“זה” ועוד 49: אלו הם סרטי האימה הרווחיים ביותר מאז ומעולם

הצד הכלכלי של סרטי אימה הוא מורכב. מצד אחד, אלו הם פעמים רבות סרטים שאינם דורשים תקציבי ענק, כך שפוטנציאל הרווח שלהם גבוה. יתרון אחר הוא שהם מתאימים מאוד לצפייה על המסך הגדול, כל עוד כמובן אין באולם הקולנוע טינייג’ארים עוללים שיהרסו את חוויית הצפייה. מצד שני, סרטי אימה לא זוכים לרוב לאהדת המבקרים – מה שלפעמים משפיע על רצון הקהל לראות אותם – ומגבלת הגיל פוגעת בפוטנציאל ההכנסות הפוטנציאלי.

בכל זאת, בכל שנה יש כמה וכמה סרטי אימה שזוכים להצלחה קופתית מרשימה מאוד. המגמות מהשנים האחרונות, בעיקר אחרי ההתאוששות ממשבר הקורונה, הן בהחלט חיוביות. אז מהם סרטי האימה הרווחיים ביותר מאז ומעולם (רמז: במקום הראשון נמצא ליצן)? למה הכנסות הן לא המדד העיקרי להצלחת סרט? והאם יש עתיד לזיכיונות, שממטירים עלינו סרטי המשך בכמויות?


The Ultimate Managed Hosting Platform


יותר הכנסות, לא בהכרח יותר צופים

בסקירה הנוכחית, אנחנו מתייחסים להכנסות הכוללות של הסרטים, בדולרים, ברחבי העולם (שקלול של ההכנסות בארצות הברית ובשאר מדינות העולם). אנחנו לא מביאים בחשבון את העלייה במחירי הכרטיסים והאינפלציה, שהתרחשו כידוע בעשורים האחרונים. בלי להיות גאון גדול בכלכלה, נתונים אלו מסבירים מדוע סרט כיום זקוק לפחות צופים כדי להגיע לרף הכנסות מסוים, כך שהסרטים המובילים ברשימה הם לא בהכרח אלו שצפתה בהם כמות הצופים הגדולה ביותר.

זה לא מקרי שמתוך רשימת 50 סרטי האימה הרווחיים הנוכחית, יש ארבעה סרטים בלבד משנות ה-70, סרט אחד משנות ה-80, שבעה סרטים משנות ה-90 והשאר – כ-15 סרטים משנות ה-2000 וכמעט 25 סרטים משנות העשרה ואילך – הם תוצרים של השנים האחרונות. היום לא בהכרח הולכים יותר לקולנוע, בטח אם מביאים בחשבון את מגוון האפשרויות לצפייה בסרטים או את הסרטים הבולטים שיוצאים ישירות לסטרימינג או לאפיקים אחרים. ואגב, שימו לב שגם סרטים קלאסיים שהוקרנו על גבי המסך הגדול לפני כמה עשורים יכולים להגדיל את ההכנסות שלהם, בזכות הקרנות חוזרות. במסגרת המגמה המבורכת הזו, שיכולה לחשוף את יצירות האימה המשובחות לקהל חדש ולהעניק לסרטים האלו את הכבוד הראוי להם, אפשר למנות למשל את ההקרנות המחודשות של “מלתעות”.

מגמה חשובה נוספת, גם היא לא צריכה להפתיע אתכם, היא שברשימת סרטי האימה הרווחיים יש הרבה מאוד סיקוולים, ריבוטים ושאר סרטים המבוססים על זיכיון או סדרה מסוימת – ומעט מאוד יצירות מקוריות ועצמאיות. בהמשך נציג כאן את רשימת הזיכיונות הרווחיים ביותר, אבל כבר עכשיו אפשר לראות למשל את המקום המיוחד של סרטי היקום הקולנוע של “לזמן את הרוע”, ייצוג נאה לסרטי “הנוסע השמיני” ו”האויב שבפנים” ועוד. עם זאת, רוב סדרות הסרטים המצליחות ביותר הצליחו להכניס רק סרטים בודדים לרשימה, אם בכלל. ככה זה כשהכמות באה כנראה על חשבון האיכות. 



אז מהם סרטי האימה הרווחיים בכל הזמנים? הנה עשרת המובילים

העובדה שבמקום העשירי ניצב אחד מסרטי “לזמן את הרוע” לא צריכה להפתיע אתכם, כיאה לזיכיון האימה המצליח ביותר מאז ומעולם. מה שאולי מפתיע, או בעיקר מאכזב, שאת המקום הזה – הגבוה ביותר מבין סרטי היקום הקולנוע שכולל את בני הזוג אדי ולורן וורן, אנאבל ועוד – תופס הסרט שלדעת רבים (כולל כותב שורות אלה) הוא מהחלשים ביותר בזיכיון: “הנזירה” מ-2018, עם הכנסות של למעלה מ-365 מיליון דולר ברחבי העולם. בספטמבר 2023 צפוי לצאת ההמשך, “הנזירה 2”, שיוכל אולי להתעלות על הראשון בהישגים בקופות ובעיקר בדרגת האיכות.

ממשיכים למקום התשיעי, עם עוד סרט שרוכב בעיקר על גלי הזיכיון המפואר שהוא משתייך אליו: “פרומתאוס” של רידלי סקוט מ-2012. הסרט, אותו אפשר אולי להגדיר כפריקוול (סרט מקדים) עקיף לסרטי “הנוסע השמיני”, גרף קצת יותר מ-403 מיליון דולר ברחבי העולם. למקום השמיני מגיע “סיינס” של מ.נייט שיימלאן מ-2002, עם הכנסות של למעלה מ-408 מיליון דולר. סרט החייזרים בכיכובם של מל גיבסון וחואקין פניקס הוא לא המצליח ביותר של הבמאי ההודי המוערך לשעבר אבל בעיקר מושמץ כיום. בהמשך נבין למה.

הלאה, למקום השביעי אותו תופסת אחת הקלאסיקות הגדולות ביותר של קולנוע האימה: “מגרש השדים” (1973), שגרף למעלה מ-441 מיליון דולר. סכום זה כולל את ההקרנה של הסרט במועד היציאה שלו וגם כמה הקרנות נוספות שנעשו במרוצת השנים, למשל הגרסה משנת 2000 שכללה סאונד משופר ו-11 דקות שלא הופיעו בסרט המקורי. גם הסרט שבמקום השישי, “מלתעות” מ-1975, זכה לכמה הקרנות חוזרות. סרטו של סטיבן שפילברג נחשב בעיני רבים לשובר הקופות הראשון בתולדות הקולנוע, בטח אם מתמקדים בקולנוע האימה, והמסך הגדול עושה איתו חסד של ממש. למעשה, אם מבצעים את החישוב המשוקלל של כלל הסרטים, לפי מחיר אחיד של כרטיס קולנוע, מדובר בסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים. אם מחירי הכרטיסים בשנות ה-70 וה-80 היו בדומה לרמה שלהם בשנים האחרונות, הסרט היה גורף לא פחות מכ-1.154 מיליון דולר. במקום השני, מעט מאחוריו, ניצב אותו “מגרש השדים”.



אם נחזור לרשימה ללא אותה התאמה של מחירי הכרטיסים, נגלה ליצן מאיים במקום החמישי. “זה: חלק 2”, ההמשכון מ-2019, גרף כ-473 מיליון דולר ברחבי העולם. הסרט, שמתקיים 27 שנים לאחר עלילת הסרט הראשון ומציג את קורותיהם של חברי מועדון הלוזרים וניסיונותיהם לשרוד מול הליצן האימתני, שבר קופות למרות אורך בלתי סביר (ובעיקר לא מוצדק) של למעלה משעתיים וחצי. את המקום הרביעי תופס “מלחמת העולם Z” הפוסט אפוקליפטי בכיכובו של בראד פיט, שהניב הכנסות של יותר מ-540 מיליון דולר. הסרט, שעלילתו מתרחשת בישראל (למרות שצולם בעיקר במלטה), כולל כמה שחקנים ישראלים דוגמת אורי פפר ולוסי אהריש.

העובדה שהקהל כנראה מת (תרתי משמע) על סרטים אפוקליפטיים מסבירה אולי למה “אני אגדה” מ-2009 תופס את המקום השלישי עם הכנסות של כ-585 מיליון דולר. הסרט, בימים בהם ויל סמית’ כיסח בעיקר זומבים על המסכים ולא מנחים על במת האוסקר, הניב את רוב ההכנסות שלו מעבר לים. מעניין יהיה לראות האם ההמשך שלו, שהוכרז בתחילת השנה, ישבור קופות. התשובה תלויה, במידה רבה, עד כמה האמריקאים יסלחו לוויל סמית’ על תקרית כריס רוק.

מ.נייט שיימלאן, בזכות הלהיט “החוש השישי” מ-1999, תופס את המקום השני עם כמעט 673 מיליון דולר. מותחן האימה בכיכובו של ברוס ויליס והילד היילי ג’ואל אוסמנט, ש”רואה אנשים מתים” (אממ…אממ), נחשב לאחד מסרטי הטוויסט המפתיעים בכל הזמנים. מעניין לשאול האם היום, בעידן הרשתות החברתיות, העובדה שמתגלה בסוף הסרט שברוס ויליס הוא רוח רפאים הייתה יכולה להישמר בסוד.



בשעה טובה, מגיעים אל סרט האימה הרווחי בכל הזמנים. “זה” מ-2017, על פי רב המכר של סטיבן קינג, הופק בתקציב של כ-35 מיליון דולר וגרף יותר מ-700 מיליון דולר ברחבי העולם. קשה לראות כרגע סרט שיאיים בשנים הקרובות על הבכורה של פניווייז וימנע ממנו “לצוף” בראש טבלת סרטי האימה הרווחיים ביותר מאז ומעולם.

הנה הרשימה הלאה של סרטי האימה בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר:

  1. “זה” (2017) – $700,381,759
  2. “החוש השישי” (1999) – $672,806,292
  3. “אני אגדה” (2007) – $585,349,010
  4. “מלחמת העולם זי”  (2013) – $540,007,876
  5. “זה: חלק 2” (2019) – $473,093,228
  6. “מלתעות” (1975) – $470,653,000
  7. “מגרש השדים” (1973) – $441,306,145
  8. “סיינס” (2002) – $408,247,917
  9. “פרומתאוס” (2012) – $403,354,469
  10. “הנזירה” (2018) – $365,550,119
  11. “חניבעל” (2001) – $351,692,268
  12. “מקום שקט” (2018) – $340,939,361
  13. “לזמן את הרוע 2” (2016) – $320,392,818
  14. “לזמן את הרוע” (2013) – $319,494,638
  15. “האויב שבפנים: פרק הסיום” (2017) – $312,242,626
  16. “אנאבל 2” (2017) – $306,515,884
  17. “ואן הלסינג” (2004) – $300,257,475
  18. “האויב שבפנים: החיים שאחרי” (2010) – $300,228,084
  19. “מקום שקט 2” (2020) – $296,324,169
  20. “ספליט” (2017) – $278,454,358
  21. “מת לצעוק” (2000) – $278,019,771
  22. “שתיקת הכבשים” (1991) – $272,742,922
  23. “אנאבל” (2014) – $257,047,661
  24. “הכפר” (2004) – $256,697,520
  25. “ליל המסיכות” (2018) – $255,498,536
  26. “תברח” (2017) – $255,407,663
  27. “אנחנו” (2019) – $254,732,150
  28. “פרויקט המכשפה מבלייר” (1999) – $248,639,099
  29. “הצלצול” (2002) – $248,218,486
  30. “צללים אפלים” (2012) – $245,527,149
  31. “הנוסע השמיני: קובננט” (2017) – $240,891,763
  32. “האויב שבפנים 5: הגמול” (2012) – $240,004,424
  33. “קונסטנטין” (2005) – $230,884,728
  34. “אנאבל 3” (2019) – $228,552,591
  35. “ראיון עם ערפד” (1994) – $223,564,608
  36. “מת לצעוק 3” (2003) – $220,673,217
  37. “סמייל” (2022) – $216,021,694 (עדיין באקרנים)
  38. “דרקולה” (1992) – $215,862,692
  39. “מלתעות 2” (1978) – $208,900,376
  40. “האחרים” (2001) – $207,765,056
  41. “סליפי הולו” (1999) – $207,068,340
  42. “פעילות על טבעית 3” (2011) – $207,039,844
  43. “לזמן את הרוע 3: בשליחות השטן” (2021) – $200,271,845
  44. “פעילות על טבעית” (2007) – $194,183,034
  45. “בלתי נראה” (2000) –  $191,200,000
  46. “יעד סופי” (2009) – $187,384,627
  47. “הטינה” (2004) – $187,281,115
  48. “הנוסע השמיני” (1979) – $184,655,794
  49. “שובו של הנוסע השמיני” (1986) –  $183,300,764
  50. “בית האימה” (1999) – $180,188,905