיק עבור כאלו לחצים. בנוסף, פני הקרקע באזור הם נמוכים מאוד, רק כשני מטר מעל פני הים, מה שמקשה גם הוא על יצירת החוזק המספק.
לאורך השנים, בהיעדר טיפול הולם, הנטייה של המגדל רק הלכה ונעשתה חמורה יותר. אחד האחראים לכך הוא לא אחר מאשר בניטו מוסוליני, שלפי הסיפורים תיעב את המגדל וסבר שהוא חרפה לאומית, מבנה שגוי שגורם לפגיעה במוניטין של הבנייה האיטלקית. הוא גייס כמה מומחים, שקדחו במגדל חורים ומילאו בהם טיט, במחשבה שהדבר יגרום ליישור המבנה. בפועל החורים דווקא ערערו עוד יותר את היציבות של יסודות המבנה, הגדילו את השיפוע וגרמו לכך שהמגדל היה בסכנת קריסה מוחשית. שזה אולי אומר משהו מטאפורי על הקנדציה של מוסוליני האיום, אבל אני לא מספיק מבין בהיסטוריה כדי לדעת אם זה נכון.
ב-1990, השיפוע הגיע לכ-5.5 מעלות, מה שאומר למעלה מ-4 מטר ביחס למצב ה"תקין" של אנך שיורד בצורה ישרה ממרכז המגדל. חישובים הראו שהמגדל עלול לקרוס לחלוטין תוך 100 שנה, והוחלט לסגור את המגדל למבקרים. ועדה בינלאומית של מיטב המוחות מהעולם התכנסו כדי לפתור את המצב, כשעלות השיקום הוערכה ביותר מ-23 מיליון אירו.
הנה סרטון קצר שמסביר על ההיסטוריה של מגדל פיזה:
אז איך מיישרים מגדל עקום?
אם ראיתם את "סופרמן 3" משנת 1983, אולי אתם זוכרים את הסצנה בה סופרמן שלנו (כריסטופר ריב) עף באוויר ומיישר את מגדל פיזה בעזרת הכוח העצום שלו. למרבה הצער – ובאתר שלנו אנחנו אוהבים להפריך מיתוסים שיהרסו לכם את הילדות – במציאות זה בלתי אפשרי, תאמינו או לא. קודם כל, מכיוון שלא ידוע לנו על אנשים שיכולים לעוף. חשוב לא פחות, הוא שאף אדם לא יכול ליישר מגדל ששוקל כמו בערך 2,000 פילים. בכל זאת, הנה הסצנה שתכניס אתכם לאווירה הנכונה, עם הרבה מאוד נוסטלגיה.
העיקרון המרכזי הושג במידה רבה בזכות מהנדס רומאי בשם פרננדו פראצי'נה, שהיה מנוסה בייצוב מבנים בתנאים הלא פשוטים של בירת איטליה (שחלקים ממנה ממוקמים על אדמות סחף). העיקרון המרכזי הוא חיזוק הבסיס בצד הנגדי לשיפוע, בעזרת כמה פעולות. לדוגמה, הוספת עפר מהצד המנוגד לשיפוע והתקנת משקולות נזק, שתרמו לכך שהמגדל "חזר אחורנית" מבחינת השיפוע שלו.
היו מומחים רבים שסברו שפעולות כאלה לא יסייעו, או אפילו עלולות להזיק, בין השאר מכיוון שלאורך ההיסטוריה, הכיוון של נטיית המגדל השתנה כמה פעמים. ועדיין, חוות הדעת של המומחה הרומאי התקבלה בסופו של דבר. פעולות השיקום כללו למשל הוספת עפר מהצד המנוגד לשיפוע והתקנת משקולות נזק, שתרמו לכך שהמגדל "חזר אחורנית" מבחינת השיפוע שלו.
ב-2001 המגדל נפתח מחדש לקהל התיירים, עם שיפוע קטן יותר של כ-3.97 מעלות "בלבד". המומחים עם היד על הדופק, ואחת לכמה שנים נעשות פעולות אקטיביות כמו הוצאת כ-70 מיליון טון עפר ב-2008. ההנחה היא שלמרות שהמצב משופר בהרבה, עדיין אי אפשר לנוח על זרי הדפנה לאורך זמן. ההנחה כיום היא שהמבנה יציב לבערך 200 שנה, אבל בתחום הזה דברים עשויים להשתנות. יש הערכות שמדברות על כך שבתחילת המאה ה-23, המגדל צפוי לחדש את ההטיה שלו.
תופתעו, אבל יש מגדל עקום יותר בפיזה
למרות שמגדל פיזה הוא המבנה הנטוי המפורסם בעולם, יש כאלה שהשיפוע שלהם הוא גדול יותר, גם אם הם עצמם מפורסמים פחות. למעשה, אפילו בפיזה עצמה יש מבנה משופע יותר ממגדל פיזה! המבנה הזה הוא מגדל הפעמונים של כנסיית San Michele Dagli Scalzi בחלק המזרחי של פיזה, שמציעה שיפוע של 5 מעלות. מגדל הפעמונים של כנסיית ניקולה הקדוש (Church of San Nicola) משופעת גם היא, אבל "רק" ב-2.5 מעלות.
מגדל הפעמונים של Suurhusen, כפר קטן בצפון מערב גרמניה, החזיק במשך שנים בתואר המבנה הנטוי ביותר בעולם, עם שיפוע שגדול ביותר מ-1.2 מעלות בהשוואה למגדל פיזה. אם אתם מחפשים ארכיטקטורה מודרנית יוצאת דופן, בניגוד למבנים עתיקים שהפכו לעקומים מסיבות בלתי מתוכננות, תמצאו אותו באדיון האולימפי של מונטריאול שבקנדה. מגדל מונטריאול (Montreol Tower), הוא המבנה הנטוי הגבוה ביותר בעולם, עם גובה של כ-165 מטר. הוא תוכנן בזווית של 45 מעלות, "קצת" יותר מאשר המגדל הנטוי של פיזה.
עקום עקום, אבל מעליך: איך מגדל פיזה לא נופל?
האמת היא שההנדסה, או אם תרצו המוח האנושי, הם הגורם העיקרי שמסביר למה מגדל פיזה עדיין נמצא סביבנו, ולמה הוא עדיין פתוח לציבור. זה לא מובן מאליו על רקע העובדה שהאזור עצמו חווה לא מעט טראומות במהלך השנים, כמו רעידות אדמה, אסונות טבע ומלחמות.
גם המגדל עצמו חווה כמה פגיעות, אבל הצליח לשרוד אותן. במלחמת העולם השנייה, לדוגמה, הצבא הגרמני השתמש במגדל לתצפית על הצבא האמריקאי. כשהאמריקאים גילו זאת הם תיכננו להפציץ את המבנה, אבל ממש בדקה ה-90 החליטו לוותר. גם כשפיזה עצמה הופצצה בצורה די מאסיבית ב31 באוגוסט, 1943, וגם כשלאחר מכן היו הפצצות שגרמו לאלפי הרוגים ולהרס של אחוזים נכבדים מהמבנים בעיר, מגדל פיזה והאתרים החשובים הסמוכים אליו נשארו בלי פגע.
בכל הקשור לרעידות האדמה הרבות שפוקדות את האזור, התמונה די מעניינת – כי לכאורה הן היו עלולות לגרום לנזק או אפילו לקריסה למבנה שגם ככה נטוי. מדענים מאוניברסיטת בריסטון באנגליה סבורים שבאופן די מפתיע, התנאים שמסבירים למה מגדל פיזה נטוי הם גם אלו שמאפשרים לו לשרוד. במילים אחרות: הגובה של המגדל ודרגת הקשיחות הגבוהה שלו, יחד עם העובדה שהקרקע סביבו רכה, גורמים לכך שהתנודות של המגדל הן מינימליות, גם כשיש רעידת אדמה חזקה.
מה התרומה של מגדל פיזה למדע?
מגדל פיזה הוא עדות לאתגרים של הבנייה האנושית, לקשיים שמערים לפעמים הטבע (במיוחד כשהתכנון שגוי) וליכולת לפתור את המצב אם רק מאחדים כוחות ומוציאים סכומי עתק. אלא שמבחינה מדעית, מייחסים למגדל חשיבות אחרת. לפי האמונה, המדען האיטלקי המפורסם גלילאו גליליי ערך את ניסוי מגדל פיזה, בניסיון ללמוד על כוח המשיכה.
העיקרון הוא שגליליי זרק בו זמנית שני כדורים שונים לחלוטין: הראשון כדור עופרת, והשני כדור כותנה. הוא ניסה להוכיח שהמסה לא משפיעה על זמן הנפילה, כלומר, שתאוצת הנפילה של העצמים זהה למרות ההבדלים במסה שלהם, ככה שהם אמורים להגיע לקרקע באותו זמן. כבר קודם לכן היו מדענים ונסיינים שעשו דברים טובים, אבל גליליי ניסה לערוך ניסוי "כהלכתו", בין השאר במטרה להראות שתפיסת הכבידה של אריסטו, שטוענת שכן יש השפעה של המסה על מהירות הנפילה, שגויה. למרות זאת, התפיסה המקובלת כיום מבחינה מדעית היא שהמניפולציה של גליליי היא יותר ניסוי מחשבתי, ולא ראויה להגדרה של מבחן פיזיקלי מ-א' ועד ת'. בנוסף אין ממש עדויות לניסוי הזה, למעט ביוגרפיה של מי שהיה תלמידו של גליליי.
צריך לזכור שבאותה תקופה, גליליי היה פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת פיזה. יכול מאוד להיות שהבחירה שלו במגדל קשורה לזמינות שלו, ולא לשיפוע (אם בכלל היה ידוע אז). ואגב, יש אמונה של תושבי המקום שהרוח של המדען הגאון עדיין משוטטת לה במגדל פיזה, עורכת ניסויים. ככה שאם אתם עומדים לצד המגדל ומישהו זורק עליכם כדור שכמעט עורף לכם את הראש, תדעו שיכול מאוד להיות שהאשמה היא רוח רפאים של פיזיקאי ואסטרונום שהלך לעולמו במאה ה-17.
הפעמונים של מגדל פיזה מצלצלים אחרת
אם אתם מגיעים למגדל פיזה, מומלץ לא להסתפק במראה של המגדל, וגם לא בצילום תמונות מסורתיות ללידו (עוד נתייחס לזה בהמשך). כדאי להקדיש זמן כדי לחקור את מגדל פיזה מבפנים, יש בהחלט יש כאן מה לראות. 294 מדרגות ספירליות יקחו אתכם אל מרפסת התצפית. לתושבי המקום, אגב, יש אמונה טפלה שמי שמטפס את כל המדרגות יסבול ממזל רע. המזל הטוב שלכם הוא שהאמונה הזו נכונה רק לתושבי פיזה או למי שגדל בפיזה, ככה שתיירים הם מוגנים מהבחינה הזו.
בראש המגדל תמצאו את שבעת הפעמונים שלה, כל אחד מהם מייצג תו נגינה אחר. הפעמונים כבדים מאוד, והפעם האחרונה שהם צלצלו בצורה אותנטית – כלומר, באופן המסורתי עם חבל – הייתה עוד במאה ה-20. נכון להיום, כדי למנוע מצב בו התנודות מצלצול הפעמונים יחמירו את בעיות היציבה של המגדל, נעשה שימוש בפטיש אלקטרוני, שגורם לכך שהרטט שמפיקים הפעמונים, כשהם מופעלים, הוא מינימלי. במילים אחרות: המנגנון החדש יותר גורם להפעלת הפעמונים, אבל הם עצמם נשארים נייחים כמעט לגמרי.
האם אפשר לטפס על המגדל?
במבט חיצוני, תוכלו להתרשם משמונה הקומות שבכל אחת מהן 12 עמודים, בכל אחד מהם פיסול מעט שונה. המבנה עשוי מסלע מוצק והרבה מאוד אבנים, כל אחת ממהן שונה, עם כל מיני פרטים קטנים ומפוסלים שיוצרים כאן עניין. במיוחד על רקע העובדה שמבפנים המראה הוא דווקא די מינימלי.
מקצה המגדל רואים תצפית פנורמית יפה של פיזה והכיכר, מה שאומר שמצלמה כמובן היא בגדר חובה. שימו לב שמכיוון שמדובר במבנה ישן מאוד, הוא כמובן לא מותאם לבעלי מגבלויות פיזיות ולא כולל מעלית. בנוסף, למבקרים מוקדש כחצי שעה לשהות בתוך המגדל, מהסיבה הפשוטה שיש המוני אנשים שמחכים בחוץ לתור שלהם. חוץ מזה, אתם לא באמת רוצים ליצור עומס יתר של משקל על מגדל שגם ככה נוטה על הצד שלו, נכון?
למה עושים סימנים ליד מגדל פיזה?
לפני כמה שנים, פורסם ב"סטטוסים מציינים" פוסט שהפך כמובן ויראלי מאוד, בזה הנוסח: "אם יום אחד חייזרים יגיעו לכדור הארץ, זה יהיה בגלל כל הסימנים המוזרים שאנשים עושים ליד מגדל פיזה".
יכול מאוד להיות שגם גליליאו גליליי היה מתהפך בקברו אם היה רואה מה אנשים עושים היום ליד מגדל פיזה. כן, אנחנו מתכוונים לאותם מיליוני אנשים שמצלמים את עצמם "מחזיקים" את המגדל, מרימים אותו, מטפסים עליו, נתלים ממנו, מלקקים גביע גלידה שה"כדורים" שלו הם המגדל, או אלוהים יודע מה. כנראה שיש גם כמה פסיכים שמצלמים את עצמם בתנוחות אירוטיות שקשורות לאונס של המגדל (שהוא כידוע סמל פאלי, גם אם כזה שעשוי להצביע על בעיות מסוימות באיבר המין הזכרי), אבל לא עשיתי גוגל כדי לבדוק אם יש תמונות כאלה, כי אני לא חולה נפש.
בכל מקרה, נראה שאם ביקרתם במגדל פיזה ולא עשיתם תמונות בהן אתם מחזיקים אותו או משהו בסגנון, כאילו לא הייתם כאן מעולם. אפשר להיות ציניים לגבי זה, לצחוק מהמראה של אנשים שעושים תנועות מוזרות לכאורה בלי קונטקסט (כי לא רואים הרי את התמונה שהם מנסים ליצור) או לגחך כשיש כישלון משעשע בתמונות, אבל צריך לקבל את זה. יש הרבה מאוד יתרונות לחיים הדיגיטליים של המאה ה-21, אבל גם חסרונות. אולי בעצם מתקפת חייזרים לא רעיון כל כך רע.
איך מבקרים במגדל פיזה?
יש כמה דרכים לראות את מגדל פיזה. הפשוטה ביותר היא להגיע למתחם עצמו, מה שלא כרוך בתשלום. תוכלו לשהות שם ולצלם את התמונה המפורסמת, כמו כל העולם. אם אתם רוצים לטפס על המגדל עצמו או לבקר בחלק ממוקדי העניין האחרים בסביבת הכיכר, תצטרכו כבר לשלם.
בין אפשרויות הביקור כאן ניתן למנות:
🎫 טיפוס על המגדל, לפרק זמן של כחצי שעה כאמור, לזמן ולשעה ספציפיים. חשוב לא להתחכם, אלא להגיע בזמן הנקוב (וקצת לפניו)
🎫 ביקור באחד, שניים או שלושה מבין האתרים הסמוכים שנמצאים בכיכר: מוזיאון הקתדלרה הקטן, בית הקברות ובית הטבילה. הסכומים הם בהחלט סבירים.
🎫 רוצים לבקר בקתדרלה? ביקור כאן לא כרוך בתשלום, אבל עקב עומס המבקרים צריך לעבור בקופות ולקבל כרטיס כניסה, שמקנה לכם את הזכות לבקר כאן בשעה מסוימת (ההנחה היא שבקתדרלה, יכולים להיות רק עד 90 מבקרים ברגע נתון). אם אתם קונים כרטיס למגדל או לאתרים אחרים בסביבתו, תוכלו להיכנס לקתדרלה בכל זמן שתרצו
🎫 סיורים מודרכים מחוץ למגדל או בתוכו
שימו לב שעומס התיירים כאן הוא רציני, ולכן מומלץ מאוד להזמין את הכרטיסים מראש – כך שתוכלו לחסוך גם את התור בקופות. חלק מסוגי הכרטיסים מאפשרים לכם גם להימנע מהתורים בכניסה למתחם. ומציעים ביטול ללא תשלום עד 24 שעות לפני התאריך שבחרתם:
גם מגדל יכול להיות אייקון (בערך)
מגדל פיזה הוא יותר מאשר אתר תיירותי היום, פופולארי ככל שיהיה. כמו מבנים מפורסמים אחרים, תוכלו למצוא שורה ארוכה של מוצרים שמבוססים עליו, שיכולים לגרום לכך להיות עקומים ליום אחד, להוסיף קישוט א-סימטרי לסביבת המגורים או העבודה שלכם, או אפילו להתמודד בצורה ישירה עם חלק מהאתגרים שקשורים למגדל פיזה.
בין המוצרים הבולטים שמצאנו ברחבי האינטרנט, אפשר למנות:
- לגו של מגדל פיזה, מסדרת המבנים המאתגרת, עם 345 חלקים
- פאזל תלת ממדי של מגדל פיזה, כולל תאורה
- ננו (מיני) לגו של מגדל פיזה, המכיל 1,073 חלקים
- חלק מסט של דמויות קטנות (פיגורינים) של מבנים מפורסמים ברחבי העולם, כמו מגדל פיזה, מגדל אייפל, פסל החירות, הביג בן, הטאג' מהאל ועוד
- משחק מגדל פיזה אסטרטגי, בו אתם צריכים להציב כמה שיותר אנשים במגדל המתנדמד, בלי שהמגדל יקרוס והאנשים יפלו. המשחק מיועד לגילי 5 ומעלה ועובד, לפי היצרנית, על תכונות חשובות כמו תכנון, שיווי משקל וקואורדינציה
- פסלים בגדלים שונים
- מנורות לילה
