סרטי "טעות בכיוון": תענוג לחובבי האימה הקיצונית, או תערובת גועלית של סקס וקניבליזם?
תגידו מה שתגידו על סרטי אימה, הם מלמדים אותנו הרבה דברים – למשל, איך להימנע מטעויות שעלולות להרוג אותנו. במקרה של סרטי "טעות בכיוון", עד היום אני מעלה אותם לנגד עיניי כשאני נוסע למקום חדש, מתלבט אם לנווט באמצעות Waze, להתבסס על השילוט או על האינסטינקט (שאין לי) בתור נהג מנוסה. אני מעדיף לא לקחת קיצורי דרך, גם אם זמן ההגעה שלי יהיה מאוחר יותר. כי מי יודע אם אי שם, אטעה בדרך ואהפוך להיות הקורבן של משפחת קניבליים מעוותים וסדיסטיים, קורבנות של נישואי קרובים? זה הרי קורה כל יום גם במציאות, לא?
סדרת סרטי "טעות בכיוון" (Wrong Turn) הפכה לאחת מסדרות האימה האהובות והקיצוניות ביותר של המאה ה-21, עד לרמה של קאלט. היא מציעה תערובת מטורפת של אימה, קניבליזם, אלימות גרפית קיצונית והריגות יצירתיות שמרתקות את הצופה מהדקה הראשונה ועד האחרונה, בשילוב דמויות מטופשות (וסקסיות) והרבה מאוד סקס (ספויילר: זה בדרך כלל יגמור להם את החיים). זוהי סדרה שלא מפחדת לשבור גבולות, עם סצנות שנחרתות בזיכרון ומשפחה של קניבלים מעוותים שהפכו להיות מוכרים מאוד בקרב נבלי האימה, גם אם עדיין לא במעמד של אייקונים.
בכל זאת, שבעה סרטים לאורך כמעד שני עשורים יצרו זיכיון עשיר של טרור הישרדותי ואלים במיוחד, כאשר כל סרט מעלה את הרף של האימה והאלימות. אז נכון שהרוב המוחלט של הסרטים (למעט אולי הראשון) הם בינוניים, וחלקם גרועים ממש. סרטי "טעות בכיוון" הם במידה רבה Guilty Pleasure אמיתי למי שאוהב אימה קשה ולא מתפשרת.
כשאמא ואבא אחים: הכירו את המשפחה המעוותת שלא תרצו לפגוש
סרטי "טעות בכיוון" בנויים סביב נוסחה מנצחת של אימה הישרדותית: קבוצת צעירים מוצאת את עצמה תקועה באזור מיוער ומבודד באזור הרי האפלצ'ים שבמערב וירג'יניה, רחוק מכל תרבות וציוויליזציה. מה שמתחיל כטיול רגיל או נסיעה תמימה הופך במהירות, בדרך כלל אחרי סטייה כלשהי מהמסלול, לסיוט הישרדותי ממנו רוב הדמויות לא יצאו שלמות, תרתי משמע. הסיבה היא שהחבר'ה היפים והחטובים נתקלים במשפחה של קניבלים מעוותים ואכזריים.
המשפחה המקסימה הזו היא משפחת אודט (Odet), ובמהלך הסרטים אנחנו לומדים קצת עליה. הסיפור של המשפחה מתחיל עם מיינרדט אודט, שנולד ב-1951 להורים לא ידועים. בשלב מסוים הוא התחתן עם אישה בשם דלילה, שככל הנראה הייתה אחותו. נולדו להם חמישה ילדים: "שיני מסור" (Saw Tooth"), "שלוש אצבעות" (Three Finger) ו"עין אחת" (One Eye) הם הדמויות המרכזיות, שחוזרות בכל הסרטים. יש עוד כמה אחים שמופיעים רק בחלק קטן מהסדרה, כמו פא (Pa) שמופיע בסרט השני (ומגולם, אגב, על ידי קן קירזינגר שגילם מתישהו את ג'ייסון וורהיס) ומא (Ma), שהיא אשתו/אחותו. ויש להם עוד כמה ילדים מעוותים.
המכנה המשותף הוא שבני משפחת אודט מעוותיים בצורה קשה עקב שילוב של גילוי עריות עם חשיפה לפסולת רדיואקטיבית רעילה. אהה, ויש עוד משהו שהוא בשורות איומות לכל מי שייתקל בהם הסרטים: בני המשפחה נולדו עם תסמונת חוסר מולד של תחושת כאב (Congenital insensitivity to pain, או בקצרה CIP), מה שאומר שקשה מאוד לעצור אותם.
העלילה הבסיסית חוזרת על עצמה בווריאציות שונות: צעירים תמימים, משפחה של קניבלים מעוותים, יערות מבודדים ואימה אינסופית. השילוב בין אימת הישרדות מוכרת לבין גרפיות קיצונית יצר נוסחה שעובדת שוב ושוב. הסצנות האלימות לא פשוט אלימות, אלא יצירתיות, אכזריות ולעיתים קרובות גם מצחיקות. המשפחה הקניבלית משתמשת בכל דבר שניתן למצוא ביער – מלכודות, חוטי תיל, פגזים וכלי נשק מאולתרים – כדי ללכוד ולרצוח את קורבנותיה, בדרכים יותר ויותר קיצוניות. וכן, גם לאכול אותם.
איך נולדו סרטי טעות בכיוון?
הפיתוח של סרטי "טעות בכיוון" התחיל בתחילת שנות ה-2000, עם ההכרזה על כך ששתי חברות הפקה (Newmarket Group ו-Summit Entertainment) עובדות ביחד על הפקת סרט אימה שיזכיר את שנות השבעים העליזות. את מלאכת הבימוי לקח רוב שמידט (שעד היום, זה הסרט החשוב ביותר שלו), ועל התסריט הופקד אלן מקלרוי (שכתב קודם לכן את "ליל המסיכות 4: שובו של מייקל מאיירס" ו"ספון", ולאחר מכן את "סדק" המסקרן שראינו בנטפליקס).
לאחר מכן, שמידט טען שהסרט היה עבורו מחווה אישית לשתי קלאסיקות אימה משנות ה-70: "המנסרים מטקסס" (1974) של טובי הופר ו"גבעות הפחד" (1977) של אשף האימה ווס קרייבן. קל לראות את הדמיון בין הסרטים האלו, עם עיסוק באימה כפרית אמריקאית, עם משפחות מעוותות (כל אחת מסיבותיהן) שצדות תיירות ואנשים תמימים והורגות אותם, לרוב בצורה אכזרית ולפעמים לשימושים שונים: החל מאוכל לסעודה משפחתית ועד ליצירה של "פני עור". שמידט הבין שקהל האימה המודרני מחפש משהו קיצוני, שלא יפחד לפרוץ גבולות.
הסרט הראשון יצא לדרך עם תקציב בינוני של כ-12.5 מיליון דולר, הגיע למסכים באוקטובר 2003 וגרף כ-28 מיליון דולר ברחבי העולם – הצלחה סולידית ביחס לתקציב. אלא שהמפיקים נתקלו בקושי אדיר לקבל דירוג R מאיגוד הסרטים של אמריקה (MPAA), כתוצאה מהסצנות האלימות שלו. בהמשך גם ערוצי טלוויזיה רבים לא ששו לשלם את הכסף על הסרטים. אחת התוצאות היא שבמקום שהסרטים יהפכו להיות עדינים יותר, חס וחלילה, הם שמרו על האלימות הקיצונית וקיבלו דירוגים מחמירים. התוצאה היא סרטי ההמשך הגיעו בעיקר לשוק הווידאו וה-DVD הביתי, לערוצי הכבלים ומאוחר יותר גם לפלטפורמות הסטרימינג.
מצד אחד, התקציבים של רוב הסרטים היו נמוכים מאוד והאיכות האומנותית שלהם, איך נאמר, בינונית במקרה הטוב. מצד שני, הסדרה קיבלה בדרך זו חופש יצירתי רב, כי בלי הלחץ של קופות הקולנוע היוצרים יכלו להיות עוד יותר קיצוניים.
אילו סרטי טעות בכיוון יצאו?
טעות בכיוון (2003)

הסרט שפתח את הסדרה הוא, כמעט ללא צל של ספק, המוצלח ביותר. הגיבור שלנו הוא כריס פלין (דזמונד הרינגטון, "ספינת רפאים", "דוגמניות ושדים") הוא סטודנט לרפואה – כן, מוזר שבסלאשר יש דמות שאמורה להיות חכמה – שנוסע לראיון עבודה. הוא נתקל בפקק תנועה בסמוך להרים של מערב וירג'ינה. כשהוא מוצא מפה בתחנת דלק, הוא מחליט לנסות לחשב מסלול מחדש ולהגיע ליעד שלו בדרך עקיפה (כי כנראה שהוא לא ראה עדיין את סרטי "טעות בכיוון"). הוא מתנגש בכלי הרכב של חמישה צעירים שיצאו לטיול, רכב ששופד על ידי חול תיל שמישהו הניח שם. המישהו הזה קשור כנראה למשפחה הקניבלית שהחבר'ה נתקלים בה כשהם מנסים למצוא מחסה ביער, כולל בבקתה מסתורית. הצעירים הופכים לקורבנות בזה אחר זה, ורק חלקם ישרדו, אם בכלל.
"טעון בכיוון" הראשון מציג אלימות בכמויות מרשימות, אבל חשוב לציין שהאלימות וה-Gore כאן הם קצת פחות קיצוניים מאשר רוב סרטי ההמשך, שהפכו את הזיכיון ללא יותר מאשר "פורנו עינויים" (Torture Porn) חסר תכלית – ואפרופו פורנו, זה הסרט היחיד בזיכיון ללא עירום או סצנות סקס. מה שכן, הבמאי רוב שמידט הצליח ליצוא כאן אווירה של מתח וחוסר ודאות, גם אם הצופה רק לומד להכיר את משפחת הקניבלים. הסרט רחוק מלהיות יצירת מופת, אבל הוא בהחלט עשוי היטב.
כמובן שחובבי האימה יזהו כאן כמה פרצופים. אלייזה דושקו, שמגלמת את ג'סי ברלינגיים (שם שמתכתב כמובן עם דמות הגיבורה ב"המשחקים של ג'ראלד" של סטיבן קינג) פרצה כמה שנים קודם לכן בתפקיד האייקוני של פיית' ב"באפי ציידת הערפדים" ו"אנג'ל", והגיעה אחרי כמה קומדיות מצליחות ("מעודדות צמודות", "ג'יי ובוב השקט מכים שנים). כאן היא מרשימה במשחק שלה, בביצועיים הגופניים (מספרים שהיא עשתה את רוב הפעלולים בעצמה) וגם בחולצת טנק טופ לבנה – או איך לעזאזל שלא קוראים לדבר הזה שגם ג'סיקה בייל לבשה ב"המנסרים מטקסס" ואלישה קאת'ברט ב"בית השעווה" – שקיבלה מעמד אייקוני. עוד ראינו בקאסט את עמנואל שריקי ("הפמליה", "סופרמן ולויס"), ג'רמי סיסטו המעולה כהרגלו ("עמוק באדמה", "חוק וסדר", "מלצרית") וקווין זגרס ("שחר המתים", "טראנסאמריקה", "בני הנפילים: עיר של עצמות").
ההפקה של הסרט לא הייתה חלקה, בלשון המעטה: אלייזה דושקו הציתה באש בטעות את אחד מהקניבלים, עמנואל שירקי פרקה את הכתף במהלך אחת הנפילות שלה ודזמונד הרינגטון נחת לא טוב על עץ ושבר את הקרסול הימני. בסופו של הדבר הסרט זכה לקמפיין קידום מינימלי, גם כי ה-MPAA טענו שהטריילרים היו אלימים מדי מכדי להראות אותם בטלוויזיה ובפלטפורמות אחרות, ככה שהרבה מאוד קוצץ מהם. בסופו של דבר הסרט הגיח לאוויר העולם, זכה להצלחה קופתית נאה, ובעיקר – פתח את התיאבון לחובבי האימה.
טעות בכיוון 2: דרך ללא מוצא (2007)

ארבע שנים אחרי ההצלחה של "טעות בכיוון", הגיע סרט ההמשך שהופץ רק בשירותי ה-VOD ולשווקים הביתיים. "טעות בכיוון 2: דרך ללא מוצא" (Wrong Turn 2: Dead End) עוקב אחרי קבוצה של משתתפים בריאליטי שמצלמים ביערות של מערב וירג'ינה תוכנית מציאות נוסח "הישרדות". הבעיה היא שמהר מאוד הם יבינו שתוכניות ריאליטי יכולות לפעמים לתאר מציאות, כי הם נאבקים על חייהם מול "שלוש אצבעות" שחוזר מהסרט הקודם ועוד כמה קניבלים שנפגוש. בסצנה האחרונה, אגב, נכיר גם את הדור הבא: תינוק מעוותת שזכה לכינוי "שלוש בהונות", ששותה מי שפכים בבקבוק ואוכל אצבע אנושית (מאיזה גיל תינוקות מעוותים יכולים להתחיל לאכול מוצקים?).
"טעות בכיוון 2: דרך ללא מוצא" הוא עליית מדרגה מבחינת האלימות, כי תמצאו כאן סצנות הריגה יצירתיות מאוד, כריתת איברים, קניבליזם מפורש יותר ועוד הפתעות שחובבי הטורצ'ר פורן ישמחו לצרוך. הבמאי ג'ו לינץ' (שעשה ב-2017 את "Mayhem" הסופר מהנה עם סמרה וויבינג) הצליח לשלב גם קצת הומור שחור, ובניגוד לסרט הקודם גם עירום ומיניות.
הקאסט כאן כולל כמה שמות שיש להם ערך בוויקיפדיה, לפחות באנגלית. בסצנת הפתיחה רואים את פיינליסטית העונה השנייה של "אמריקן איידול", קימברלי קולדוול, מבותרת למוות (לפי הדיווחים, התכנון היה שאלייזה דושקו תופיע בהופעת קמאו בסצנה הראשונה, אבל למרבה הצער זה לא יצא לפועל). את ההצגה גונב הזמר ויוצר הפאנק הנרי רולינס מלהקת "בלאק פלאג", שהיום אגב משמש בעיקר כאמן ספוקן וורד – מה שאומר שהוא לא מתאים לייצג את ישראל באירוויזיון. עוד תזהו אולי את אריקה ליהרסן מהרימייק של "המנסרים מטקסס" (כן, היו בסרט עוד שחקנים מלבד ג'סיקה בייל והטנק טופ הלבן שלה, או איך שלא קוראים לזה) ומ"ספר של צללים: המכשפה מבלייר 2" המיותר; וטקסס באטל, גם הוא מקורבנות "יעד סופי 3".
הסרט לא זכה לתשומת לב קופתית כי יצא ישירות ל-DVD, אבל הוא מצא קהל נאמן בקרב חובבי האימה והפך לסרט קאלט בפני עצמו. אז נכון ש"טעות בכיוון 2: דרך ללא מוצא" לא מגיע לרמה של הסרט הראשון, אבל לדעת כותב שורות אלה הוא בהחלט מהסרטים הראויים יותר בזיכיון.
טעות בכיוון 3: נותרים למות (2009)

"טעות בכיוון 3: נותרים למות" (Wrong Turn 3: Left for Dead) הוא הסרט הראשון בזיכיון שביים דקלאן אובריאן, שייקח את המושכות גם בשני הסרטים הבאים. זהו בעצם המשך ישיר לסרטים הקודמים, כשאחריו יגיעו כמו פריקוולים, ריבוטים ותוצרי לוואי אחרים.
העלילה המאוד מבולגנת כאן את הנוסעים של זינזאנה משטרתית – שכוללת מנהיג ארגון פשע אכזרי, סוהרים, אסירים ואסיר סמוי – שנאלצים לשרוד ביערות וירג'ינה מול "שלוש אצבעות" וחבריו, אחרי שהרכב שלהם הושבת על ידי טנדר של החבר'ה הקניבלים וחוט תיל דוקרני. תוך כדי הם פוגשים את אלכס (ג'נט מונטגומרי מהרימייק של "גבעות הפחד" מ-2009), שהצליחה איכשהו לשרוד את הטרור של משפחת הקניבלים.
יש כאן משחקי כוח ועלילות משנה על שקי כסף, אבל הכול תפאורה למה שאנחנו באמת מחפשים: קניבליים שהורגים את הדמויות בזו אחר זו, עם קצת הומור והרבה Gore. בצד החיובי יש בו את כמות ההריגות הגדולה ביותר בזיכיון, אבל מצד שני את מספר המוטנטים הקטן ביותר. באופן אישי, הייתי מעדיף לראות יותר עומק או התייחסות לסיפור של משפחת אודט, ופחות משחקי כוח ואגו בין פושעים.
הסרט יצא ישירות ל-DVD וזכה לביקורות שליליות, עם ציון של 4.6 ב-IMDB. גם אנחנו חושבים שהוא מהסרטים הפחות טובים בזיכיון.
טעות בכיוון 4: ההתחלה (2011)

בסרט הרביעי, שנכתב ובוים על ידי דקלאן אובריאן, היוצרים החליטו ללכת בכיוון של פריקוול – סרט מקדים שמראה את מקורות משפחת הקניבלים ואיך הכל התחיל. העלילה מתחילה ב-1974, בסנטריום במערב וירג'ינה, בו נמצאים שלושת האחים, או כמו שאנחנו מכירים אותם: "עין אחת", "שלוש אצבעות" ו"שיני מסור". הם מצליחים לברוח מהתאים וגורמים לבלאגן רבתי, במסגרתו כל הצוות של בית החולים נטבח באכזריות.
משם אנחנו מתקדמים 29 שנים, כשחבורה של תשעה צעירים מטופשים – מנסים להגיע עם אופני שלג לבקתה של חבר אחר כדי לבלות שם את חופשת החורף. אלא שהם טועים בכיוון ומגיעים בסופו של דבר לסנטוריום, שמאז כמובן הפך להיות נטוש. או ככה בעצם הם חושבים, כי האחים המעוותים מתחילים לרדוף אותם, להרוג אותם בדרכים אכזריות (כמו עריפת ראשים וכריתת לשונות) ואפילו לאכול אותם.
הבמאי דקלן אובריאן מביא סגנון ויזואלי מעניין, עם צילומים מרשימים של ההרים המושלגים שמנוגדים לאלימות הגרפית. השלג הלבן מתכסה בדם אדום, ויש משהו אסתטי בצורה מעוותת בסצנות האלימות על רקע הנוף החורפי. הסרט מוסיף לסדרה פן של אימת חורף – הקור והבידוד מוסיפים עוד שכבה של סכנה מעבר לקניבלים עצמם, כמו שתלמדו מהגורל של כמה דמויות.
הסרט עשיר בסצנות הרג וכולל כמה סצנות סקס לוהטות, כולל בין שתי נשים. הוא די מטופש מבחינת התסריט ומציע משחק בינוני מאוד (בלשון המעטה) של חלק מהקאסט, אבל בכל זאת מצאתי אותו איכשהו מהנה.
טעות בכיוון 5: קשרי דם (2012)

"טעות בכיוון 5: קשרי דם" (Wrong Turn 5: Bloodlines. אל תתבלבלו כמובן עם "יעד סופי: קשר דם" המעולה, שהוא בעצם יעד סופי 6) משמש על תקן של סרט המשך (לסרט הקודם) וסרט מקדים (לשאר הסרטים).
גם הפעם לקח את מושכות הבימוי והכתיבה דקלאן אובריאן, שבחר להתמקד במקרה הזה במסע הרציחות של שלושת האחים, שחוברים לרוצח סדרתי כדי לעשות טרור בעיירה קטנה במערב וירג'ינה. תוך כדי יש כאן עלילת משנה על חבורת צעירים שמגיעים איכשהו לכלא, כי בכל זאת צריך כמה דמויות שיקיימו יחסי מין וימותו (לא בהכרח בסרט הזה). וגם שוטרת, שנראית קשוחה עד הרגע בו אנחנו מבינים ששום דבר הוא לא כוחות נגד רוצח סדרתי מניפולטיבי (שקצת נראה לי כמו פארודיה על חניבעל לקטר) וקניבלים מעוותים.
"טעות בכיוון 5: קשרי דם", לדעתי, הוא הסרט הפחות מוצלח בזיכיון – אם בוחנים את הציונים ב-IMDB, אני לא לבד כי הדירוג שלו עומד נכון להיום על 4.1 בלבד. יש כאן אלימות בכמויות מסחריות, אפילו קיצונית לפרקים (לדוגמה, מישהי שמאכילים במעי המדמם. שלה), אבל שום דבר לא התחבר לי. הדמויות לא היו מעניינות, אפילו מעצבנות מאוד, ככה שקשה לומר שהרגשתי משהו ברגע שרובן המוחלט נהרג, או ווטאבר. התסריט מעט מייגע והיה חסר קצת מהקסם של הסרטים הקודמים, שגם כשהיו רעים הצליחו להיות מהנים.
טעות בכיוון 6: מפלט אחרון (2014)

"טעות בכיוון 6: מפלט אחרון" (Wrong Turn 6: Last Resort) מנסה לחדש את הנוסחה בצורה מעניינת. הסרט, בבימויו של ולרי מילב, הוא מעין ריבוט לסרטים הקודמים. אחרי הסצנה המסורתית של רצח אכזרי של זוג אטרקטיבי שכל חטאו הוא שבחר לקיים יחסי מין במעיין בטבע, אנחנו פוגשים את דני (אנטוני אילוט, כשכנראה שהוא די אלמוני כי אין לו אפילו תמונה ב-IMDB). הוא מגיע יחד עם בת זוגתו, אחיה ועוד מה חברים למלון עתיק עם מעייינות תרמיים שהוא קיבל כירושה. את המלון מנהלים סאלי וג'קסון, אחים שהיחסים ביניהם הם קצת יותר מדי אינטימיים. בהמשך אנחנו נבין שגם האחים המעוותים קשורים למלון הזה, ושיש אפילו כפר עם אנשים שדוגלים בנישואי קרובים ושמחים להרוג ולאכול חלקי גופות.
זהו אחד הסרטים האלימים בזיכיון, ולפי מיטב מדורי הטריוויה – הסרט עם הכי הרבה עירום, כשכל שחקנית מרכזית מצאה את עצמה בשלב מסוים עירומה. מספרים שרוקסנה קריון (פאלט) בילתה כ-14 שעות בעירום, בזמן שהיא צילמה את סצנת הסקס (הלוהטת) שלה ואת המוות שהגיע מיד לאחר מכן, כי בסרטי אימה אסור לשכב. היא תיארה שלפני סצנת הסקס, הבמאי – שלא ממש דיבר אנגלית טוב – ניגש לשני השחקנים ואמר משהו כמו "אוקיי, עכשיו אתם להתנשק, להתנשק, להתנשק, סקסי, סקסי, סקסי, אווו, אוווו, אוווו. ואז אתם מתים" (באנגלית זה קצת נשמע יותר טוב).
בקיצור, אל תצפו כאן לרמה גבוהה מדי של משחק, בימוי או משהו. המינון הגדול של מוות ומין לא הצליח לשפר את רמתו של הסרט, שהציון שלו ב-IMDB עומד גם כן על 4.1, אבל לפחות הפך אותו ל..מהנה.
טעות בכיוון: המושבה (2021)

אחרי שבע שנים, הסדרה חזרה ב-2021 עם "טעות בכיוון: המושבה", שידוע גם בתור סתם "טעות בכיוון". הסרט, מעין ריבוט לסרט המקורי, הצליח לרענן קצת את המעגל של טורצ'ר פורן עם גישה חדשה לחלוטין. תשכחו כאן מהקניבלים או המשפחה המעוותת, והכירו את המושבה – יישוב פרימיטיבי עם מערכת משפט עצמאית, היררכיה, חוקים ואידיאולוגיה. ובעיקר, מושבה שלא מהססת לעוור או להרוג אנשים מסיבות שנבין בהמשך.
העלילה דווקא מתחילה באותה נוסחה של הסרטים הקודמים, עם קבוצת מטיילים שמגיעים לשביל האפלצ'ים, פוגשים כמה מקומיים עוינים ועושים את הטעות הקלאסית של לסטות מהמסלול. התוצאה היא שהם ייתקלו במלכודות שונות, ייחטפו ויהרגו בדרכים קצת פחות אכזריות ממה שלמדנו להכיר בסרטי ההמשך.
הסרט מתחיל כסרט הישרדות קלאסי אבל מתפתח למשהו יותר מורכב, עם נקודות מבט מרובות ושאלות מוסריות. הבמאי מייק פ. נלסון (שביים לאחרונה את הרימייק של "לילה לא שקט" ואת "V/H/S 85") והתסריטאי אלן מקלרוי (שכזכור, כתב את התסריט לסרט הראשון בזיכיון) מביאים גישה אמביציוזית וכמעט פוליטית לסדרה, שהופכת מטורצ'ר פורן חסר תכלית למשהו שמזכיר יותר אימה עממית (Folk Horror). יש כאן ביקורת סמויה על אידיאולוגיות קיצוניות, תרבות ביטול וחברה מודרנית. הסרט מתחיל כסרט הישרדות קלאסי אבל מתפתח למשהו יותר מורכב, עם נקודות מבט מרובות ושאלות מוסריות.
הסרט הוא איטי יותר ואלים פחות מהקודמים, אבל הוא כולל כמה סצנות חזקות. המשחק של רוב הדמויות מרשים, בעיקר שרלוט וגה ("מתנקש אמריקאי") בתפקיד הראשי. לא כל חובבי הסדרה המקורית אהבו את שינוי הכיוון, וחלק מהם התייחסו לסרט הזה בתור "הטעיית צרכנים", שמנסה לרכוב על מעמד הקאלט של הסרטים הקודמים, למרות שהסיפור כאן שונה כמעט לחלוטין. הסרט יצא למסכים ב-2001 בצורה מצומצמת, במהלך מגפת הקורונה, וגרף כ-5 מיליון דולר. לדעתי הסרט הוכיח שיש עדיין עניין בפרנצ'ייז והמשיך את מסורת הסדרה באופן שונה ומפתיע.
מהו הסרט הטוב ביותר בסדרת סרטי טעות בכיוון?
כדי לנסות להכריע בשאלה החשובה הזו, בדקנו את המספרים. הפרמטר הראשון שבדקנו הוא הציון המשוכלל של גולשים באתר IMDB, שמייצג את דעת הקהל הרחב של חובבי קולנוע ואימה. באופן לא מפתיע, הסרט המקורי מ-2003 עומד בראש עם ציון של 6.1, מבוסס על למעלה מ-144,000 דירוגים – המספר הגבוה ביותר בסדרה. זה מעיד על כך שהסרט הראשון הצליח לתפוס את הדמיון של הקהל הרחב והפך לאבן דרך בז'אנר.
במקום השני נמצא הריבוט מ-2021 עם ציון של 5.6, שמבוסס על כ-41,000 דירוגים. הסרט הזה, למרות שהתקבל בצורה מעורבת בקרב חובבי הסדרה המקורית, הצליח למשוך קהל חדש בזכות הגישה השונה שלו.
הסרט השלישי בדירוג הוא "טעות בכיוון 2: דרך ללא מוצא" מ-2007 עם ציון 5.5 (כ-49,000 דירוגים), ואחריו "טעות בכיוון 3: נותרים למות" עם 4.6 (כ-32,000 דירוגים) ו"טעות בכיוון 4: ההתחלה" עם 4.5 (כ-31,000 מדרגים). הסרטים שדורגו הכי נמוך הם "טעות בכיוון 5: קשרי דם" ו"טעות בכיוון 6: מפלט אחרון", שניהם עם 4.1. המגמה ברורה: ככל שהסדרה התקדמה, הסרטים קיבלו ציונים נמוכים יותר, למעט הריבוט שהצליח לשפר מעט את הדירוג.
הנה טבלה שמסכמת את הדירוגים:
| דירוג | שם הסרט | ציון IMDB | מס' מדרגים |
| 1 | טעות בכיוון (2003) | 6.1 | 144,000 |
| 2 | טעות בכיוון (2021) | 5.6 | 41,000 |
| 3 | טעות בכיוון 2: דרך ללא מוצא (2007) | 5.5 | 49,000 |
| 4 | טעות בכיוון 3: נותרים למות (2009) | 4.6 | 32,000 |
| 5 | טעות בכיוון 4: ההתחלה (2011) | 4.5 | 31,000 |
| 6 | טעות בכיוון 5: קשרי דם (2012) | 4.1 | 25,000 |
| 7 | טעות בכיוון 6: מפלט אחרון (2014) | 4.1 | 20,000 |
חשוב לציין שניסינו למדוד גם את דירוגי המבקרים, דרך הציון המשוקלל באתר Rotten Tomatoes. גילינו שהביקורות על הסרט הראשון היו בינוניות מאוד, עם כ-40% ביקורות חיוביות בלבד, בעוד שהחידוש מ-2021 הגיע ל-64% ביקורות חיוביות. מספר הביקורות המקצועיות בסרטים האחרים בזיכיון הוא מצומצם מאוד (כמה ביקורות בודדות), ולכן קשה להסיק מזה משהו גורף על יחס המבקרים בקשר אליהם. סביר להניח שרוב המבקרים קטלו את רוב הסרטים.
האם טעות בכיוון 7 נמצא מעבר לפינה?
יכול להיות שהזיכיון של "טעות בכיוון" עוד לא אמר את המילה האחרונה. לפי מידע ראשוני ב-IMDB, סרט נוסף בשם "Wrong Turn 7: Spring Break" נמצא כרגע בשלבי טרום-הפקה מוקדמים, עם תאריך יציאה מתוכנן לשנת 2026.
כרגע אין מידע על העלילה, התקציב או הכיוון שהסרט ייקח: האם זה יהיה המשך ישיר לריבוט מ-2021, חזרה למשפחת הקניבלים המקורית, או אולי כיוון חדש לגמרי. השם "Spring Break" מרמז על כך ש(גם) הפעם הקורבנות יהיו צעירים בחופשת האביב, מה שיכול לרמז על דמיון לסיקוולים ולפריקוולים, ופחות לגרסה המחודשת מ-2021. בנוסף, עצם ההתייחסות לסרט בתור "טעות בכיוון 7", למרות ש"טעות בכיוון" מ-2021 הוא בעצם השביעי בזיכיון, מרמז אולי על "חזרה למקורות".
חשוב לציין שבשנים האחרונות צצו לא מעט טריילרים מזויפים ופרויקטים "מדומיינים" סביב הזיכיון, ככה שעד שלא יהיה מידע רשמי יותר מהאולפן או צילומים רשמיים, יש לקחת את הידיעות על הסרט בערבון מוגבל. אנחנו ננסה כמובן לעדכן.
🩸 מנסים להישאר בחיים מבחינה כלכלית? הנה כמה המלצות והטבות שוות רצח לגולשי האתר.
📅 רוצים לדעת מתי סרט מגיע לקולנוע או לטלוויזיה? מחפשים אירועים מיוחדים? לוח השנה המלא (והמפחיד) שלנו .
💀 מחפשים פרסום קטלני במיוחד? בואו לשמוע על אפשרויות הפרסום באתר עולם האימה .
🕷️ נמות מאושר אם תתמכו באתר ותעזרו לנו לגדול כמו מפלצת.







