ביי ביי מיס אמריקן פאי? על קריירת האימה של שאנון אליזבת

מאמריש בחיים של כל אחד את הרגעים בהם הוא מבין שהוא התבגר. כמי שמתקרב לגיל ארבעים, זה קורה לי בדרך כלל כששחקני כדורגל שאני גדלתם עליהם פורשים, או אפילו גרוע מכך: פורשים ומשתתפים במשחקי צדקה, בהם הם חושפים כרס לא מחמיאה. לי היה רגע של הארה בדיוק לפני כמה ימים – ב-7 בספטמבר, ליתר דיוק. יום אחרי שאני ציינתי את יום ההולדת שלי, התבשרתי ששאנון אליזבת חוגגת 50. פאקינג שאנון אליזבת, לנצח נדיה מ”אמריקן פאי”, בת 50. היא עדיין נראית מעולה, אבל זה לא הסיפור.

קשה להגיד שאני גדלתי על שאנון אליזבת. היו לי אייקונים אחרים שליוו אותי במשך שנים, אבל משהו בה הלך יד ביד עם הכניסה שלי לעולם האימה. ב-1999 נפגשתי כמעט מדי יום שישי עם חברים, שוכרים סרט בבלוקבאסטר כי אז לא היו נטפליקס, סטרימינג או אפשרות לראות כמעט כל סרט מאז ומעולם בלחיצת כפתור. ערב אחד שכרנו את “אמריקן פאי”, מהקומדיות המשמעותיות של שנות ה-90. שאנון אליזבת הייתה שם בתפקיד קטן יחסית, של סטודנטית צ’כית בחילופי סטודנטים שמפתה את ג’ים (ג’ייסון ביגס) החנון, כולל סצנת עירום בווידאו צ’ט. עם או בלי קשר, בשנים שאחר כך הגיעו כמה סרטים שמראים שאולי נולדת כאן נסיכת אימה חדשה, כולל הפארודיה המצליחה “מת לצעוק” או סרטים אחרים בהם היא נלחמה בשדים, במפלצות, באנשי זאב ובמה לא. ואז הגיעו שנות העשרה, שאנון אליזבת כמעט נשכחה וגם הפסיקה לעשות סרטי אימה. אז מה בדיוק קרה שם? ואילו סרטי אימה בכל זאת יש בקריירה של שאנון אליזבת?

שאנון אליזבת

הפריצה הגדולה והטעות הענקית: שאנון אליזבת נכנסת לחיינו

שאנון אלזיבת פאדל נולדה ב-1973 ביוסטון, ארצות הברית. כמו שאפשר להסיק מהשם המלא שלה, יש לה שורשים רב לאומיים. אביה הוא ערבי נוצרי ממוצא לבנוני, האם נוצריה שמוצאה בריטי וגרמני. מספרים ששאנון אליזבת’ הצעירה אהבה מאוד טניס והתאמנה בספורט הלבן. בשלב מסוים הגיעו ההצעות לצילומי דוגמנות, והיא הפכה לדוגמנית מן המניין. כזו שלא מתביישת לחשוף את הגוף שלה – בטח אחרי ניתוח החזה שעברה, לפי הדיווחים, בתחילת הקריירה שלה. אליזבת הצלטמה  בעירום מלא למגזין פלייבוי בשנים 1997 ו-1998, כולל תמונות מוזרות שכללו רובוט, מכונית אדומה וקצף במקומות אינטימיים. כמה שנים אחרי, אליזבת טענה שהתמונות האלה הן אחת החרטות הגדולות ביותר שלה, גם אם למעמד שלה בתור סמל סקס היא דווקא לא התנגדה.

אחרי ששיחקה בכמה סרטים קטנים בתפקידים קטנים, כולל סצנה ביזארית שמערבת איש שלג בסרט אימה שנגיע אליו בהמשך, הגיעה הפריצה הגדולה של שאנון אליזבת. אומרים ש”אמריקן פאי” ביטא דור שלם, ובמקרה של הדמות של נדיה אפשר לטעון שהוא חזה אפילו את עליית האינטרנט ואת הסכנות שבו. באותה סצנה, ג’ים  מתקין מצלמת אינטרנט בחדר של אותה נדיה כדי לצלם אותה מחליפה בגדים ועושה עוד כמה דברים. זה מצליח, אבל קצת יותר מדי: הסרטון משודר בטעות בתפוצה רחבה מדי. כשג’ים מדורבן להיכנס לחדר כדי לנצל את ההזדמנות, הוא מצליח לפשל ולעשות במכנסיים (תרתי משמע).

אליזבת לא מתחרטת על הסצנות האלה, גם אם ברור שהן מיתגו אותה כלא יותר מאשר סמל סקס. “אם לא הייתי עושה את “אמריקן פאי” ואת התפקיד של נדיה, עם העירום שהגיע איתו, אולי לא הייתה לי קריירה היום”, אמרה בסרט דוקומנטרי בשם Skin: The History of Nudity in the Movies. “לא ממש חשבתי על העובדה שלדמות שלי היו סצנות עירום. באותה תקופה הייתי שחקנית מתחילה, שעשתה אודישן לכל מה שהייתה יכולה. כשקיבלתי את התפקיד, התרגשתי כל כך. הוא שינה את כל הקריירה שלי”.

הבעיה היא שהתפקיד, יחד עם הגוף שלה מצד אחד והעובדה שיכולות המשחק שלה הן בינוניות ומטה לפי הדעה המקובלת כיום, גרמו לכך שהיא קיבלה בשנים לאחר מכן בעיקר תפקידי משנה של הבחורה הסקסית, שהציגו לראווה את הנתונים הפיזיים שלה. לצד סרטי האימה לשמם התכנסנו כאן, קשה לומר שהיא הצליחה לפרוץ יותר מדי או לככב בתפקיד שיגרום לכך שנזכור אותה בצורה אחרת מאשר “נדיה ההיא מ”אמריקן פאי”. זה עוד היה סביר ב”ג’יי ובוב השקט מכים שנית” של קווין סמית’, בו היא גילמה את מושא הפנטזיה המוזרה של ג’יי וגם הראתה חוש קומי מסוים, או לפחות ניסיון לומר באופן משכנע משפטים כמו “Call me ‘Boo-Boo-Kitty-Fuck’, bitch”. היו לה גם כמה תפקידים משמעותיים יותר בסרטים לא כך מוצלחים, כמו “אמריקן גאי” לצד ג’רי אוקונל.

היא חזרה לדמותה של נדיה בסרט ההמשך “אמריקן פאי 2″ ובהופעת אורח קטנה ב”אמריקן פאי: האיחוד” מ-2012. היא גילמה את אחת הנשים הסקסיות שרודפות אחרי גבר בריטי ב”אהבה זה כל הסיפור”. בעשור האחרון ראינו אותה בעיקר בסרטים מינוריים. יכול להיות שהגיל משחק תפקיד, כי מה לעשות שגם לשחקניות מבוססות וכשרוניות יותר עשוי להיות קושי למצוא תפקידים בשנות ה-40 לחייהן. היא כן השתתפה בכמה תוכניות ריאליטי, כמו העונה השישית של “רוקדים עם כוכבים” בה הגיעה למקום השישי (ספוילר: את העונה הזו ניצחה מחליקת הקרח, האלופה האולימפית ואלופת העולם קריסטי ימאגוצ’י), ובעונה הראשונה של גרסת הריאליטי של “Celebrity Big Brother”‘; גרסת הסלבס של “האח הגדול”, בה סיימה תשיעית (ספוילר 2: את העונה הזו ניצחה מריסה ג’ארט וינוקור, שחקנית שהתפקיד המוכר ביותר שלה הוא “היירספריי” בבורדווי).

 

סיבה אחרת היא ששאנון אליזבת פנתה למחוזות אחרים. תאמינו או לא, אבל מסתבר שהיא שחקנית פוקר די מוערכת, שהגדירה את הפוקר כ”קריירה השנייה” שלה. אליזבת, ששיחקה פוקר מילדות, הגיעה למקומות גבוהים בכל מיני תחרויות שמערבות (גם) סלבריטאים וגם ניצחה בחלק מהן. היא מוגדרת היום כ”אחת משחקניות הפוקר המובילות בקרב סלבריטאים”, אם יש הגדרה כזו. הציניקניים יגידו אולי שהסיבה להצלחות האלה היא שעם כזה גוף, היא לא צריכה יותר מדי להשקיע בפני הפוקר שלה. אלא שנראה ששאנון אליזבת היא בחורה אינטיליגנטית וחריפה, שיודעת מה היא רוצה מעצמה.

במהלך השנים, אליזבת’ נלחמה רבות בנושאים בעלי חשיבות. היא נלחמת למען זכויות בעלי חיים, באופן די דומה לדמות שלה ג’אסטיס (צדק) ב”ג’יי ובוב השקט מכים שנית”. היא הקימה יחד עם בעלה עמותה בשם Animal Avengers, שעוסקת בהצלה של בעלי חיים וחיות מחמד. היא פועלת למען זכויות בעלי חיים, דוגלת באורח חיים טבעוני, עיצבה תכשיטים ידידותיים לסביבה, תומכת בארגונים בעלי אופי רפואי-חברתי (למשל, ילדים על הרצף האוטיסטי) ועוד. לא בדיוק מה שמצפים לו בהתבסס על הדמות שהיא מגלמת בדרך כלל בסרטים שלה.

שאנון אליזבת אמריקן פאי

סרטי האימה של שאנון אליזבת’

אז אחרי שראינו איך שאנון אליזבת פרצה לחיינו ולחלומם הרטוב של לא מעט צעירים, ושהקריירה שלה לא בדיוק המשיכה לפרוץ גבולות (אולי עקב הבחירות שהיא ביצעה בעצמה), הגיע הרגע לסקור את תפקידי האימה של שאנון אליזבת. מבחורה שמוצאת את מותה בצורה עגומה המערבת גזר, דרך פארודיית האימה המצליחה ועד לכמה סרטים שמעמתים אותה עם שלל יצורים, הנה הרשימה המלאה. 

כמו תמיד, התקווה היא שנמשיך לעדכן אותה בעוד סרטי אימה. כן, גם בגיל 50.

ג’ק פרוסט (1997)

התפקיד הקולנועי הראשון של שאנון אליזבת היה בסרט אימה זניח בשם “ג’ק פרוסט” (אל תבלבלו את זה עם הסרט בעל אותו שם מ-1998, בכיכובם של מייקל קיטון וקלי פרסטון, שנחשב לכישלון קולנועי עצום). התפקיד של שאנון בג’ק פרוסט גם אחד הביזאריים שהיא תעשה. הסרט, שקיבל מאז מעין מעמד של קאלט, מספר על רוצח סדרתי בשם ג’ק פרוסט. במסע המושלג שלו לעבר ההוצאה להורג, הרכב בו הוא נוסע מתהפך. בעקבות כימיקלים או שקר כלשהו הוא חוזר לחיים בתור איש שלג, או משהו כזה. 

שאנון אליזבת מגלמת כאן את ג’יל, אחותו של ברנש בשם בילי, אחד הקורבנות הראשונים של איש השלג שלנו. ג’יל ובן זוגה מתגנבים לבית השריף כדי לגנוב יין ולעשות סקס, מה שאמור להיות סוג של מסע נקמה. אחרי שבן הזוג נהרג מקרחונים שמושלכים לעברו על ידי ג’ק פרוסט, ג’יל נכנסת לאמבט שאמור להיות מפנק. המצלמה מתמקדת בהנאה שלה מהמים החמים ומהסבון, אלא שאז מופיע פתאום ליד הרגליים שלה, בתוך המים,… גזר. כן, פאקינג גזר.

כמה שניות אחרי, בסצנה שקשה למצוא הזויות ממנה בקולנוע, איש השלג אונס את ג’יל תוך שהוא מטיח אותה כנגד הקיר, מה שגורם לכך שהיא מתה. ברגע הזה איש השלג מחזיר בחזרה את הגזר למקום הטבעי שלו – לאף, כמובן – מה שמרמז לנו בדיוק מה היה התפקיד שלו באותה סצנה. אתם לא תראו כאן את הסצנה הזו, מכיוון שהיא כוללת עירום חלקי ובעיקר מעשים מגונים הכוללים גזר, אבל המעוניינים יכולים לראות אותה (או את הסרט כולו) בקלות בדרכים אחרות.


מת לצעוק (2000)

בשנת 2000, קצת אחרי “אמריקן פאי”, הגיע תפקיד שהיה יכול להיות קרש הקפיצה האמיתי של שאנון אליזבת לעולם האימה. “מת לצעוק” נחשב עד היום לאחת מפארודיות האימה היותר מוצלחות ומצליחות, עם הכנסות של יותר מ-278 מיליון דולר בשנים שחלפו מאז. הסרט לועג לאינספור סרטי אימה מהשנים האלה, כמו “אני יודע מה עשית בקיץ האחרון”, “צעקה”, “באפי ציידת הערפדים” ועוד. שאנון אליזבת גילמה כאן את באפי גילמור, חלק מחבורת הבנות בראשות סידני (אנה פאריס) הנרדפות על ידי הרוצח הסדרתי גוסטפייס. קשה לומר שהסרט היה יצירת מופת, אבל הוא סיפק הרבה מאוד סצנות מצחיקות, או כאלה שהן גרועות כל כך שבא לצחוק (לפעמים בכוונה).

האמת היא שהתפקיד הזה הראה בדיוק מה שאנון אליזבת יכולה לעשות כדי לשרוד בהוליווד: לצחוק, גם אם במקרה הזה הצחוק הוא בעיקר עליה.  באפי שלנו היא פארודיה על שתי דמויות מוכרות מסרטי האימה של אותה תקופה, שרה מישל גלר ב”אני יודע מה עשית בקיץ האחרון” ורוז מקגוואן ב”צעקה”. באחת הסצנות הזכורות מהסרט, באפי נמצאת בעיצומו של דיאלוג משחק (או לדבריה: “קריאה דרמטית”) במהלך תחרות מלכת יופי. באופן שלועג לסצנה דומה באחד הסרטים שהזכרנו קודם, היא מבחינה פתאום בגוסטפייס, מתגנב מאחורי חברה גרג ורוצח אותו. היא פורצת במונולוג היסטרי, והקהל חושב שזה חלק מהאקט המשוחק ומריע.

 

בהמשך, באפי נתקלת בגוסטפייס, לא מתייחסת אליו ברצינות ומחקה באופן לועג את ההתנהגות של נשים בסרטי אימה, שצורחות, נלחמות על חייהן וכדומה – עד שהרוצח שלנו משתיק אותה (או לפחות עורף את ראשה, כי גם זה לא השתיק את באפי שלנו). המשחק המוקצן בכוונה די התאים לשאנון אליזבת, אולי על רקע הביקורות שהיא קיבלה על יכולות המשחק שלה לאורך השנים. לדעתי זה עבד, באופן דומה לחלק מבמאי התיאטרון שמחליטים מראש לתת לשחקנים פחות מוכשרים תפקידים מוקצנים, משוגעים או היסטריים כדי שהמשחק הלא בדיוק אמין שלהם ייתפס כאותנטי לדמות. הבעיה היא שמתפקידים כאלה קשה מאוד לפתח קריירת משחק יציבה.


13 רוחות (2001)

ממשיכים עם עוד סרט אימה לא רע בכלל, שהוא למעשה רימייק לסרט בעל אותו שם מ-1960. “13 רוחות” עוסק במשפחה היורשת בית מבן משפחה מנוח, שהיה במקרה צייד של שדים ורוחות. המשפחה מגלה שיש בבית קירות נעים, מאחוריהם מסתתרות – ניחשתם נכון – 13 רוחות. בני המשפחה מנסים לגלם את סודות הבית ולהילחם על חייהם, והתוצאה כוללת כמה סצנות נחמדות אבל בעיקר מבולגנת. אולי מהסיבה הזו התבשרנו לאחרונה על כך שבקרוב נזכה לראות סדרת טלוויזיה העוסקת בסיפורים של כל אחת מ-13 הרוחות, כמו שחובבי אימה מבקשים בפוסטים ובמימים כבר כמה שנים טובות.

שאנון אליזבת גילמה כאן את בת המשפחה, בתפקיד בינוני שלא הותיר יותר מדי חותם. התפקיד של שאנון אליזבת כאן כלל הרבה מאוד צרחות וניסיונות לרוץ על החיים, כמו שאפשר לראות בסצנה הבאה בה היא נלחמת על חייה – ועל מה שנשאר מהחולצה שלה – מול הרוח המכונה “התן”.


הקללה (2005)

“הקללה” הוא אחד מסרטי האימה היותר מאכזבים של שנות ה-2000, בעיקר כתוצאה מהשמות שעומדים מאחוריו. הבמאי הוא ווס קרייבן (“סיוט ברחוב אלם”, “הבית האחרון משמאל” וכמובן שגם סרטי “צעקה” הראשונים), התסריטאי הוא קווין וויליאמסון (“צעקה”, “אני יודע מה עשית בקיץ” האחרון וגם “חולה” שכתבנו עליו לא מזמן) והקאסט כולל את כריסטינה ריצ’י, ג’ושוע ג’קסון, ג’סי אייזנברג וכמובן שגם שאנון אליזבת. הסרט נקטל על ידי מבקרים וגם נכשל בקופות באופן נחרץ, כי אין הגדרה אחרת לסרט שההכנסות שלו ברחבי העולם נמוכות בערך בעשרה מיליון דולר מהתקציב שלו.

הגיבורים של “הקללה” הם אח ואחות (ריצ’י ואייזנברג), שבליל ירח מלא מתנגשים עם הרכב שלהם בבחורה (אליזבת). לרוע מזלם, הם מותקפים על ידי איש זאב ונאלצים לאבק בקללה שתהפוך גם אותם להיות אנשי זאב, אלא אם יצליחו למצוא את איש הזאב שמאחורי הקללה. התפקיד של אליזבת בסרט הוא די מצומצם, אם אפשר להגיד את זה ככה. תוכלו להתרשם ממנו בקטע הבא, אבל אזהרה: הוא כולל מיני ספוילרים וגם לא פשוט לצפייה למי שאינו נמנה על גולשי האתר.


ליל השדים (2009)

“ליל השדים” מ-2009, גם הוא רימייק לסרט בעל אותו שם מ-1988, מציג עלילה שנראית כמו פאן טהור, על קבוצה של צעירים שמגיעים למסיבת ליל כל הקדושים המאורגנת על ידי אישה מסתורית בשם אנג’לה (אליזבת) ומגלה שהבית מאוכלס בשדים רצחניים. באופן די מוזר, שגם מוזכר בצורה רפלקסיבית בסרט, הקאסט כאן מורכב בעיקר מנשים סקסיות שבולטות, בין השאר, בממדי החזה שלהן. תמצאו כאן את מוניקה קינה (“פרדי נגד ג’ייסון”), בובי סו לותר (“Laid to Rest”) ודיורה ביירד (“המנסרים מטקסס: ההתחלה” החביב ו”סטן הלסינג” הנורא). במילים אחרות: שמעתי כבר אנשים שהתייחסו לסרט הזה בתור “ליל השדיים”, ולא “ליל השדים”, כי בכל זאת יש בין השמות האלה הבדל של י’ אחת בלבד.

אז מצד אחד קיבלנו סרט די סקסי, עם נשיקות לסביות, ריקודים חושניים, נשים בבגדים מינימליים ועוד. מצד שני, חלק מהסצנות האלה הן מוזרות מדי – כן, אנחנו מתכוונים לסצנה בה דיורה ביירד מחדירה שפתון לאחד משדיה, או לזו בה שאנון אליזבת מעמידה פנים שבקבוק שמפניה הוא משהו אחר בעל צורה מוארכת – ובגדול הסרט מבולגן ולא ממש מרשים. לדעתי, גרסה חדשה וקצת יותר מהודקת יכו

אז מה העתיד של שאנון אליזבת?

זוהי, בגדול, קריירת האימה של שאנון אליזבת. היא כוללת בנוסף הופעה שלה בפרק אחד בעיבוד המחודש של “אזור הדמדומים” ב-2003-2002, או סרט טלוויזיה שלמיטב הבנתי משתייך לז’אנר האימה בשם “You Belong To Me”. בכל מקרה, עבר מאז ההופעות האלה כמעט עשור וחצי בהם היא הייתה פעילה בעיקר בסרטים קטנים בז’אנרים אחרים, וכאמור – בעיסוקים (המאוד מכובדים ומרשימים שלה) בפוקר ובאקטיביזם חברתי. היא ניסתה את מזלה בהפקה, פתחה חברת הפקות שלא האריכה ידיים אבל שימשה כשותפה מפיקה בסרטים אחרים, לא מוכרים מדי. לצד הפוקר, מספרים שהיא אוהבת לצייר ולצלם. שהיא למדה קרב מגע ומחזיקה בחגורה שחורה בטקוואנדו.

שאנון אליזבת מעידה על עצמה שהיא תמיד עבדה קשה, ונראה שהיא לא קיבלה מספיק כבוד. אז נכון שהיא לא השחקנית הכישרונית ביותר שתמצאו, אם נאמר את זה בעדינות. הבעיה היא שהקריירה של שאנון אליזבת, באשמתה או שלא, התבססה בחלק גדול מהמקרים על הגוף שלה ולא על הבעות הפנים. אולי באשמת בחירת התפקידים שלה, אולי עקב המעמד שלה כסמל סקס, ואולי כי היא פשוט לא כשרונית מספיק, עם כל היופי והעבודה הקשה. אלא שהגיל תמיד מנצח, וכמו שאמר טום יורק בשיר ההוא של רדיוהד – גם הגרביטציה. שני הנתונים האלה, יכול להיות, לא הולכים לטובתה של שאנון אליזבת.

בכל זאת, ראינו כבר כמה ניסים. יכול להיות שעדיין מוקדם מדי להגיד “ביי ביי” ל”מיס אמריקן פאי”, גם אם הסיכויים לא לטובתה. מקסימום, תמיד היא תישאר בתור נדיה הפרובוקטיבית עם המבטא המוזר, שהשחקנית שגילמה עשתה גם כמה סרטי אימה בשנים שאחרי החשיפה הגדולה.