זה ייגמר בבכי: סרט אימה על במבי נמצא בדרך
במהלך לימודי התואר הראשון בקולנוע, לקחתי חלק בקורס מצוין על רגש בקולנוע. בגדול, הקורס בחן את התהליכים הרגשיים והקוגניטביים שמסבירים את החוויה הקולנועית שלנו. השאלה הראשונה בשיעור הראשון בקורס התייחסה למחקר שבחן את הרגעים המרגשים בתולדות הקולנוע, רשימה שבה הסצנה המפורסמת של המוות של אמא של במבי הגיעה למקום הראשון. השאלה שנשאלת בתחילת הקורס היא איך קטע מסרט אנימציה לילדים (כביכול) מ-1942 על צבי, אייל או מה שזה לא יהיה, מצליח לחולל אפקט רגשי כל כך משמעותי. מפאת חוסר היריעה ובעיות זיכרון, אני לא אציג לכם את כל התשובות האקדמיות, שמתייחסות גם לתהליכים נוירולוגיים או פיזיולוגיים שמתרחשים במוח ובגוף האדם, אבל מבטיח שזה מעניין.
הבעיה היא שבשנים האחרונות, סרטי אימה עושים הכול כדי להרוס לנו את זיכרונות הילדות, עם גירסאות אימה לסיפורי ילדים ולאגדות. אחרי שני סרטים רעים מאוד על פו הדוב, בין הסרטים שנראים רע מאוד של מיקי מאוס וסינדרלה, ולפני עוד כמה עיבודים מתוכננים (למשל, סרט אימה על פיטר פן), התבשרנו על סרט אימה על במבי, “במבי: הנקמה” (Bambi: The Reckoning), בו הסצנה הנוראית הזו היא טריגר, שהופך את במבי לחיית טרף רצחנית. הנה כל מה שאנחנו יודעים על הסרט, שעלול לגרום לנו לבכות מהסיבות הלא נכונות. האם נקבל כאן תוצר ראוי, או משהו איום ונורא בסגנון חלק מהסרטים הקודמים?
למה לעשות סרט אימה על במבי?
בשנים האחרונות, אנו עדים ל”טרנד” קולנועי, מעניין ומטריד כאחד – הפיכת דמויות אהובות מילדותנו לגיבורי סרטי אימה אפלים ומפחידים. בדרך כלל זה קורה אחרי שהדמויות האלה מגיעות לנחלת הכלל (Public Domain), מה שאומר שאפשר להשתמש בהן ללא תשלום, גם אם בדרך כלל מדובר בגירסה ראשונית ללא הסממנים המוכרים שהיוצרים – דיסני ברוב המקרים – הוסיפו לאחר מכן.
“במבי: הנקמה” הוא חלק מטרנד גובר בתעשיית הקולנוע, המכונה “Mascot Horror”. במסגרת זו לוקחים דמויות אייקוניות מילדותנו והופכים אותן לדמויות מפלצתיות ומפחידות. הסיבה המרכזית ליצור פרויקטים כאלו, ניחשתם נכון, היא כסף. הפרויקטים האלו מעוררים עניין ומביאים קהל, מה שכמעט בלתי אפשרי לסרטים דלי תקציב – ובואו נודה באמת, בדרך כלל גם גרועים מאוד – לעשות בדרכים אחרות.
רוצים קצת מספרים? בבקשה! הדוגמה המובהקת היא סרט האימה הראשון של פו הדוב, “פו הדוב: דם ודבש”, שהיה איום ונורא, עד רמת החלטורה. הוא הופק תוך פרק זמן קצר מאוד, בתקציב מגוחך של כ-50,000 דולר לפי ההערכות, וגרף יותר מ-7 מיליון דולר ברחבי העולם. ברור שסרט באיכות כזו ראוי להרבה פחות, אבל הסקרנות לראות גירסה מפלצתית של דמות ילדים אהובה השפיעה כאן. אחר כך הגיע סרט המשך קצת יותר טוב בתקציב משופר (כחצי מיליון דולר), שגרף קצת יותר (כ-7.5 מיליון דולר), אבל עדיין מדובר בהצלחה מדהימה, שמסבירה כנראה את גל הסרטים הדומים שאנחנו נקבל בשנים הקרובות.
האשם העיקרי: שוב, נחלת הכלל
“במבי: הנקמה”, שצפוי לצאת בתחילת 2025, מנסה ללכת באותה דרך ולהפוך דמות ילדים תמימה לאפלה. מאחורי הסרט עומד הצוות שהביא לנו את סרטי פו הדוב וסרטי ילדים אחרים בגרסאות אימה, מה שמכונה בתור ה”Poohniverse” – יקום קולנועי המאחד את הגרסאות המפלצתיות של גיבורי הילדות (ידוע גם בתור “Twisted Childhood Universe”). חברת ההפקות שעומדת מאחורי הפרויקטים האלו היא Jagged Edge Productions, הפעם בשילוב של ITN Studios שאחראית על ההפצה באמצעות חברת הבת שלה.
בדומה למקרים של פו הדוב ומיקי מאוס (ליתר דיוק: וילי ספינת קיטור, הגירסה המוקדמת שלו), הפקת הסרט מתאפשרת בזכות העובדה שהסיפור המקורי של המחבר האוסטרי פליקס זאלטן מ-1923 הפך השנה לנחלת הכלל. מה שמעניין הוא שהסרט דווקא נעשה בבריטניה, שם לפי התקנות הוא היה יכול להיעשות אפילו קודם לכן כי בבריטניה הסיפור כבר שייך לנחלת הכלל.
ואלו שמות המשתתפים (הלא ממש מוכרים) בסרט האימה של במבי
את הסרט יביים דן אלן (Dan Allen), שעשה עד עכשיו בעיקר סרטי אימה קצרים ועוד כמה פיצ’רים דלי תקציב שזכו בעיקר לביקורות חיוביות דלות , כמו “Unhinged” מ-2017, “Mummy Reborn” מ-2019 או “It Came from Below” מ-2021. אם לא שמעתם על הסרטים האלו, זה בסדר גמור. מדובר בסרטים עם כמה מאות דירוגים בלבד ב-IMDB, אתר הסרטים הגדול בעולם, וציון שנע בדרך כלל סביב כ-3-2.5. מתוך 10, כן?
את התסריט יכתוב ריס וורינגטון (Rhys Warrington), על פי הסיפור המקורי של פליקס סלטן. עם קצת שינויים, כמובן. היוצרים מספרים שאחת ההשראות העיקריות שלהם לדמות של במבי היא, תאמינו או לא, דמות הייצור המפלצתי בסרט הלא רע בכלל “הריטואל” של נטפליקס, אליו התייחסנו בעבר בסקירה של סרטי אימה שמתרחשים ביערות מפחידים.
ברשימת השחקנים לא תמצאו שמות מוכרים מדי, מה שאומר מלמד אותנו על הרמה הצפויה של הסרט. בכל זאת, יש כמה שמות שהופיעו בכמה סרטי אימה: למשל, רוקסאן מקי (“טעות בכיוון 5”, וגם דוריאה בעונות הראשונות של “משחקי הכס”), ניקולה רייט (ששיחקה ב”פו הדוב: דם ודבש 2″) וסמירה מייטי, אותה בטוח אתם זוכרים בתור ניצבת ב”היפה והחיה” של דיסני מ-2017.
מה העלילה של סרט האימה של במבי? (או: אפקט במבי עם טוויסט)
“במבי” המקורי הוא סיפור קסום על אייל צעיר שעובר הרפקתאות שונות, וגם תהליך התבגרות לא פשוט, ביער. במבי הוא אחד הסמלים המובהקים לתמימות, מה שאולי מסביר את האפקט הרגשי של הסרט על הצופים. הסצנה בה הוא בורח יחד עם אמו מהציידים, עד שנשמעת ירייה שלאחריה כבר לא רואים את האמא, ובעיקר הקריאות התמימות של במבי בחיפוש אחר אימו, לא תשאיר אתכם אדישים. למעשה, הסצנה הזו היא אחת האחריות למונח “אפקט במבי” (Bambi Effect) הדי ביקורתי, שטוען שהאדם עשוי לבטא יחס אוהד לבעלי חיים “חמודים” – כמו עופרים, איילים, חתולים, כלבים, קואלות וכדומה – ולכן יתנגד גם לפגיעה בהם. לעומת זאת, לבעלי חיים שלא עונים על דרישות ה”חמידות” שלנו, היחס עלול להיות אדיש או אפילו עוין.
אם יש לכם ממחטות לידכם, אנחנו ממליצים לכם לראות את הסצנה המדוברת מבמבי, שהיא כזכור אחת המרגשות והעצובות בתולדות הקולנוע:
במבי הוא דמות אהובה מאוד, שאפשר לראות בשורה ארוכה של מוצרים שמתאימים לכל גיל, ובעיקר לילדים: תחפושות של במבי למבוגרים או לילדים, קשת במבי, איפור מתאים וכן הלאה. סרט האימה של במבי, מן הסתם, פונה לקהל אחר. אם במבי המקורי היה סמל התמימות, למשל באותה סצנה מפורסמת בה הוא חוקר פרפר שמתיישב על האף שלו, כאן נקבל במבי שונה לחלוטין. אפשר לראות עדות לזה בפוסטר הרשמי של הסרט, במרכזו תראו את במבי עם שיניים חדות, שמסביבו דמויות אנושיות עם הבעות פנים שנראות כמו שילוב של פחד, אימה והלם. למרבה השמחה, למעט הדמיון בשם, אנחנו כנראה לא נקבל כאן הופעת אורח של במבי ת’אג האיומה מהאירוויזיון, אותה מכשפה אירית במסווה של זמרת, אחת השונאות הגדולות של ישראל.
הטיזר טריילר של “במבי: הנקמה”, שפורסם לפני כמה חודשים מראה שיחה בין שני ציידים, מכוונים לעבר משהו ביער. הראשון שואל “האם אי פעם ירית באייל?”, מקבל תשובה שלילית ומספר שהוא ירה באייל פעם אחת. בהמשך אנחנו רואים את כותרת הפתיחה של הסרט, ואז אייל עצבני (במבי, נו) רץ לעבר רכב – כנראה של הציידים – והופך אותו עם הקרניים שלו. אם עושים אחד ועוד אחד, כנראה שהקורבן של אותו צייד היא האמא של במבי, והמוות שלה הפך אותו ליצור נקמני ותאב דם.
לפי תיאור העלילה, במבי ירדוף בין השאר אחרי אם ובנה (רוקסן מקי וטום מולהרון), שיגיעו ליער בטעות אחרי תקלה ברכב, וכנראה שגם צעירים מטופשים שמגיעים ליער מסיבות מטופשות כלשהן וימותו בדרכים מטופשות אפילו יותר.
נכון לזמן כתיבת שורות אלה, עוד לא שוחרר טריילר רשמי לסרט, אלא רק טיזר קצר. אי אפשר ללמוד ממנו יותר מדי, גם אם אני התרשמתי שיכול להיות שנקבל כאן סטנדרטים לא רעים בכלל של צילום והפקה, בטח אם משווים את זה לחלק מהסרטים שהוזכרו קודם לכן. בהתחשב בכך שהסרט צפוי לצאת בתחילת 2025, סביר להניח שנראה טריילר רשמי כבר בחודשים הקרובים, ואז נוכל להיות יותר חכמים. יכול מאוד להיות שהסרט ייצא בחודשים הראשונים של 2025.
הכינו את הממחטות
למרות שהסרט עדיין בשלבי הפקה, כבר עכשיו הוא מעורר תגובות מעורבות. מצד אחד, יש התרגשות בקרב חובבי סרטי אימה וקהל שנהנה מהפרשנויות האפלות הללו לדמויות ילדות. גם אם הסרט לא יזכה לביקורות חיוביות, כמו שכנראה יקרה, הוא יעשה את הבאזז שלו. יש שיטענו שהסרטים האלו הם אפשרות של יוצרים צעירים להגיע לקהל חדש, שלא היה נחשף ליצירות שלהם אם לא היו עוסקים ב”חילול הקודש”, גם אם אפשר לבקר את “קיצור הדרך” הזה. תקראו לזה איך שאתם רוצים – חלטורה, גימיק, טרנד, ניצול ציני של זיכרונות הילדות, ניכוס של מותגים מוכרים – יש בכך בעייתיות מסוימת.
מבקרי קולנוע וצופים רבים, ביניהם נמנה כותב שורות אלו, מביעים ספקנות לגבי איכותו הצפויה של הסרט בהתחשב בחומרים שפורסמו עד עכשיו, בביקורות הרעות מאוד שקיבלו רוב הסרטים הקודמים מתת הז’אנר של ה-Mascot Horror ומתיאור העלילה והדמויות, שהבאנו כאן. עדיין לא ברור איך הסרט .יופץ, האם הוא יזכה להצלחה, והאם הוא יצליח להראות קצת איכות, או יישאר על גדר לא יותר מאשר גימיק שיווקי שמנסה לפרוט על נימי הנוסטלגיה, אבל בעיקר מחרב לנו את זיכרונות הילדות.
