אימת הכוכבים: רוברט אנגלונד וג’ון קרפנטר מצטרפים לשדרה של הוליווד
שדרת הכוכבים של הוליווד (Hollywood Hall of Fame) היא ה-מקום להופיע בו אם אתם ידוענים שקשורים לתעשיית הבידור העולמית, בתחומים של קולנוע, מוזיקה, רדיו, טלוויזיה, הופעות חיות/תיאטרון, ומאז שנת 2023 גם ספורט. אבל האם תמצאו כאן באמת את השמות הגדולים ביותר, כולל בעולם האימה? ממש לא בטוח, מכיוון שנכון למועד כתיבת שורות אלה יש כמה כוכבים עצומים שעדיין לא קיבלו את הכוכב שלהם, כמו אל פאצ’ינו, רוברט דה נירו, ג’וליה רוברטס, ליאונרדו די קפריו, דנזל וושינגטון, בראד פיט ואחרים. חלק מהם סירבו לקבל כוכב מסיבות שונות, בעוד שהזמן של אחרים כנראה עדיין לא הגיע.
מדי שנה מתווספים לשדרה כמה עשרות כוכבים חדשים, והיא מונה נכון למועד כתיבת שורות אלה 2,783 כוכבים. החדשות הטובות עבור חובבי האימה הן שלרשימת הכוכבים שזכאים לכוכב יצטרפו ב-2025 שני אייקונים גדולים: רוברט אנגלונד, השחקן האגדי שגילם כמובן את פרדי קרוגר ברוב סרטי “סיוט ברחוב אלם”, וג’ון קרפנטר, יוצר הקולנוע שאחראי בין השאר ל”ליל המסכות”.
לפעמים חלומות מתגשמים: המסע של רוברט אנגלונד לשדרת הכוכבים
רוברט אנגלונד בן ה-77 הוא אחד השמות המוכרים בעולם האימה, ולא קשה להבין למה. השחקן האגדי, שהחל את דרכו בקולנוע בסרט “באסטר ובילי” ב-1974, נכנס לפנתיאון של הז’אנר האהוב עלינו בזכות גילום הדמות של פרדי קרוגר. זה התחיל ב-1984 עם “סיוט ברחוב אלם” הראשון של וס קרייבן, שהציג לעולם את הדמות הקריפית של פרדי, רוצח הילדים שנשרף על ידי אנשי העיירה הבידיונית ספרינגווד באוהיו וחזר לרדוף את הצאצאים שלהם דרך החלומות. מעבר לייצוג החזותי האייקוני של פרדי קרוגר, עם הפנים השרופות, הכובע השחור, הסוודר בגווני האדום-ירוק ובעיקר ציפורני הסכין, רוברט אנגלונד הצליח ליצור דמות בלתי נשכחת בזכות הקול המחוספס והמחוות הגופניות האופייניות.
אחר כך הגיעו לא מעט סרטי המשך, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, בכולם כיכב רוברט אנגלונד:
- “סיוט ברחוב אלם 2: נקמתו של פרדי” (1985)
- “סיוט ברחוב אלם 3: לוחמי החלומות” (1987)
- “סיוט ברחוב אלם 4: אדון החלומות” (1988)
- “סיוט ברחוב אלם 5: ילד החלומות” (1989)
- “פרדי מת: הסיוט האחרון” (1991), שהיה כביכול הסרט בו הצליחו סוף סוף להרוג את פרדי קרוגר (לכאורה, כן?)
- “הסיוט החדש של וס קרייבן” (1994), שבעצם הקים לתחייה את פרדי קרוגר בזכות המעבר לממד חדש
- “פרדי נגד ג’ייסון” (2003) – סרט הספין אוף שהפגיש בין פרדי לבין אייקון אימה אחר: ג’ייסון וורהיס מסרטי “יום שישי ה-13”)
למעשה, רוברט אנגלונד לא לקח חלק רק בסרט אחד של “סיוט ברחוב אלם”: הרימייק הדי מיותר של “סיוט ברחוב אלם” מ-2010, בו נכנס לסוודר של פרדי קרוגר השחקן ג’קי ארל היילי, מי שהיה מועמד לפרס האוסקר ב-2006 על תפקידו ב”ילדים קטנים”.
הנה סרטון קצר שמציג חלק מהרגעים הזכורים של פרדי קרוגר:
אילו סרטים נוספים עשה רוברט אנגלונד?
רשימת הסרטים של רוברט אנגלונד כוללת גם סרטי אימה אחרים, אם כי קשה לטעון שהם טובים או מפורסמים מדי – בחלקם, אגב, הוא גילם דמות של רופא, פרופסור, או בעל מקצוע מכובד אחר. בין השאר, ראינו אותו משחק בסרטים “אגדה עירונית” (1998), “גרזן” (2006) המהנה מאוד, “חשפניות זומביות” (2008) לצד שחקנית הפורנו ג’נה ג’יימסון, “חשפניות נגד אנשי זאב” (2012) הנורא, “האגם השקט: הפרק האחרון” (2012), “מרפאת הפחד” (2014), “האגם השקט נגד אנקונדה” (2015), “איש חצות” (2017) ו-Natty Knocks” מ-2023, לצד מלכת הצעקה דניאל האריס. הוא גם גילם את עצמו או את פרדי קרוגר בכמה סרטים, סדרות טלוויזיה ואפילו משחקי מחשב, כמו “Choose or Die” הבינוני של נטפליקס מ-2022, או אחת הגרסאות של משחק המחשב “מורטל קומבט”.
טוב, אחרי שבוחנים את אותה רשימת סרטים של רוברט אנגלונד, אפשר להבין שהוא כנראה קיבל את הכוכב שלו בזכות “סיוט ברחוב אלם”, ולא על סמך העבודות האחרות שלו. אנגלונד עצמו הגיב לבשורה המשמחת על קבלת הכוכבת בציוץ די משעשע: “התעוררתי הבוקר” (נעימת הפתיחה של סופרנוס) (צוחק) כדי לגלות שאני מצטרף לחברה הגדולה של שדרות הכוכבים בהוליווד ב-2025. רק לשמוע את השם שלי לצד שמות כמו ג’יין פונדה ופרינס גורם ללב שלו לעשות “פיט פאט””, הוא כתב, בתרגום די חופשי.
ג’ון קרפנטר, איש האשכולות, מקבל את הכוכב
שם נוסף מעולם האימה שמצטרף לשדרת הכוכבים הוא ג’ון קרפנטר בן ה-76. יכול מאוד להיות שאתם מכירים את קרפנטר בתור הבמאי של “ליל המסכות” הראשון, הסרט שהוליד את מייקל מאיירס (אפרופו נבלי אימה מפורסמים) ונחשב לאחד הסרטים החשובים בתולדות קולנוע האימה: סרט שייסד במידה לא מבוטלת את ז’נאר הסלאשרס, שגם “סיוט ברחוב אלם” משתייך אליו.
האמת היא שג’ון קרפנטר הוא יותר מאשר במאי. הוא החל ליצור בגיל צעיר סרטי אימה קצרים במצלמת 8 מ”מ, עוד לפני שהיה בתיכון, החל ללמוד קולנוע אבל נשר כדי להגשים את חלום היצירה שלו. סרטו הראשון כבמאי, “Dark Star” מ-1984, שאלמנטים שונים בו השפיעו על “הנוסע השמיני” המופתי. כבר אז היה אפשר לראות שקרפנטר הוא מולטי טאסקינג, כשהוא בין השאר כתב, הלחין, ביים והפיק את הסרט. גם ב”ההתקפה על מחוז 13″ המצוין, הראה קרפנטר שהוא שולט בכמה וכמה היבטים של העשייה הקולנועית.
עיקר ההצלחה: ליל המסכות
ב-1978 הגיע “ליל המסכות” הראשון, שהפך את קרפנטר להיסטוריה. הרעיון המקורי של מפיק הסרט, אירווין יאבלנס, היה בכלל לסרט בשם “רציחות השמרטפית”, שעוסק ברוצח סדרתי שרודף אחרי בייביסיטריות. קרפנטר אהב את הרעיון הכללי, אבל החליט לשלב אותו עם רעיון נוסף של יאבלנס, והוא שהעלילה תתרחש בליל כל הקדושים. קרפנטר לא רק ביים, אלא גם יצר את נעימת הנושא המפורסמת כל כך של הסרט (וכל הסרטים שיבואו אחריו), בהשראת “סוספיריה” של אמן האימה האיטלקי דריו ארג’נטו ו”מגרש השדים” המופתי. הסרט עצמו הופק בתפקיד די זעום של 320,000 דולר בלבד, אבל הפך ללהיט ענקי עם הכנסות של כ-65 מיליון דולר.
ההצלחה הזו הולידה לא מעט (יותר מדי) סרטי המשך – 13 במספר, נכון לשנת 2024 – והוא מדורג במקום ה-11 מבין זיכיונות האימה מבחינת ההכנסות ברחבי העולם. גם בחלק גדול מהסרטים הבאים בזיכיון קרפנטר לקח חלק, בין אם בתור כותב, מפיק או מלחין.
הסרט שהקדים את זמנו: הדבר
“הדבר” (The Thing) מ-1982 הוא עוד אחת מפסגות הקריירה של קרפנטר. מותחן האימה-מדע בידיוני, שעוסק ביישות חיצונית טפילה שנטעמת ביצורים חיים ומחקה אותם, נחשב היום לאחד הסרטים המוצלחים והמשפיעים בז’אנר. הסרט הופק בתקציב די גדול, של כ-15 מיליון דולר, אבל זכה להצלחה ממוצעת בלבד בקופות. אחד ה”אשמים” לכך, לפי קרפנטר עצמו, הוא חייזר אחר בשם “אי טי”, שהגיח לעולם הקולנועי כמה שבועות קודם לכן. גם המבקרים לא ממש עפו על הסרט, שעסק לדבריהם בעיקר באפקטים מיוחדים ופחות בעלילה, אבל עם הזמן הוא הפך לסרט קאלט.
סרטים נוספים של ג’ון קרפנטר
קרפנטר אחראי לעוד כמה יצירות חשובות, בדרך כלל בתור במאי, שותף לכתיבת התסריט, מלחין ואפילו תפקידים נוספים. הפילמוגרפיה שלו כוללת בעיקר שילובים של סרטי אימה, אקשן ומדע בידיוני, כמו:
- “הערפל” (1980), העוסק בערפל מסתורי שתוקף עיירה קטנה בצפון קליפורניה. בתור הערפל רוחות נקמניות של לוחמי מארינס שנהרגו בטביעת ספינה. אל תתבלבלו עם “The Mist”, המבוסס על ספר של סטיבן קינג
- “הבריחה מניו יורק” (1981) עם קורט ראסל, סרט דל תקציב אפל, שהפך גם הוא לקאלט עם השנים. הוא הוליד סרט המשך, “הבריחה מלוס אנג’לס” מ-1996, שלא ממש הצליח
- “כריסטין” (1984), על רכב עתיק בעל כוחות על טבעיים, המבוסס על ספר של סטיבן קינג
- “הם חיים” (1988) – פארודיית מדע בידיוני על פלישת חייזרים לכדור הארץ
- “ערפדים” (1998) – מערבון אימה בכיכובו של ג’יימס וודס
- “רוחות הרפאים ממאדים” (2001) – מותחן עתידני על קבוצת שוטרים שמקבלת משימה: להעביר אסיר מסוכן לכלא שמור. הבעיה היא שהיעד שהם מגיעים אליו הוא עיר רוחות, שמעוניינות להשתלט על בני האדם
- “מחלקה סגורה” (2011) – מותחן אימה בכיכובה של אמבר הרד, על נערה במוסד פסיכיאטרי שנרדפת על ידי רוח זדונית. זהו גם אחד התפקידים הראשונים של סידני סוויני, שגילמה כאן את הגרסה הצעירה של אמבר הרד
קרפנטר עצמו הגיב בציוץ די קצר לחדשות המשמחות: “כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד? זו חייבת להיות טעות כלשהי”!.
אנגלונד וקרפנטר מצטרפים לאגדות אימה נוספות שכבר קיבלו כוכב בשדרה המפורסמת, כמו בוריס קארלוף, בלה לוגוסי ועוד.
