הביקורות על "המפרץ" היו חיוביות יחסית, אם כי בחלק מהמקרים ראינו שהמבקרים אהבו את הסרט יותר מאשר הקהל הרחב.

ביקורות מקצועיות:

באתר Rotten Tomatoes קיבל "המפרץ" ציון של 75% במדד המבקרים, על בסיס כ-90 ביקורות. באותו האתר, ציון קהל נמוך הרבה יותר ועומד על 44%, על בסיס יותר מ-10,000 דירוגים. ב-Metacritic קיבל הסרט 65 מתוך 100, על בסיס כ-20 חוות דעת, ציון שמוגדר כחיובי בדרך כלל. ציון המשתמשים באתר עומד על 6.6 מתוך 10, על בסיס ע-70 דירוגים. הפער בין תגובת המבקרים לקהל בולט: המבקרים נטו להעריך את הרעיון ואת הביצוע, בעוד חלק מהצופים פחות התחברו לסגנון ולמבנה.

דירוג הקהל:
באתר הסרטים IMDb קיבל "המפרץ" ציון של 5.7 מתוך 10, על בסיס כ-34,000 הצבעות, כשהציון השכיח ביותר היה 6/10. זהו ציון בינוני, שמצביע על סרט שזכה להערכה מצד חלק מחובבי האימה, אך לא הפך לחביב הקהל באופן גורף. ב-Letterboxd הסרט קיבל את הציון של 3.1 כוכבים מתוך 5, לאחר יותר מ-55,000 דירוגים.

הביקורות החיוביות הדגישו את האופן שבו הסרט משתמש בסגנון פאונד פוטג' כדי ליצור תחושה של אסון אמיתי, ואת החיבור בין אימה לבין ביקורת סביבתית. מבקרים רבים התרשמו מהרעיון של טפילים ימיים שעוברים מוטציה בעקבות זיהום ומסכנים קהילה שלמה, במיוחד משום שהאיום מבוסס על חששות אמיתיים לגבי זיהום מים, מערכות אקולוגיות ובריאות הציבור. ב-The Guardian שיבחו את העניין של לוינסון בהתנהגות האנושית, ואילו ב-NPR תיארו את הסרט כסיוט סביבתי אפקטיבי במיוחד. גם השימוש בסרטונים ובמקורות מידע שונים זכה להערכה, משום שהוא הופך את הסיפור למעין תיעוד מפורק של אסון.

הגדיל לעשות אתר אינטרנט בשם Found Footage Critic, שסוקר סרטי פאונד פוטג', והחליט להגדיר את "המפרץ" כ"סרט הפאונד פואג' הטוב ביותר בעשור השני של המאה ה-21", חמישי בין סרטי הפאונד פוטג' הטובים אי פעם וראשון בסרטים שעוסקים בהתפרצות מגפות.

ומה פחות עבד? לצד ההערכה לרעיון, היו מבקרים שחשבו שהמבנה המקוטע של הסרט פוגע ביכולת שלו לבנות מתח רציף. המעבר בין סרטונים, שיחות והקלטות יוצר תחושה אותנטית, אבל גם מקשה לפעמים על ההזדהות עם הדמויות ועל בניית סיפור מרכזי ברור. חלק מהביקורות טענו שהסרט אינו מפחיד מספיק, ושחלק מהאפקטים והאירועים נראים מוגזמים או מלאכותיים. גם בקרב הצופים נרשמה תגובה מתונה יותר מזו של המבקרים, בעיקר בשל הקצב והדמויות שאינן מפותחות לעומק.

בסופו של דבר, "המפרץ" מצליח יותר כסרט אימה אקולוגי וכסיפור על אסון סביבתי מאשר כסרט אימה קלאסי שמבוסס על דמות מרכזית אחת.