מפלצות בסטייל: בובות מונסטר היי הן ה”ברביות” של עולם האימה
בנות, זה ידוע, אוהבות אופנה. בגיל קטן, לפני שהן מפתחות את החוש האופנתי שלהן ומעלות סטוריז עם מיטב הבגדים והאקססוריז, הרבה מהן “מתאמנות” על בובות: כאבא לשתי בנות, יוצא לי להיתקל לא פעם בבובה תמימה עם תחתונים על הראש, או בבובת ארנב עם גרביים. לא חסרות בובות אופנה שמדברות לבנות חובבות צעצועים, ובחלק מהמקרים גם לבנים. הדוגמה המובהקת ביותר היא כמובן ברבי, שגם זכתה להרבה מאוד ביקורות על כך שהיא מפתחת, לכאורה או שלא, מודל יופי שגוי שמקדם את הרזון. לנו, לחובבי האימה, יש את בובות מונסטר היי (Monster High) שמשלבות בין אימה, אופנה וצעצועים.
אז מהן בכלל בובות מונסטר היי?
Monster High הוא ליין מדליק של בובות אופנה, תוצרת ענקית הצעצועים האמריקאית מאטל (Mattel). עד כמה ענקית? ובכן, החברה הזו שנוסדה ב-1954, נחשבת כיום לגדולה בתחומה בעולם. היא אחראית ל-מותג המוכר ביותר של בובות, הלא הוא ברבי, ולכמה מותגים חשובים אחרים כמו צעצועי פישר פרייס, מותג מכוניות הצעצוע “הוט וילס” הנחשב למצליח מסוגו בעולם וגם מגוון צעצועים המבוססים על דמויות מעולם הבידור, הקולנוע, הטלוויזיה, הקומיקס וכן הלאה.
בובות מונסטר היי הראשונות פותחו ב-2010, ולקחו את ליין הבובות של המותג לכיוון אחר. כמו שאפשר להסיק מהשם שלהן ומהעובדה שבחרנו להתייחס אליהן באתר המוקדש לאימה, הבובות האלה מבוססות על סרטי אימה ומפלצות, מיתולוגיות אימה וספרים. הבובות הצבעוניות, בעלות העיניים הגדולות, מעוצבות בסגנון גותי די קיצוני עם הרבה מאוד צבעים ואלמנטים. כמיטב המסורת יש לכל אחת מהן שורה ארוכה של בגדים ואקססוריז שגם אפשר להחליף ביניהן (באופנה, כמו באופנה, המפתח הוא השילובים). התספורות נוטות להיות אופנתיות, יש שיגידו פאנקיות, ולחלקן גם איפור די כבד. החדשות הטובות מבחינת חובבי האימה הן שלבובות יש כמה מאפיינים מפלצתיים די בולטים, דוגמת ניבים, צלקות או כתמי דם. לא באופן גרפי מדי, כי בכל זאת מדובר במוצר המיועד לילדות וילדים, אבל כן בצורה שתרמוז לנו מאיזה עולם המפלצות האלה מגיעות.
הבובות מגיעות עם אביזרים ואקססוריז די מדליקים, שאמורים לשקף את האישיות ותחומי העניין של כל אחת מהן. חלק גדול מהם מעוצב כמו אובייקטים הנחשבים למפחידים, למשל עצמות, גולגולות, ארונות קבורה וכן הלאה. רשימת האקססוריז כאן כוללת תכשיטים (שרשראות, צמידים, עגילים וכן הלאה), תיקים וארנקים, נעליים, אביזרי שיער וגם חיות מחמד.
הכירו את התיכון הכי מפלצתי שיש
חשוב לציין שהבחירות כאן הן לא מקריות על רקע העובדה שלבובות השונות יש אופי ואפילו סיפור רקע. כל מי שגידל פעם ילדים, יודע שסביר מאוד להניח שכל בובה תקבל בשלב מסוים שם (שיכול להתחלף מדי פעם. הרי לא צריך לרשום בובות במשרד הפנים). הילדים היצירתיים יותר גם יחליטו מה הבובה אוהבת לעשות ויבנו לה סיפור רקע. לא תמצאו בסיפורים האלו הרבה היגיון – ועדיין, נתקלתי בכמה סיפורי בובות יותר משובחים מהעלילה של כמה מסרטי האימה האחרונים שראינו כאן (מישהו אמר “פו הדוב: דם ודבש” הנורא?).
במקרה של מונסטר היי, נראה שעשו לנו ובעיקר לילדות שלנו את העבודה. יש כאן סיפור שלם, שבאופן לא מפתיע הפך ב-2022 גם לסדרת טלוויזיה ולסרט, שעלו שניהם באוקטובר 2022. אחרי שכבר למדנו שיש מלון למפלצות, בסדרת סרטי “הוטל טרנסילבניה” המאוד מצליחים והמאוד מתאימים לילדים שרוצים לחשוף אותם בפעמים הראשונות לאימה, מסתבר שלמפלצות יש גם מערכת חינוך. הבובות כולן לומדות, לכאורה, בבית ספר תיכון למפלצות הנקרא Monster High.
אז איך בדיוק זה עובד? כל בובה מבוססת על דמות מפלצתית מפורסמת כלשהי, עם הבדל גדול אחד. לכולן בובה יש ייחוס משפחתי, לפי הקונפסט של הבן או הבת של מפלצת מפורסמת כלשהי. דרקולורה היא בתו של דרקולה, פרנקי סטיין היא הבת.בן של המפלצת של פרנקנשטיין (עוד נחזור לזה), קלודין וולף – ניחשתם נכון – היא הבת של איש הזאב (ולמעשה, חצי אדם וחצי זאב) וכן הלאה. ממש לאחרונה התבשרנו על כך שהמשפחה הרחבה של המפלצות זוכה לתוספת שתשמח כל חובבי אימה, והיא בובות המבוססות על הילדים של צ’אקי וטיפאני. בלי להיכנס יותר מדי לחיים הפרטיים של הבובות האלה, אפשר לחשוד שהצאצאים האלו הם אולי זכר אולי לאותה סצנת סקס מפורסמת ביניהן ב”כלה של צ’אקי”, שלמיטב זכרוננו לא כללה שימוש באמצעי מניעה מיוחדים לבובות.
דרקולרה
נחזור לכמה מהדמויות המרכזיות, ונתחיל בדרקולורה. כמו בכל הסיפורים על דרקולה, שלא ממש עומדים במבחן המציאות, היא נולדה בטרנסילבניה. היא חונכה שם בחינוך ביתי על ידי אביה, ונחשבת לקרובה אליו עד עצם היום הזה. בשלב מסוים הוא החליט לשלוח אותה לתיכון המפורסם למפלצות. דרקולורה בעלת העור הבהיר, הניבים והשיער השחור עם הפסים הוורודים, מזוהה בתלבושת הוורודה והשחורה שלה: הביגוד המאפיין אותה כולל חצאית מנוקדת ובגד שחור אופנתי. דרקולורה היא דמות אופטימית, בעלת אופי אנרגטי, ואפילו טבעונית (מישהו צריך לעשות משהו עם התכנים הפרוגרסיביים האלו): מה שאומר שהיא לא שותה דם, כמו רוב הערפדים שמכבדים את עצמם, אלא מיץ פירות. על גבי הבובה תמצאו אקססוריז מדליקים בצורת עטלף, כמו סיכה לשיער, עגילים, כנפיים ועניבת פפיון, ויש לה גם עטלף מחמד מטופח מאוד בשם “Count Fabolous”. דרקולורה שלנו אוהבת לעצב בגדים ולרקוד, בעיקר בלט והיפ הופ.
פרנקי שטיין
ממשיכים עם פרנקי שטיין, בעלת האישיות המעט מוזרה. היא בתו של המפלצת של פרנקנשטיין, מה שאומר שגם היא נוצרה במעבדה. בתחילת הזיכיון היא בת 15 ימים בלבד, כך שהיא עדיין סובלת מקשיי הסתגלות לעולם ולתיכון. בסיפור המסגרת היא מתוארת כדמות ידידותית, אופטימית וחכמה, שמתחברת לעולם המדע, מבצעת ניסויים אבל נהנית גם לצייר וליצור. העור שלה הוא בגוון ירקרק בהיר, השיער שלה הוא בעל פסי אפור ושחור ועל גבי המצח והזרועות שלה תמצאו תפרים. הלבוש שלה נע בין שמלה משובצת עם חגורה ועניבה אופנתית לבין לבוש ספורטיבי יותר, ורשימת האקססוריז כוללת בין השאר מברשת שיער, יומן וכלב מחמד בשם Watzit, שעשוי ממש במקרה מחלקים של בעלי חיים אחרים.
למיטב הבנתנו, וכפי שטענו כמה מהיוצרים, זוהי דמות א-בינארית מיסודה שמנסה לשדר לילדים שלהיות הומוסקסואל זה חלק מסוים מהחיים, ושילדים צריכים להבין שבסך הכול זה נורמלי. אפרופו שילוב של נושאים חברתיים אקטואליים בתכנים המיועדים לילדים.
חינוכי, או מזיק לילדות?
אי אפשר שלא להתעלם מהדמיון המסוים, אבל גם נקודות השוני, בין בובות מונסטר היי לבין ברביות. מעבר לעובדה שאותה חברה אחראית לשתי הבובות, ניתן למצוא קווי דמיון ויזואליים שמראים שהייתה כאן ככל הנראה השראה ברורה בהיבטים מסוימים. המראה של הבובות, בשני המקרים, לא בהכרח התקבל באופן חיובי. בדומה למחלוקת סביב בובות ברבי שהזכרנו, גם בובות מונסטר היי זכו לביקורות (ואפילו לכמה מאמרים אקדמיים) עקב הפרופורציות הלא מדויקות של הבובות – בעיקר קווי מותניים דקים מאוד ורגליים ארוכות שלכאורה מעצימים את המראה הרזה – או אפילו סטריאוטיפיים תרבותיים ואתניים המיוחסים. מאטל ניסתה להתמודד עם זה באמצעות שינויים עיצוב של חלק מהבובות ובאסטרטגיית השיווק שלהן. גם בתכנים שצצו בעקבות הבובות, שולבו עם הזמן מסרים שנחשבים לחיוביים כמו העצמה נשית, הכלה וקבלה עצמית. התכנים הבדיוניים המבוססים על הבובות, לדוגמה, שילבו את הנושאים של בריונות וחרם. דוגמה נוספת היא הנושא של שונות וקבלת האחר, הנובע בין השאר מהעימותים בין עולם המפלצות לעולם בני האדם, שעולים גם בסרט ובסדרה.
בגזרת ההבדלים, אפשר לטעון שהמראה של בובות מונסטר היי הוא גותי וקיצוני יותר, עם כמה אלמנטים מהעולם המפחיד יותר. בעוד שהדגש של בובות ברבי הוא בעיקר על אופנה – מה שאולי ישתנה קצת בסרט בהשראת המותג שאמור להגיע למסכנים בקרוב – לבובות מונסטר היי יש שורה ארוכה של תחביבים אחרים. אם בובות ברבי זכו לביקורות על העובדה שהן מציגות מודל יופי בהיר (ובלונדיני), כאן התמונה מגוונת הרבה יותר. חלק מהבובות החדשות הן בעלות מאפיינים אתניים מוגדרים: לדוגמה, לקלודין וולף יש מוצא אפרו-לטיני, בעוד שדרקולורה היא ממוצא טאיוואני-אמריקאי. אלא שבניגוד לתוכנית ריאליטי, נראה שניסו ליצור כאן יותר מאשר ייצוג סטראוטיפי.
לא בטוח שהמסרים האלו שולבו נעשה מוצלחת מדי, על רקע העובדה שהסרט וסדרת הטלוויזיה לא זכו בינתיים ליותר מדי ביקורות חיוביות, אבל כל ניסיון בתחום הזה הוא מבורך.
איך קונים בובות מונסטר היי?
בובות מונסטר היי הן יופי של צעצוע לחובבי אימה, או לפחות לילדות (ולילדים) של הורים שאוהבים אימה. לא בטוח שמדובר כאן בלהיט עצום כמו בובות פאנקו פופ, שנחשבות כיום לאחד המוצרים החמים ביותר בקרב אספנים מכל המינים ובכל קבוצות הגיל. בנוסף לכך, בובות מונסטר היי הן בעלות מספר מצומצם יותר של דגמים, לעומת בובות הפאנקו שכוללות מאות אפשרויות גם אם ממקדים את החיפושים רק לגזרת אייקוני האימה. הבובות פונות יותר לבנות מאשר לבנים, אבל אם אתן מחפשים תוספת אופנתית לבית שלכם, שיכולה להיות בסיס למשחקי דמיון עם “טוויסט” מעולם המפלצות, זה פתרון נהדר.
המחיר של בובות מונסטר היי משתנה מטבע הדברים בכל בובה, ותלוי בין השאר בדגם הספציפי ובשאלה עד כמה הוא נדיר. בעוד שהמחיר המקובל של בובה עומד בדרך כלל על כמה עשרות דולרים, יש גרסאות מיוחדות או נדירות שיהיו בעלי תג מחיר גבוה יותר. את הבובות תוכלו למצוא בשלל חנויות צעצועים – שוב, לא בהיקף גדול כמו חלק מהבובות האחרות שהזכרו כאן – וכמובן שגם בחנויות האינטרנטיות. לצד בובות נפרדות שמגיעות עם אקססוריז תואמים ומארזי בובות, תמצאו גם מוצרים משלימים כמו רכב בובות, ערכת איפור, ערכת חדר שינה וכן הלאה. שימו לב שמכיוון שחלק מהאביזרים הם קטנים וכוללים סכנת בליעה על ידי פעוטות, המשחק מיועד מראש לילדות גדולות יחסית (מסביבות גיל שש).
