בית האימה של בודפשט: שיעור היסטוריה שהופך (כמעט) לסרט אימה
בודפשט היא אחת הערים המרתקות ועמוסת האטרקציות באירופה, וכותב שורות אלה – שהעביר שם רק לאחרונה שבוע מהנה מאוד עם משפחתו – יכול להעיד על כך. אלא שלבירת הונגריה יש גם עבר עצום וטראומטי, את חלקו מנסים כאן שלא לזכור, אבל חייבים שכן להזכיר. בעוד שהרבה יציינו בהקשר הזה את חלקה של הונגריה במלחמת העולם השנייה, בהיסטוריה של העיר יש כמה נקודות שליליות אחרות שדורשות אזכור, בעיקר בתקופות השלטון הנאצי והקומוניסטי בעיר. מוזיאון הטרור בודפשט, שידוע גם בתור “בית האימה”, הוא דוגמה מובהקת לכך.
זוהי לא אטרקציית אימה קלאסית, בניגוד למה שאפשר אולי לקוות מהשם שלה (אל תפספסו בהקשר הזה את סיוט בבודפשט!), וכנראה גם שלא אטרקציית חובה לכל מי שמגיע לבודפשט. ובכל זאת, עובר חובבי ההיסטוריה והצד האפל שלה, הביקור במוזיאון יכול להיות מעשיר מאוד.
מה זה בית הטרור בודפשט?
מוזיאון הטרור בבודפשט (House of Terror Mezeum, או Terror Háza Múzeum) נפתח ב-2002, במטרה ברורה: להנציח את התקופות השחורות בהיסטוריה של בודפשט ואת הזוועות שהתחוללו בעיר הזו, כולל במבנה בו ממוקם המוזיאון עצמו. המוזיאון הוקם למעשה לזכר קורבנות הטרור בעיר, בתקופות השלטון הנאצי והקומוניסטי במאה ה-20, אנשים שנכלאו, נחקרו, עונו ונרצחו, לא פעם בצורה אכזרית, בעיקר בשל החשד שהם התנגדו למשטרים הרצחניים האלו.
המוזיאון ממוקם במבנה מ-1880, הבולט בסגנון הנאו-רנסנס שלו. הבחירה במבנה הספציפי הזה היא הכול חוץ ממקרית. אחרי שבמשך כמה עשרות שנים התגורר כאן הצייר היהודי-הונגרי איז’אק (יצחק) פרלמוטר, ב-1937 המפלגה הנציונל סוציאליסטית ההונגרית החליטה לשכור חדרים בבניין. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20, מפלגת צלב החץ הפאשיסטית קיבלה את השליטה על המבנה. הבניין, שהפך למטה הרשמי שלה, זכה לשם “בית הנאמנות”.
בעשורים שחלפו מאז, קיבל המבנה כמה תפקידים אחרים, גם הם נקודות שחורות בהיסטוריה של בודפשט. אחרי כיבוש הונגריה על ידי גרמניה הנאצית ב-1944, המקום הפך לבית כלא, בו גם עונו ונרצחו מאות רבות של אנשים שנחשבו ל”מתנגדי המשטר”. הכיבוש הסובייטי שינה מעט מהאופי של העצורים, אבל לא הרבה מהזוועות שהתחוללו כאן. לאחר מכן, המשטרה החשאית ההונגרית פעלה כאן.
התחנות הבאות בהיסטוריה של המוזיאון היו קצת יותר נעימות, כאשר חברות מסחריות החלו לפעול בו. בתחילת שנות ה-2000 הקרן לחקר ההיסטוריה והחברה של מרכז ומזרח אירופה קנתה את המבנה, במטרה להפוך אותו לעדות ניצחת לזוועות שהתחוללו בהונגריה בתקופות המשטרים האפלים האלו ולהנציח את הקורבנות המרובים שלהם. המבנה שופץ, פנימית וחיצונית, כאשר במעטפת החיצונית בולט הצבע השחור. בחלק הפנימי של המוזיאון בולט טנק.
מה עושים בבית הטרור בודפשט?
במוזיאון הטרור של בודפשט תמצאו מוצגים שונים הקשורים לזמנים האפלים יותר בהיסטוריה של הונגריה. בתערוכה הקבועה של המוזיאון תמצאו מוצגים הקשורים ליחס של הונגריה עם המדינות המבטאות את השלטונות הנאציים והקומוניסטיים – גרמניה וברית המועצות כמובן – אבל גם ארגונים שפעלו בהונגריה, כמו מפלגת צלב החץ שהזכרנו קודם לכן או המשטרה החשאית, ה-AVH. בהקשר הזה אפשר לציין ביקורות שהמוזיאון קיבל על כך שהוא מציג, לכאורה, את ההונגרים בתור קורבנות בלבד של המשטרים האלו. ההצגה של ההונגרים בתור מי ש”נקלעו לסיטואציה” מתעלמת מהעובדה שהונגריה לא ממש הייתה רק קורבן של המשטרים האלו, ובלא מעט שנים לקחה בהם חלק פעיל. שימו לב שהמוזיאון כמעט שלא מתמקד בתפקידה של הונגריה במלחמת העולם השנייה, אבל בבודפשט יש מוזיאון נפרד המוקדש לכך.
מוזיאון הטרור בבודשפט כולל שלוש קומות, בהן תמצאו מוצגים היסטוריים, תמונות, חדרי צפייה עם עדויות מפורטות ועוד. בין התחנות שנתקלים בהם במהלך הסיור במוזיאון אפשר למנות את חדר “הכיבוש הכפול”; אירועי גירושים והעברות אנשים בעל כורחם; רדיפות קולקטיביות ורדיפות של קבוצות מוגדרות, כמו איכרים; וגם תערוכות מתחלפות, כמו התערוכה “It Takes a Great Ideal To Produce A Great Crime” של הצייר והאמן סאם הוודטוי, או תערוכה המוקדשת לאישה הראשונה שלקחה חלק בפרלמנט של הונגריה.
מבחינת חובבי האימה יכול להיות שדווקא המרתף, אליו יורדים במעלית, הוא המסקרן יותר. המרתף הוא שחזור די מדויק, ברמת פירוט גבוהה, של מה שהתחולל כאן בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת. תוכלו לראות את החדרים בהם נכלאו האסירים, ובחלק גדול מהמקרים עברו עינויים על ידי אנשי המשטרה החשאית וגורמים אחרים במשטרים במטרה לגרום להם להודות באשמה, להפליל אחרים וכן הלאה. בניגוד למוזיאוני עינויים שזוהי המהות העיקרית שלהם (כמו מוזיאון העינויים של פראג עליו כתבנו בעבר) או על אטרקציות מפחידות שמשחזרות זמנים אפלים דרך תפאורה, אפקטים, שחקנים והפחדות (כמו הצינוק של ברלין, אמסטרדם או לונדון), הדגש כאן הוא לא על כלי ושיטות העינוי האכזריות. יש אולי כמה כלים בהם נעשה שימוש, כמו גרדום, אבל לא תוכלו ללמוד מהמוצגים עצמם על כל הזוועות שקרו כאן.
למרות שיש במוזיאון אלמנטים אינטראקטיביים מסוימים, הדגש כאן כמובן הוא לא על טכנולוגיה מתקדמת או משחקים לבני כל הגילים. יש הרבה מידע, רובו בהונגרית וחלקו באנגלית, חלקו כתוב על הקירות ואחר בדפי המידע העמוסים מאוד שהמבקרים מקבלים. קיימת גם אפשרות לקבל בתשלום נוסף מדריך קולי בשפות שונות, שיכול להעניק את הידע הדרוש כדי להבין מה בדיוק קרה כאן, ובהונגריה בכלל. הבעיה היא שלפי חלק גדול מהביקורות, גם המדריך הקולי הוא מעט מסורבל ומייגע.
עוד כדאי להזכיר את המוזיקה, המופיעה בכניסה למוזיאון ובחדרים אחרים. היא הולחנה על אקוס קובאצ’ס, מי שהיה הסולן והמפיק של להקת סינת’-פופ הונגרית בשם Bonanza Banzai. הפסקול כולל בעיקר תזמורת של כלי מיתר, מיקסים דיגיטליים ואפקטים קוליים מותאמים.
האם כדאי להגיע אל מוזיאון הטרור בודפשט?
אם בוחנים את ההיצע של המוזיאון, וגם את הביקורות של אלו שמבקרים בו (לא רק ישראלים, כמובן), אפשר להגיע למסקנה שהביקור במוזיאון אינו מהנה. זה גם, כנראה, לא אחד מאתרי החובה הברורים של בודפשט. בכל זאת, רבים יטענו שהוא עוצמתי, מרגש ובעיקר חשוב.
פרק זמן של כשעה וחצי הוא בהחלט סביר, בעוד שחובבי ההיסטוריה יוכלו להעביר כאן 4-3 שעות. מצד שני, שמענו כבר על אנשים שנכנסו כאן לכמה דקות ומיהרו לעזוב, בין אם המוזיאון שונה ממה שהם ציפו לו ובין אם התכנים שלו היו מורכבים מדי עבורם.
מידע חשוב לקראת הביקור במוזיאון הטרור בבודפשט
איך מגיעים למוזיאון?
מוזיאון הטרור בבודפשט ממוקם ברחוב Andrássy út 60. מדובר במרחק הליכה סביר (כ-1.5-2 ק”מ) מחלק ממוקדי העניין הבולטים בעיר, כמו בזיליקת אישטוון הקדוש, כיכר ליברטי והגלגל הענק. אם אתם מגיעים בתחבורה הציבורית, תוכלו לעשות את זה בעזרת המטרו (קו M1 עד לתחנת Vörösmarty utca) או, בדרך המומלצת יותר לדעתנו, בעזרת קווי החשמלית 4 או 6, עד לתחנת Oktogon. בבודפשט מחירי המוניות בהחלט זולים, ואתם יכולים להשתמש בהן כדי להגיע למוזיאון.
שעות פתיחה
נכון למועד הכנת הכתבה, בית האימה בבודפשט פתוח בכל ימות השבוע, למעט יום שני, בין השעות 10:00 ל-18:00. קופת הכרטיסים נסגרת ב-17:30.
מכיוון ששעות הפתיחה עשויים להשתנות לאורך השנה, ויש גם מועדים מיוחדים (בעיקר חגים) בהם המוזיאון סגור. ככה שאנחנו ממליצים לכם לברר מראש מהן השעות המדויקות במועד הביקור שלכם בעיר דרך האתר הרשמי שלו, וכמובן שגם אתרי הזמנת הכרטיסים.
כרטיסים, סיורים ועוד: איך אפשר לבקר במוזיאון?
יש כמה דרכים לחקור את מוזיאון הטרור של בודפשט. תוכלו למצוא סוגים שונים של כרטיסים והרחבות שונות שיכולות להרחיב את המידע שתקבלו כאן.
אפשרויות הביקור העיקריות בבית הטרור של בודפשט הן:
- כרטיס כניסה סטנדרטי, אותו חייבים לקנות נכון לנקודת הזמן הנוכחית בקופות המוזיאון עצמו. המחיר עומד, נכון ל-2024, על 4,000 פורינט (כ-40 ש”ח) לכרטיס במחיר מלא, או 2,000 פורינט (כ-20 ש”ח) לכרטיסים מוזלים לילדים ולצעירים בני 25-6, פנסיונרים, משפחות ועוד.
- סיורים מודרכים – המוזיאון מציע סיורים מודרכים עם מדריכים מקצועיים שמספרים את הסיפורים המזעזעים מאחורי התצוגות השונות. הסיורים ניתנים בשפות שונות כולל אנגלית, הונגרית, גרמנית וצרפתית, אבל לא בעברית. בעיה נוספת היא שסיורים יוצאים רק אם יש לפחות עשרה משתתפים (המספר המקסימלי עומד על 30), ויש צורך לתאם עם אנשי המוזיאון מראש את הסיור
- סיורים כלליים או בנושא רלוונטי, שהמוזיאון הוא חלק מהמסלול שלהם (לפעמים, רק במבט מבחוץ)
- מדריכים קוליים – תמורת סכום לא גדול מדי, תוכלו לשכור מדריך קולי אישי שילווה אתכם בביקור בבית האימה ויספק את המידע הדרוש. המדריך זמין בשפות שונות, לא עברית
- תוכנית חינוכית – תוכנית מקיפה לסטודנטים ולתלמידים. כוללת סדנאות, סיורים מותאמים גיל וחומרי למידה ייחודיים. פחות רלוונטי מטבע הדברים לתיירים שמבקרים בבודפשט
להזמנת סיורים באתר Get Your Guide
מגיעים אל בית הטרור בודפשט? הנה כמה טיפים חשובים:
- קשה להבין מה קורה כאן ללא מידע, כתוב או קולי
- לא מדובר כאן באטרקציית אימה “קלאסית”, אלא אם מביאים בחשבון את העובדה שהמציאות לפעמים מפחידה ואכזרית יותר מכל סרט אימה
- ככל הידוע לנו, חל איסור לצלם בתוך המוזיאון. למעט את הטנק ברחבת הכניסה
- מהביקורות, עולה שיש כאן מחסור במקומות ישיבה בתוך חדרי המוזיאון
אטרקציות מומלצות נוספות בבודפשט:
