ביקורות סרטי אימה

"הזרים חלק 3": הסיום המנומנם של הטרילוגיה, שמראה שהיא קצת הלכה לאיבוד עוד לפני I ביקורת

כשבוחנים טרילוגיה, בטח כזו שנעשית בתור הרחבה של סרט אחד מפני כמעט שני עשורים, עולה באופן בלתי נמנע שאלה אחת: "האם זה היה שווה את זה?". במקרה של שלושת חלקי "הזרים" – הטרילוגיה שיצר רני הרלין, אחרי שסרט הפלישה הביתית "הזרים" מ-2008 הפך לסרט קאלט – אני ממש לא בטוח שהתשובה חיובית. כי אמנם קיבלנו כאן מענה לכמה שאלות שהתשובות עליהן היו אקראיות, כמו סיפור הרקע של אותם הזרים, אבל יכול מאוד להיות שהטרילוגיה הזו מוכיחה שהמפלצת הכי מפחידה היא זו שלא מכירים. או בעצם, שיש סיפורי רקע שעדיף להשאיר מאחור.

טרילוגיית "הזרים" נמשכה קצת יותר מארבע שעות וחצי, כששלושת הסרטים צולמו במקביל ושוחררו במרווחי זמן קצרים באופן יחסי (הראשון במאי 2024, והאחרון בפברואר 2026). החדשות הרעות הן שהפרק האחרון, להלן "הזרים: חלק 3", הוא גם החלש ביותר בטרילוגיה. הוא חסר את האימה והמתח שהפכו את הסרט המקורי (ובמידה מסוימת, גם הפרק הראשון בטרילוגיה ומעט מהפרק השני) ליעילים, מספק תשובות שרחוקות מלהיות מספקות ומציג הופעה קצת תמוהה של הכוכבת הראשית, מדליין פטש, שהייתה בהחלט נקודת האור של הפרקים הקודמים. אז מה בדיוק לא עבד כאן, ואילו נקודות בכל מקרה תוכלו לקחת איתכם? כל התשובות בביקורת הבאה.



העלילה של "הזרים – חלק 3"

"הזרים חלק 3" ממשיך מהנקודה בה הסתיים הסרט הקודם, עם כמה הבדלים מוזרים שנתייחס אליהם בהמשך – וכן, בפסקה הזו יבואו כמה ספויילרים לפרקים הקודמים (מיותר לציין שאין מה לגשת לסרט אם לא ראיתם את שני הפרקים הקודמים). בפרק הראשון, מאיה (מדליין פטש) ובן זוגה נרדפו בצורה אקראית על ידי שלושה זרים במסכות: "דחליל", "פני בובה" ופין אפ גירל", אבל הצליחה לשרוד, בעוד בן הזוג שילם בחייו.

בפרק השני, שכלל בעיקר מרדפים על גבי מרדפים, מאיה המשיכה לשרוד ואפילו הצליחה להרוג את אחד מהזרים. החלק האחרון, שמתיימר להיות "האכזרי ביותר בסדרת הסרטים" לפי הפרסומים הרשמיים, מתחיל בערך באותה נקודה. בערך, כי אנחנו מקבלים סצנת פתיחה עם דמות אחרת, שלא ממש תורמת במשהו מלבד העובדה שהיא מראה שהיו גם אחרים שנהרגו באותה צורה. אני מסכים עם הטענות שמופיעות בכמה וכמה ביקורות, לפיהן סצנת הפתיחה יכולה להיות פשוט ניסיון להסוות את העובדה שהחלקים השני והשלישי הם בעצם אותו סרט שנחלק לשניים.

ב"הזרים: חלק 3", כמו שמבטיח הטריילר, אנחנו נגלה עוד על סיפור הרקע של הזרים ומה בדיוק הוביל אותם להיות כאלה. תוך כדי, כמו שמבטיח גם הפוסטר, מאיה תצטרך להיכנס למסיכה של אחת הדמויות, בדרך למסע נקמה שאמור להיות עקוב מדם. זה אולי נשמע מלהיב, אבל הביצוע רחוק מלהיות מרשים.

"הזרים: חלק 3" מסמן איקס גדול בשאלת המתח או האימה, כי הוא – תחזיקו חזק – לא מותח או מפחיד. זו בעיניי האכזבה הגדולה, כי ראינו שרני הרלין יודע ליצור אווירה ולהחזיק את הצופים במתח. הסצנות בין המרדפים ריקות, ואפילו סצנות הרצח – שהיו אמורות להוות את עמוד השדרה הרגשי של הסרט – מתקשות להשאיר חותם,  יש כאן כמה רציחות אלימות שמתקשות להשאיר חותם, הן בשל הטון האגבי שבו הן מבוצעות, והן כי ראינו דברים קיצוניים יותר בפרקים הקודמים.  השינוי שהגיבורה עוברת, מלהיות קורבנית נרדפת לדמות רודפת שאפילו מסתתרת מאחורי מסכה, לא משכנע. הסרט אינו עומד בפני עצמו, וגם בתור פרק שחותם טרילוגיה, הוא מספק מענה חלקי מאוד.

מודעה

ההופעה האנמית של מאיה

זוכרים את עובדת הטריוויה, לפיה שלושת הסרטים בטרילוגיה צולמו במקביל? מספרים שבפועל, השחקנים צילמו במהלך אותו יום סצנות מכמה סרטים שונים, לפעמים בלוקיישנים שנים. אם מחברים את זה לסצנות המרדף האינסופיות של מאיה בפרק השני, כולל מאבק מוזר מול חזיר, אפשר להסיק אולי שמדליין פטש הייתה עייפה, או פשוט איבדה קצת מהמוטיבציה אחרי שעשתה כבר את מכסת הצעדים והאירובי לשבוע הצילומים (באמת, ראיתם איזו חטובה היא?). 

הסיבה היא שההופעה בחלק השלישי של מאיה היא אנמית, ובעיקר מנוגדת למה שראינו בפרקים הקודמים. בפרק השני, מאיה נלחמת על חייה כמו לביאה. גם כאן היא מזכירה לביאה, אלא היבט אחר בחיים שלה: העובדה שמבחינה מעשית, לביאות ישנות כ-20-15 שעות ביממה. קשה להאשים כאן את מדליין פטש עצמה, שנאלצת להתמודד כאן עם תסריט שמנטרל אותה כמעט לחלוטין. יכול להיות שהסיבה התסריטאית לדמות המנומנמת מדי של מאיה היא ייאוש או התמודדות עם טראומה, אבל התוצאה פשוט לא משכנעת. לאורך רוב הסרט, מאיה מנותקת ומהורהרת, בוהה באיזה חבר דמיוני שנמצא בפריים או משהו כזה. היא כמעט לא מדברת, ואפילו כשהיא צריכה לעשות משהו – למשל, כשדמות קרובה אליה נרצחת – היא עושה טובה עד שהיא מגיבה. גם המאבק הסופי שלה מול הרוצח האחרון, שאמור להיות השיא המדמם של הטרילוגיה, מרגיש עייף מדי. 

מדליין פטץ' וגבריאל באסו מתוך "הזרים: חלק 3" (סרטי שובל)
שמישהו יעיר אותה? מדליין פטש וגבריאל באסו מתוך "הזרים: חלק 3" (סרטי שובל)

שוב, סביר להניח שהתסריט של אלן ר. כהן ואלן פרדיננד מכוון לדמות הזו, כנראה בעקבות מה שקרה בפרקים הקודמים, אבל מבחינה רגשית הוא לא מספק יסודות לסיפור הזה. בתור צופה, שמצפה לסרט דינמי ומותח, התוצאה פשוט לא משכנעת, תהיה הסיבה התסריטאית לה אשר תהיה. אם לגיבורה הראשית של הסרט לא אכפת מהגורל שלה, מה יגיד הצופה הנייטרלי?

חוסר אחידות היא גם הבעיה העיקרית של הסרט בתור חלק מטרילוגיה. למרות שכל שלושת הסרטים נכתבו על ידי אותו צמד תסריטאים וצולמו במקביל, נראה כאילו כל פרק שכח את הסרט הקודם. כאילו העלילה עצמה עברה שינויים תוך כדי תנועה, מה שלפי הדיווחים באמת קרה. במילים אחרות: יצאו לדרך עם טרילוגיה אבל שינו חלקים מסוימים ממנה בהתאם לתגובות הקהל, והתוצאה הבעייתית ממילא הפכה למבולגנת יותר.

מודעה

לפעמים, זרים צריכים להישאר זרים

מה שיכול להציל את הסרט, ובמידה מסוימת להצדיק את הטרילוגיה כולה, הוא האופן בו הוא מטפל בסוגיית הזרים. אחרי שלמדנו מיהי אותה טמרה והכרנו היכרות שטחית מאוד עם חלק מהזרים, אנחנו לומדים למשל איך הצלע השלישית התווספה לחבורת הזרים, או עד כמה המעשים האיומים נטועים בהיסטוריה של העיירה הקטנה. באופן לא מפתיע, אנחנו לומדים על המעורבות של כמה מגורמי אכיפת החוק בטיוח המקרים, מה שאפשר ללמוד עליו מהעובדה הפשוטה שריצ'ארד ברייק מגלם כאן את השריף, שקשור באופן אישי לאחת הדמויות. ברייק הוא אחלה שחקן בעיניי, אבל נופל יותר מדי לתסריטים שמתבססים על העובדה שהוא פשוט נראה מרושע, או במקרה שהוא מגלם שומר חוק – מסתיר צדדים מרושעים. אף אחת מדמויות המשנה לא מצליחות להתבלט, לצבור סימפתיה או להפחיד אותנו יותר מאשר בתור דמות אלמונית של רוצח במסכה. 

אז קיבלנו כאן כמה תשובות לשאלות העיקריות שצצו בפרקים הראשונים של הטרילוגיה, ובחלק מהמקרים גם בסרט המקורי. הבעיה היא שאני לא בטוח שזה תרם במשהו, ויש שיטענו אפילו שפגע בסרט. אחת הנקודות המפחידות בסרט "הזרים" הייתה האקראיות של הרציחות, עם משפט ההסבר שנחשב לאחד המוצלחים בקולנוע האימה בעשורים האחרונים ("בגלל שהייתם בבית"). לצערי, כמו שראינו גם במציאות הישראלית בשנים האחרונות, כל אדם עלול להיות קורבן, ולא צריך סיבה מוגדרת כדי לפגוע במישהו. ברגע שמסבירים הכול, הזרים הופכים מאיום קוסמי אנונימי לסתם אנשים עם בעיות ילדות וכמה כשלים באישיות. 

מתוך "הזרים חלק 3" (סרטי שובל)
בעצם, אולי עדיף לא לדעת מיהם. מתוך "הזרים חלק 3" (סרטי שובל)

האם היה אפשר למנוע את זה? מצד אחד, כשיוצרים טרילוגיה בת יותר מארבע שעות, ברור שיש מקום לספק תשובות לשאלות שמסבירות מה בדיוק אנחנו רואים. תמיד יש סיבות, כי אף אדם לא נולד רוצח, וגם כשהוא עושה את זה מתוך שעשוע, חייב להיות משהו שמסתתר מתחת לפני השטח. גם אם מקריבים משהו – ובמקרה הזה, הפחד שנובע בגלל המקריות של הרציחות והעובדה ש"לא צריך סיבה" – תשובות מספקות יכולות ליצור שלם הגדול מסך החלקים שלו. 

במקרה של "הזרים חלק 3", אני מסופק עד כמה שהתשובות שקיבלנו תרמו להבנה של המצב. הסרט נצמד למחוזות מוכרים ונדושים מדי, של פחד מזרים (תרתי משמע), קנאה או זוגיות רעילה, והתוצאה לא משכנעת. אם הוא מנסה לגרום לנו להרגיש סימפתיה לרוצחים או לאנשים שמגינים עליהם כבר שנים, הוא נכשל.

מודעה

האם לראות את הזרים – חלק 3?

"הזרים חלק 3" זכה לביקורות הנמוכות ביותר בטרילוגיה המחודשת, עם ציון גולשים של 4.1 (מתוך 10) ב-IMDB, כשגם המבקרים לא היו סלחניים מדי עם 17% ביקורות חיוביות בלבד ב-Rotten Tomatoes. גם בקופות הוא לא הרשים, עם כ-10 מיליון דולר בלבד – בערך חמישית מההכנסות של הסרט הראשון בטרילוגיה, וחצי מהכנסות הסרט השני. בדרך כלל, כשיש תמימות דעים בין ציוני השופטים, דירוגי המבקרים והביצועים בקופות, אלה חדשות רעות מבחינת האטרקטיביות של הסרט. גם בקרב חובבי האימה, שהרף אצלם הוא די נמוך ושעשויים ליהנות מסרט גם כשהוא רע.

"הזרים חלק 3" (סרטי שובל)
טרילוגיה שלא מחליטה מה היא באמת. "הזרים חלק 3" (סרטי שובל)

"הזרים חלק 3" הוא סיום מאכזב לטרילוגיה שהתחילה עם פוטנציאל ממשי. בניגוד לחלק מהצופים, אני חושב שלטרילוגיה הזו כן היה מקום, ושהיא סיפקה רגעים מותחים ואפקטיביים – בעיקר בפרק הראשון. אבל הפרק השלישי, שהיה אמור להיות השיא, מזכיר קצת יותר פרק סיום של עונת טלוויזיה, ולא סרט שחותם טרילוגיה. הוא מוכיח שלפעמים ההסבר הוא האויב של האיום: ככל שמאירים את החושך, הוא הופך פחות מפחיד. וכשמישהו דופק בדלת שלכם, יכול להיות שמפחיד יותר לדעת שזו מישהי במסיכה ששואלת על איזו טמרה, בלי להבין איך היא קשורה לעבר של כמה אנשים מתוסבכים בעיירה קטנה. 

מודעה

איך לראות את הזרים חלק 3?

🎦 הזרים חלק 3 בקולנוע

כמו שני הסרטים הקודמים בטרילוגיה, גם "הזרים: חלק 3" הגיע לבתי הקולנוע בישראל. זה קרה ב-5 בפברואר, 2026, למשך כמה שבועות. הסרט, שלפי הדיווחים הופק בתקציב של כ-8 מיליון דולק, היה רחוק מלהפגין ביצועים מרשימים בקופות ברחבי העולם. הוא גרף הכנסות של כ-11 מיליון דולר – המספר הנמוך ביותר מבין שלושת סרטי הטרילוגיה החדשה.

בארצות הברית, הסרט קיבל את הדירוג R בשל כמויות האלימות שבו ושפה פוגענית. בישראל, הוא הותר לצפייה מגיל 14 ומעלה.

📺הזרים חלק 3 בטלוויזיה

כמה חודשים אחרי ההופעה הקצרה על המסך הגדול, "הזרים: חלק 3" הפך לזמין לצפייה חוקית בישראל גם בטלוויזיה. נכון לכתיבת שורות אלה, הסרט זמין לצפייה ישירה בתשלום נוסף בקטלוגים של החברות הגדולות: תוכלו למצוא אותו בספריית ה-Movie Store של Yes (זמין לצפייה חוזרת במשך 48 שעות), בהוט או בסלקום TV, שם – בניגוד לשני הסרטים הקודמים – הוא עדיין לא בקטלוג הכללי של השירות.

מזכירים שיש לנו מבצעי הצטרפות משתלמים מאוד לחברות האלה. אתם מוזמנים להשאיר פרטים ולקבל מנציגי החברות הצעה מותאמת:


מודעה
באנר - פרסום באתר - עולם האימה

הזרים: חלק 3 (The Strangers: Chapter 3) – כל מה שחשוב לדעת

שנה: 2026

בימוי: רני הרלין

שחקנים: מדליין פטש, ריצ'ארד ברייק, גבריאל באסו, אמה הורוות', דני קלופש

תסריט: אלן ר. כהן, אלן פרידלנד

אורך: 91 דקות

ארץ הפקה: ארצות הברית, בריטניה, ספרד, סלובקיה, קנדה

שפה: אנגלית

תאריך עלייה לקולנוע (ישראל): 5.2.2026

תקציב: לפי הדיווחים, הסרט הופק בתקציב של כ-8 מיליון דולר

הכנסות: כ-11 מיליון דולר ברחבי העולם, לפי Box Office Mojo

MPAA דירוג (בקרת הורים): הסרט זכה לדירוג R בשל האלימות והשפה שבו. בישראל, הוא הותר לצפייה מגיל 14 ומעלה

ציון ביקורות:

IMDB: 4.1

Rotten Tomatoes17%

Metacritic19

 

 

אהבתם? מוזמנים לשתף. לא תמותו מזה!
📢 הודעות מערכת קטלניות: אל תעזו לצאת לפני שאתם קוראים את זה!

🩸 מנסים להישאר בחיים מבחינה כלכלית? הנה כמה המלצות והטבות שוות רצח לגולשי האתר.

📅 רוצים לדעת מתי סרט מגיע לקולנוע או לטלוויזיה? מחפשים אירועים מיוחדים? לוח השנה המלא (והמפחיד) שלנו .

💀 מחפשים פרסום קטלני במיוחד? בואו לשמוע על אפשרויות הפרסום באתר עולם האימה .

🕷️ נמות מאושר אם תתמכו באתר ותעזרו לנו לגדול כמו מפלצת.

ליאור פרג'

כתב תוכן, עורך ומנהל אתרים עם ניסיון של כ-15 שנה, בדגש על כתיבה לאתרי תיירות וכתיבה מגזינית במסגרת פרג' שירותי תוכן. בעל תואר שני בתקשורת, תואר ראשון בקולנוע (כולל קורס על סרטי אימה וסמינריון על העונג בסרטי טורצ'ר פורן!) ותעודת עיתונאות. חובב הדוק של קולנוע בכלל (למעלה מ-3,200 סרטים שראיתי בעשורים האחרונים) וסרטי אימה בפרט. נשוי ואב ל-2 ילדות מקסימות. גר בחולון ואוהד את ליברפול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *