סלאפי הבובה: הכירו את הדמות שגרמה להרבה מאוד ילדים צמרמורת
אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. בתור ילד, הייתי בחיפוש אינסופי אחרי הספרים של "צמרמורת", סדרי ספרי האימה הבידיונית לילדים שכתב ר.ל. סטיין. הרגשתי סיפוק עצום, ובעיקר שקיקה, בכל פעם שהצלחתי להניח את היד שלי על אחד מתוך יותר מ-45 ספרים (בסדרה המקורית, כן? לצערי את סדרות "עשה לעצמך צמרמורת" וסדרות הספין אוף שיצאו אחר כך פספסתי). הספרים האלו פיתחו את הדימיון שלי, חשפו אותי לנרטיבים מוקדמים שעד היום מאפיינים סרטי אימה, וגם חשפו אותי לכמה מהיצורים המפחידים שימלאו את העולם שלי גם בעשרות השנים הבאות.
דרך הספרים של "צמרמורת" למדתי להכיר רוחות רפאים, איש שלג רצחני, גמדי דשא, דחלילים, מומיות, מפלצות וכמובן שגם בובות מפחידות. בספרים הייתה דמות אחת של בובה שהצליחה לרתק אותי במיוחד, או אפילו להפחיד אותי: בובת הפיתום סלאפי. מהרגע שבו ראיתי את סלאפי על העטיפה של הספר "הבובה שקמה לתחייה", חשתי דחף עצום להכיר אותה ולתת לה לשחק על הפחדים שלי. זה לא שהיו לי סיוטים מסלאפי – נדיר שסבלתי מסיוטים מסרטי אימה – אבל בהחלט הבנתי כבר אז שמדובר באחת הדמויות היותר משמעותיות בעולם הרחב של "צמרמורת".
במאמר הבא, קצת מתוך נוסטלגיה וגם כי אני מאמין שעדיין יש לה מקום בקולקציית נבלי האימה, נציג לכם את כל מה שחשוב לדעת על הבובה סלאפי. נראה מאיפה שאב ר.ל. סטיין את ההשראה (ספויילר: הדמות של פינוקיו, אבל לא רק), איפה בדיוק היא מופיעה, האם היא עברה בהצלחה את המעבר למסך הקטן והגדול, והאם בכלל אפשר לשייך אותה לקטגוריה של בובות מפחידות באמת.
הכירו את סלאפי הבובה
סלאפי (Slappy the Dummy) הוא בובת פיתום מרושעת, הנחשב לאחד האנטגוניסטים המוכרים של סדרי ספרי "צמרמורת" (Goosebeumps) של ר.ל. סטיין. המראה שלה, כפי שלמדנו בעטיפת הספר הראשון שהיא הופיעה בו ולאחר מכן גם בסדרת הטלוויזיה ובסרטי הקולנוע של "צמרמורת" הוא של בובת עץ וכוללת מבנה גוף קטן יחסית, אבל ראש גדול, בלבוש מהודר.
עם זאת, המראה החיצוני של סלאפי בהחלט השתנה לאורך השנים. בהופעות המוקדמות, כלומר כפי שהוא תואר ונראה בעטיפת הספרים, סלאפי הוא עם שיער חום גלי שמסורק בצורה מוקפדת ועיניים כחולות מזוגגות ("עיני זכוכית"). השפתיים שלו הן בגווני אדום אז, עם פה שנפתח בצורה מכנית ליצירת חיוך מרושע, גם כי השיניים הן קצת מושלמות מדי. באופן שאולי יזכיר לכם את הבובה בילי מסרטי "המסור", הוא לבוש חליפה שחורה מהודרת, עם פפיון אדום, מעל חולצה עם צווארון לבן.
כשסלאפי עשה את המעבר למסך הקטן והגדול, המאפיינים העיקריים של הדמות נשארו עם כמה הבדלים. השיער שלו נעשה בהיר יותר, על גבול הג'ינג'י, וגם מתולתל, והעור שלו נעשה בהיר יותר. בסרטים, העיניים שלו הפכו לחומות.
בכל מקרה, בעיצובים הוויזואליים של סלאפי, בין אם בעטיפות הספרים, בסדרת הטלוויזיה או בסרטים, הודגשו תמיד הניגודים שבדמותה – היופי המלאכותי והסדר המופתי של מראה החיצוני שלה אל מול הרוע והכאוס שהיא מביאה לחייהם של גיבורי הסיפורים.
למה סלאפי הוא כל כך מרושע?
תגידו מה שתגידו על המראה החיצוני של סלאפי, שאולי נראה תמים (גם אם בכל מקרה לא "יפה", כמו שהספרים מדגישים), בפועל זוהי יישות מרושעת שרוצה להשתלט על הבעלים שלה ולהפוך אותה לעבדים. הבובה מתעוררת לחיים כאשר אומרים את מילות הקסם שמופיעות על גבי פתק שנמצא בכיסה שלה: "Karru Marri Odonna Loma Molonu Karrano", בשפת שקר-כלשהו עתיקה מומצאת, שהמשמעות שלה לפי העלילה היא "אתה ואני אחד עכשיו". במילים אחרות: לא ניתן יהיה להפריד בינו לבין מי שהקים אותו לתחייה, על כל המשמעויות הלא נעימות של הקביעה הזו.
באופן דומה לחלק מבובות האימה שגדלנו לפחד מהן, גם סלאפי פועלת בחשאי. בנוכחות מבוגרים היא נראית כמו בובה רגילה לחלוטין, אבל כשהיא נמצאת לבדה (לרוב עם הילדים), היא מתנהגת כמו שבובה קריפית מתנהגת: מדברת, זהה ומבצעת מעשי קונדס (אל תשכחו שבכל מקרה ספרי "צמרמורת" מיועדים לילדים, אז לא תמצאו כאן תיאורים של סצנות מעולמות הטורצ'ר פורן). המטרה המרכזית היא כאמור למצוא "עבדים" שישרתו אותה, ומבחינה מעשית להאשים אותם על המעשים הנוראים שהוא עושה.
אפשר לטעון שהבובה סלאפי מתחברת לכמה מהפחדים שנפוצים אצל ילדים, ובמידה מסוימת גם מבוגרים. מעבר למראה הקריפי שלה, הבובה מגלמת פחדים בסיסיים ואוניברסליים כמו הפחד מחפצים דוממים שמקבלים חיים, החשש מהבלתי נודע, והפחד מאובדן השליטה. הסיפורים חושפים אותנו לפחדים האלה בצורה בטוחה יחסית, ובוודאי שלא אלימה או קיצונית מדי, וזה אולי סוד הקסם של "צמרמורת".
מפינוקיו ועד לאנתוני הופקינס: ההשראה של ר.ל. סטיין
ר.ל. סטיין שאב השראה ממספר מקורות תרבותיים כשיצר את דמותה של סלאפי. אחד המקורות המרכזיים היה סיפורו של פינוקיו, הבובה שהפכה לילד אמיתי.ר. ל. סטיין לקח את הרעיון של חפץ דומם שמקבל חיים, אבל הפך אותו לסיוט שונה. אם פינוקיו מייצג את השאיפה האנושית לחיים ולחום, סלאפי מהווה את ההיפך הגמור – בובה שמנסה להשתלט על בני האדם ולשלול מהם את אנושיותם. בראיונות, ר. ל. סטיין ציין שפחד מאוד מהדמות של פינוקיו בתור ילד, וזה אחד המניעים שלו ליצור דמות מפחידה שמזכירה אותו.
השפעה משמעותית נוספת הייתה סרט האימה "קסם" (Magic) משנת 1978, בכיכובו של אנתוני הופקינס. הופקינס מגלם את צ'ארלס ווית'רס, הידוע יותר בכינויו "קורקי", קוסם כושל שמנסה לפרוץ לתודעה עם גימיק: בובת פיתום מוזרה בשם "פאטס" (Fats, גם כן בדיבובו של הופקינס), שהופכת אותו להצלחה. הבעיה היא שקורקי, שסובל מבעיות נפשיות שונות, לא יכול לשלוט בבובה. היא משדלת אותו לעשות מעשים נוראים, מתוך קנאה ומניעים נוספים. אם רואים את הטריילר של הסרט, או אפילו את הפוסטר, אפשר להבין בבירור שר. ל. סטיין היה מושפע מהדמות של "פאטס" ביותר ממובן אחד.
בראיונות הוא הזכיר גם את סרט האימה האנתולוגי הבריטי Dead of Night מ-1945, בו אחד הסיפורים הזכורים כולל בובת פיתום מרושעת בשם "הוגו".למרות שלא מצאתי מקור שמאשר את ההשראה הזו, יש תיאוריות לפיהן ר. ל. סטיין הושפע מלא אחר מאשר הדמות של צ'אקי, שהגיח לעולם בפעם הראשונה ב-1988, כמה שנים לפני שהסופר הכניס לחיים שלנו את סלאפי. יכול להיות שההוכחה היא דווקא בייצוגים המאוחרים של סלאפי, שכללו למשל שיער אדום שקצת מזכיר בגוון שלו את צ'אקי, או אפילו העובדה שבפרק הטלוויזיה של "צמרמורת" לסיפור השני של סלאפי, הבובה אומרת את המשפט "רוצה לשחק?", שמזוהה כמובן עם צ'אקי.
באילו ספרים פגשנו את סלאפי הבובה?
את סלאפי פגשנו בפעם הראשונה בספר "הבובה שקמה לתחייה" (Night of the Living Dummy) משנת 1993, שהוא השביעי בסדרה המקורית של ר.ל. סטיין – שימו לב שהתרגום של הספרים לעברית לא נעשה בסדר המקורי, ככה ש"הבובה שקמה לתחייה" הוא ספר מספר 26 בסדרה המתורגמת.
מה שהרבה אנשים לא זוכרים שבספר הראשון של "הבובה שקמה לתחייה", סלאפי הוא בכלל לא הנבל העיקרי. העלילה מספרת על שתי אחיות תאומות, לינדי וקריס. יום אחד, כשהן משוטטות בבית נטוש, לינדי מוצאת בובת פיתום "מכוערת" למראה. היא קוראת לה "סלאפי", מלמדת אותה לזוז ולדבר, ומקבלת הרבה תשומת לב. אחותה קריס מקנאת בתשומת הלב, אבל שמחה כשאביה מביא לה מחנות המישכון בובה משלה, והיא קוראת לה "מר עץ" (Mr. Wood). מהר מאוד דברים מוזרים מתחילים לקרות בנוכחות הבובה, ואנחנו מגלים שמי שעומדת מאחוריהם היא דווקא לינדי, שרצתה למתוח את אחותה בנקמה על ניסיונות החיקוי שלה.
אלא שאז קריס מוצאת פתק קטן בכיס של מר עץ, קוראת את המילים המשונות (""KARRU MARRI ODONNA LOMA MOLONU KARRANO") וחושדת שהבובה קמה לתחייה, הפעם באמת. פתאום מתרחשים כל מיני דברים מוזרים שקצת יכולים להפחית ילדים, כמו לקרוא למורה "שמנה" או לנסות לחנוק את הכלב המשפחתי. בסוף מצליחים להתגבר על מר עץ, רק כדי לגלות שסלאפי מחכה להן בבית, שואל אם הבובה השנייה נעלמה.
בספרים הבאים, סלאפי כבר היה זה שעושה את הצרות באופן ישיר:
- "הבובה שקמה לתחייה 2" ( || Night of the Living Dummy) מ-1995 – הספר ה-31 בסדרה המקורית באנגלית, או ה-37 בגרסה העברית. עוד סיפור על משפחה שמקבלת את סלאפי, מעירה אותו בטעות ומתמודדת עם ההשלכות
- "הבובה שקמה לתחייה 3" (|| Night of the Living Dummy) מ-1996 – עם טוויסט, בו מעירים לא רק את סלאפי (שמקבל בספר את השם "סמיילי") אלא גם בובות מרושעות אחרות. ככל הידוע לנו, הספר הזה לא תורגם לעברית
- "כלתה של הבובה" (Bride of the Living Dummy) מ-1988 – תרגום לא רשמי לספר שלא תורגם לעברית. הסיפור כאן הוא על בובה בשם מרי-אן שמעירה לחיים את צ'אקי כדי להתחתן איתו. וכן, זה קצת מזכיר את "כלתו של צ'אקי", שבאופן מקרי הגיע למסכים בדיוק באותה שנה
- "הסיוט של סלאפי" (Slappy's Nightmare) – טוב, הגיע הזמן לקצת רפרנסים פוטצניאליים לפרדי קרוגר, לא? הסיפור כאן הוא על ילד בשם ג'ימי שמחליף את סלאפי הלא צייתן בבובה בשם וואלי. וואלי מציע לילד לשלוט על האופי של סלאפי דרך שידול שלו לעשות שלושה מעשים טובים בשבוע. בסוף אנחנו מגלים שהסיפור כאן הוא בעצם סיוט שחלם סלאפי… או שאולי לא?
- "נקמתה של הבובה" (Revenge of the Living Dummy) מ-2008 – הגיבורות כאן הן בריטני וחברתה מולי, שלא ממש מתמודדות עם בן הדודה של בריטני, אית'ן, ובובת הפיתום שלו (סלאפי, שמכונה כאן "Mr Bad Boy). כשהבנות מגלות שסלאפי אחראי לכל מיני צרות, הן משתמשות במילות קסם ומחזירות אותו ל"מצב שינה". אלא שסלאפי לא הולך לישון כל כך מהר. הוא מתעורר ומנסה להשתמש בבובת קסם מיוחדת, "גונבת המוחות", כדי לנקום ולהפוך את בריטני לעבד
- "הבן של סלאפי" (Son of Slappy) מ-2013 – סיפור על ילד מושלם שלא מסתבך בצרות, לפחות עד הרגע שהוא פוגש את סלאפי, ומפחיד לא פחות: גם את הילד של סלאפי, שהוא כנראה גרוע לא פחות ממנו בתור בובה.
סלאפי כיכב גם בסדרת הספין-אוף "עולמו של סלאפי" (Goosebumps Slappy's World), שהושקה ב-2017 לציון 25 שנה לסדרה המקורית. הסדרה מנתה 19 (!) ספרים, האחרון יצא ב-2023, בהם סלאפי משמש בתור המספר ובדרך כלל גם האנטגוניסט הראשי בעלילה. בין השאר, היו כאן מפגשים של סלאפי או של הקוראים עם רוחות רפאים, רובוטים, בובת פיראט, מומיות עתיקות ועוד.
ההופעות המרובות של סלאפי בספרי "צמרמורת" מראות את הפופולאריות של הדמות בקרב הקוראים. היא הפכה מדמות משנית בספר בודד לאחת האנטגוניסטיות המפורסמות והמזוהות ביותר בספרות האימה לילדים ולבני נוער. עם כל כך הרבה ייצוגים, גם רשימת התכונות של סלאפי רחבה בכל קנה מידה. בין השאר, בספרים ובטקסטים קשורים אחרים שבאו לאחר מכן, הבובה זוהתה עם תכונות כמו תנועה ודיבור, התעתקות, שליטה בנפש של אחרים, הפיכת אחרים לבובות, הוצאת קיא ירוק מהפה שלו, חזרה לחיים בתור רוח רפאים, ואפילו ראיית לייזר והקפאת יצורים חיים (או מתים), כמו שלמדנו למשל במפגש שלו עם מומיה. כמיטב המסורת של עולם האימה, יש לו את היכולת המופלאה לחזור לחיים גם אחרי שהוא נהרג, נשבר, נשרף, מוטבע או מתפרק לאלף חתיכות.
למרות שהספרים לימדו אותנו שסלאפי הוא אחד הנבלים החזקים ביותר בעולם של "צמרמורת", יש לו כמה חולשות – כמו שלמדנו בספרים וגם ב"מדריך ההישרדות ממפלצות" (Monster Survival Guide), ספר שהושק בצמוד לעליית סרט הקולנוע של "צמרמורת" עם הוראות מפורטות איך אפשר להתמודד עם רוב המפלצות של הסדרה. בין השאר, המילים העתיקות שמעוררות את סלאפי לחיים יכולות להחזיר אותו לישון זמנית, והפחד שלו הוא שמישהו ימצא דרך להרדים אותו לתמיד. מספרים שאם סלאפי שומע מישהו אומר את המילים שמחיות אותו בסדר הפוך, הוא עלול להירדם לצמיתות. פחד נוסף שלו הוא טרמיטים, כי בכל זאת אנחנו מדברים כאן על פאקינג בובה מעץ.
סלאפי מגיע למסך
סלאפי בסדרות הטלוויזיה
בעקבות ההצלחה של ספרי "צמרמורת", הופקה סדרת טלוויזיה מצליחה באותו השם ששודרה בשנים 1998-1995. סלאפי הבובה הופיע בכמה פרקים בסדרה והפך לדמות זכורה גם בייצוג שלה על המסך הקטן. אם הבנו נכון, דווקא הספר השני, "הבובה שקמה לתחייה 2", הוא שזכה לפרק משלו – הפרק השישי בסדרה, שהוקרן בנובמבר. הדמות הופיעה גם בסדרה המחודשת של "צמרמורת" מ-2023, תחילה בהופעת אורח ולאחר מכן בשני פרקים נפרדים, בהתאם לספרים: "הבובה שקמה לתחייה" (הפרק השישי בסדרה) ו"הבובה שקמה לתחייה 2" (הפרק התשיעי), ובין לבין גם במסגרת העלילה הכללית שמתקדמת לאורך הסדרה.
צמרמורת (2015)
בסרט הקולנוע הראשון של "צמרמורת" (2015), סלאפי – בדיבובו של ג'ק בלאק, שמגלם כזכור בסרט את ר. ל. סטיין – הוא האנטגוניסט הראשי. העלילה כאן מספרת על קבוצה של ילדים, שאחד מהם הוא השכן של גבר רגזני שבהמשך נבין שהוא סטיין (ג'ק בלאק). הבת של השכן האנה (אודיה רש המהממת שלנו, שמגלמת כאן את הדמות מהספר "הרוח מהבית השכן" – אפרופו קלאסיקות של "צמרמורת") והילד זאק (דילן מינט) מגיעים לפארק שעשועים נטוש ומשחחרים בטעות דמויות מהספר של צמרמורת, שהן בעצם מפלצות מיתולוגיות מהספרים כמו איש השלג המתועב יטי, גמדוני הדשא וכמובן שגם סלאפי, שהופך למנהיג של החבורה. הוא משחרר את יתר המפלצות ומנסה למנוע מהבחורים הטובים – הפעם בעזרתו של ר. ל. סטיין – לכתוב את הסיפור מחדש.
קשה לומר ש"צמרמורת" הקולנועי הוא יצירת מופת, אבל עבור מי שגדל על הספרים כמו כותב שורות אלה, מדובר בפאן טהור, עם הרבה נוסטלגיה.
צמרמורת 2 (2018)
בסרט ההמשך, "צמרמורת 2" (Goosebumps 2: Haunted Halloween) מ-2018, סלאפי היה אפילו יותר אכזרי. את הדמות דיבב הפעם שחקן הקול האמריקאי מיק ווינגרט, והעלילה פחות או יותר דומה: צמד חברים בשם סוני (גרמי ריי טיילור, שאנחנו מכירים בתור בן האנסקום בסרט "זה" ובגרסה הצעירה של אותה דמות בהמשך "זה 2") וסאם (קליל האריס), יחד עם אחותו של סוני, שרה (מדיסון אייזמן, "ג'ומנג'י", "אנאבל 3" ו"נוקטורן" בתור אחותה של סידני סוויני), מגיעים לבית נטוש שהיה פעם בבעלותו של ר. ל. סטיין. הם מוצאים טיוטה של סיפור שהוא לא פירסם מעולם, גורמים שוב לשחרור מפלצות כדי להפוך את העיירה הקטנה לגיהנום בליל כל הקדושים. יכול להיות שכבר הבנתם מי מנהיג את חבורת המרושעים, נכון?
את סלאפי ראינו גם בחלק מהפרקים של סדרת משחקי הווידאו של צמרמורת, בעיקר "Goosebumps: Night of Scares (2015" ו-"Goosebumps: Horror Town (2018), בספרי קומיקס המבוססים על הספרים ועוד.
האם סלאפי הבובה הוא אייקון?
השאלה שצריכה להישאל היא האם אפשר לראות את סלאפי בתור אייקון אימה גם מתוך העולם הרחב של "צמרמורת", או אפילו אם יש לה עדיין מקום של כבוד בלקסיקון של בובות האימה – כי בכל זאת, עברו יותר משלושה עשורים מאז הדמות של סלאפי הופיעה בפעם הראשונה על גבי כריכת ספר. מאז נתקלנו בבובות "חדשות", כמו אנאבל או בילי הבובה מסרטי "המסור", ובמקביל בובות מרכזיות אחרות (בעיקר צ'אקי) המשיכו לחיות בחיים שלנו עם סרטים חדשים, סדרות טלוויזיה ועוד.
לדעת כותב שורות אלה, סלאפי רלוונטי גם היום. למרות שהחשיפה היום לספרי "צמרמורת" היא נמוכה ביחס לעבר, סרטי הקולנוע (שהצליחו בצורה סבירה) וסדרת הטלוויזיה החזירו את הדמות לסדר היום של לא מעט מחובבי אימה.
הפופולריות של סלאפי חוצה גבולות גיל ותרבות, כאשר מעריצים רבים – לא רק ילדים, אלא גם מבוגרים שגדלו על ספרי "צמרמורת" (אופס!) – ממשיכים לאסוף פריטים הקשורים לדמות. הנוסטלגיה משחקת תפקיד חשוב בפופולריות המתמשכת של סלאפי, או אם תרצו רצון של המבוגרים יותר להתחבר מחדש לאחת הדמויות הראשונות שחיברו אותם לעולם האימה.
אפשר לטעון שסלאפי היא אייקון תרבותי בולט, ויש לזה ביטוי גם בעולם הצרכני. תוכלו למצוא מוצרים שונים שנושאים את דמותו של סלאפי, וכמובן שגם נוכחות שלו במוצרים אחרים וכלליים יותר של "צמרמורת". בין המוצרים שמצאנו בהקשר הזה:
- תחפושות סלאפי, מסיכות ואביזרים מתאימים
- פריטי אספנות, כמו בובות פאנקו או אקשן פיגרס
- בובות, חלקן אפילו בגודל מלא או בייצור אישי
- ארנק בעיצוב של עטיפת הספר "הבובה שקמה לתחייה"
- תיקים, כמו המיני תיק המדליק הזה
- משחקי קופסה, ביניהם גרסת "צמרמורת" למשחק "הרמז" המוכר או "Goosebumps: The Board Game", בו כל שחקן מקבל אסימון/חייל בדמות מהסדרה – איש השלג המתועב, מומיה, סלאפי ועוד – וצריך להקדים את המפלצות האחרות במסע לעבר "מכונת הכתיבה", שתמנע מהן להישאב שוב לספר
- פריטי אופנה ובגדים, כמו חולצות, כובעים, גרביים וכדומה